מערכת COL
|
יום י"ט אלול ה׳תשס״ח
19.09.2008
'שיעור כללי' של הרבי, בדרך מביתר לבני-ברק
ליל שבת, הדסה עין-כרם, השעה שתיים לפנות בוקר. ראש 'כולל' ירושלמי יושב מול אברך חב"די ומקשיב בתדהמה ל'הדרן' של הרבי על מסכת יומא. במוצאי אותה שבת אומר ראש ה'כולל' לאברך משפט מטלטל שבעקבותיו מחליט הלה להקים את מפעל 'דעתן עלך', סדרת חוברות ובהן ה'הדרנים' של הרבי על הש"ס, לפי סדר הלימוד של הדף היומי ■ באדיבות המגזין של 'כפר חב"ד' לסיפור המלא
צילום: יוסי רייכמן
זלמן רודרמן
מפעל הדף-היומי המקיף רבבות לומדי תורה מכל חוגי היהדות, קיבל לאחרונה פן חב"די חשוב ומעניין: בכל פעם שלומדי הדף-היומי מסיימים מסכת, מונחת על שולחנם חוברת מהודרת ובה כל ה'הדרנים' של הרבי על המסכת שזה עתה למדו.
מאז הושק המפעל לפני כשנתיים, יצאו-לאור שבע חוברות על שבע מסכתות שונות. ה'הדרנים' שבחוברות אלו הנושאות את השם 'דעתן עלך' (=מתוך הנוסח הנאמר בסיום מסכת), מוגשים לציבור באופן בהיר וקולח, השווה לכל נפש.
את יוזם הרעיון, הרב מאיר אליטוב, המוכר לקוראינו מהמדור 'לחיות עם הזמן', אנו פוגשים כשהוא עסוק ראשו ורובו בכתיבת החוברת השמינית מסדרת 'דעתן עלך', ללומדי הדף היומי שיסיימו בעוד כשלושה שבועות את מסכת גיטין.
מה זה, בדיוק, 'דעתן עלך'?
בין דפי ה'ליקוטי שיחות' וה'תורת מנחם' מצויים למעלה ממאה ועשרים 'הדרנים' שהשמיע הרבי במרוצת השנים, כאשר ערך סיומי מסכתות בש"ס. זאת מלבד דברי פלפול והסבר שהשמיע הרבי באלפי שיחותיו הקדושות, על אין-ספור סוגיות בש"ס.
ה'הדרנים' על תוכנם המקיף והעשיר, הם צוהר שדרכו יכול קהל הלומדים להביט אל שיטת-לימודו המיוחדת של הרבי, אל הראייה הרחבה המאפיינת את תורת הרבי, אל עמקות הסברה ואל רוחב הדעת הנחשפות בשיחות הקודש. השם הרשמי שלהם הוא אמנם 'הדרנים', אבל אף לא אחד מהם אינו עוסק אך ורק בביאור סיומה של המסכת, אלא בתוכנה הכללי, בקישור בין סופה ותחילתה, ובגדרי הלכה ופלפול עדינים של הסוגיות הכי מפורסמות בש"ס. אין 'הדרן' שאינו 'לוקח' את הלומדים לעיון בעוד כמה וכמה מסכתות.
לימוד הדף-היומי כבש בשנים האחרונות את רוב שכבות הציבור, כאשר בכל מקום שבו מתקיים שיעור בדף-היומי נערכים גם סיומי מסכת. הרעיון של 'הדרן עלך' הוא שבדיוק בזמן הזה מונחת לפני הציבור חוברת מהודרת ובה ה'הדרנים' המופלאים של הרבי על המסכת שלימודה נסתיים זה עתה.
במילים אחרות, אני רואה במפעל הדף-היומי כעין 'עגלה נוסעת' שעליה אפשר בקלות רבה להעלות את תורתו של הרבי ולגלות לציבורים חדשים את האוצרות החבויים בה.
"אשמה שלכם!"
איך נולד המפעל?
