מערכת COL | יום י"ח אלול ה׳תשס״ח 18.09.2008

ילדים ב-COL: פרשת כי תבוא

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)  המגזין המלא
ילדים ב-COL: פרשת כי תבוא

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת כִּי-תָבוֹא

"וְהָיָה כִּי תָבוֹא . . וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ". (דברים כו,א)

 

יִשּׁוּב אַחֲוַת רֵעִים
הוֹדָעָה חֲשׁוּבָה
הִנְנוּ לְהוֹדִיעַ כִּי מְסִבַּת "חֲנֻכַּת הַיִּשּׁוּב" נִדְחֵית לְעֵת עַתָּה, עַד שֶׁיִּתְיַשֵּׁב בְּבֵיתוֹ אַחֲרוֹן הַתּוֹשָׁבִים הַחֲדָשִׁים.

 

מְלֹא הַטֶּנֶא מִתּוֹצֶרֶת הָאָרֶץ וּפְרִי הָאֲדָמָה הָעוֹלָה לְבֵית ה' בְּקוֹל שִׁירָה וַחֲגִיגָה, זוֹהִי מִצְוַת בִּכּוּרִים.

וּמָתַי הָיְתָה הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ הֵבִיאוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בִּכּוּרִים – הַאִם מִיָּד כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל?

מַסְבִּיר רַשִׁ"י: "מַגִּיד שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ בְּבִכּוּרִים עַד שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְחִלְּקוּהָ". כְּלוֹמַר, מִצְוַת בִּכּוּרִים הִמְתִּינָה עַד אַחֲרֵי אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁבָּהֶן נִלְחֲמוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל כָּל נַחֲלָה וְנַחֲלָה, כָּבְשׁוּ וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ.

כְּשֶׁנִּסְתַּיְּמוּ כָּל הַמִּלְחָמוֹת, אוֹ-אָז אֶפְשָׁר הָיָה לְהַתְחִיל לֵהָנוֹת מִן הַיְּבוּל וּלְקַיֵּם אֶת מִצְוַת בִּכּוּרִים.

 

קוֹרְאִים יְקָרִים,
מַדּוּעַ בְּעֶצֶם הָיָה צָרִיךְ לְחַכּוֹת אֶת כָּל אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? הֲרֵי כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ נַעֲשָׂה בִּשְׁלַבִּים וְהָיוּ שְׁבָטִים שֶׁכְּבָר בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת, נַחֲלָתָם נִכְבְּשָׁה וְהֵם הִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ. מַדּוּעַ הֵם לֹא הִתְחִילוּ לְהָבִיא בִּכּוּרִים, עוֹד לִפְנֵי שֶׁכָּל הַכִּבּוּשׁ וְהַהִתְנַחֲלוּת הִסְתַּיְּמוּ?

 

אֶלָּא שֶׁלִּמּוּד נִפְלָא יֵשׁ לָנוּ כָּאן עַל מִצְוַת אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל.

מַטְּרַת הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים הִיא, כְּדֵי לְבַטֵּא אֶת הַהֲנָאָה וְהַתּוֹדָה שֶׁחָשִׁים הָאֲנָשִׁים, כַּאֲשֶׁר הֵם זוֹכִים לִיבוּל מְשֻׁבָּח בְּאַדְמָתָם.

חֵלֶק מִן הַהֲנָאָה הַזֹּאת, בְּוַדַּאי הִרְגִּישׁוּ הַמִּתְיַשְּׁבִים הָרִאשׁוֹנִים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנוֹת.

אֲבָל הֵם עֲדַיִן לֹא נִתְחַיְּבוּ לְהָבִיא בִּכּוּרִים, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי שֶׁיְּהוּדִי יָחוּשׁ הֲנָאָה שְׁלֵמָה מִיְּבוּלוֹ, כַּאֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיְּהוּדִי אַחֵר עֲדַיִן לֹא קִבֵּל אֶת חֵלֶק נַחֲלָתוֹ וַעֲדַיִן לֹא הִתְיַשֵּׁב כָּרָאוּי.

שִׂמְחָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי עַל יְבוּלוֹ, יְכוֹלָה לִהְיוֹת שְׁלֵמָה רַק כַּאֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל אֶחָיו מְסֻדָּרִים כָּמוֹהוּ. אוֹ-אָז הוּא יָכוֹל לְהָבִיא בְּלֵב מָלֵא הֲנָאָה וְתוֹדָה – בִּכּוּרִים אֶל בֵּית ה'.

(לקוטי שיחות, חלק ט, שיחה א)

 

 

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

הַסַּבָּא וְהַנֶּכֶד

הָרַב גַּבְרִיאֵל-יוֹסֵף וִיזְ'נִיצֶר הוּא חֲסִיד וִיזְ'נִיץ-מוֹנְסִי, הַנִּמְנֶה עִם צֶאֶצְאֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. בְּחֹדֶשׁ אֲדָר תשס"ב יָצָא עִם קְבוּצָה מְאֻרְגֶּנֶת לְלִיזֶ'נְסְק, לִפְקֹד אֶת קִבְרוֹ שֶׁל בַּעַל הַ'נֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ'. מִפּוֹלִין הִמְשִׁיךְ לְבַדּוֹ לְרוּסְיָה, כְּדֵי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים נוֹסָפִים, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לִנְסֹעַ לְאַחַר מִכֵּן לְוִיזְ'נִיץ וְלַחְבֹּר שׁוּב אֶל הַקְּבוּצָה שֶׁעִמָּהּ בָּא.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי (כ"ה בַּאֲדָר), לִפְנוֹת בֹּקֶר, הִגִּיעַ ר' יוֹסֵף לְבַרְדִיצֶ'ב, וְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק. בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר הִמְשִׁיךְ עִם נֶהָגוֹ הַגּוֹי בְּדַרְכּוֹ לְזִ'יטוֹמִיר וּלְכַמָּה עָרִים נוֹסָפוֹת, וְשָׁם הִתְפַּלֵּל עַל קִבְרֵיהֶם שֶׁל עוֹד כַּמָּה צַדִּיקִים.

לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית יָצָא בְּדַרְכּוֹ הָאֲרֻכָּה לְעֵבֶר וִיזְ'נִיץ, דֶּרֶךְ שֶׁל כִּשְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים קִילוֹמֶטְרִים, בְּתִקְוָה לְהַגִּיעַ לְשָׁם עוֹד לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת עִם חֲבֵרָיו בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו הַ'צֶּמַח צַדִּיק', הַ'אִמְרֵי בָּרוּךְ' וְהָ'אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל'.

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר בְּאֵזוֹר קַמֶּנִיץ-פּוֹדוֹלְסְק, עָצַר שׁוֹטֵר אֶת הַמְּכוֹנִית. זֶה הוֹרָה לְר' יוֹסֵף לָצֵאת מִמֶּנָּה וְלָסוּר עִמּוֹ לְמִבְנֶה סָמוּךְ. תְּחִלָּה סָבַר ר' יוֹסֵף שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַחֲנַת-מִשְׁטָרָה מְקוֹמִית. גַּם כְּשֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַמִּבְנֶה וְהִבְחִין כִּי אֵין הוּא נִרְאֶה מָקוֹם רִשְׁמִי מְסֻדָּר, עֲדַיִן סָבַר לְתֻמּוֹ שֶׁ"כָּכָה זֶה בְּאוּקְרָאִינָה".

