מערכת COL | יום ל' תשרי ה׳תשס״ט 29.10.2008

ילדים ב-COL: פרשת נח

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)  המגזין המלא
ילדים ב-COL: פרשת נח

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת נֹחַ

"וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי . . יָבְשָׁה הָאָרֶץ". (בראשית ח,יד)

 

בֵּית הַכְּנֶסֶת 'תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה'
יְמֵי הַ'מַּבּוּל' שֶׁל  חֹדֶשׁ הַחַגִּים הַמְּבֹרָךְ נִסְתַּיְּמוּ, וְהִנְנוּ קוֹרְאִים לְכָל צִבּוּר הַמִּתְפַּלְּלִים לָצֵאת אֶל הַ'יַּבָּשָׁה' – אֶל יְמֵי הַחוֹל הָרְגִילִים – בְּתוֹסֶפֶת שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּתוֹסֶפֶת 'מִבְצָעִים' וּבְתוֹסֶפֶת מַעֲשִׂים טוֹבִים.
שְׁנַת הַצְלָחָה, הַגַּבָּאִים

 

אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, יָרְדוּ מֵי-הַמַּבּוּל עַל הָאָרֶץ. הַאִם הַמַּבּוּל הָיָה דָּבָר טוֹב, אוֹ רַע?

בְּפַשְׁטוּת, בָּרוּר שֶׁזֶּה הָיָה עֹנֶשׁ אָיֹם וְנוֹרָא, שֶׁהִגִּיעַ עַל חֲטָאֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם.

אֲבָל כָּל נוֹשֵׂא בַּתּוֹרָה, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִמְצֹא בִּשְׁנֵי אֳפָנִים: כְּמוֹ שֶׁהוּא מִתְפָּרֵשׁ לְמַטָּה, בְּעֵינֵינוּ הַגַּשְׁמִיּוֹת. וּכְמוֹ שֶׁהוּא מִתְפָּרֵשׁ בָּ'עֶלְיוֹנִים' – בָּעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִּים.

וְהַמַּבּוּל הָ'רוּחָנִי' הָיָה דָּבָר נִפְלָא וְטוֹב שֶׁקָּרָה לָעוֹלָם. כִּי הַמַּיִם הָרַבִּים, הֵם לֹא רַק מַיִם גַּשְׁמִיִּים, אֶלָּא גַּם "מֵי הַדַּעַת הַטָּהוֹר" – שֶׁפַע שֶׁל אֱלֹקוּת שֶׁשָּׁטַף אֶת הָעוֹלָם, עַד שֶׁכָּל הַגַּשְׁמִיּוּת נִמְחֲקָה וְהִפְסִיקָה לְהַפְרִיעַ, וְרַק הַקְּדֻשָּׁה וְהַטּוֹב תָּפְסוּ מָקוֹם.

 

קוֹרְאִים יְקָרִים:
יֵשׁ כָּאן דָּבָר שֶׁאֵינֶנּוּ מוּבָן. אִם הַמַּבּוּל הוּא גַּם כָּל-כָּךְ חִיּוּבִי וְנִפְלָא, מַדּוּעַ הַתּוֹרָה מְתָאֶרֶת אֶת הַמַּצָּב שֶׁבּוֹ פָּסְקוּ מֵי-הַמַּבּוּל, כַּאֲשֶׁר "יָבְשָׁה הָאָרֶץ", כִּבְשׂוֹרָה טוֹבָה – כְּמַצָּב טוֹב וְרָצוּי? וּמַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַבְטִיחַ לְנֹחַ שֶׁשּׁוּב לֹא יוֹרִיד מַבּוּל עַל הָאָרֶץ? הַאִם לֹא חֲבָל, הֲרֵי הַמַּבּוּל כָּל-כָּךְ חִיּוּבִי...

 

אֶלָּא שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁל הָעוֹלָם, הִיא לֹא בְּמַיִם רַבִּים שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, שֶׁיִּשְׁטְפוּ וְיַסְתִּירוּ אֶת הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִית.

הַתַּכְלִית שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם הִיא, שֶׁהָאָרֶץ עַצְמָהּ – הַיַּבָּשָׁה הַיְּבֵשָׁה וְהַחָמְרִית, הִיא תִּהְיֶה מְלֵאָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְהַכָּרַת ה' יִתְבָּרֵךְ.

