מערכת COL | יום ד' תשרי ה׳תשס״ט 03.10.2008

ילדים ב-COL: פרשת וילך

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)  המגזין המלא
ילדים ב-COL: פרשת וילך

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

 

פָּרָשַׁת וַיֵלֵךְ

יוֹסִי: אַתֶּם מֻכְרָחִים לַעֲזֹר לִי. הַמּוֹרֶה הִטִּיל עָלַי לִכְתֹּב בֶּעָלוֹן הַכִּתָּתִי קֶטַע שֶׁהַכּוֹתֶרֶת שֶׁלּוֹ "הַתְּשׁוּבָה מַהִי?". מָה אֲנִי אֶכְתֹּב?

שְׁלוֹמִי: מָה הַבְּעָיָה? בֶּטַח כְּבָר חָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְתוּכַל לִכְתֹּב מַה הָיְתָה הַ'תְּשׁוּבָה' שֶׁלְּךָ.

יוֹסִי: אֲנִי לֹא כָּל-כָּךְ בָּטוּחַ שֶׁכְּבָר 'חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה'. בְּכָל-זֹאת אֲנִי צָרִיךְ עֶזְרָה מִכֶּם.

יִשְׂרָאֵל: תִּכְתֹּב שֶׁתְּשׁוּבָה זֶה לְהַקְשִׁיב בְּכָל הָרְצִינוּת לִתְקִיעוֹת הַשּׁוֹפָר, לַחְשֹׁב חָזָק עַל זֶה שֶׁה' הוּא הָ'אַבָּא' שֶׁלָּנוּ וּלְהַחְלִיט לְהִתְמַסֵּר לְגַמְרֵי לִרְצוֹנוֹ שֶׁל ה'.

שְׁלוֹמִי: אֲנִי דַּוְקָא חוֹשֵׁב שֶׁכְּדַאי שֶׁתִּכְתֹּב עַל מִצְוַת צְדָקָה, הֲרֵי בְּחָדְשֵׁי אֱלוּל-תִּשְׁרֵי מַרְבִּים בִּנְתִינַת צְדָקָה וְכָכָה מְכַפְּרִים עַל הָעֲווֹנוֹת וְהוֹפְכִים לְבַעֲלֵי זְכֻיּוֹת וּלְבַעֲלֵי-תְּשׁוּבָה.

מֵאִיר: וּלְדַעְתִּי, 'תְּשׁוּבָה' זֶה מַשֶּׁהוּ כְּלָלִי וּפְנִימִי יוֹתֵר. הַמִּלָּה 'תְּשׁוּבָה' מַזְכִּירָה לִי תְּפִלָּה אֲרֻכָּה, חֲרָטָה מִכָּל הַלֵּב, לִמּוּד תּוֹרָה בְּהִדּוּר, לִמּוּד חֲסִידוּת הַרְבֵּה זְמַן. זוֹ 'תְּשׁוּבָה'.

יוֹסִי: הִצְלַחְתֶּם לְבַלְבֵּל אוֹתִי. אֲנִי שָׁאַלְתִּי אֶתְכֶם מַהִי 'תְּשׁוּבָה' וְאַתֶּם עֲנִיתֶם לִי שָׁלֹשׁ תְּשׁוּבוֹת שׁוֹנוֹת. הַאִם אֶכְתֹּב אֶת מַה שֶּׁהֲכִי נִרְאֶה לִי, אוֹ אוּלַי אֶת שְׁלֹשֶׁת הַתְּשׁוּבוֹת וְאֶמְצָא אֵיזֶה קֶשֶׁר בֵּינֵיהֶן...

שְׁלוֹמִי: הִנֵּה הַמּוֹרֶה בְּדִיּוּק מִתְקָרֵב לְכָאן. נִשְׁאַל אוֹתוֹ מִי מֵאִתָּנוּ צוֹדֵק. הוּא בְּוַדַּאי יִשְׂמַח לִרְאוֹת שֶׁ'חֲצִי כִּתָּה' חוֹשֶׁבֶת עַל הֶעָלוֹן בִּשְׁעַת הַהַפְסָקָה.