הַשּׁוֹטֵר נָטַל מִמֶּנּוּ אֶת דַּרְכּוֹנוֹ וְהֵחֵל לְהַצִּיג לוֹ סִדְרַת שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת שֶׁלָּהֶן וּלְעִנְיְנֵי חֹק וְסֵדֶר אֵין וְלֹא-כְּלוּם. לְמַזָּלוֹ דִּבֵּר הַשּׁוֹטֵר אַנְגְלִית, עֻבְדָּה שֶׁהֵקֵלָּה עַל ר' יוֹסֵף לְתַקְשֵׁר עִמּוֹ.

לְפֶתַע שָׁלַף הַשּׁוֹטֵר אֶקְדָּח. רַק אָז קָלַט ר' יוֹסֵף שֶׁאֵין מְדֻבָּר בְּשׁוֹטֵר אֶלָּא בְּשׁוֹדֵד-דְּרָכִים. "אֶת הַכֶּסֶף", אָמַר. ר' יוֹסֵף הוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת כָּל כַּסְפּוֹ, כֶּסֶף שֶׁנּוֹעַד לְהֶמְשֵׁךְ הוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ עַד שׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ.

הוּא קִוָּה שֶׁבְּכָךְ תָּם הָעִנְיָן, אַךְ לַשּׁוֹדֵד הָיְתָה תָּכְנִית שׁוֹנָה בִּשְׁבִילוֹ. "אִם אֲשַׁחְרֵר אוֹתְךָ, תִּתְלוֹנֵן עָלַי בַּמִּשְׁטָרָה", אָמַר. "יֵשׁ לְךָ דַּקָּה לִחְיוֹת. הִתְפַּלֵּל, הִפָּרֵד מֵהַחַיִּים, לִפְנֵי שֶׁאֲנִי תּוֹקֵעַ לְךָ כַּדּוּר בָּרֹאשׁ", הִשְׁלִים בִּיבֹשֶׁת.

זֵעָה קָרָה שָׁטְפָה אֶת גּוּפוֹ שֶׁל ר' יוֹסֵף. רוֹעֵד כְּעָלֶה נִסָּה לְהַסְבִּיר לָרוֹצֵחַ כִּי אֵין הוּא בֶּן הַמָּקוֹם וְעַל-כֵּן גַּם אֵינוֹ מַכִּיר שׁוּם תַּחֲנַת מִשְׁטָרָה בָּאֵזוֹר. הוּא חַיָּב לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְאֵין לוֹ זְמַן לְהִתְעַכֵּב בַּמָּקוֹם. וּבִכְלָל, כָּל הָרַעְיוֹן לְהִתְלוֹנֵן עָלָיו אֲפִלּוּ לֹא עָלָה עַל דַּל מַחְשַׁבְתּוֹ.

הָרוֹצֵחַ לֹא הִתְרַשֵּׁם מֵהַטִּעוּנִים. ר' יוֹסֵף הֵחֵל לְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ: "הַכֶּסֶף בְּיָדֶיךָ. מָה תַּרְוִיחַ אִם תִּקַּח גַּם אֶת חַיַּי? אֲנִי אָב לִשְׁנֵים-עָשָׂר יְלָדִים, סָב לִשְׁלֹשִׁים נְכָדִים, רַחֵם עֲלֵיהֶם אִם לֹא עָלַי!". אֲבָל הָרוֹצֵחַ הָיָה אֵיתָן בְּדַעֲתוֹ. "זְמַנְּךָ אוֹזֵל, יֵשׁ לְךָ עוֹד פָּחוֹת מִדַּקָּה", פָּלַט.

ר' יוֹסֵף נִסָּה לְהַצִּיעַ לוֹ עוֹד כַּמָּה חֶפְצֵי-עֶרֶךְ שֶׁהָיוּ בְּתִיקוֹ שֶׁבַּמְּכוֹנִית, אֲבָל הָרוֹצֵחַ לֹא הִתְרַגֵּשׁ מִנְּדִיבוּת-לִבּוֹ – הֲלוֹא הוּא יָכוֹל לִבְזֹז אֶת כָּל חֲפָצָיו שֶׁל קָרְבָּנוֹ.