לָכֵן הַדָּבָר הַטּוֹב בֶּאֱמֶת הוּא, כַּאֲשֶׁר נֹחַ יָצָא מִן הַתֵּבָה אֶל הַיַּבָּשָׁה, וְשָׁם הִתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה'.

לָכֵן שׁוּב לֹא יוֹרִיד ה' מַבּוּל עַל הָאָרֶץ, כִּי "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ – לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". לָאָרֶץ יֵשׁ תַּפְקִיד, לִקְלֹט אֶת הַטָּהֳרָה הָאֱלֹקִית.

וְלָכֵן, לֶעָתִיד לָבוֹא נִזְכֶּה לַיִּעוּד: "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּ(=כְּמוֹ)מַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". הָאָרֶץ תִּשָּׁאֵר עַל עָמְדָּהּ וְדַעַת ה' תַּחְדֹּר אֶל תּוֹכָהּ.

וְלֹא בְּמִקְרֶה נִקְרֵאת פָּרָשַׁת נֹחַ דַּוְקָא בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן. כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁאַחֲרֵי הַ'מַּבּוּל' הַנִּפְלָא שֶׁל חֹדֶשׁ הַחַגִּים, יֵשׁ לָצֵאת אֶל הַיַּבָּשָׁה וּלְהַתְחִיל בָּעֲבוֹדָה, לְהָכִין אֶת הָעוֹלָם לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה.

('לקוטי שיחות' חלק ל, נח, שיחה א)

 

 

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

דַּרְכֵי צַדִּיקִים

דַּרְכּוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי הָיְתָה שׁוֹנָה מִדַּרְכָּם שֶׁל שְׁאָר חֲבֵרָיו, תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ. בְּשֶׁל הַנְהָגָתוֹ הַיִּחוּדִית עוֹרֵר עָלָיו לֹא-אַחַת בִּקֹּרֶת שֶׁל מַמָּשׁ אֲפִלּוּ בֵּין חֲבֵרָיו. אַף-עַל-פִּי-כֵן, רֹב בְּנֵי-הַחֲבוּרָה הִכִּירוּ בְּנַפְשׁוֹ הַמְּיֻחֶדֶת וּבְצִדְקוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, וְהֶעֱלִימוּ עַיִן מִן הֶחָרִיג וְהַשּׁוֹנֶה. אֶחָד מֵהֶם הָיָה הַצַּדִּיק רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף מִזִּ'יטוֹמִיר.

זֶה הָיָה יוֹם חֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ. לְפֶתַע נוֹדַע לְרַבִּי זְאֵב-ווֹלְף כִּי הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי שׁוֹהֶה בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְזִ'יטוֹמִיר. הִנֵּה, הִזְדַּמְּנוּת-פָּז לְהַזְמִינוֹ לְעִירֵנוּ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ אֶת הַשַּׁבָּת, חָשַׁב לְעַצְמוֹ רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף. לְאַחַר שֶׁשִּׁתֵּף בְּמַחְשָׁבָה זוֹ כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו יָצָא עִמָּם אֶל הָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה – לְהַזְמִין אֶת הַ'סַּבָּא'.

הַהַזְמָנָה לְהִתְאָרֵחַ בְּשַׁבָּת בְּזִ'יטוֹמִיר נִדְחֲתָה עַל-יְדֵי הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי בְּנִימוּס. כְּשֶׁהוֹסִיף רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף לְהַפְצִיר, נִמֵּק הַסַּבָּא אֶת סֵרוּבוֹ בְּטַעַם מוּזָר: "מַכִּיר אֲנִי אֶת דַּרְכְּךָ בַּקֹּדֶשׁ וְיוֹדֵעַ אֲנִי כִּי נוֹהֵג אַתָּה כְּמִי שֶׁעִתּוֹתָיו בְּיָדוֹ. וַדַּאי תִּמְשֹׁךְ אֶת תְּפִלָּתְךָ, תַּאֲרִיךְ בִּסְעוּדָתְךָ וְכֵן הָלְאָה – וַאֲנִי אֵין דַּרְכִּי בְּכָךְ".

רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף הִשְׁתּוֹקֵק מְאוֹד לְאָרֵחַ אֶת הַ'סַּבָּא'. לְאַחַר הִרְהוּר קַל אָמַר: "מִתְחַיֵּב אֲנִי בַּזֹּאת לְקַבֵּל עָלַי בְּשַׁבָּת זוֹ כָּל הַנְהָגָה וְכָל דְּרִישָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ; וְאַף אִם לֹא אֲבִינָהּ, לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אַפְרִיעַ".

נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי וְהִסְכִּים לִשְׁבּוֹת בְּזִ'יטוֹמִיר. עַד-מְהֵרָה פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה עַל בּוֹאוֹ הַצָּפוּי שֶׁל הָאוֹרֵחַ, שֶׁרַבִּי זְאֵב-ווֹלְף בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ נָסַע לְהַזְמִינוֹ – וְהַשִּׂמְחָה בָּעִיר הָיְתָה רַבָּה.

נָהַג רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף לַעֲבֹר בְּכָל לֵיל שַׁבָּת לִפְנֵי הַתֵּבָה. בְּשַׁבָּת זוֹ, אַךְ פָּתַח בִּתְפִלָּתוֹ וּכְבָר נִשְׁמְעוּ מִכִּוּוּן מְקוֹמוֹ שֶׁל הַ'סַּבָּא' קְרִיאוֹת זֵרוּז. "נוּ, נוּ", דָּחַק בִּמְאָרְחוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם, כְּדֵי שֶׁיְּמַעֵט בִּנְגִינָתוֹ וְיִזְדָּרֵז בִּתְפִלָּתוֹ. תּוֹשָׁבֵי זִי'טוֹמִיר – שֶׁלֹּא הָיוּ בְּקִיאִים בְּהַנְהָגַת הָאוֹרֵחַ וְאַף לֹא יָדְעוּ עַל הַסִּכּוּם הַמֻּקְדָּם בֵּינוֹ לְבֵין רַבָּם – הֵגִיבוּ בְּתִמָּהוֹן מֻחְלָט.

כַּדָּבָר הַזֶּה אֵרַע גַּם אַחַר-כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּי זְאֵב-ווֹלְף עָרַךְ שֻׁלְחָן בְּהִשְׁתַּתְּפוּת קָהָל רַב. הוּא, כַּמּוּבָן, הוֹשִׁיב לְצִדּוֹ אֶת הָאוֹרֵחַ הֶחָשׁוּב וְכִבְּדוֹ מְאוֹד. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵחֵל לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים וּבְשִׁירַת זְמִירוֹת, דָּחַק בּוֹ אוֹרְחוֹ לְקַצֵּר אֶת הַסְּעוּדָה, כְּאִלּוּ אָצָה לוֹ הַדֶּרֶךְ.

בַּשָּׁלָב הַזֶּה נֶהֱפַךְ תִּמְהוֹנָם שֶׁל בְּנֵי זִ'יטוֹמִיר לְתַרְעֹמֶת שֶׁל מַמָּשׁ. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמָּנַע אוֹתָם מִלְּהַחְצִיף פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָאוֹרֵחַ וּ'לְהַעֲמִידוֹ בִּמְקוֹמוֹ' הָיָה הַמַּחֲזֶה שֶׁרָאוּ אֶת רַבָּם, רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף, יוֹשֵׁב בִּתְחוּשַׁת הִתְבַּטְּלוּת עֲצוּמָה כְּלַפֵּי הָאוֹרֵחַ.

מַהֲלַךְ עִנְיָנִים זֶה נִמְשַׁךְ לְאֹרֶךְ כָּל הַשַּׁבָּת. לְמַעַן הָאֱמֶת, לֹא רַק תּוֹשָׁבֵי זִ'יטוֹמִיר תָּהוּ וְתָמְהוּ, אֶלָּא גַּם רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף עַצְמוֹ הִתְקַשָּׁה לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעַת אוֹרְחוֹ. אָמְנָם הוּא עָמַד בְּהִתְחַיְּבוּתוֹ וְלֹא פָּצָה פֶּה, אַךְ בְּתוֹכוֹ-פְּנִימָה הִתְקַשָּׁה לְעַכֵּל אֶת הַדְּבָרִים.