יוֹסִי: שָׁלוֹם הַמּוֹרֶה, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים עֶזְרָה. שָׁאַלְתִּי אֶת הַחֲבֵרִים מַה זּוֹ 'תְּשׁוּבָה' לְפִי דַּעְתָּם, וּלְכָל אֶחָד הָיְתָה תְּמוּנָה אַחֶרֶת. לְיִשְׂרָאֵל נִרְאֶה שֶׁתְּשׁוּבָה זֶה בְּעִקָּר הַקְּרִיאָה "אַבָּא" שֶׁל תְּקִיעַת שׁוֹפָר. שְׁלוֹמִי מְדַבֵּר עַל מַעֲלַת הַצְּדָקָה וּמֵאִיר חוֹשֵׁב שֶׁהַכַּוָּנָה לַעֲבוֹדָה פְּנִימִית קָשָׁה וּשְׁקֵטָה שֶׁל הִתְקָרְבוּת לַה'. מִי צוֹדֵק?

הַמּוֹרֶה: כָּזוֹ נַחַת-רוּחַ כְּבָר לֹא הָיְתָה לִי מִזְּמַן. בֶּאֱמֶת, עַל זֶה דִּבַּרְתֶּם כָּל הַהַפְסָקָה? מְצֻיָּן! וּבְקֶשֶׁר לַשְּׁאֵלָה שֶׁלָּכֶם, כַּמּוּבָן שְׁלֹשׁ הַדֵּעוֹת צוֹדְקוֹת.

יוֹסִי: אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?

הַמּוֹרֶה: הַאִם סְפַרְתֶּם פַּעַם כַּמָּה יָמִים יֵשׁ בֵּין רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְיוֹם-הַכִּפּוּרִים?

יוֹסִי: כֵּן, שִׁבְעָה יָמִים.

הַמּוֹרֶה: וּבְכָל זֹאת, הַכִּנּוּי לְיָמִים אֵלּוּ הוּא: עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי הֵם כּוֹלְלִים גַּם אֶת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בַּהַתְחָלָה וְיוֹם-כִּפּוּר בַּסּוֹף, כִּי כֻּלָּם הֶמְשֵׁכָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה אַחַת. כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ, הֵם חֲטִיבָה אַחַת שֶׁל 'תְּשׁוּבָה' שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה חֲלָקִים. תְּחִלָּתָהּ שֶׁל הָעֲבוֹדָה הִיא בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְהֶמְשֵׁכָהּ וְסִיּוּמָהּ בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים.

יוֹסִי: וְאֵיפֹה אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים בִּפְנִים אֶת שְׁלֹשֶׁת הַדֵּעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שְׁלוֹמִי וּמֵאִיר?

הַמּוֹרֶה: יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר עַל תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר וְזוֹהִי בֶּאֱמֶת הַנְּקֻדָּה הָעִקָּרִית שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. תְּחִלָּתָהּ שֶׁל הָעֲבוֹדָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּזְעָקָה פְּשׁוּטָה וַאֲמִתִּית לַה'. צַעֲקַת "אַבָּא הַצִּילֵנִי" צְעָקָה כָּזֹאת כְּמוֹ קוֹלוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁל הַשּׁוֹפָר, מְבַטֵּאת הִתְמַסְּרוּת לַה' בְּלִי חֶשְׁבּוֹנוֹת. רָצוֹן פְּנִימִי לַעֲשׂוֹת הַכֹּל! זֶה הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן. אַחַר-כָּךְ, מַגִּיעַ יוֹם-כִּפּוּר וְכָאן אֲנַחְנוּ מְשַׁלְּבִים בֵּין הַדֵּעוֹת שֶׁל שְׁלוֹמִי וּמֵאִיר לְסֵרוּגִין. מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים, הֶחְלִיף אֶת בְּגָדָיו לְסֵרוּגִין "בִּגְדֵי זָהָב" בָּעֲזָרָה וּבַקֹּדֶשׁ וּ"בִגְדֵי לָבָן" בְּקֹדֶשׁ-הַקָּדָשִׁים.

