מערכת COL
|
יום כ"ט אלול ה׳תשס״ח
29.09.2008
הישג לתנועה להגינות שלטונית בבג"ץ בענייני כשרות עקרוניים
בג"ץ נענה השבוע לעתירה אשר הוגשה על ידי התנועה להגינות שלטונית. בג"ץ החליט על הוצאת צו על תנאי נגד מועצת הרבנות הראשית, משרד ראש הממשלה והמשרד לענייני דתות (המשיבים) ■ העתירה, פרי יוזמת התנועה להגינות שלטונית, הוגשה לראשונה בשנת 2004. לטענת העותרים לא פעלו המשיבים כנדרש וכמצופה מרשות מנהלית במדינת ישראל, רשות אשר בידה הופקדו הסמכות (ואיתה גם החובה) לפעול בכל הקשור לתחום סמכותה – הנהגת כשרות ממלכתית ברמה סבירה וראויה על פי חוק לסיפור המלא
בג"ץ נענה השבוע לעתירה אשר הוגשה על ידי התנועה להגינות שלטונית. בג"ץ החליט על הוצאת צו על תנאי נגד מועצת הרבנות הראשית, משרד ראש הממשלה והמשרד לענייני דתות (המשיבים).
העתירה, פרי יוזמת התנועה להגינות שלטונית, הוגשה לראשונה בשנת 2004. לטענת העותרים לא פעלו המשיבים כנדרש וכמצופה מרשות מנהלית במדינת ישראל, רשות אשר בידה הופקדו הסמכות (ואיתה גם החובה) לפעול בכל הקשור לתחום סמכותה – הנהגת כשרות ממלכתית ברמה סבירה וראויה על פי חוק.
ביהמ"ש הוציא, כאמור, צו על תנאי המורה למשיבים לבוא ולנמק:
א. מדוע לא יפעלו להפסקת הקשר הכספי הישיר בין בתי העסק, מקבלי תעודות הכשרות, לבין משגיחי הכשרות, וזאת בשל ניגוד עניינים העולה כדי חשש ממשי למשוא פנים.
ב. מדוע לא ייקבעו קריטריונים ו/או אמות מידה אחידים ושוויוניים כתנאי להעסקת משגיחים ומפקחי כשרות בארץ ובחו"ל.
ג. מדוע לא יקיימו מבחני הסמכה ויעניקו תעודות כשירות למקצועות ההשגחה והפיקוח על הכשרות, לסוגיהם השונים.
הצו אשר הוצא, עומד לגרום לכך כי בקרוב יותקנו תקנות כחלק מחוק הרבנות הראשית וחוק איסור הונאה בכשרות, בהם יעוגנו קריטריונים וכללים להכשרה והעסקה של משגיחי כשרות. התוצאה תהיה כי בית עסק בו עובד משגיח אשר לא יעמוד בקריטריונים, לא יהיה זכאי לתעודת כשרות מהרבנות.
התערבות בג"ץ להעלאת רמת המשגיחים והכשרות, אינה רלבנטית לגבי משגיחים הנמנים על אנ"ש, הואיל ואלה מהם הפונים להשגחה, עושים זאת בד"כ לאחר לימוד בכולל או בצורה פרטית, שם נלמדים דיני השגחה לעומקם.
עוד טוענים העותרים, אשר יוצגו על ידי עו"ד מרדכי איזנברג, עו"ד נחמה ציבין ועו"ד יששכר דב אינדיג, כי "עשרות שנים מצהירים המשיבים או מי מהם כי יש לפתור את בעיית ניגוד העניינים בהשגחה על הכשרות, שנים רבות בוזבזו, הררי ניירות עבודה, ניירות עמדה ושעות עבודה רבות של הדרגים המנהליים במשרדים השונים. כך פועלות רשויות השלטון כאשר אין למאן דהו אינטרס ישיר בפתרון הבעיה וכל הפעילות האינטנסיבית היא למראית עין המבקר".
עו"ד מרדכי איזנברג יו"ר התנועה להגינות שלטונית מוסיף: "לפלא הוא כיצד הזניחה הרבנות הראשית לישראל החלתם של קריטריונים הלכתיים אחידים בהיקף ארצי, בכל הקשור לעבודת משגיחי הכשרות כמו הפסקת תלותו הכספית בבעל העסק, הכשרה מקצועית של המשגיחים וקביעת שעות תקן ואופי ההשגחה במקומות השונים.בכך לא ניתן השרות הראוי לכ-80% מאזרחיה היהודים של המדינה המקפידים על מזון כשר."
