מערכת COL
|
יום ב' חשוון ה׳תשס״ט
31.10.2008
הפרשה בראי הקאוצ'ינג ● נח
בפרשת השבוע הקב"ה אומר לנח "עשה לך תבה עצי-גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר" ■ הרי אם נחשוב על זה, נח עושה את התיבה בגלל שהקב"ה ציוה אותו לעשות אותה. אומנם גם נח וגם המשפחה שלו היו בתיבה אבל רוב הדיירים היו בעלי החיים ■ אז למה הקב"ה אומר לו "עשה לך תיבה"? ■ יוסף-חיים בולטון, מאמן בכיר בקאוצ'ינג, מנתח את הפרשה למאמר המלא ● וגם: שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון >>>
(הדמיה של תיבת נח)
יוסף-חיים בולטון, מיוחד ל-COL
מי מאיתנו לא ראה אנשים שמוכנים לעשות הכול כדי שהשני יהיה מרוצה יותר. אבל אז קשה להם עם זה שהשני לא מעריך את מה שהם עשו? מי מאיתנו לא היה בעצמו אולי במצב שבו הוא עשה משהו בשביל השני, או בגלל השני. למרות שזה היה לו קשה. האם קרה לכם שאמרת לאדם אחר: "אבל כשאתה היית צריך אני עשיתי למענך"? או בגלל שאני עזרתי לך, הפסדתי משהו אחר.
לא מזמן אימנתי זוג על התקשורת בניהם ועל התקשורת עם הילד הגדול. באחד המפגשים האבא אמר: "הפסקתי לעבד שעות נוספות ואפילו ירדתי ממשרה לחצי משרה כדי להיות איתו (הבן הגדול) בבית, אבל לא הוא ולא אשתי מעריכים את מה שאני עושה בשבילם. ואת זה שאני ויתרתי על קריירה כדי להציל את המשפחה".
בפרשת השבוע הקב"ה אומר לנח "עשה לך תבה עצי-גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר".
הרי אם נחשוב על זה, נח עושה את התיבה בגלל שהקב"ה ציוה אותו לעשותה. אומנם גם נח וגם המשפחה שלו היו בתיבה, אבל רוב הדיירים היו בעלי-החיים.
אז למה הקב"ה אומר לו "עשה לך תיבה"?
יש כמה אפשרויות ודרכים לעשות דברים בחברה, במשפחה ובעבודה.
אפשרות אחת, היא לחיות בדרך שאני מכנה אותה "לפתוח פנקס", זה אומר בעצם כשאני עושה דברים לאנשים אחרים, אני עושה את זה אפילו "בלב שלם", אבל אני זוכר שאני עשיתי את למען השני.
הדרך הזאת בעצם מביאה אותנו למצב שבו אנחנו חיים בסוף בגלל השני. בשביל השני, האופן לא נקי כי אנחנו תמיד מחכים לשכר ולתגמול על מה שאנחנו עשינו. וכאשר "השכר" או "התגמול" לא מגיעים אנחנו נפגעים, וחשים מרומים.
האפשרות הנוספת היא, לחיות בדרך של "עשה לך תבה", לחיות בדרך שבה אני בוחר לעשות את הדברים. וזה אפילו יכול להיות את אותם הדברים שאנחנו עושים ככה בחיי היום-יום, אבל אנחנו עושים את זה בשבילנו.
הרי הקב"ה יכול להגיד לנח עשה תיבה. למה הקב"ה אוסיף את הלך?
כי כאשר אנחנו בוחרים לעשות את הדבר, כי זה נראה לנו כדבר שיתרום למצב בבית, למצב בעבודה, למצב עם החברים למצב עם הילדים, אז אנחנו עושים את זה מתוך עצמינו. ואז אנחנו באמת עושים את זה בלב שלם ולא חלילה בגלל השני, אלא לעשות את מה שאנחנו מרגישים שאנחנו בוחרים לעשות מתוך ידיעה שהתוצאה תשפיע גם על הצד השני.
אבל הבחירה לעשות את הדבר היא שלנו בלבד. אחד מכלי השיפור שמכנסים היום לחברות ענק בהיי-טק ובעסקים זה להראות לעובדים ולתת להם את התחושה וההרגשה שכל מה שהם עושים בחברה היא לעצמם.
שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון
1.מה הסיבות שאתה עושה את הדברים?
2.מה הרווח שאתה רואה בלעשות את הדברים?
3.מה זה תורם לך כאשר אתה עושה את הדברים?
שבת שלום
יוסף-חיים, מאמן בכיר בקאוצ'ינג
מי מאיתנו לא ראה אנשים שמוכנים לעשות הכול כדי שהשני יהיה מרוצה יותר. אבל אז קשה להם עם זה שהשני לא מעריך את מה שהם עשו? מי מאיתנו לא היה בעצמו אולי במצב שבו הוא עשה משהו בשביל השני, או בגלל השני. למרות שזה היה לו קשה. האם קרה לכם שאמרת לאדם אחר: "אבל כשאתה היית צריך אני עשיתי למענך"? או בגלל שאני עזרתי לך, הפסדתי משהו אחר.
לא מזמן אימנתי זוג על התקשורת בניהם ועל התקשורת עם הילד הגדול. באחד המפגשים האבא אמר: "הפסקתי לעבד שעות נוספות ואפילו ירדתי ממשרה לחצי משרה כדי להיות איתו (הבן הגדול) בבית, אבל לא הוא ולא אשתי מעריכים את מה שאני עושה בשבילם. ואת זה שאני ויתרתי על קריירה כדי להציל את המשפחה".
בפרשת השבוע הקב"ה אומר לנח "עשה לך תבה עצי-גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר".
הרי אם נחשוב על זה, נח עושה את התיבה בגלל שהקב"ה ציוה אותו לעשותה. אומנם גם נח וגם המשפחה שלו היו בתיבה, אבל רוב הדיירים היו בעלי-החיים.
אז למה הקב"ה אומר לו "עשה לך תיבה"?
יש כמה אפשרויות ודרכים לעשות דברים בחברה, במשפחה ובעבודה.
אפשרות אחת, היא לחיות בדרך שאני מכנה אותה "לפתוח פנקס", זה אומר בעצם כשאני עושה דברים לאנשים אחרים, אני עושה את זה אפילו "בלב שלם", אבל אני זוכר שאני עשיתי את למען השני.
הדרך הזאת בעצם מביאה אותנו למצב שבו אנחנו חיים בסוף בגלל השני. בשביל השני, האופן לא נקי כי אנחנו תמיד מחכים לשכר ולתגמול על מה שאנחנו עשינו. וכאשר "השכר" או "התגמול" לא מגיעים אנחנו נפגעים, וחשים מרומים.
האפשרות הנוספת היא, לחיות בדרך של "עשה לך תבה", לחיות בדרך שבה אני בוחר לעשות את הדברים. וזה אפילו יכול להיות את אותם הדברים שאנחנו עושים ככה בחיי היום-יום, אבל אנחנו עושים את זה בשבילנו.
הרי הקב"ה יכול להגיד לנח עשה תיבה. למה הקב"ה אוסיף את הלך?
כי כאשר אנחנו בוחרים לעשות את הדבר, כי זה נראה לנו כדבר שיתרום למצב בבית, למצב בעבודה, למצב עם החברים למצב עם הילדים, אז אנחנו עושים את זה מתוך עצמינו. ואז אנחנו באמת עושים את זה בלב שלם ולא חלילה בגלל השני, אלא לעשות את מה שאנחנו מרגישים שאנחנו בוחרים לעשות מתוך ידיעה שהתוצאה תשפיע גם על הצד השני.
אבל הבחירה לעשות את הדבר היא שלנו בלבד. אחד מכלי השיפור שמכנסים היום לחברות ענק בהיי-טק ובעסקים זה להראות לעובדים ולתת להם את התחושה וההרגשה שכל מה שהם עושים בחברה היא לעצמם.
שאלות שמאמן היה שואל אתכם באימון
1.מה הסיבות שאתה עושה את הדברים?
2.מה הרווח שאתה רואה בלעשות את הדברים?
3.מה זה תורם לך כאשר אתה עושה את הדברים?
שבת שלום
יוסף-חיים, מאמן בכיר בקאוצ'ינג
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