עִם צֵאת הַשַּׁבָּת הִצִּיעַ רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף לְאוֹרְחוֹ לְקַבֵּל קָהָל, וְכֵן הִמְלִיץ לִבְנֵי-עִירוֹ לַעֲבֹר לִפְנֵי הַצַּדִּיק וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיו. בִּרְגָשׁוֹת מְעֹרָבִים נָהֲגוּ בְּנֵי-הָעִיר כַּעֲצַת רַבָּם. זֶה אַחַר זֶה נִכְנְסוּ פְּנִימָה וְשָׁטְחוּ אֶת מְצוּקוֹתֵיהֶם וּבְעָיוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ.

גַּם כָּאן הָיְתָה הַנְהָגַת הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי מוּזָרָה. תְּשׁוּבָה אַחַת וִיחִידָה הָיְתָה מוּכָנָה בְּפִיו לַכֹּל – "חַ"י רוּבָּל". "תֵּן חַ"י רוּבָּל וּזְכֵה בְּפַרְנָסָה טוֹבָה"; "הַב חַ"י רוּבָּל וְהִתְבָּרֵךְ בְּבֵן זָכָר"; "חַ"י רוּבָּל וְהַשָּׁלוֹם יִשְׂרֹר בְּבֵיתְכֶם"...

לְפֶתַע הִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ קְהַל הַמַּמְתִּינִים יְהוּדִי תּוֹשַׁב הָעִיר. "פִּקּוּחַ-נֶפֶשׁ!", קָרָא בְּסַעֲרַת-נֶפֶשׁ וְנִדְחַק הַיְשֵׁר אֶל רֹאשׁ הַתּוֹר. "רַבִּי!", זָעַק כְּשֶׁנִּכְנַס פְּנִימָה, "בְּנִי-מַחְמַדִּי מֻטָּל גּוֹסֵס וְהָרוֹפֵא אָמַר נוֹאָשׁ; מִתְחַנֵּן אֲנִי לָרַבִּי כִּי יָבוֹא עִמִּי עַתָּה לְבֵיתִי וִיבָרֵךְ אֶת בְּנִי!"...

"לִפְנֵי הַכֹּל תֵּן חַ"י פְּעָמִים חַ"י רוּבָּל", עָנָה לוֹ הַסַּבָּא בְּקוֹל רָגוּעַ. "וַאֲשֶׁר לְבַקָּשָׁתְךָ", הוֹסִיף, "הַמְתֵּן כָּאן עַד שֶׁאֲסַיֵּם לְבָרֵךְ אֶת כֻּלָּם וַאֲזַי מוּכָן אֲנִי בְּחֵפֶץ-לֵב לָבוֹא עִמְּךָ לְבֵיתְךָ"...

"אֲבָל זֶה פִּקּוּחַ-נֶפֶשׁ! בְּכָל דַּקָּה עָלוּל בְּנִי לִנְפֹּחַ אֶת נִשְׁמָתוֹ!", נִסָּה הַמִּסְכֵּן לְהַעֲמִיד אֶת הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי עַל חֻמְרַת הַמַּצָּב – לְלֹא הוֹעִיל.

בֵּינְתַיִם נוֹדַע דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה לְרַבִּי זְאֵב-ווֹלְף. עוֹד בְּטֶרֶם הִסְתַּיֵּם הַתּוֹר הֵחִישׁ אֶת פְּעָמָיו לְבֵית הַגּוֹסֵס, וּבְתֵאוּם עִם בַּעֲלַת-הַבַּיִת הִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר, בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁבּוֹ שָׁכַב הַנַּעַר. זֶה הָיָה מֻטָּל עַל הַמִּטָּה לְלֹא נִיעַ, וְלוּלֵא דִּבְרֵי הָרוֹפֵא כִּי עֲדַיִן נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ הָיָה אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב כִּי כְּבָר אֵינוֹ בֵּין הַחַיִּים.

כַּעֲבֹר שָׁעָה הוֹפִיעַ הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי. הוּא בִּקֵּשׁ מִכֻּלָּם לָצֵאת מֵהַחֶדֶר וּלְהוֹתִירוֹ לְבַדּוֹ עִם הַנַּעַר. מְכֻוָּץ בִּמְקוֹם מִסְתּוֹרוֹ עָקַב רַבִּי זְאֵב-ווֹלְף בְּמֶתַח רַב אַחַר כָּל תְּנוּעָה שֶׁל הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי.