יִשְׂרָאֵל: הַאִם הַמּוֹרֶה מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין דַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלוֹמִי (עַל הַצְּדָקָה) לְבִגְדֵי זָהָב, וּבֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל מֵאִיר לְבִגְדֵי לָבָן?

הַמּוֹרֶה: יָפֶה מְאוֹד, תָּפַסְתָּ אֶת הָעִנְיָן. אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר "אֲנִי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה רַק בְּאֹפֶן שֶׁל פִּזּוּר כַּסְפִּי לִצְדָקָה". אוֹ: "אֲנִי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה רַק בְּאֹפֶן שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּתְפִלָּה". אֶלָּא, בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הַפְּרָטִי שֶׁבְּתוֹךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ הַ'כֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים'. לָכֵן, אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְשַׁלֵּב, לְסֵרוּגִין, בֵּין שְׁנֵי סוּגֵי הָעֲבוֹדוֹת, כָּל הַזְּמַן.

עָלֵינוּ 'לְהַחְלִיף בֵּין הַבְּגָדִים'. עָלֵינוּ לְהִתְעַסֵּק בִּמְלֹא הַכּוֹחַ וְהָרְצִינוּת בַּעֲבוֹדַת הַ'פְּנִים' עֲבוֹדַת 'קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים', עֲבוֹדַת 'בִּגְדֵי הַלָּבָן', זוֹהִי עֲבוֹדָה שֶׁל הִתְקָרְבוּת לַה' עַל-יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלָּתוֹ, לִמּוּד תּוֹרָתוֹ, תְּפִלָּה בִּמְתִינוּת, עִיּוּן בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת...

אֲבָל בָּהּ בָּעֵת, עָלֵינוּ מִדֵּי פַּעַם לְהִתְעַסֵּק גַּם כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ בַּעֲבוֹדַת הַ'חוּץ' לְהַחְלִיף לְ'בִגְדֵי זָהָב' וּלְקַדֵּשׁ אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלָּנוּ, עַל-יְדֵי נְתִינַת צְדָקָה וְסִיּוּעַ גַּשְׁמִי לְנִזְקָקִים.

יוֹסִי: עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין. תְּשׁוּבָה, זוֹ בְּעֶצֶם מִלָּה אַחַת שֶׁכּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה. עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַה לִּכְתֹּב, אֲנִי גַּם יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַה נִּדְרַשׁ מִמֶּנִּי בְּיָמִים אֵלּוּ.

 

 

הסיפור השבועי     |    

זַעֲקַת הַשַּׁתְקָן

אָנוּ, יַלְדֵי הַכְּפָר, הִכַּרְנוּ בְּדֶרֶךְ-כְּלָל אֶת כָּל תּוֹשָׁבָיו. אָהַבְנוּ אֶת הַחַגִּים וְהַמּוֹעֲדִים, שֶׁבָּהֶם הִתְכַּנְּסוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת לַתְּפִלָּה הַחֲגִיגִית. מִדֵּי פַּעַם שָׁלְחוּ צְבִיטָה בְּלֶחְיוֹ שֶׁל מִי מֵאִתָּנוּ, וּפְעָמִים הִזְעִיפוּ גַּבּוֹת לַשּׁוֹבָב שֶׁבַּחֲבוּרָה. כִּמְחֻפָּשִׂים נִרְאוּ בְּעֵינֵינוּ זַלְמָן הַדַּוָּר, מוֹטְקֶה הַחַלְבָּן, יְחֶזְקֵאל הָעֶגְלוֹן וּשְׁאָר בַּעֲלֵי-הַמְּלָאכָה, חֲבוּשִׁים בַּמִּגְבָּעוֹת הַחֲגִיגִיּוֹת וּלְבוּשִׁים בִּגְדֵי חַג הֲדוּרִים. עֻבְדָּה זוֹ הוֹסִיפָה נֹפֶךְ וַחֲגִיגִיּוּת לַאֲוִירַת הַחַגִּים שֶׁל הַכְּפָר הַקָּטָן, שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים בּוֹ אֶת כֻּלָּם.