קשה לי להצביע על נקודה אחת ויחידה ולומר, "כאן זה התחיל". היו כמה ציוני-דרך שגרמו לי לחוש בחשיבות הדבר. ואולי בכל-זאת אספר על האיש שכלל אינו יודע כי הוא היה המאיץ המכריע לתחילתו של מפעל זה. שמו של יהודי זה הוא הרב יוסף בדיחי, יהודי תלמיד-חכם גדול וראש 'כולל' בירושלים:
לפני כשנתיים, בעת שסעדתי את אימי ז"ל במרכז הרפואי 'עין כרם', טופלה בחדרה גם הרבנית בדיחי (ז"ל), שגם היא – למרבה הצער – נפטרה כעבור זמן.
מטבע הדברים נוצר ביני לבין בעלה הרב בדיחי שיחי' קשר שנסב בעיקרו על עניינים רפואיים. אבל כשהגיעה השבת ולאחר הקידוש והסעודה הקטנה והעגמומית שסעדנו כל אחד בנפרד, הוא ליד מיטת רעייתו ואני לצד מיטת אימי, ירדנו שנינו לבית-הכנסת שבמקום והתחלנו לשוחח. הוא סיפר לי אז כי הטיפול ברעייתו שיבש את סדר לימודו וכי עליו לסיים מסכת יומא, שהייתה אז על סדר הדף-היומי. עוד הוסיף כי יש לו כמה דפים לסיים במסכת קידושין, בשביל השיעור שעליו למסור ב'כולל'.
מיד עלה בראשי ה'הדרן' של הרבי על מסכת יומא בו מוכיח הרבי מדברי הגמרא בקידושין, "האומר הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק", שישנה דרגה נוספת בתשובה מאהבה. כשאמרתי לו את דברי הרבי הללו, התפעל מאוד והשיחה בינינו התגלגלה אל תוך הלילה. לפתע שמתי לב שכל עניין ועניין שאותו הוא מעלה מוזכר באופן ישיר או עקיף בשיחות הקודש.
מחוגי השעון שעל קיר בית-הכנסת נעו קדימה ואנו כלל לא שמים לב שהשעה שתיים אחר חצות. אולי מכיוון שבין כך ובין כך לא היה ברור לנו היכן נניח את ראשינו באותו ליל-שבת, העדפנו לדחות עוד ועוד את ההתמודדות עם השאלה הזו ולהישאר בבית-הכנסת.
הרב בדיחי מתפעל מאוד מביאורי ה'לשיטתיהו' של הרבי בש"ס ובשלב זה החל הוא מקשיב ואני מרצה; שיחה ועוד שיחה – שיטת רב ושמואל בכל המקרא, שיטת רב יאושייה ורב יהונתן בשישה מקומות בש"ס, מחלוקות בית-הלל ובית-שמאי בתשע סוגיות שונות, רבן גמליאל וחכמים בראש-השנה, רבי שמעון וחכמים בעירובין, רבי מאיר ורבי יהודה בסוגיות שמן-המשחה, שוכר וזימון. רבי מאיר ורבי יוחנן בן זכאי בדין טביחה ומכירה, רבי עקיבא וחכמים ועוד ועוד – הכול על פי המסורת הידועה של השיחות הקדושות של הרבי, שאין בהן אפילו פרצה קלה, אלא הן בנויות לתלפיות, 'סגורות' היטב מכל הפינות; אמת ניצחת שאין אחריה ולא כלום.
הרב בדיחי יושב ומקשיב ואינו מסתיר את התפעלותו ואת הפתעתו מהדברים. הוא לא מסתפק באמירה שזו 'שיחה של הרבי', אלא רוצה לדעת בדיוק היכן כל רעיון ורעיון מופיע.
באותו ליל-שבת נידונו בבית-הכנסת של 'הדסה' גמרות ושיחות, רש"י וביאורים ברש"י, 'הדרנים' וחידושים שהשכיחו משנינו את הסיבה העגומה להימצאותנו שם.
כשהאיר השחר וראשוני המתפללים של מניין הנץ החלו נכנסים לבית-הכנסת נשאר הוא להתפלל עמם ואני הלכתי לתור אחר מקום סביר להניח עליו את ראשי. ובדרך אני מהרהר לעצמי במה שאירע בשעות האחרונות: יושב לו יהודי שהוא הרבה יותר מבוגר ממני, תלמיד-חכם העוסק בתורה ובהוראה זה יותר מארבעים וחמש שנים, ובכל זאת, הוא יושב מרותק לדבריי ושותה בצמא את מוצא פי. פתאום קלטתי ביתר חדות את העוצמה של תורת הרבי.
