מערכת COL | יום ב' אלול ה׳תשס״ח 02.09.2008

"אין תפקידכם להיות שלוחה של ההנהלה" ● מיוחד

"אין תפקידכם להיות שלוחה של ההנהלה" - זה תמצית המסר שהעביר היועץ החינוכי הרב ישעיהו וובר לקבוצת הבחורים שיישמשו בשנה כשלוחים בישיבות קטנות, כפי שפורסם לראשונה ב-COL ■ קובע: 50 אחוז מהבחורים לא אוהבים ללמוד גמרא ■ מייעץ: תנו לבחור תחושה שאתם איתו ■ ממליץ: תאמינו בכל בחור ועל תכנעו לסטיגמות ■ מאמין: זה גם יחזק אותכם מבחינה אישית ■ משבח: לקחתם על עצמכם אתגר חשוב ■ COL מגיש: תמליל מההרצאה ואודיו מלא ובלעדי לסיפור המלא  ● בפנים: איך סיגריה הצילה בחור-ישיבה מהתאבדות? >>>
"אנחנו זקוקים לשליחות בתוך הבית" ● המרצה החינוכי הרב ישעיהו וובר

מאת מנחם כהן, COL

הרב ישעיהו וובר מירושלים, יועץ וותיק ומוסמך בחינוך, הרצה בפני הבחורים שישמשו כשלוחים בישיבות-קטנות בישראל בשנה הבאה (החל מראש-חודש חשוון). מדובר בבחורים שיסיימו בסוף חודש תשרי את מסגרת ה'קבוצה' בישיבת 'תומכי-תמימים' המרכזית - 770. ההרצאה נערכה בשכונת קראון-הייטס בניו-יורק והיא נמשכה שעה ארוכה.

תופעת השלוחים בישיבות קטנות החלה לתפוס תאוצה לפני שנים ספורות, אולם בשנה הבאה, יהיו בכל הישיבות הקטנות שלוחים, כפי שדווח לראשונה ב-COL.  

הרב וובר פתח את ההרצאה החינוכית בדברי שבח על היוזמה: "זו התחלה מאוד טובה במסלול החינוך. אם זה בא מהרצון ומהשאיפות שלכם, אז אני חושב שההתחלה היא טובה ושבעזרת-השם תוכלו לפתח את זה". לדבריו, "זו משימה מאוד חשובה ואתם סוללים את הדרך לעתיד. אתם יוצרים מצב של פתיחות בישיבה - שיוכלו גם להיות דעות אחרות".

השפעה קרובה

החלק הראשון של ההרצאה התמקד באופי הבחורים הצעירים. "באופן כללי, הצעירים מזדהים יותר עם בחורים, מאשר עם מבוגרים. ככל שהשנים יותר קרובים, אז הם מרגישים יותר חברות. והבחור-השליח, ככל שהוא צעיר - הוא יותר משפיע, משום שהבחור הצעיר אומר לעצמו שהוא כמוני ולכן הוא יכול להיות יותר מושפע ממנו.

"נקודה שניה, הבחור הצעיר רואה אותכם כשלוחים. ברגע שיודעים שזה עבודה ופרנסה, אז ההסתכלות היא אחרת לגמרי. מתי שזה מגיע מתוך שליחות ואידיאל, הם רוכשים בכם אמון שאתם אמיתיים".

לדברי הרב וובר, 2 הנקודות הללו, הם המפתח להיכנס לליבו של הבחור הצעיר. "הם יכולים להיפתח אצלכם הרבה יותר מאשר אנשי צוות שהם כמו אבא שלהם. ואבא שלהם הרי מבקר אותם. אל תשכחו, שצעיר לא יגיד הכל למבוגר ומשא"כ לכם.

"אתם יכולים, במידה מסויימת, להקרין לצעירים שאתם עוברים את אותו מעבר השנים, הבגרות וכו'.

"חלק חשוב מאוד בחינוך - שמצד אחד אני רוצה להדריך את השני, ומצד שני אני מזדהה עם השני ואני מבין אותו. הצוות זה רחוק-רחוק. אתם הרבה יותר מבינים את הצעירים, מטבע הדברים".

הרב וובר גם התייחס לרווח האישי של הבחור-השליח. "לכל אחד יש את המניעים שלו כשהוא הולך להיות שליח בישיבה-קטנה. כל אחד חושב מה השליחות הזו נותנת לעצמו. נכון שאתם צריכים לתת, אבל אתם צריכים לחשוב - מה אתם מקבלים לעצמכם. ברגע שאתם מרגישים שאתם מסייעים לבחורים - אז לכם יש הרגשה שאתם מתחזקים. עצם הדבר שאתם מתחזקים, הם מתחזקים. כי אחד חושב שהוא רק נותן ולא מקבל, העסק אבוד".