עו"ד נחמה ציבין אומרת: "יש לקוות כי נושאים אלו וסוגיית סימון חלב נכרי יעלו ראשונים על סדר היום של מועצת הרבנות הראשית החדשה, אשר זה עתה נבחרה. אי אכיפת חובת סימון חלב נכרי בהתאם להחלטת בג"ץ, תמוהה ביותר ויש חשש כי היא נובעת משיקולים שאינם עניינים, היא גם חושפת את הרבנות הראשית לסנקציות לפי פקודת בזיון בית משפט ובראש ובראשונה מבזה את עצמה". "הלא נבוש כי בג"ץ, בו יושבים שופטים אשר רובם אינם מקפידים על כשרות, ביניהם שופט ערבי, הוא זה אשר דואג לצרכי ורמת הכשרות ולא אלה האמורים מכוח תפקידם, אמונתם והכרתם, לעשות כן".
העתירה, פרי יוזמת התנועה להגינות שלטונית, הוגשה לראשונה בשנת 2004. לטענת העותרים לא פעלו המשיבים כנדרש וכמצופה מרשות מנהלית במדינת ישראל, רשות אשר בידה הופקדו הסמכות (ואיתה גם החובה) לפעול בכל הקשור לתחום סמכותה – הנהגת כשרות ממלכתית ברמה סבירה וראויה על פי חוק.
ביהמ"ש הוציא, כאמור, צו על תנאי המורה למשיבים לבוא ולנמק:
א. מדוע לא יפעלו להפסקת הקשר הכספי הישיר בין בתי העסק, מקבלי תעודות הכשרות, לבין משגיחי הכשרות, וזאת בשל ניגוד עניינים העולה כדי חשש ממשי למשוא פנים.
ב. מדוע לא ייקבעו קריטריונים ו/או אמות מידה אחידים ושוויוניים כתנאי להעסקת משגיחים ומפקחי כשרות בארץ ובחו"ל.
ג. מדוע לא יקיימו מבחני הסמכה ויעניקו תעודות כשירות למקצועות ההשגחה והפיקוח על הכשרות, לסוגיהם השונים.
הצו אשר הוצא, עומד לגרום לכך כי בקרוב יותקנו תקנות כחלק מחוק הרבנות הראשית וחוק איסור הונאה בכשרות, בהם יעוגנו קריטריונים וכללים להכשרה והעסקה של משגיחי כשרות. התוצאה תהיה כי בית עסק בו עובד משגיח אשר לא יעמוד בקריטריונים, לא יהיה זכאי לתעודת כשרות מהרבנות.
התערבות בג"ץ להעלאת רמת המשגיחים והכשרות, אינה רלבנטית לגבי משגיחים הנמנים על אנ"ש, הואיל ואלה מהם הפונים להשגחה, עושים זאת בד"כ לאחר לימוד בכולל או בצורה פרטית, שם נלמדים דיני השגחה לעומקם.
עוד טוענים העותרים, אשר יוצגו על ידי עו"ד מרדכי איזנברג, עו"ד נחמה ציבין ועו"ד יששכר דב אינדיג, כי "עשרות שנים מצהירים המשיבים או מי מהם כי יש לפתור את בעיית ניגוד העניינים בהשגחה על הכשרות, שנים רבות בוזבזו, הררי ניירות עבודה, ניירות עמדה ושעות עבודה רבות של הדרגים המנהליים במשרדים השונים. כך פועלות רשויות השלטון כאשר אין למאן דהו אינטרס ישיר בפתרון הבעיה וכל הפעילות האינטנסיבית היא למראית עין המבקר".
עו"ד מרדכי איזנברג יו"ר התנועה להגינות שלטונית מוסיף: "לפלא הוא כיצד הזניחה הרבנות הראשית לישראל החלתם של קריטריונים הלכתיים אחידים בהיקף ארצי, בכל הקשור לעבודת משגיחי הכשרות כמו הפסקת תלותו הכספית בבעל העסק, הכשרה מקצועית של המשגיחים וקביעת שעות תקן ואופי ההשגחה במקומות השונים.בכך לא ניתן השרות הראוי לכ-80% מאזרחיה היהודים של המדינה המקפידים על מזון כשר."
עו"ד נחמה ציבין אומרת: "יש לקוות כי נושאים אלו וסוגיית סימון חלב נכרי יעלו ראשונים על סדר היום של מועצת הרבנות הראשית החדשה, אשר זה עתה נבחרה. אי אכיפת חובת סימון חלב נכרי בהתאם להחלטת בג"ץ, תמוהה ביותר ויש חשש כי היא נובעת משיקולים שאינם עניינים, היא גם חושפת את הרבנות הראשית לסנקציות לפי פקודת בזיון בית משפט ובראש ובראשונה מבזה את עצמה". "הלא נבוש כי בג"ץ, בו יושבים שופטים אשר רובם אינם מקפידים על כשרות, ביניהם שופט ערבי, הוא זה אשר דואג לצרכי ורמת הכשרות ולא אלה האמורים מכוח תפקידם, אמונתם והכרתם, לעשות כן".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