אִישׁ אֶחָד הָיָה שׁוֹנֶה שָׁם מִכֻּלָּם. לֹא מַכִּיר, וְלֹא מֻכָּר, לֹא מְעֹרָב וְלֹא מִתְעָרֵב, מְרֻחָק. מֵעוֹלָם לֹא חִיֵּךְ אֶל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, אַךְ גַּם לֹא הִזְעִיף אֶת פָּנָיו. גּוּפוֹ הָיָה צָנוּם מְאוֹד. שֵׂעָר שָׁחֹר וּמְדֻבְלָל עִטֵּר אֶת פָּנָיו הַמְּיֻסָּרוֹת. עֵינָיו תָּמִיד כְּמִתְרוֹצְצוֹת בְּחֹרֵיהֶן, כְּמוֹ מְפַחֵד מִדְּבַר-מָה. וּבְעִקָּר תָּמִיד שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק.

מְשֻׁנֶּה מְעַט, אֲבָל אֵינֶנִּי מַצְלִיחַ לְהִזָּכֵר בִּשְׁמוֹ. בְּעֶצֶם, נִדְמֶה לִי שֶׁאִישׁ לֹא קָרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ. קָרְאוּ לוֹ 'הַמּוּזָר', 'הַשַּׁתְקָן'. פַּעַם נִסּוּ הַיְּלָדִים לְהָתֵל בּוֹ, לִרְדֹּף אַחֲרָיו, אוּלָם מִצִּדּוֹ לֹא הָיְתָה שׁוּם תְּגוּבַת נֶגֶד, וּכְבָר לֹא הָיָה טַעַם לִמְשׁוּבוֹתֵינו וַעֲזַבְנוּהוּ לְנַפְשׁוֹ.

שְׁמוּעוֹת אָמְרוּ שֶׁהוּא נִצּוֹל שׁוֹאָה, שֶׁאִבֵּד אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ מוּל עֵינָיו וּמֵאָז הוּא שׁוֹתֵק. שְׁמוּעוֹת אֲחֵרוֹת סִפְּרוּ עַל הֱיוֹתוֹ גֵּר-צֶדֶק... כָּךְ אוֹ כָּךְ, בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ הָיָה נִשְׁכָּח מֵעֵינֵינוּ. אַךְ פַּעַם בַּשָּׁנָה הָיְתָה דְּמוּתוֹ מְסַקְרֶנֶת מֵחָדָשׁ אֶת כֻּלָּם, וְשׁוּב הָיוּ הַכֹּל שָׁבִים לַעֲסֹק בּוֹ, בְּשַׁתְּקָן זֶה.

זֶה הָיָה קוֹרֶה בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים, בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה.