לְפֶתַע נִזְכַּר ר' יוֹסֵף, כִּי בְּמַהֲלַךְ נְסִיעָתוֹ הֶאֱזִין לְקַלֶּטֶת שֶׁבָּהּ סֻפַּר, כִּי בִּשְׁעַת צָרָה סְגֻלָּה הִיא לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב – "יִשְׂרָאֵל בֶּן אֱלִיעֶזֶר וְשָׁרָה". ר' יוֹסֵף עָשָׂה כֵּן וְהֵחֵל לְמַלְמֵל אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, שׁוּב וָשׁוּב, וּמִפַּעַם לְפַעַם הוֹסִיף לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הָרוֹצֵחַ כִּי יָחוּס עַל חַיָּיו.

הָרוֹצֵחַ כִּוֵּן אֶת הָאֶקְדָּח לְרַקָּתוֹ שֶׁל ר' יוֹסֵף. רֶגַע קֹדֶם שֶׁלָּחַץ עַל הַהֶדֶק נִסָּה ר' יוֹסֵף אֶת מַזָּלוֹ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה: "שְׁלַח אַחֲרַי אֶחָד מֵאֲנָשֶׁיךָ כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ מִכָּאן הַיְשֵׁר לְמֶזִ'יבּוּז' וְלֹא הוֹלֵךְ לְהַלְשִׁין עָלֶיךָ". ר' יוֹסֵף הִתְכַּוֵּן לוֹמַר 'לְוִיזְ'נִיץ', אַךְ מִבְּלִי-מֵשִׂים, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשְּׁנִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לֹא חָדַל מִלַּחְשֹׁב עַל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, פָּלַט 'מֶזִ'יבּוּז".

פִּתְאוֹם הִבְחִין בְּשִׁנּוּי עַל פָּנָיו שֶׁל הָרוֹצֵחַ. "לְמֶזִ'יבּוּז' אָמַרְתָּ?!", שָׁאַל, וְהֵסִיט אֶת הָאֶקְדָּח. "מָה מַעֲשֶׂיךָ בְּמֶזִ'יבּוּז'?". ר' יוֹסֵף חָשַׁשׁ לַחְזֹר בּוֹ, שֶׁמָּא יְאַבֵּד אֶת אֲמִינוּתוֹ. "בְּמֶזִ'יבּוּז' קָבוּר צַדִּיק יְהוּדִי גָּדוֹל שֶׁאֲנִי נֶכְדּוֹ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרוֹ".

הָאוּקְרָאִינִי כִּוֵּץ אֶת עֵינָיו וְהִתְבּוֹנֵן הַיְשֵׁר בְּעֵינָיו שֶׁל ר' יוֹסֵף. "לַסַּבָּא הַזֶּה שֶׁלְּךָ קוֹרְאִים, אוּלַי, הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב?", שָׁאַל.

"אָכֵן", הֵשִׁיב ר' יוֹסֵף, מִשְׁתָּאֶה נֹכַח הָעֻבְדָּה שֶׁהַגּוֹי הָרוֹצֵחַ יוֹדֵעַ בִּכְלָל עַל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְאַף הוֹגֶה נָכוֹן אֶת שְׁמוֹ.

הַגּוֹי הִנִּיחַ אֶת הָאֶקְדָּח. הוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת שְׁטָרוֹת הַכֶּסֶף שֶׁגָּזַל מֵר' יוֹסֵף וְהֶחְזִירָם לוֹ. "מִצִּדִּי אַתָּה יָכוֹל לִנְסֹעַ לְמֶזִ'יבּוּז'", אָמַר.