הַ'סַּבָּא' נִגַּשׁ אֶל מִטַּת הַנַּעַר וְעָמַד לְצִדּוֹ לְלֹא נִיעַ. הוּא הִבִּיט בּוֹ וּשְׁתֵּי עֵינָיו בָּעֲרוּ כִּשְׁנֵי לַפִּידֵי-אֵשׁ. כָּךְ נִמְשַׁךְ הַדָּבָר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת. לְפֶתַע הִנִּיחַ הַסַּבָּא אֶת כַּף יָדוֹ הַיְּמָנִית עַל עֵינָיו וְאָז בְּבַת-אַחַת פָּרַץ בִּבְכִי נוֹרָא. שְׁנֵי זְרָמִים עַזִּים שֶׁל דְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ קוֹלְחִים מֵעֵינָיו.

הַנַּעַר הֶרְאָה אוֹת חַיִּים. בִּכְיוֹ שֶׁל הַ'סַּבָּא' נִמְשַׁךְ וּתְנוּעוֹתָיו שֶׁל הַגּוֹסֵס תָּכְפוּ. פִּתְאוֹם נִרְאֶה הָיָה כִּי כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים מְמַלְּאִים אֶת הַיֶּלֶד. תְּחִלָּה הֵרִים מְעַט אֶת רֹאשׁוֹ, אַחַר-כָּךְ הִגְבִּיהַּ אֶת כָּל גּוּפוֹ עַד שֶׁהִתְיַשֵּׁב עַל הַמִּטָּה וּמִלְמֵל בְּקוֹל רָפֶה – "אַבָּא".

רֶגַע לִפְנֵי צֵאתוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי מִן הַחֶדֶר פָּלַט בְּקוֹל, שֶׁנִּשְׁמַע הֵיטֵב גַּם לְאָזְנֵי הַנֶּחְבָּא בַּתַּנּוּר – "כָּעֵת, בְּוַדַּאי, תָּנוּחַ גַּם דַּעְתּוֹ שֶׁל זְאֵב-ווֹלְף"...

 

 

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

טוֹב מַרְאֵה עַיִן...

קְבוּצַת הַמְּטַיְּלִים נֶהֶנְתָה מִכָּל רֶגַע. הַמַּדְרִיךְ הַצָּעִיר וְהַחַיְכָן שֶׁהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ בִּתְחִלַּת הַסִּיּוּר בְּשֵׁם עֹפֶר, הָפַךְ אֶת הַסִּיּוּר בְּמִתְחַם הַחֲפִירוֹת וְהַמֻּצָּגִים הָעַתִּיקִים לַחֲוָיָה חַיָּה וְתוֹסֶסֶת.

הַקְּבוּצָה מָנְתָה כְּאַרְבָּעִים אִישׁ, מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת – אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף. כָּרָגִיל בְּכָל פַּעַם שֶׁיֶּשְׁנָם יְלָדִים בַּקְּבוּצָה, שִׁלֵּב הַמַּדְרִיךְ חִידוֹת עַל גַּבֵּי פְּלָקָטִים צִבְעוֹנִיִּים. הַחִידוֹת כֻּלָּן עָסְקוּ בְּנוֹשֵׂא הִיסְטוֹרְיַת יְרוּשָׁלַיִם הַקְּדוּמָה וְהַמְּלָכִים שֶׁשָּׁלְטוּ בָּהּ בִּזְמַן בַּיִת רִאשׁוֹן.

עִם הַיְּרִידָה הָרִאשׁוֹנָה בַּמַּדְרֵגוֹת, אֶל אֵזוֹר הַחֲצִיבָה וְהַתַּגְלִיּוֹת, הִצִּיג עֹפֶר אֶת גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הָאֲתָר, הֲלוֹא הִיא אֶבֶן הַכּוֹתֶרֶת בַּת שְׁלֹשֶׁת-אַלְפֵי הַשָּׁנִים הַחֲצוּבָה בְּקִיר הַסֶּלַע. "אֶבֶן זוֹ מוֹכִיחָה שֶׁבַּמָּקוֹם הִתְגּוֹרְרוּ אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים – שָׂרִים עֲשִׁירִים וּבְרֹאשָׁם הַמְּלָכִים. כָּל זֶה מְחַזֵּק אֶת הַהַשְׁעָרָה שֶׁכָּאן נִצַּב אַרְמוֹנָם שֶׁל מַלְכֵי בֵּית-דָּוִד בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ!".

הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר עַל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְעַל הִתְפַּלְּגוּת עַם-יִשְׂרָאֵל לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת, מַמְלֶכֶת יְהוּדָה בְּרָאשׁוּת הַמֶּלֶךְ רְחָבְעָם בְּנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, וּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל בְּרָאשׁוּת הַמֶּלֶךְ יְרָבְעָם. בְּשָׁלָב זֶה שָׁלַף הַמַּדְרִיךְ פְּלָקָט כָּתֹם מִתַּרְמִילוֹ, וְעָלָיו הוֹפִיעָה חִידָה בְּאוֹתִיּוֹת מְסֻגְנָנוֹת: "המלך דוד – מִמַּלְכֵי יִשְׂרָאֵל. מִי הוּא זֶה?". הַיְּלָדִים כֻּלָּם קִמְּטוּ אֶת מִצְחָם, וְגַם הַמְּבֻגָּרִים הִתְקַשּׁוּ בְּפִתְרוֹן הַחִידָה.

רַק לְאַחַר שֶׁכֻּלָּם הִתְיָאֲשׁוּ מִפִּתְרוֹן הַחִידָה, חִיֵּךְ הַמַּדְרִיךְ: "הַמֶּלֶךְ אַחְאָב, מִמַּלְכֵי יִשְׂרָאֵל. אַח-אָב הוּא הֲרֵי 'דּוֹד', וְלָכֵן הַמֶּלֶךְ אַחְאָב הוּא גַּם 'הַמֶּלֶךְ דּוֹד'"...

כָּךְ, בַּאֲוִירָה נֶחְמָדָה, הִמְשִׁיךְ הַסִּיּוּר שֶׁאָרַךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. לִקְרַאת הַסִּיּוּם הוֹבִיל הַמַּדְרִיךְ אֶת הַקְּבוּצָה אֶל מוּל גָּדֵר גְּבוֹהָה וְשַׁעַר סָגוּר, עָלָיו הוֹפִיעַ שֶׁלֶט: "אֵין כְּנִיסָה! חֲפִירוֹת אַרְכֵאוֹלוֹגִיּוֹת". הַמַּדְרִיךְ עָצַר וְאָמַר: "צַר לִי, אַךְ עָלַי לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵיכֶם. בְּדֶרֶךְ-כְּלָל, לִקְרַאת סִיּוּם הַסִּיּוּר, אָנוּ מַרְאִים אֶת הַתַּגְלִית הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר בָּאֲתָר, הֲלוֹא הוּא בֵּית אַרְבַּעַת הַמֶּרְחָבִים שֶׁגִּלִּינוּ בַּמָּקוֹם, הַמּוֹכִיחַ שֶׁאָכֵן הִתְגּוֹרְרוּ בַּמָּקוֹם יְהוּדִים לִפְנֵי שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים שָׁנָה. אַךְ כָּעֵת כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים הַמָּקוֹם נִסְגַּר זְמַנִּית לְרֶגֶל חֲפִירוֹת אַרְכֵאוֹלוֹגִיּוֹת, וְאֵין בְּיָדֵינוּ וּבְרַגְּלֵנוּ הָאֶפְשָׁרוּת לְהִכָּנֵס לְשָׁם. לָכֵן, אֲנִי אֲנַסֶּה לְתָאֵר לָכֶם כֵּיצַד נִרְאֶה הַבַּיִת..."

בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה נִסָּה הַמַּדְרִיךְ לְתָאֵר בְּדִיּוּק אֶת הַבַּיִת, וְאֶת אַרְבַּעַת הָעַמּוּדִים הַמְּגַלִּים שֶׁהוּא הָיָה בֶּן אַרְבָּעָה מֶרְחָבִים. הוּא פֵּרֵט אֶת אָרְכָּם שֶׁל הָעַמּוּדִים, אֶת רָחְבָּם, אֶת קוֹמָתָם וְאֶת הָעִטּוּרִים שֶׁעֲלֵיהֶם...

בַּקָּהָל כְּבָר נִשְׁמְעוּ רְטִינוֹת. "אִם הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתָם, הָיִינוּ מְבִינִים מִיָּד אֵיךְ הֵם נִרְאִים, וְלֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲמֹד רֶבַע שָׁעָה בַּשֶּׁמֶשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת הַהֶסְבֵּרִים שֶׁאֲפִלּוּ אַחֲרֵיהֶם אֲנַחְנוּ בְּקֹשִׁי מְבִינִים!", לָחַשׁ מוֹטִי לְקוּתִי, תְּאוֹמוֹ...