איך יורדים לנפש הבחור? "הכלל הראשון הוא - שלא להציג את עצמכם שעברתם את ה'קבוצה' ואתם יורדים אליהם, אלא שאתם מבינים אותם. אתם צריכים להגיע בגישה - שאנחנו נמצאים כאן במסגרת הישיבה, ויש לנו יותר ניסיון, ואנחנו נוכל לומר לכם את העובדות בחיים ולהוכיח - שאם תצמדו לכיוונים הנכונים אתם תעברו את זה כמונו".

לא להדביק תווית

על הקביעה הבאה של הרב וובר יחלקו רבים. "חמישים אחוז מהבחורים בישיבות קטנות לא אוהבים ללמוד. הסיבה, לא כל אחד הצליח לעבור את לימוד הגמרא בחיידר בצורה נכונה (אם זה בעיות ריכוז וכדומה). כל אחד מאותם חמישים אחוז היה רוצה לעשות משהו אחר.

"מבחינת ישיבה, יש משמעת ויש סמכות. אחוז גדול של הבחורים הם אנטי-מסגרת. לא מוכנים לקבל מרות וסמכות. זאת תופעה שהיא מצויה וזה לאו דווקא שלילי בעיקרו, אבל יכול לצאת מזה שלילי. העובדה שיש בחור שלא מוכן לקבל מסגרת, זה לא דווקא בגלל שהוא מזלזל, אלא כי הוא לא מוכן לקבל דעה אחרת, לפני שהוא מבין אותה בעצמו.

"כעצה טובה, תשבו עם הראשי-ישיבות והמשגיחים, כדי לקבל תמונת-מצב מההנהלה, ואתם צריכים להפעיל את הכושר שלכם לניתוח הדברים. אם המשגיח אומר לכם שיש בחורים שלא קמים ל'סדר', אתם צריכים לבוא עם ראש פתוח ולשאול את עצמכם: למה הוא לו מגיע? ברגע שיש לכם על בחור תווית, אז לא תוכלו לעזור לו.

"ככה זה לגביי דברים אחרים בישיבה. תמיד תשאלו את עצמכם: למה זה ככה? ואיך תענו על-כך: פשוט תדברו איתו ותתרשמו. תחשבו תמיד בצורה פתוחה. ובלי להגיד לעצמכם: הוא היה בעייתי לפני והוא לוקח כדורים. נקודה נוספת, כשאתם מדברים עם בחורים, חשוב להדגיש להם: אין חזק ואין חלש, אין עילוי ואין פחות עילוי. אצלכם, כולם שווים. ואתם צריכים להאמין בזה".

במהלך ההרצאה סיפר הרב וובר סיפור מעניין שהתרחש באחרונה בבורו-פארק. בחור-ישיבה שתכנן להתאבד, עלה על אחד הגשרים באיזור. רגעים אחדים לפני שקפץ ממנו, שחור מקומי עבר במקום ושאל את הבחור אם יש לו סיגריה. הבחור נתן לו סיגריה וירד מהגשר. הוא פתאום החל לחשוב לעצמו: מה, אני שווה סיגריה? וחזר לישיבה.

חלק עיקרי מההרצאה, הקדיש הרב וובר לקשר עם הנהלת הישיבה. "מבחינת ההנהלה, אתם צריכים לייצג אותם והם רואים בכם חלק מהם - כי אתם משלימים מה שהם לא מסוגלים לבצע. אתם לא מאיימים על הצוות, אתם בחורי-ישיבה, אתם 'תמימים'. חשוב שתפנימו שאתם לא מלמדים אותם, אתם מפתחים אותם. המטרה שלכם: להוציא את הבחורים מהבדידות שלהם".

הרב וובר המליץ לבחורים לעשות גם מבצעים עם הבחורים. "תנו להם פרסים שמבטאים את ההתקדמות שלהם", אמר.

את ההרצאה סיכם בקטע הבא: "חינוך זה התחום שרואים בו פירות הכי מהר, כך שתוכלו לראות את השינוי ויהיה לכם סיפוק. לקחתם אתגר מאוד-מאוד חשוב, וזה מה שחסר בליובאוויטש. שלוחים יש לרוב. אבל למעשה אנחנו זקוקים גם לשלוחים בתוך הבית".

להאזנה לחצו על כפתור ההפעלה, או באופצייה הנוספת:
לא מצליחים להאזין? לחצו כאן

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.