בצאת השבת הסעתי את הרב בדיחי לביתו. כשעצרתי לו ליד הבית, לפני שיצא מהמכונית, פנה אליי ואמר: "שמע, ר' מאיר. אני מלמד בישיבות כבר יותר מארבעים שנה. והעובדה שעד לשבת זאת לא ידעתי ולא הכרתי שום דבר מכל מה ששמעתי ממך – היא אשמה שלכם!".
האיש קם ויצא מהמכונית בלי להעלות כלל בדעתו איזו טלטלה גרמו לי דבריו. די אם אומר שאותו הלילה היה מוצאי שבת-קודש מברכים חודש מנחם-אב, והחוברת הראשונה למסיימי מסכת יומא יצאה-לאור בכ"ה באלול, כלומר פחות מחודשיים אחר-כך...
ללקק את האצבעות
טלפון לרב בדיחי: האומנם?...
"מודה באשמה", הוא משיב והחיוך נשמע גם מעבר לקו. "הסיפור הזה נכון, ואני חייב להסביר לך ממה בעיקר התפעלתי. התפעלתי מכך שהלימוד של הרבי כפי שהוא מוגש על-ידי הרב אליטוב, לא נותן לך פירוש על הגמרא, אלא בעצם מציג לפניך שיטה. זוהי גישה שאני כמלמד וכמחנך מאוד מזדהה איתה, ואני חושב שצריך לגלות את כל האוצרות הללו הטמונים בתורתו ובכתביו של הרבי מליובאוויטש, כפי שראוי לעשות בכתביהם של גדולי ישראל נוספים לאורך הדורות שהציבור לא תמיד נחשף די לגאונותם ולאוצרות שבתורתם".
נו, והאם יצא לכב' לראות את החוברות הללו, 'דעתן הלך', הרואות אור בזכותו?
"מה הפירוש?... אני הראשון שמקבל אותן ליד מיד עם צאתן מהדפוס! והן נהדרות. אני חושב שהעבודה שעושה הרב אליטוב היא נפלאה".
בחזרה לרב אליטוב:
אילו תגובות אתה מקבל מהציבור על החוברות 'דען עלך'?
מדהימות. אנשים מתקשרים ושולחים מכתבים נלהבים. אחרי כל חוברת וחוברת שיוצאת לאור, אני מקבל תגובות חמות ובעקבותיהן הריני רושם לעצמי עוד כמה בתי-כנסת מרחבי הארץ הדורשים לקבל את החוברות לקראת סיום המסכת הבאה.
לאחר צאתה-לאור של החוברת הראשונה קיבלתי טלפון מיהודי שהציג את עצמו כחסיד גור. היהודי לא גמר את ההלל על החוברת והתבטא בביטויים מרגשים מאוד ובסגנון של "חובה קדושה להפיץ ולגלות את תורתו של הרבי". הוא אפילו הציע שהוא ובניו, המתגוררים במספר ערים בארץ, יסייעו לי בהפצת החוברות בבתי-המדרש של גור בהם הם מתפללים.
מה שמו של היהודי הזה? אפשר אולי לדבר איתו?
בהחלט, קוראים לו הרב אברהם גוטליב, הוא גר בירושלים והנה מספר הטלפון שלו... (ראו מסגרת).
הכתבה במלואה מתפרסמת השבוע במגזין של 'כפר חב"ד'
מסגרת:
תשובת-המשקל למי ש'חירפו עקבות משיחך'
כשהתקשרתי אל הרב אברהם גוטליב מירושלים וביקשתי לשמוע מיהו ומדוע התלהב כל-כך מהחוברות 'דעתן הלך', לא התכוננתי למונולוג המרגש שקלח מפיו במשך מספר דקות:
"אני יהודי חסיד גור שזכה ללמוד עשר שנים ב'כולל' של האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' זצ"ל. לאחר מכן יצאתי לעולם המסחר וכיום אני יושב בבית-המדרש של גור בירושלים ומוסר שיעורים.