*

כַּאֲשֶׁר מְדַמְיְנִים אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפַת הַגְּאֻלָּה, אָנוּ חוֹזִים בְּעֵינֵי רוּחֵנוּ בְּכַמּוּת אַדִּירָה שֶׁל יְהוּדִים, כִּמְעַט אֵינְסוֹפִית. מִילְיוֹנֵי הַיְּהוּדִים הַחַיִּים כַּיּוֹם, וְכָל הַיְּהוּדִים שֶׁיָּקוּמוּ לִתְחִיָּה מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. אֶת כָּל אֵלּוּ אָמוּר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְלַמֵּד תּוֹרָה, בְּתַפְקִידוֹ כְּ"רַב", כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ם: "אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ מִבֵּית דָּוִד יְלַמֵּד אֶת כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'".

כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאָדָם אֶחָד יַצְלִיחַ לְלַמֵּד כַּמּוּת כֹּה גְּדוֹלָה שֶׁל אֲנָשִׁים? כֵּיצַד יוּכַל קָהָל כֹּה גָּדוֹל לְהַאֲזִין לְאָדָם אֶחָד וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ? הֲרֵי גַּם הַהֲלָכָה קוֹבַעַת שֶׁהַלִּמּוּד בִּזְמַן זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יוּכְלוּ לִשְׁאֹל וּלְהָבִין, וּמַדּוּעַ לֶעָתִיד לָבוֹא כְּבָר לֹא יִצְטָרְכוּ זֹאת?

אֶלָּא שֶׁצּוּרַת הַלְּמִידָה בָּהּ יְלַמֵּד הַמָּשִׁיחַ, תִּהְיֶה שׁוֹנָה מִצּוּרַת הַלִּמּוּד כַּיּוֹם. בַּזְּמַן הַזֶּה אָנוּ לוֹמְדִים בְּאֹפֶן שֶׁל 'שְׁמִיעָה' – הַסְבָּרַת הָרַעְיוֹן, לִמּוּדוֹ וַהֲבָנָתוֹ נֶאֱמָרִים וּמֻסְבָּרִים בְּהַרְחָבָה וּבַאֲרִיכוּת, וּמֻתְאָמִים לְרָמַת שִׂכְלוֹ שֶׁל הַמַּאֲזִין. הַתַּלְמִיד שׁוֹמֵעַ מֵרַבּוֹ אֶת כָּל הַפְּרָטִים הַמֻּרְכָּבִים, מְצָרְפָם זֶה לָזֶה וּלְבַסּוֹף הוּא אָכֵן מַצְלִיחַ לִקְלֹט אֶת הַ'תְּמוּנָה' הַשְּׁלֵמָה.

לֶעָתִיד לָבוֹא, יִהְיֶה הַלִּמּוּד בְּאֹפֶן שֶׁל 'רְאִיָּה'! כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה דָּבָר, הֲרֵי בְּרֶגַע אֶחָד נִקְלֶטֶת בְּמוֹחוֹ הַתְּמוּנָה כֻּלָּהּ בִּמְלֻאָהּ, וְהוּא אֵינוֹ זָקוּק לְהֶסְבֵּרִים אֲרֻכִּים וּמֻרְחָבִים. בְּדֶרֶךְ זוֹ יִנְהַג גַּם הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיַּמְחִישׁ לְכָל עַם-יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה אוֹתָם הוּא מְלַמֵּד בְּצוּרַת רְאִיָּה מַמָּשׁ, וַאֲזַי יִקְלְטוּ כֻּלָּם אֶת הַנִּלְמָד בִּמְהִירוּת רַבָּה וּבַהֲבָנָה מְלֵאָה.

דֶּרֶךְ לִמּוּד זוֹ, הִיא שֶׁתָּבִיא בִּזְמַן קָצָר מְאוֹד לְקִיּוּם הַיִּעוּד "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים".