ר' יוֹסֵף הָיָה בְּהֶלֶם מֻחְלָט. הוּא הִתְקַשָּׁה לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. "אֵינְךָ מֵבִין מָה גָּרַם לִי לְפֶתַע לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתִּי?", שָׁאַל הַגּוֹי. "וּבְכֵן, כְּשֶׁסָּבִי עוֹד הָיָה בַּחַיִּים, נָהַג מִדֵּי פַּעַם לְסַפֵּר לִי עַל צַדִּיק יְהוּדִי גָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. הוּא טָעַן שֶׁהָיָה בְּכוֹחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לְחוֹלֵל פְּלָאוֹת. בְּאַחַת הַפְּעָמִים שֶׁסִּפֵּר לִי עָלָיו, הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי סָבִי כִּי לְעוֹלָם לֹא אֶפְגַּע לְרָעָה בְּמִישֶׁהוּ מִצֶּאֱצָאָיו שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב"...

הַשָּׁעָה הִתְאַחֲרָה וְר' יוֹסֵף חִשֵּׁב וּמָצָא שֶׁלֹּא יִהְיֶה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ לְוִיזְ'נִיץ עַד כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת. הוּא שָׁב לִמְכוֹנִיתוֹ וְהוֹרָה לַנֶּהָג לִנְסֹעַ לְמֶזִ'יבּוּז'. אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁעָבְרָה עָלָיו בִּמְחִיצַת סָבוֹ הַגָּדוֹל לֹא יִשְׁכַּח כָּל יָמָיו. זוֹ הָיְתָה שַׁבָּת שֶׁל הִתְרוֹמְמוּת-רוּחַ גְּדוֹלָה. זוֹ גַּם הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה בַּעֲבוּרוֹ לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מֵהָאֵרוּעַ הַטְּרָאוּמָתִי שֶׁפְּקָדוֹ, וּלְהוֹדוֹת לַה' עַל הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ בִּזְכוּת הַצַּדִּיק שֶׁאֶת שְׁמוֹ יָדַע אֲפִלּוּ הָרוֹצֵחַ הָאוּקְרָאִינִי.

 

 

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

עֲתִידִים הַמֵּתִים לָקוּם

בָּאֵי בֵּית-חַבַּ"ד בְּאַנְטְוֶרְפֶּן, מַכִּירִים הֵיטֵב אֶת ר' שִׁמְעוֹן ג. הַמִּתְגּוֹרֵר בָּעִיר כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת וּמְהַוֶּה חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַקְּהִלָּה הַחַבַּ"דִית הַחַמָּה שֶׁבָּעִיר, בֵּין הַיֶּתֶר בִּגְלַל שֶׁאֵינוֹ מְפַסְפֵס תְּפִלָּה אַחַת בְּמִנְיָן, וּבְכָל שְׁלֹשֶׁת הַתְּפִלּוֹת – גַּם בִּימֵי הַחוֹל – הוּא מַקְפִּיד לְהוֹפִיעַ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַמֻּפְעָל עַל-יְדֵי בֵּית-חַבַּ"ד.

אַנְטְוֶרְפֶּן הִיא עִיר רַבַּת 'מְשֻׁלָּחִים' הַמַּגִּיעִים לְהַתְרִים אֶת יְהוּדֵי הַמָּקוֹם הָעֲשִׁירִים לְמַטְּרוֹת צָדְקָה וָחֶסֶד, וּבְבֵית-חַבַּ"ד מִשְׁתַּדְּלִים לְסַיֵּעַ לָהֶם: מִדֵּי בֹּקֶר, לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, עוֹרֵךְ ר' דָּוִד – שַׁמַּשׁ בֵּית-הַכְּנֶסֶת – שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים בְּכָל טוּב לַאֲרוּחַת בֹּקֶר: חֲבִיתוֹת וְסָלָטִים, לֶחֶם טָרִי וִירָקוֹת, דָּגִים וְקִנּוּחִים. לָאֲרוּחָה מִתְיַשְּׁבִים גַּם הַמִּתְפַּלְּלִים הַחַבַּ"דִיִּים הַמְּקוֹמִיִּים וְדַוְקָא הָעֲשִׁירִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁהַמְּשֻׁלָּחִים יַרְגִּישׁוּ בְּנֹחַ לְהִתְיַשֵּׁב גַּם הֵם, וְלֹא יָחוּשׁוּ כְּנִזְקָקִים הַסּוֹעֲדִים בְּ'בֵּית תַּבְשִׁיל'.

