מאת טל דביר, הארץ

יש אדם אחד בכפר האולימפי שאינו מוגדר "ספורטאי", אבל עושה לא פחות קילומטראז' מהמתחרים. גם הוא החל בהכנות לפני שנים וגם אצלו המאמץ היה לא פשוט. הוא עבר "מירוץ משוכות" שהיום, בטרם נעילה, הוא יכול לסכם. "השתלם מעל ומעבר", אמר אתמול ל"הארץ" מי שמונה ל"רב האולימפי של בייג'ין".

אחרי ששומעים את התלאות שעבר שליח חב"ד בעיר, שמעון פרוינדליך, עד שקיבל את המינוי ואישור להפעיל בית כנסת בכפר אפשר להגדיר אותו כאלוף. סין היא מדינה חילונית המכירה בחמש דתות שיכולות לקיים קהילה ותפילה. "הסינים ידעו שהם חייבים, לפי חוקת האולימפיאדה, לספק אוכל כשר ולהקים בית כנסת, וגם ידעו שיש רב, אבל מכיוון שיהדות אינה אחת מהדתות המוכרות, הם לא ממש ידעו איך לתפעל את זה", הוא אומר. "רק אחרי שהבהרתי שאני מבין שזה לא מינוי רשמי של הממשלה, הם הסכימו לפגישה".

בסוף הסינים סייעו. הם הציבו אבטחה סביב בית חב"ד ואיפשרו, בעזרת שר הדתות, להכניס סידורי תפילה - הפרת חוק בימים רגילים.

בגזרת המזון הכשר המצב היה מסובך יותר - לספורטאים מחכות ארוחות טיסה צמחוניות, בדוכן ה"חלאל" (הכשר מוסלמי). לבת-אל גטרר, שהגיעה לתחרויות הטקוואנדו, הספיק מבט אחד בדוכן כדי שמאמנה יתקשר לפרוידליך ויבקש עזרה. מאז, הרב מביא פעמיים ביום מזון מהמסעדה שלו בבייג'ין.

כשפרוינדליך ביקש לאפות חלות, אישרה לו הוועדה המארגנת באופן חריג להכניס מזון. הסינים שלחו פקחים ללוות את האפייה. הם צילמו כל שלב, לקחו לבדיקת מעבדה והחתימו את הרב על כתב אחריות להיגיינה. והוא, הסתובב שני ימי שישי עם החלות, איתר כל יהודי שביקש לקדש על השבת, והגיש לו חלה. בשבת האחרונה עשו זאת כ-80 איש. "ההבנה, הכבוד וההתחשבות שהם הפגינו היו מעל ומעבר, אין מלים לתאר את הכרת התודה".

הוא מספר גם על שיחות נפש עם הספורטאים ועם הקולגות, נציגי דתות אחרות היושבים באותו מתחם. טרם פתיחת המשחקים, הם התלוננו שאיש לא בא להתפלל. "חכו בסבלנות", אמר הרב האולימפי, "כשיחלו התחרויות, הם יבואו כבר לחפש את אלוהים".