השקר הלבן במסיכת ההומור ● דעה
חנוך מלמד
כל ילד יודע שהנה מגיע סוף-סוף הקיץ המיוחל, אז יצטרך אביו לבחור עבורו את הקעמפ/ מיני-קעמפ/ לאגער הטוב ביותר ולהפרד מחבילת שטרות (על-כך אולי במאמר הבא).
כמנהג ישראל (תורה הוא...) שיאו של הקעמפ הוא המתיחה בה"א הידיעה. או-אז מוצנח המדריך הראשי מהליקופטר צה"לי ומכריז על מלחמה בין יגוסלביה למולדביה שבגינה יאלץ הקעמפ לנדוד דרומה לאוגנדה. תוך דקות יעמדו מטוסי הרקולס לשירות הקייטנים בדרכם לארץ כוש. רק כשדמעותיהם של מאות הילדים מתייבשות מעיניהם מפחדו של אידי אמין או-אז עולה שלוימי המדריך המסור והנלהב ומכריז נרגשות בקול חנוק מהתרגשות זו מתיחה עבדנו עליכם איזה כיף, איך הצלחנו...
זכורני שלפני קצת יותר מעשור נסעו קייטנים בקעמפ פלוני לבריכה אלמונית, הסתדרו הילדים בשורות כמצוות המפקד, הצדיעו, יישרו את המיימיות וחיכו לפקודת "נוע" לתוך שערי הבריכה. רק שהפקודה בוששה לבוא...
השוד והשבר...
אי-הבנה בין הנהלת הקעמפ להנהלת הבריכה. הבריכה כבר הושכרה לקייטנה אחרת, המדריכים לא ידעו כיצד לקבור את עצמם מאי-הנעימות למאות הקיייטנים, עד שעלם צעיר נגש למיקרופון והודיע על הפאדיחה הנוראה.
פאדיחה? הצחקתם אותי. אז קרה המוזר מכל...
הילדים החלו צוהלים! המדריכים והמנהל מבויישים ומובאסים והילדים צוהלים כאילו הודיעו להם על הארכת הקייטנה בשבוע...
שניות חלפו, המבוכה גברה ואז הכל התברר... הילדים בטוחים שזו מתיחה!
טוב, הבנו אותך - אמרו הזאטוטים למדריך הנבוך – בוא נכנס כבר לבריכה...
גם אחרי שהאוטובוסים עזבו את מתחם הבריכה עדיין האמינו הילדים שזו רק מתיחה והנה כבר חוזרים לבריכה.
הייתי שם. הייתי אחד מהמדריכים שבאותו יום ומאותו יום איבד את אימון הילדים.
מעבר לבעיית אי-האמון הזו, מה עם השקר שבדבר?
מיד תקפצו ותגידו לי: חנוך (זהו שמי באם לא שמתם לב - חנוך מלמד), די, תזרום, אל תהיה כבד, אלו בסך-הכל ילדים, קצת שמחה, קצת הומור לא יזיק. פעם בשנה תן להם להשתחרר ולהימתח...
אבל: שוב, מה עם השקר? האם המתיחות האלו הם לא שקר לבן במסווה הומור? האם מנדי בן ה-7 ששומע את אלי ברדה ראש עיריית מגדל העמק מודיע לו על סגירת הקעמפ האם הוא שומע דבר אמת או שקר?
יש לכם זמן לדמיון מודרך? יופי.
אז בואו דמיינו את רב קהילתכם המכובד והנערץ מגיע לקעמפ ומותח אותכם (סליחה, משקר לכם!) שמטוסו של מדריך פלוני ביצע נחיתת חירום בשדה התעופה בבריסל וכעת צוותי הצלה בדרכם למקום הארוע. נו? הצלחתם לדמיין? אני-לא...
אז קדימה טוקבקיסטים יקרים, חדדו את העפרונות וכתבו מה אתם חושבים.
כיתבו את דעתכם האמיתית ו...בלי שקרים לבנים... בהצלחה!