"יום אחד התגלגלה לידיי החוברת 'דעתן עלך' על מסכת נזיר. פתחתי אותה וכבר במאמר הפתיחה, עוד לפני שהגעתי ל'הדרן' עצמו, לא ידעתי את נפשי מרוב התפעלות. איזה כושר ניתוח, איזו הגשה מיוחדת... אז התקשרתי אל המחבר, הרב אליטוב שיחי', להודות לו ולהגיד לו 'מקצת שבחו'. זכיתי להיות מקורב על ה'לב שמחה' זצ"ל שהצטיין בעניין של הכרת-הטוב. אז כשמישהו עושה לי טוב או גורם לי הנאה מיוחדת, אני חש צורך להודות לו על כך.
"אבל התודה שלי לרב אליטוב היא הרבה יותר עמוקה: כבר שנים אני מתהלך חסר מנוחה על העוול העצום שחוג מסויים עולל לרבי מליובאוויטש, מנהיג ישראל וקדושו, משכמו ומעלה, שזכה להפיץ את שמו של הקב"ה בכל העולם כולו, שמסר את נפשו למען עם-ישראל ואהב אהבת נפש כל יהודי באשר הוא, גאון ישראל שכל רז לא אניס ליה, שאין צורך באמונת-חכמים כדי לראות את שליטתו המוחלטת בכל מכמני התורה.
"לפני עשרים שנה כשחב"ד פעלה למען ג, חרגתי מגדרי ונרתמתי בכל עוז להצלחת הרשימה בבחירות, מתוך חרדה לכבודו של הרבי מליובאוויטש. הרבי לא צריך אותי ואף אחד לא באמת יכול לפגוע בכבודו, אבל אני הרגשתי אז חובה אישית לעשות זאת למענו.
"וכעת, כשאני רואה את ה'הדרנים' המופלאים הללו של הרבי, אני חושב שאולי יש בהם שמץ של תשובת-המשקל לאותם אלה ש – ואני הולך להיות חריף במיוחד – 'חירפו עקבות משיחך'. אז כן, במפורש, הודעתי לרב אליטוב, שיש לי בנים באשדוד ובפתח-תקווה ואם הוא מעוניין אזיי אנחנו כולנו ניעשה שותפים בהפצת החוברות הללו. וכך אמנם אנחנו עושים. אני מפיץ ובניי מפיצים את החוברות בבתי-המדרש של גור שבהם אנחנו מתפללים.
"אני סבור שזהו חוב קדוש של כולנו כלפי הרבי מליובאוויטש להפיץ את תורתו ולהראות לכול את העמקות והגאונות והשיטה המיוחדת והנפלאה שלו בכל תחום מתחומי התורה".
מפעל הדף-היומי המקיף רבבות לומדי תורה מכל חוגי היהדות, קיבל לאחרונה פן חב"די חשוב ומעניין: בכל פעם שלומדי הדף-היומי מסיימים מסכת, מונחת על שולחנם חוברת מהודרת ובה כל ה'הדרנים' של הרבי על המסכת שזה עתה למדו.
מאז הושק המפעל לפני כשנתיים, יצאו-לאור שבע חוברות על שבע מסכתות שונות. ה'הדרנים' שבחוברות אלו הנושאות את השם 'דעתן עלך' (=מתוך הנוסח הנאמר בסיום מסכת), מוגשים לציבור באופן בהיר וקולח, השווה לכל נפש.
את יוזם הרעיון, הרב מאיר אליטוב, המוכר לקוראינו מהמדור 'לחיות עם הזמן', אנו פוגשים כשהוא עסוק ראשו ורובו בכתיבת החוברת השמינית מסדרת 'דעתן עלך', ללומדי הדף היומי שיסיימו בעוד כשלושה שבועות את מסכת גיטין.
מה זה, בדיוק, 'דעתן עלך'?
בין דפי ה'ליקוטי שיחות' וה'תורת מנחם' מצויים למעלה ממאה ועשרים 'הדרנים' שהשמיע הרבי במרוצת השנים, כאשר ערך סיומי מסכתות בש"ס. זאת מלבד דברי פלפול והסבר שהשמיע הרבי באלפי שיחותיו הקדושות, על אין-ספור סוגיות בש"ס.