 

 

סיפורי חסידים

שַׁדְכָנוּת מֵעֵבֶר לַיָּם

בַּמּוֹנִית שֶׁעָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ מִנְּמַל-הַתְּעוּפָה בְּלֹד לִירוּשָׁלַיִם נִקְשְׁרָה שִׂיחָה בֵּין שְׁנֵי יְהוּדִים שֶׁזֶּה עַתָּה הִכִּירוּ. הָאֶחָד מֵאַנְטְוֶרְפֶּן וְהַשֵּׁנִי מִיְּרוּשָׁלַיִם. "וּמָה מֵבִיא אֶת כְּבוֹדוֹ לְכָאן?" – שָׁאַל הַיְּרוּשַׁלְמִי.

הַיְּהוּדִי מֵאַנְטְוֶרְפֶּן הִסֵּס לְרֶגַע וְאָז סִפֵּר: "בַּקַּיִץ שֶׁעָבַר נָסַעְתִּי לִבְּרוּקְלִין כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִן הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ בְּרָכָה עֲבוּר בְּנִי הַנָּכֶה, שֶׁמְּאוֹד הִתְקַשֵּׁינוּ לִמְצֹא עֲבוּרוֹ שִׁדּוּךְ הוֹלֵם. כְּשֶׁחָלַפְתִּי עַל פְּנֵי הָרַבִּי, מָסַר לְיָדִי דּוֹלָר וְאָמַר 'בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת'. אַחַר-כָּךְ נָתַן לִי דּוֹלָר נוֹסָף – 'לִצְדָקָה  בְּאֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ'.

"הָיִיתִי מְשֻׁכְנָע שֶׁהָרַבִּי סָבַר בְּטָעוּת שֶׁאֲנִי אוֹרֵחַ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְחָזַרְתִּי לְאַנְטְוֶרְפֶּן. שָׁבוּעוֹת חָלְפוּ, יוֹם אֶחָד שׂוֹחַחְתִּי עִם אִשְׁתִּי אוֹדוֹת בְּנֵנוּ, שֶׁכַּמּוּבָן לֹא הָלַךְ וְנַעֲשָׂה צָעִיר יוֹתֵר עִם הַשָּׁנִים. בְּמַהֲלַךְ הַשִּׂיחָה, עָלָה דְּבַר הַמִּפְגָּשׁ שֶׁהָיָה לִי עִם הָרַבִּי.

"אִשְׁתִּי שָׁקְעָה בְּמַחְשָׁבוֹת עֲמֻקּוֹת. 'אוּלַי הָיָה עָלֵינוּ לָקַחַת בִּרְצִינוּת רַבָּה יוֹתֵר אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי', אָמְרָה, 'הָבָה נַעֲשֶׂה מָה שֶׁאָמַר. קַח כַּמָּה יְמֵי חֹפֶשׁ מֵעֲבוֹדָתְךָ וְסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לָתֵת שָׁם צְדָקָה, כְּפִי שֶׁאָמַר הָרַבִּי'.

"וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי כָּאן", סִכֵּם הַיְּהוּדִי בַּמּוֹנִית. לְפֶתַע הִבְחִין בְּפָנָיו שֶׁל  הַיְּרוּשַׁלְמִי שֶׁלְּצִדּוֹ, שֶׁהָיְתָה בָּהֶן אֲרֶשֶׁת שֶׁל תַּדְהֵמָה וְהִתְרַגְּשׁוּת.

"מוּזָר מְאוֹד", אָמַר הַיְּרוּשַׁלְמִי, "גַּם אֲנִי חוֹזֵר עַתָּה מִנְּיוּ-יוֹרְק, שָׁהִיתִי שָׁם בַּחַגִּים וְנִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת כְּדֵי לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה עֲבוּר בִּתִּי. אָנוּ רוֹצִים מְאוֹד לִרְאוֹתָהּ נְשׂוּאָה וּמְאֻשֶּׁרֶת. הָרַבִּי נָתַן לִי פִּסַּת 'לֶקַח' (עוּגַת דְּבַשׁ) עֲבוּר הַבַּת וְאָמַר: 'שִׁדּוּךְ טוֹב בְּקָרוֹב'".

הַיְּרוּשַׁלְמִי לָקַח נְשִׁימָה אֲרֻכָּה. "אוּלַי כְּדַאי שֶׁשְּׁנֵינוּ נִבְדֹּק אֶת הַנּוֹשֵׂא. אַתָּה מֵבִין – בִּתִּי אַף הִיא נָכָה".

מְסִבַּת הָאֵרוּסִין נֶעֶרְכָה לְאַחַר זְמַן קָצָר...

 

 

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.