תקוע באמצע יקר,

מה שאתה מתאר הוא משולש יחסים קלאסי, ועמדתך כ"אוזן הקשבת" של שני נשים שלא מסתדרות זו עם זו אינו דבר בריא לא עבורך ולא עבורן. קודם כל, עליך להסביר הן לאשתך והן לאמך כי אתה אוהב את שתיהן, וכי שמיעת תלונות הדדיות על כל אחת מהן מפי השנייה גורם לך סבל רב וכאב לב. כמו כן עליך להבהיר להן, כי אמנם אינך מצפה מהן להפוך לחברות בלב ונפש, אך אתה דורש מהן לנהוג מידה בסיסית של דרך ארץ והגינות בעניינים שבהם עליהן להיות בקשר זו עם זו, וכן אתה דורש מהן כי תהיינה מסוגלות להסתדר זו עם זו בהתכנסויות משפחתיות למענך ולמען הילדים.

אולם, לאחר שתבסס את קווי היסוד הללו, עליך להבין שמצוות כבד את אביך ואת אמך לא דורשת ממך לטרפד את נישואיך. ההלכה רגישה למציאויות החיים האמתיים. במצב שבו חמות מתנהגת באכזריות או בצורה פוגעת ומעליבה כלפי כלתה, מחובתו של הבעל בראש ובראשונה להגן על אשתו ועל הנישואין שלהם.

עליך להבטיח לאשתך כי אתה נאמן לה ולמשפחה שיצרתם יחדיו. אם קורה פעם שאמך פוגעת באשתך בפניך, עליך להבהיר לה מיד, בצורה מלאת כבוד ככל האפשר, כי אינך יכול להמשיך להניח לה להתייחס לאשתך באופן כזה. כמפלט אחרון, אם אמך ממשיכה לזלזל באשתך ולהשפיל אותה, היה מוכן לעזוב או לבקש ממנה לעזוב את ביתך כדי להראות לה שאתה מתכוון לדבריך ברצינות. אמנם זה נשמע קיצוני, אך לרוב מספיקה פעם אחת שכזו כדי להמחיש לאמך את מידת מחויבותך כלפי אשתך.

אתה אמנם לא מוכן יותר להמשיך ולשמוע קיתונות של תלונות מאף אחת מהן, אך אם לאשתך יש משהו קצר וספציפי שברצונה לומר לך, במיוחד אם זה משהו שניתן לשנותו כדי לגרום לה לחוש יותר בנוח בהתכנסויות משפחתיות, עליך להיות מוכן להקשיב לה. אולי היא מעדיפה להתכנס בביתכם מאשר בביתם של הוריך. או אולי התאספות במסעדה, שהיא מקום ניטראלי, פחות מלחיץ עבורה מאשר אירוח בביתכם.

יתכן ששמת לב לכך שאמנם הגדרת את הבעיה כבעיה בין אמך לבין אשתך, אך ההצעות שפורטו לעיל כוללות בעיקר שינוי של התנהגותך שלך. זהו טבעם של משולשי יחסים. כאשר צד אחד למערכת היחסים מתחיל לשנות את עמדתו, אזי גם האחרים מוכרחים לשנות את עמדתם. עד עכשיו, נכונותך "ללכת על חבל דק" היא ששמרה על הסטטוס קוו.

בהצלחה עם ההיחלצות מעמדת האמצע. משפחתך לבטח תתחזק הודות לשינוי שתעשה. אל תתייאש אם בהתחלה יקשה עליך לשנות את הרגליך הקודמים: שינוי תמיד דורש התעקשות עקבית לאורך זמן.