כְּשֶׁתְּפִלַּת הַקָּהָל נִדְמֵית כְּהֶמְיָה חֲרִישִׁית, צַעֲדֵי הַמִּתְפַּלְּלִים אֵינָם נִשְׁמָעִים בְּשֶׁל נַעֲלֵי הַגּוּמִי שֶׁלְּרַגְלֵיהֶם, וּכְשֶׁהַ'קִּיטְל' וְעָלָיו הַטַּלִּית שֶׁבּוֹ מִתְכַּסֶּה כָּל אֶחָד מֵהַקָּהָל מְדַמֶּה אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת לְסִיעַת מַלְאָכִים הַמְּשַׁמְּשִׁים בַּקֹּדֶשׁ, פִּתְאוֹם, מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה הַזֹּאת, מִתּוֹךְ אֲוִירַת הַקֹּדֶשׁ הַמְּיֻחֶדֶת הַזֹּאת, הָיְתָה פּוֹרֶצֶת זַעֲקַת אֵימִים נוֹרָאָה מִכִּוּוּנוֹ שֶׁל הַשַּׁתְקָן הַתִּמְהוֹנִי. זֶה הָיָה תָּמִיד בְּאוֹתוֹ הַקֶּטַע, כְּשֶׁהַחַזָּן הִגִּיעַ לַפִּיּוּט "אָנָּא סְלַח נָא, פֶּשַׁע וְעָווֹן שָׂא נָא, וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא, קָדוֹשׁ".

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַשַּׁתְקָן פּוֹרֵץ בִּזְעָקָה נוֹרָאָה: "קָדוֹשׁ, אָנָּא, פֶּשַׁע וְעָווֹן". זוֹ הָיְתָה זְעָקָה שֶׁכֻּלָּהּ שִׁבְרוֹן לֵב, בְּקוֹל בְּכִי מְלֻוֶּה בַּאֲנָחוֹת רְווּיוֹת כְּאֵב. "אוֹי-אוֹי" אָרֹךְ הָיָה מִתְלַוֶּה לְמִלּוֹתָיו הַקְּבוּעוֹת...

גּוּפוֹ הַצָּנוּם רָטַט תַּחַת טַלִּיתוֹ, וְנִרְאֶה הָיָה כִּי אִם יַרְפֶּה מֵאֲחִיזָתוֹ בַּשֻּׁלְחָן שֶׁלְּפָנָיו, יִצְנַח חֲסַר אוֹנִים וְיִפֹּל תַּחְתָּיו. גַּם כְּשֶׁהַקּוֹל הָיָה מְסַיֵּם אֶת הַפִּיּוּט, עֲדַיִן הָיָה רוֹעֵד כֻּלּוֹ מֵהַזַּעֲזוּעַ הַנַּפְשִׁי וּפָנָיו הָיוּ אֲדֻמּוֹת כְּלֶהָבָה.

הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָאַחַת וְהַיְּחִידָה בַּשָּׁנָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת קוֹלוֹ. זְעָקָה זוֹ צִמְרְרָה אוֹתָנוּ הַיְּלָדִים, בִּכְיוֹ קוֹרֵעַ הַלֵּב שֶׁל הָאִישׁ הַמְּבֻגָּר, הִזִּיל דְּמָעוֹת גַּם מֵעֵינֵיהֶם שֶׁל מְבֻגָּרִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁאִיר אוֹתָנוּ הֲמוּמִים וּבְהוּלִים.

*

נָקְפוּ שָׁנִים. אֵינֶנִּי עוֹד יֶלֶד. גַּם הַכְּפָר כְּבָר אֵינֶנּוּ כְּפָר. אוּלָם מִקְרֶה שֶׁאֵרַע לִי בְּדַרְכִּי הַיּוֹם-יוֹמִית לָעֲבוֹדָה הֶחְזִירַנִי כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה אֲחוֹרָה, אֶל הַכְּפָר הַקָּטָן.

זַעֲקַת אֵימִים וַחֲרִיקַת בְּלָמִים עַזָּה גָּרְמָה לִי לַעֲצֹר בְּדַרְכִּי הָרְגִילָה. הִפְנֵיתִי אֶת רֹאשִׁי, וְרָאִיתִי כִּי מְכוֹנִית עָצְרָה בַּחֲרִיקַת בְּלָמִים מוּל אִישׁ קָשִׁישׁ, שֶׁכַּנִּרְאֶה נִסָּה לַעֲבֹר אֶת הַכְּבִישׁ הַסּוֹאֵן מִבְּלִי לְהַבִּיט לַצְּדָדִים.