ר' שִׁמְעוֹן יוֹשֵׁב גַּם הוּא בִּסְעוּדוֹת אֵלּוּ, וּכְטוֹב לֵב הַסּוֹעֲדִים בַּמַּאֲכָלִים וּבַמַּשְׁקָאוֹת, אוֹהֵב הוּא לְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרֵי הַשְׁגָּחָה-פְּרָטִית מֵעֲבוֹדָתוֹ. ר' שִׁמְעוֹן מְשַׁמֵּשׁ כְּנֶהָג אִישִׁי לִנְסִיעוֹת מְיֻחָדוֹת (סְפֵּיְשֶׁל), וּבְתַפְקִידוֹ זֶה הוּא נוֹסֵעַ רַבּוֹת בְּרַחֲבֵי אֵירוֹפָּה וּמְלַקֵּט מִשָּׁם סִפּוּרִים רַבִּים וּמְעַנְיְנִים. בְּאֶחָד מִיְּמֵי הַחֹרֶף פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן וְסִפֵּר:

בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, הָיִיתִי בְּהִתְלַבְּטוּת מְסֻיֶּמֶת בְּנוֹשֵׂא 'תְּחִיַּת הַמֵּתִים'. הָיָה עָלַי לְהָפִיחַ תִּקְוָה וֶאֱמוּנָה בְּמַכָּרִים שֶׁלִּי, שֶׁהָיוּ בִּתְקוּפַת אֵבֶל. אַךְ הֵם כֹּה רְחוֹקִים מִנּוֹשְׂאִים יְהוּדִיִּים שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כֵּיצַד יָבִינוּ אֶת הַדָּבָר וְכֵיצַד יִתְקַבֵּל עַל לִבָּם.

וְהִנֵּה, קִבַּלְתִּי נְסִיעָה מֵעָשִׁיר לֹא יְהוּדִי. בְּדֶרֶךְ כְּלָל יוֹצֵא לִי לְהַסִּיעַ רַק יְהוּדִים, אַךְ אֶת הַנְּסִיעָה הַזּוֹ הֶעֱבִיר אֵלַי יָדִיד מְשֻׁתָּף הַמַּסִּיעַ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְהַפַּעַם בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ.

הֶעָשִׁיר בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהַסִּיעַ אוֹתוֹ לִפְגִישָׁה בַּעֲיָרָה קְטַנָּה לְיַד רוֹטֶרְדָם שֶׁבְּהוֹלַנְד, בְּמֶרְחַק שְׁעָתַיִם נְסִיעָה מֵאַנְטְוֶרְפֶּן (הוֹלַנְד סְמוּכָה לְבֶלְגְיָה וְחוֹלֶקֶת אִתָּהּ גְּבוּל אָרֹךְ שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּאִשּׁוּרֵי מַעֲבָר כְּדֵי לַחְצוֹתוֹ). בְּמֶשֶׁךְ הַפְּגִישָׁה עַצְמָהּ הָיָה עָלַי לְהַמְתִּין בְּרִכְבִּי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לֶאֱסֹף אוֹתוֹ חֲזָרָה מִיָּד בְּסִיּוּמָהּ.

הַפְּגִישָׁה הִתְאָרְכָה, וַאֲנִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מְשׁוֹטֵט בְּרִכְבִּי בִּרְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה הַקְּטַנְטֹנֶת. לְפֶתַע מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּמִדְשָׁאָה מְטֻפַּחַת הַמֻּקֶּפֶת בְּצִמְחִיָּה נְמוּכָה עֲשִׁירָה, וּבְרוֹשִׁים צְעִירִים מְסֻדָּרִים בְּשׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת. כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי הֵיטֵב גִּלִּיתִי שֶׁמְּדֻבָּר בְּבֵית-קְבָרוֹת: מַצֵּבוֹת קְטַנּוֹת וּמְקֻשָּׁטוֹת בְּזֵרֵי פְּרָחִים נִצְּבוּ שָׁם סְדוּרוֹת בִּדְמָמָה.