ה'הדרנים' על תוכנם המקיף והעשיר, הם צוהר שדרכו יכול קהל הלומדים להביט אל שיטת-לימודו המיוחדת של הרבי, אל הראייה הרחבה המאפיינת את תורת הרבי, אל עמקות הסברה ואל רוחב הדעת הנחשפות בשיחות הקודש. השם הרשמי שלהם הוא אמנם 'הדרנים', אבל אף לא אחד מהם אינו עוסק אך ורק בביאור סיומה של המסכת, אלא בתוכנה הכללי, בקישור בין סופה ותחילתה, ובגדרי הלכה ופלפול עדינים של הסוגיות הכי מפורסמות בש"ס. אין 'הדרן' שאינו 'לוקח' את הלומדים לעיון בעוד כמה וכמה מסכתות.
לימוד הדף-היומי כבש בשנים האחרונות את רוב שכבות הציבור, כאשר בכל מקום שבו מתקיים שיעור בדף-היומי נערכים גם סיומי מסכת. הרעיון של 'הדרן עלך' הוא שבדיוק בזמן הזה מונחת לפני הציבור חוברת מהודרת ובה ה'הדרנים' המופלאים של הרבי על המסכת שלימודה נסתיים זה עתה.
במילים אחרות, אני רואה במפעל הדף-היומי כעין 'עגלה נוסעת' שעליה אפשר בקלות רבה להעלות את תורתו של הרבי ולגלות לציבורים חדשים את האוצרות החבויים בה.
"אשמה שלכם!"
איך נולד המפעל?
קשה לי להצביע על נקודה אחת ויחידה ולומר, "כאן זה התחיל". היו כמה ציוני-דרך שגרמו לי לחוש בחשיבות הדבר. ואולי בכל-זאת אספר על האיש שכלל אינו יודע כי הוא היה המאיץ המכריע לתחילתו של מפעל זה. שמו של יהודי זה הוא הרב יוסף בדיחי, יהודי תלמיד-חכם גדול וראש 'כולל' בירושלים:
לפני כשנתיים, בעת שסעדתי את אימי ז"ל במרכז הרפואי 'עין כרם', טופלה בחדרה גם הרבנית בדיחי (ז"ל), שגם היא – למרבה הצער – נפטרה כעבור זמן.
מטבע הדברים נוצר ביני לבין בעלה הרב בדיחי שיחי' קשר שנסב בעיקרו על עניינים רפואיים. אבל כשהגיעה השבת ולאחר הקידוש והסעודה הקטנה והעגמומית שסעדנו כל אחד בנפרד, הוא ליד מיטת רעייתו ואני לצד מיטת אימי, ירדנו שנינו לבית-הכנסת שבמקום והתחלנו לשוחח. הוא סיפר לי אז כי הטיפול ברעייתו שיבש את סדר לימודו וכי עליו לסיים מסכת יומא, שהייתה אז על סדר הדף-היומי. עוד הוסיף כי יש לו כמה דפים לסיים במסכת קידושין, בשביל השיעור שעליו למסור ב'כולל'.
מיד עלה בראשי ה'הדרן' של הרבי על מסכת יומא בו מוכיח הרבי מדברי הגמרא בקידושין, "האומר הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק", שישנה דרגה נוספת בתשובה מאהבה. כשאמרתי לו את דברי הרבי הללו, התפעל מאוד והשיחה בינינו התגלגלה אל תוך הלילה. לפתע שמתי לב שכל עניין ועניין שאותו הוא מעלה מוזכר באופן ישיר או עקיף בשיחות הקודש.
מחוגי השעון שעל קיר בית-הכנסת נעו קדימה ואנו כלל לא שמים לב שהשעה שתיים אחר חצות. אולי מכיוון שבין כך ובין כך לא היה ברור לנו היכן נניח את ראשינו באותו ליל-שבת, העדפנו לדחות עוד ועוד את ההתמודדות עם השאלה הזו ולהישאר בבית-הכנסת.
