קראתי וקראתי שוב וכמה פעמים מאמרו של זלמן ישראלי - חשתי כי אני הוא המסופר, צרת רבים.

כל תועלת לא תגיע מהגישה של אצבע מאשימה, אבל תועלת אולי כן תצמח מגישה של "עשה עבורי כך וכך" או הבה יחדיו נפעל בדרך זו או אחרת ואבוא אף אני בשורותיי ואשר נראה לי דברים מעשיים ולא חלומיים.

אך לפני הצעות חושבני כי כל הכותבים והמעירים בעצם קוראים וזועקים "מנהיגות! השמיעי קול. לא סוד כי מקום כינוס חב"ד הגדול והמרכזי ביותר הוא אתר COL. האם לא חובתם של אנשי הצמרת בחב"ד להגיב ? ולו לפחות במענה כללי של "שומע אני דבריך!"

הכל יסכימו כי אין דבר העולה בחשיבותו על נושא זה, שכן הכל יש בו שמירת היהדות =הפצת היהדות. ביסוס דרכי החסידים =הפצת המעיינות.

אלא מה אולי נראה כי זה לא "חוצה" אז יעידו שורות הכותבים ויצטרפו אליהם מראות וידיעות שונות שכולנו עדים להם כי יש גם יש "חוצה" בתוך ד' אמות שלנו.
את מי מינה הרבי על תחומים אלו בארץ ובעולם? הנה אגוח"ח שלחה נציג והעומד בראשה לביקור באה"ק, האם חייב להיות הדבר בסוד מה היה כאן עיסוקו והצלחותיו, האם לא טבעי הדבר שיענו לו מאגו"ח מה יהא על מוסדות החינוך שלנו, אף אם אין לכם פתרון מידי אבל היו עמנו, הראו לנו כי יש סיכוי שתבוא תכנית הצלה ושינוי דרך. הרי בוקר וערב מזכירים לנו כי יש אנשים שאותם מינה הרבי על כרם חב"ד, אז דברו אל העם, ולא רק (בינכם) על העם!

הורים זועקים - ילדים שמתבגרים מביעים, ואנחנו לא נדע מה נעשה?
עלו על במת חב"ד הגדולה מכולם
COL
ודברו אלינו, אנא מכם!

מה ניתן לעשות ובאופן של מיד ממש?

מגידי שיעורים בישיבות קטנות וגדולות, עם יד על הלב, כמה מהתלמידים בכיתה עוקבים בשיעור עד סופו? וכמה עד חציו?
הרי יודעים אתם את האמת כי חלק קטן ביותר שותף לפלפול אותו אמרתם, ומה על השאר? כותב שורות אלו עבר את כל המערכת, ואף שיעור אחד לא הבין בשלמותו. למגידי השיעור היה ידוע על כך, ולתלמידים היה ברור כי המגיד שיעור שם עין על 5 המוכשרים איתם הוא מתקשר ועמם ישוחח בסדר שאחר השיעור והשאר , "נו מה אפשר לעשות"...

בינך לבין עצמיך הרי חובתך לעשות מלאכת ה' נאמנה, ולדאוג לתלמידים בני כיתתך אף אינך רואה איך שהם מועמדים להיות למדנים, האם אין הרוב מכריע?
דע לך מגיד שיעור, הייתי תלמידך ומאד רציתי בקרבתך, מאד רציתי לדעת ולהצליח, וכל יום שפלפלת רק עם 5 המיוחדים שלך נשברתי בקרבי ממש. לא הצלחתי להסב לארוחת הצהריים שבאה אחר השיעור מרוב אכזבה ושברון.

לפועל!

1) יתאים המלמד עצמו לתלמידיו ובאם רואה שיש הבדלים קיצוניים ביכולות והרמה, עליך לדרוש מהמוסד מסלול מגביל בצורה פחות עיונית לתלמידים אלו אחרת עוול נגרם להם.

ראה בישיבות המזרחי כל בחור במגמה שלו, אין בחור נכשל, יש המצליח בתושבע"פ קרי גמ' לעיון ויש המצליח בתנ"ך או הלכה הדורש פחות עיון וריכוז
ואילו כאן בישבה יש 2 אפשרויות או בעל נגלה חריף מבריק או גרורה שנגררת אחר המיעוט.

מה יש ידע בחומש ומפרשים לא תורה היא? לימוד סוגיות במקרא לא דבקות בה' תיחשב? ומה על בקיאות בהלכה? בגלל שאני לא מתאים לפלפולא הנני נועד לכישלון, ועוד מבקשים ממני שיעור ד', תנו לי לברוח ולצאת ממסגרת המאלצת אותי להיות ולהיקרא נכשל.
אתם אומרים היה נכשל בישיבה ואני טוען עדיף שאהיה נכשך בעינכם אך נחשל ומתחשל ברחובות העיר הגדולה.

2) דע לפני מי אתה עומד! התכוננת? חשבת עלינו תלמידיך כמה שעות לפני שנעמדת מולנו?
לא אשכח חוויה כאשר המגיד שיעור נזף בנו משך 20 דקות על שלא הבנו מעצמנו להכין דברי הר"ן על סוגיה הנלמדת באותו יום. מאין באתם? אאלץ להוריד הרמה? וכו' וכו'
כאשר בלבנו ידענו כי לא היה לך זמן להכין שיעור ובחרת להעביר הזמן פעם בסיפור ופעם בשיחת השקפה והיום בנזיפה ש"לא הכנתם איך אומר בפניכם השיעור שהכנתי?"

בכנות! חשבת על השריטות שאתה שורט בנערים צעירים?

3) חסידויות שונות כמו בעלזא או סאטמער ועוד החליטו לא להתבייש והזמינו מומחים מבחוץ לתת איבחון ויעוץ ואף הכשרה לעובדים במערכת החינוך, עד כדי כך לא התביישו שהביאו חבדניק ושמו הרב וובר האם אנו בחב"ד מנצלים אותו? כישוריו ונסיונו?
הנה יש מוסדות שלקחו מומחה שאינו שומר תומ"צ (לע"ע) הסבירו לו השקפתנו לימדו אותו המערכת ונעזרים בו, הנה המרצה הנפלא מר פלדמן, קחו אותם וכאלו לחוזה של שנה ויותר לערוך תכנית הצלה ולבצעה .