יָדַעְתִּי שֶׁבַּעֲיָרָה זוֹ לֹא מִתְגּוֹרְרִים יְהוּדִים, וּבְכָל זֹאת, מַשֶּׁהוּ מָשַׁךְ אוֹתִי לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּמַּצֵּבוֹת. הִתְקָרַבְתִּי וְקָרָאתִי אֶת הַכְּתֹבֶת בְּ"נִידֶרְלֶנְדְ'ס" (הוֹלַנְדִית), וְגִלִּיתִי לְמַרְבֶּה הַתַּדְהֵמָה שֶׁמְּדֻבָּר בְּ... בֵּית-קְבָרוֹת לְחַיּוֹת מַחְמָד! מִתַּחַת לַמַּצֵּבוֹת שָׁכְנוּ לָהֶם פִּגְרֵי חֲתוּלִים וּכְלָבִים שֶׁבַּעֲלֵיהֶם נִקְשְׁרוּ אֲלֵיהֶם כָּל-כָּךְ עַד שֶׁרָאוּ צֹרֶךְ לִקְבֹּר אוֹתָם בְּבֵית-קְבָרוֹת מְיֻחָד וְלָבוֹא לְכַבֵּד אֶת זִכְרָם מִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם הִתְפַּגְּרוּתָם...

הִתְקַדַּמְתִּי מִמַּצֵּבָה לְמַצֵּבָה בְּרוּחַ מְבֻדַּחַת, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְמַצֵּבָה גְּדוֹלָה בִּמְיֻחָד, שֶׁהַכְּתֹבֶת עָלֶיהָ הֵעִידָה שֶׁכָּאן נִקְבַּר בַּעַל-הַחַי הַקָּשִׁישׁ גִּ'ימִי, שֶׁהָיָה חָבִיב עַל בְּעָלָיו בְּיוֹתֵר. שְׁמוֹ הוֹפִיעַ בְּגָדוֹל וְגַם תְּמוּנָתוֹ, וּמִתַּחַת נִכְתָּב בְּאוֹתִיּוֹת זָהָב גְּדוֹלוֹת וּמְעֻטָּרוֹת: "גִּ'ימִי הַיָּקָר, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁעוֹד נְטַיֵּל יַחְדָּו"...

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, מְסַיֵּם ר' שִׁמְעוֹן, שֶׁאִם יֵשׁ כָּאֵלּוּ הַמַּאֲמִינִים בִּדְבַר-שְׁטוּת שֶׁכָּזֶה – שֶׁל חַיִּים לְאַחַר הַמָּוֶת לְבַעֲלֵי חַיִּים – כַּמָּה עָלַי לְהַרְגִּישׁ נוֹחַ וּבָטוּחַ לְהַכְרִיז וּלְהַבְטִיחַ לִמְכָרַי עַל דְּבַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים הָאֲמִתִּית הַמֻּבְטַחַת לָנוּ בַּתּוֹרָה עַל-יְדֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!

*

אָכֵן, לִיהוּדִי מֻבְטָח שֶׁהוּא יָשׁוּב לְחַיִּים נִצְחִיִּים. נִשְׁמָתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי הִיא נִצְחִית, וְהִיא תַּחְזֹר לְגוּפוֹ וְתַהֲפֹךְ גַּם אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִצְחִי, בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.