אֲנָשִׁים מִהֲרוּ לַעֲזֹר לוֹ, לַזָּקֵן, וּלְהַעֲבִירוֹ אֶל הַמִּדְרָכָה הַסְּמוּכָה. לֹא הִמְשַׁכְתִּי בְּדַרְכִּי. זַעֲקָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הוֹסִיפָה לְהַדְהֵד בְּאָזְנַי. הַצְּעָקָה מֻכֶּרֶת לִי, שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ פַּעַם. הַקּוֹל הַזֶּה גָּרַם לְפִרְפּוּר מַה בְּבִטְנִי... מָצָאתִי אֶת עַצְמִי עוֹמֵד מוּל הַזָּקֵן.

הִכַּרְתִּיו מִיָּד. זֶה הָיָה הַשַּׁתְקָן מֵהַכְּפָר שֶׁלִּי. הוּא עָמַד לְבַדּוֹ עַל הַמִּדְרָכָה, כֻּלּוֹ רוֹעֵד מִפַּחַד, וְעֵינָיו מִתְרוֹצְצוֹת בְּחֹרֵיהֶן בְּאוֹתוֹ מַבָּט. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וּלְלֹא הִסּוּס הוֹשַׁטְתִּי לוֹ אֶת יָדִי: "בּוֹא סַבָּא, נֵלֵךְ", אָמַרְתִּי לוֹ וְהוֹשַׁבְתִּיו בְּאַחַד הַסַּפְסָלִים הַקְּרוֹבִים. מִהַרְתִּי לִקְנוֹת לוֹ כּוֹס מַשְׁקֶה, וְהוֹסַפְתִּי לָשֶׁבֶת לְיָדוֹ עַד שֶׁיֵּרָגַע. הוּא, כְּדַרְכּוֹ, שָׁתַק.

"בַּמֶּה אוּכַל לִגְמֹל לְךָ עַל טוֹבָתְךָ?", שָׁאַל פִּתְאוֹם מִתּוֹךְ שְׁתִיקָתוֹ הַבּוֹלֶטֶת.

"בְּכָךְ שֶׁתַּסְבִּיר לִי אֶת פֵּשֶׁר צַעֲקָתְךָ בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים, 'קָדוֹשׁ, אָנָּא, פֶּשַׁע וְעָווֹן'", נִזְרַק מִפִּי מִשְׁפָּט אֲשֶׁר מִיָּד בִּקַּשְׁתִּי לָשׁוּב וּלְבָלְעוֹ לְתוֹכִי. אֵיךְ הֵעַזְתִּי?! תְּגוּבַת הַתַּדְהֵמָה שֶׁל הָאִישׁ, גָּרְמָה לִי עוֹד יוֹתֵר לָחוּשׁ שֶׁלֹּא בְּנוֹחַ.

לְאַחַר שְׁנִיָּה הִתְאוֹשֵׁשׁ וְאָמַר: "אִם כֵּן, הִנְּךָ מַכִּירֵנִי. אָז אֲסַפֵּר לְךָ".

