התמימים השלוחים בגיאורגיה: חיים סרצ'וק, מוישי דויטש, מנדי בעגון ויוני טייטלבוים, ממשיכים במסעם המיוחד לחיזוק הקהילות היהודיות המתפוררות במדינה. לאחר ביקורם המוצלח בגורי, שזכה להדים רבים, המשיכו התמימים לעיר כותאיסי שבעבר שכנה בה הקהילה היהודית השניה בגודלה בגרוזיה.

ה'לאדה' המקרטעת הפריחה ענני פיח סמיכים, הריעה ממושכות, ונעה קדימה. הנהג הציץ בפליאה על הנוסעים המוזרים חתומי הזקן ועטויי מגבעות וחליפות כהים שמילאו את מושבי הרכב. אכן, חלפו ימים רבים מאז פרחה בכותאיסי קהילה חב"דית תוססת. אבל נראה ששוב הגיעה העת וארבעה תמימים מעפילים ביוזמת 'כולל חב"ד' בדרך העולה בואכה כותאיסי.

נכבדי יהודי העיר המתינו חנוטים במיטב מחלצותיהם לרבנים מישראל, אך משנפלטה תכולת הרכב החוצה לא יכלו הנוכחים להתאפק, הונחה יד על כתף וברחוב כולו הדהדה השירה "עם ישראל חי!...", השמחה הרקיעה שחקים, בקבוק משקה זול נדד מיד ליד וכשהגיע לאחרון מקבלי הפנים עמד הבקבוק על שליש תכולתו...

הבחורים אינם השלוחים הראשונים המגיעים לעיר, לפני עשרות שנים הגיע המשפיע ר' שמואל לויטין ע"ה בשליחותו של הרבי הרש"ב נ"ע כדי לבצר את חומות הדת במקום, ואכן, כשהחל המאבק הקומוניסטי כנגד היהדות - ניסו הרשויות לסגור את אחד מבתי הכנסת שהיו בעיר אך נתקלו להפתעתם בהתנגדות כה עזה, שבעקבותיה נאלצו לוותר על כוונותיהם ולהשאיר את שלושת בתי הכנסת פתוחים.

אך העליה לישראל וההתבוללות מרוקנים אט אט את כותאיסי מיהודיה, וכיום מפוזרים בעיר כחמש מאות יהודים בלבד, מתוכם מגיעים כמנין וחצי לבית הכנסת בשבתות ובחגים.

על מצבה הרוחני של הקהילה ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "כשניסינו לברר על זמני כניסת השבת, התברר כי במקום אין כלל לוח שנה עברי וכניסת השבת מתצעת על פי ניחושים שונים... כשהסברנו לציבור את הבעיה שבדבר, התברר כי קיים חוסר ידע יהודי עצום בציבור והחלטנו לנצל את הזמן ו'להרביץ' בהם מושגים יהודיים בסיסיים. במהלך השיעור הוזכרו המושגים של בית המקדש, כהנים ולויים, ולהפתעתנו רוב הציבור מעולם לא שמע עליהם. לאחר שהרחבנו בנושא התברר כי אחד מבני הקהילה הוא כבר למעלה מגיל ארבעים ועדיין לא נפדה... סיפור קטן המראה עד כמה גדולה ונחוצה שליחות זו. פשוט הצלת נפשות אמיתית" מסכם התמים הנרגש את סיפורו.

עיקר הזמן הוקדש לביקורי בית, הנחת תפילין, מבצע נש"ק ומבצע מזוזה. מטבע הדברים, עם הפעילות מגיעים גם סיפורים יוצאי דופן: "באחד מביקורי הבית שעשינו, שלפה לפתע בעלת הבית תמונה ישנה וממורטת של הרבי כשהיא מכריזה באוזנינו 'זה הרבי שלי!', כשניסינו להבהיר לה שזה גם הרבי שלנו התקוממה הגברת "מה פתאום? זה הרבי שלי ולא שלכם!" ורק לאחר שכנועים והסברים מרובים הסכימה גם לנו הגברת להשתייך לחסידות חב"ד..."