וְכֵיצַד נִשְׁמָר הַגּוּף בַּזְּמַן שֶׁקֹּדֶם תְּחִיַּת הַמֵּתִים? מְגַלִּים לָנוּ חֲזַ"ל: עֶצֶם מְיֻחֶדֶת יֵשׁ בְּגוּף הָאָדָם, הַנִּמְצֵאת בָּעֹרֶף וְהִיא נִקְרֵאת 'עֶצֶם הַלּוּז'. עֶצֶם זוֹ נִזּוֹנֶת  רַק מִמַּאַכְלֵי סְעוּדַת 'מְלַוֵּה מַלְכָּה', וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ מִתְגַּשֶּׁמֶת הִיא קַיֶּמֶת לָעַד, וּמִמֶּנָּה יִבָּנֶה הַגּוּף בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.

הַגְּמָרָא גַּם מְסַפֶּרֶת כֵּיצַד נִסּוּ 'לְהִלָּחֵם' בְּאוֹתָהּ עֶצֶם. נִסּוּ לִשְׂרֹף אוֹתָהּ – הִיא נִשְׁאֲרָה שְׁלֵמָה. לִטְחֹן אוֹתָהּ – אַבְנֵי הָרֵחַיִם הִתְפּוֹרְרוּ. שָׂמוּ אוֹתָהּ בֵּין פַּטִּישׁ שֶׁל בַּרְזֶל לְסַדַּן הַנַּפָּחִים – נִשְׁבַּר הַפַּטִּישׁ וְנֶחְלַק הַסַּדָּן וְהָעֶצֶם יָצְאָה שְׁלֵמָה, מְחַכָּה לְקַיֵּם אֶת יִעוּדָהּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

 

 

 

סיפורי חסידים

מְסִירוּת-נֶפֶשׁ עַל חִנּוּךְ

פַּעַם שָׁאֲלוּ חֲסִידִים אֶת רַבִּי יְהוּדָה-לֵיְבּ מִיַּנוֹבִיץ' (הַמַּהֲרִי"ל), אָחִיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן – בַּעַל הַתַּנְיָא – בַּמֶּה זָכוּ הוֹרֵיהֶם לְבָנִים כָּאֵלֶּה (כָּל בְּנֵיהֶם הָיוּ גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים). הֵשִׁיב רַבִּי יְהוּדָה-לֵיְבּ: "זֶה בִּזְכוּת אִמֵּנוּ, שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת מְסִירוּת-נֶפֶשׁ עַל תּוֹרָה וְיִרְאַת-שָׁמַיִם".

וְסִפֵּר: "פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁחָזַר אָבִינוּ מִמַּסָּע לְחוּץ-לָאָרֶץ לְרֶגֶל עֲסָקָיו, הֵבִיא לְאִמֵּנוּ בֶּגֶד יָקָר וְנִכְבָּד. כַּעֲבֹר זְמַן הִבְחִינָה אִמֵּנוּ כִּי הַמְּלַמֵּד שֶׁלִּמֵּד אוֹתָנוּ נִרְאָה מֻדְאָג, דָּבָר שֶׁפָּגַע בַּהִתְלַהֲבוּת שֶׁבָּהּ נָהַג לְלַמְּדֵנוּ. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר דַּאֲגָתוֹ, וְהוּא סִפֵּר כִּי אִשְׁתּוֹ מִתְקַנְּאָה בַּבֶּגֶד הַיָּקָר שֶׁיֵּשׁ לָהּ, וְהִיא מִתְאוֹנֶנֶת עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא לָהּ מַתָּנוֹת כָּאֵלֶּה.

"מִיָּד נִגְּשָׁה אִמֵּנוּ לָאֲרוֹן, לָקְחָה אֶת הַבֶּגֶד הַיָּקָר וּמָסְרָה אוֹתוֹ לִידֵי הַמְּלַמֵּד. 'מְסֹר אוֹתוֹ לְאִשְׁתְּךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מֻדְאָג וְתוּכַל לִלְמֹד עִם בָּנַי מִתּוֹךְ חַיּוּת וְשִׂמְחָה', אָמְרָה".

 

 

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.