וְהוּא סִפֵּר: "אֵצֶל הַנָּאצִים הָיִיתִי 'קָאפּוֹ' (שׁוֹטֵר בְּמַחֲנוֹת הָעֲבוֹדָה). הָיִיתִי אָנוּס, לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה. אַךְ לֹא נִצַּלְתִּי אֶת מַעֲמָדִי חָס-וְשָׁלוֹם. תָּמִיד חַסְתִּי וְרִחַמְתִּי עַל אַחַי הַיְּהוּדִים וְעָזַרְתִּי לָהֶם כְּכָל יְכָלְתִּי. פַּעַם נֶאֱלַצְתִּי לִגְעֹר בְּאַחַד הַיְּהוּדִים שֶׁהִתְמַהְמֵהַּ לָקוּם. הָיִיתִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת זֹאת, לְטוֹבָתָם שֶׁל כָּל הַיְּהוּדִים בַּבְּלוֹק. אוּלָם לֹא נִזְהַרְתִּי דֵּי הַצֹּרֶךְ, לֹא עָשִׂיתִי זֹאת מַסְפִּיק בְּשֶׁקֶט, וְגַעֲרָתִי הִגִּיעָה לְאָזְנָיו שֶׁל קְצִין אֶס-אֶס שֶׁעָמַד בַּפֶּתַח. כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתִי גּוֹעֵר בַּיְּהוּדִי, נִכְנַס לַבְּלוֹק, וּבוֹ-בַּמָּקוֹם יָרָה בּוֹ וַהֲרָגוֹ. מֵאָז מוֹתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי לֹא מָצָאתִי מָנוֹחַ לְנַפְשִׁי. עָוִיתִי, חָטָאתִי, פָּשַׁעְתִּי".

וּלְפֶתַע זָעַק אֶת זַעֲקַת יוֹם-הַכִּפּוּרִים שֶׁלּוֹ. כָּךְ, בַּסַּפְסָל, בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב: "קָדוֹשׁ, אָנָּא, פֶּשַׁע וְעָווֹן", נִרְגַּע מְעַט וְהוֹסִיף בְּלַחַשׁ: "רָאשֵׁי-תֵּבוֹת שֶׁל הַמִּלָּה 'קָאפּוֹ'"...

 

 

מבט לגאולה     |     דבירה גרוזמן

צְפִיפוּת מְשַׂמַּחַת

שְׁאֵלָה: הַבְּעָיָה שֶׁלִּי קְשׁוּרָה לַחַגִּים. הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ הוּא דֵּי קָטָן וְתָמִיד בָּאִים אֵלֵינוּ בַּחַגִּים אוֹרְחִים עִם יְלָדִים. בִּגְלַל שֶׁאֵין מַסְפִּיק מִטּוֹת וַחֲדָרִים לְכֻלָּם, אֲנַחְנוּ וְהַיְּלָדִים הָאוֹרְחִים, יְשֵׁנִים עַל מִזְרוֹנִים וּשְׂמִיכוֹת בַּחֲדַר הָאוֹרְחִים הַגָּדוֹל.

מְאוֹד נֶחְמָד לָנוּ בְּיַחַד, אֲבָל הָיִיתִי יוֹתֵר שָׂמֵחַ, אִם הָיִינוּ יְכוֹלִים לְאָרֵחַ אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, עִם מִטּוֹת וַחֲדָרִים מְסֻדָּרִים.

 

תְּשׁוּבָה: הַאִם נִסִּיתָ פַּעַם לִשְׁאֹל אֶת יַלְדֵי הָאוֹרְחִים, מַה הֵם אוֹמְרִים עַל הָעִנְיָן הַזֶּה?

אֵין לָנוּ סָפֵק כְּלָל וּכְלָל שֶׁהַדֵּעָה שֶׁלָּהֶם שׁוֹנָה לְגַמְרֵי מִן הַדֵּעָה שֶׁלְּךָ. אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁדַּוְקָא הַשֵּׁנָה שֶׁל כֻּלָּם יַחַד, עַל הָרִצְפָּה, מַשְׁאִירָה לָהֶם זִכָּרוֹן טוֹב וּמָתוֹק מִן הָאֵרוּחַ אֶצְלְכֶם בַּבַּיִת.

אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה? כִּי כְּשֶׁמְּאוֹד אוֹהֲבִים, אָז נָעִים מְאוֹד לִהְיוֹת יַחַד. אֲפִלּוּ שֶׁצָּפוּף, אֲפִלּוּ שֶׁלְּיַד שֻׁלְחַן הָאֹכֶל יוֹשְׁבִים כְּמוֹ 'סַרְדִינִים' וּבַלַּיְלָה מִסְתַּפְּקִים בִּשְׂמִיכוֹת עַל הָרִצְפָּה. הַהַרְגָּשָׁה שֶׁמְּאוֹד אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, הוֹפֶכֶת דַּוְקָא אֶת הַצְּפִיפוּת לְתַעֲנוּג מְיֻחָד. הָאוֹרְחִים שֶׁלָּכֶם אֵינָם מִתְלוֹנְנִים, מִפְּנֵי שֶׁבֶּאֱמֶת מְאוֹד נֶחְמָד וְנָעִים לָהֶם. כַּנִּרְאֶה שֶׁבֶּאֱמֶת אַתֶּם מִשְׁפָּחָה חַמָּה וְאוֹהֶבֶת.

זֶה דּוֹמֶה בְּדִיּוּק לְמַה שֶׁיִּקְרֶה בַּזְּמַן הַקָּרוֹב, כַּאֲשֶׁר פִּתְאוֹם כָּל הַיְּהוּדִים מִכָּל הָעוֹלָם, יִתְקַבְּצוּ וְיָבוֹאוּ לְמָקוֹם אֶחָד. בְּמַחְשָׁבָה רִאשׁוֹנָה נִרְאֶה לָנוּ שֶׁ"אוֹי וַאֲבוֹי, כָּל-כָּךְ צָפוּף יִהְיֶה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ! אוּלַי נִסְבֹּל מֵהַדֹּחַק?", אֲבָל בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה אֲנַחְנוּ מְבִינִים שֶׁהַצְּפִיפוּת אָז, תִּהְיֶה מְאוֹד-מְאוֹד מְשַׂמַּחַת וּנְעִימָה עֲבוּר כָּל אֶחָד. כְּלַפֵּי כָּל יְהוּדִי שֶׁנִּפְגֹּשׁ, נַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ פָּגַשְׁנוּ אָח אָהוּב וְקָרוֹב שֶׁנָּסַע לִזְמַן אָרֹךְ וְעַכְשָׁו חָזַר.

הַהֲנָאָה שֶׁלָּנוּ לִרְאוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, תַּהֲפֹךְ אֶת הַצְּפִיפוּת הָרַבָּה לַחֲוָיָה שְׂמֵחָה בִּמְיֻחָד. כֵּן, כְּמוֹ שֶׁלְּךָ, עִם הָאוֹרְחִים וּבְנֵי הַדּוֹדִים, שָׂמֵחַ מְאוֹד דַּוְקָא בַּחַגִּים הַ'צְּפוּפִים'.

 

 

סיפורי חסידים

סִבָּה לִסְלִיחָה

רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי נִכְנַס פַּעַם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת "כָּל נִדְרֵי" וְרָאָה כִּי צִבּוּר הַמִּתְפַּלְּלִים כֻּלּוֹ אָחוּז הִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת עֲצוּמָה. הַכֹּל הָיוּ שְׁקוּעִים בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּדְמָעוֹת חַמּוֹת נִגְּרוּ עַל לְחָיֵי הַמִּתְפַּלְּלִים.

הַמַּרְאֶה עָשָׂה רֹשֶׁם רַב עַל הַצַּדִּיק. הוּא נִגַּשׁ אֶל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וְקָרָא: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִלּוּ לֹא הָיוּ חוֹטְאִים בָּנֶיךָ, אֵימָתַי הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת חַמּוֹת וְנִלְהָבוֹת כָּאֵלֶּה? רוֹאֶה אַתָּה אֵפוֹא, שֶׁמֵהַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת שֶׁלָּהֶם יָצָא דָּבָר טוֹב וְנִפְלָא כָּזֶה, וּבִשְׁבִיל זֶה בִּלְבַד רָאוּי שֶׁתִּסְלַח לְעַמְּךָ"...

 

 

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.