הרב בדיחי מתפעל מאוד מביאורי ה'לשיטתיהו' של הרבי בש"ס ובשלב זה החל הוא מקשיב ואני מרצה; שיחה ועוד שיחה – שיטת רב ושמואל בכל המקרא, שיטת רב יאושייה ורב יהונתן בשישה מקומות בש"ס, מחלוקות בית-הלל ובית-שמאי בתשע סוגיות שונות, רבן גמליאל וחכמים בראש-השנה, רבי שמעון וחכמים בעירובין, רבי מאיר ורבי יהודה בסוגיות שמן-המשחה, שוכר וזימון. רבי מאיר ורבי יוחנן בן זכאי בדין טביחה ומכירה, רבי עקיבא וחכמים ועוד ועוד – הכול על פי המסורת הידועה של השיחות הקדושות של הרבי, שאין בהן אפילו פרצה קלה, אלא הן בנויות לתלפיות, 'סגורות' היטב מכל הפינות; אמת ניצחת שאין אחריה ולא כלום.
הרב בדיחי יושב ומקשיב ואינו מסתיר את התפעלותו ואת הפתעתו מהדברים. הוא לא מסתפק באמירה שזו 'שיחה של הרבי', אלא רוצה לדעת בדיוק היכן כל רעיון ורעיון מופיע.
באותו ליל-שבת נידונו בבית-הכנסת של 'הדסה' גמרות ושיחות, רש"י וביאורים ברש"י, 'הדרנים' וחידושים שהשכיחו משנינו את הסיבה העגומה להימצאותנו שם.
כשהאיר השחר וראשוני המתפללים של מניין הנץ החלו נכנסים לבית-הכנסת נשאר הוא להתפלל עמם ואני הלכתי לתור אחר מקום סביר להניח עליו את ראשי. ובדרך אני מהרהר לעצמי במה שאירע בשעות האחרונות: יושב לו יהודי שהוא הרבה יותר מבוגר ממני, תלמיד-חכם העוסק בתורה ובהוראה זה יותר מארבעים וחמש שנים, ובכל זאת, הוא יושב מרותק לדבריי ושותה בצמא את מוצא פי. פתאום קלטתי ביתר חדות את העוצמה של תורת הרבי.
בצאת השבת הסעתי את הרב בדיחי לביתו. כשעצרתי לו ליד הבית, לפני שיצא מהמכונית, פנה אליי ואמר: "שמע, ר' מאיר. אני מלמד בישיבות כבר יותר מארבעים שנה. והעובדה שעד לשבת זאת לא ידעתי ולא הכרתי שום דבר מכל מה ששמעתי ממך – היא אשמה שלכם!".
האיש קם ויצא מהמכונית בלי להעלות כלל בדעתו איזו טלטלה גרמו לי דבריו. די אם אומר שאותו הלילה היה מוצאי שבת-קודש מברכים חודש מנחם-אב, והחוברת הראשונה למסיימי מסכת יומא יצאה-לאור בכ"ה באלול, כלומר פחות מחודשיים אחר-כך...
ללקק את האצבעות
טלפון לרב בדיחי: האומנם?...
"מודה באשמה", הוא משיב והחיוך נשמע גם מעבר לקו. "הסיפור הזה נכון, ואני חייב להסביר לך ממה בעיקר התפעלתי. התפעלתי מכך שהלימוד של הרבי כפי שהוא מוגש על-ידי הרב אליטוב, לא נותן לך פירוש על הגמרא, אלא בעצם מציג לפניך שיטה. זוהי גישה שאני כמלמד וכמחנך מאוד מזדהה איתה, ואני חושב שצריך לגלות את כל האוצרות הללו הטמונים בתורתו ובכתביו של הרבי מליובאוויטש, כפי שראוי לעשות בכתביהם של גדולי ישראל נוספים לאורך הדורות שהציבור לא תמיד נחשף די לגאונותם ולאוצרות שבתורתם".
נו, והאם יצא לכב' לראות את החוברות הללו, 'דעתן הלך', הרואות אור בזכותו?
"מה הפירוש?... אני הראשון שמקבל אותן ליד מיד עם צאתן מהדפוס! והן נהדרות. אני חושב שהעבודה שעושה הרב אליטוב היא נפלאה".
בחזרה לרב אליטוב:
אילו תגובות אתה מקבל מהציבור על החוברות 'דען עלך'?
מדהימות. אנשים מתקשרים ושולחים מכתבים נלהבים. אחרי כל חוברת וחוברת שיוצאת לאור, אני מקבל תגובות חמות ובעקבותיהן הריני רושם לעצמי עוד כמה בתי-כנסת מרחבי הארץ הדורשים לקבל את החוברות לקראת סיום המסכת הבאה.
