יעקוב ידידי היקר!

לאמיתו של דבר, נעלב אני, אפילו עלבון
קשה, כל כי לא נענית לבקשתי הצנועה,
במשך שנים לבקר בכפר "חב"ד". מלבד
הנימוקים כשלעצם הגיונותם, היית צריך להחשיב
פניה משלי. הרי עשינו כברת-דרך אחת יחד.
ומיד היינו חברים וידידים לשמה של הידידות
וקבלתי את סרובך, כאמור כעלבון. אולם
מי אני כי אנטור לך עבור קשיות עורף זאת.
ואינך מסוגל לקלקל את יחסי הטוב ואת הערכתי
הגבוהה אליך.
והריני פונה אליך עוד פעם בבקשה דומה
וברצוני להלוות אליך בסיור הנה. תראה
ותווכח כי לא לחנם ולא לשם טכסוס
של סחיטה דפקתי על לבך הליטאי.
שלך בידידות
י. כסה
8.3.69