לאחר צאתה-לאור של החוברת הראשונה קיבלתי טלפון מיהודי שהציג את עצמו כחסיד גור. היהודי לא גמר את ההלל על החוברת והתבטא בביטויים מרגשים מאוד ובסגנון של "חובה קדושה להפיץ ולגלות את תורתו של הרבי". הוא אפילו הציע שהוא ובניו, המתגוררים במספר ערים בארץ, יסייעו לי בהפצת החוברות בבתי-המדרש של גור בהם הם מתפללים.
מה שמו של היהודי הזה? אפשר אולי לדבר איתו?
בהחלט, קוראים לו הרב אברהם גוטליב, הוא גר בירושלים והנה מספר הטלפון שלו... (ראו מסגרת).
הכתבה במלואה מתפרסמת השבוע במגזין של 'כפר חב"ד'
מסגרת:
תשובת-המשקל למי ש'חירפו עקבות משיחך'
כשהתקשרתי אל הרב אברהם גוטליב מירושלים וביקשתי לשמוע מיהו ומדוע התלהב כל-כך מהחוברות 'דעתן הלך', לא התכוננתי למונולוג המרגש שקלח מפיו במשך מספר דקות:
"אני יהודי חסיד גור שזכה ללמוד עשר שנים ב'כולל' של האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' זצ"ל. לאחר מכן יצאתי לעולם המסחר וכיום אני יושב בבית-המדרש של גור בירושלים ומוסר שיעורים.
"יום אחד התגלגלה לידיי החוברת 'דעתן עלך' על מסכת נזיר. פתחתי אותה וכבר במאמר הפתיחה, עוד לפני שהגעתי ל'הדרן' עצמו, לא ידעתי את נפשי מרוב התפעלות. איזה כושר ניתוח, איזו הגשה מיוחדת... אז התקשרתי אל המחבר, הרב אליטוב שיחי', להודות לו ולהגיד לו 'מקצת שבחו'. זכיתי להיות מקורב על ה'לב שמחה' זצ"ל שהצטיין בעניין של הכרת-הטוב. אז כשמישהו עושה לי טוב או גורם לי הנאה מיוחדת, אני חש צורך להודות לו על כך.
"אבל התודה שלי לרב אליטוב היא הרבה יותר עמוקה: כבר שנים אני מתהלך חסר מנוחה על העוול העצום שחוג מסויים עולל לרבי מליובאוויטש, מנהיג ישראל וקדושו, משכמו ומעלה, שזכה להפיץ את שמו של הקב"ה בכל העולם כולו, שמסר את נפשו למען עם-ישראל ואהב אהבת נפש כל יהודי באשר הוא, גאון ישראל שכל רז לא אניס ליה, שאין צורך באמונת-חכמים כדי לראות את שליטתו המוחלטת בכל מכמני התורה.
"לפני עשרים שנה כשחב"ד פעלה למען ג, חרגתי מגדרי ונרתמתי בכל עוז להצלחת הרשימה בבחירות, מתוך חרדה לכבודו של הרבי מליובאוויטש. הרבי לא צריך אותי ואף אחד לא באמת יכול לפגוע בכבודו, אבל אני הרגשתי אז חובה אישית לעשות זאת למענו.
"וכעת, כשאני רואה את ה'הדרנים' המופלאים הללו של הרבי, אני חושב שאולי יש בהם שמץ של תשובת-המשקל לאותם אלה ש – ואני הולך להיות חריף במיוחד – 'חירפו עקבות משיחך'. אז כן, במפורש, הודעתי לרב אליטוב, שיש לי בנים באשדוד ובפתח-תקווה ואם הוא מעוניין אזיי אנחנו כולנו ניעשה שותפים בהפצת החוברות הללו. וכך אמנם אנחנו עושים. אני מפיץ ובניי מפיצים את החוברות בבתי-המדרש של גור שבהם אנחנו מתפללים.
"אני סבור שזהו חוב קדוש של כולנו כלפי הרבי מליובאוויטש להפיץ את תורתו ולהראות לכול את העמקות והגאונות והשיטה המיוחדת והנפלאה שלו בכל תחום מתחומי התורה".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
