1.
זו התמונה הראשונה שצילמתי כשנכנסתי לגוש קטיף. רואים בה את פינוי תושביו האחרונים של כפר דרום. בתמונה נראה תושב היישוב מפונה בכוח מביתו, נישא על כפיים, כשבנו הקטן מביט בו מהצד. סיטואציה שהייתה קשה להתמודדות עבורי, גם מאחורי המצלמה.

2.
היום היה פסטורלי. שמים תכולים, גגות אדומים בוהקים, אך בתוך כל הנוף הזה הגיעו חיילים לובשי שחורים. הם צעדו בסך, בטור עורפי, מפרים את שלוות היישוב השקט גדיד. ענני עשן  קידמו את פניהם בכל פינה ביישוב. זה הצטלם כל כך טוב, אך נראה כה רע ועצוב.

3.
חייל צעיר שהסתתר מאחורי מגן פלסטיק קשיח, כשהוא מוסתר ברובו, מפגין אדישות למתרחש סביבו. זאת התמונה שהמחישה לי את המציאות הקשה כל כך בה נתקלו המתיישבים לכל אורך המאבק. לא היה מי שיקשיב להם.

4.
מחנה האוהלים שהוקם בכפר דרום בן לילה כדי להכיל את אלפי המשפחות והנוער ששטפו את המקום, היה מיותם כשצילמתי את התמונה. כמעט לא נותרו מתיישבים בכל הכפר. המראה הפסטורלי של השקיעה והשקט שהשתרר לפתע, סימלו יותר מכול את שקיעתו וחורבנו של כפר דרום.

5.
מעמד מרגש במיוחד שלא יישכח ממני לעד. התפילה האחרונה בנווה דקלים. חיילים רבים פרצו בבכי קולני שסחף אחריו את כל מי שנכח במקום. עשרות חיילים עמדו ובכו. כך גם החייל שבתמונה, מתייפח בבכי תוך כדי קריאת 'שמע ישראל'. ברגעים אלו גם אני בכיתי בכי שסחף אליו את כל מראות היום. זו התמונה הטובה ביותר שצילמתי במהלך ההינתקות והיא הפכה לסמל שהופיע בכלי תקשורת רבים בכל העולם.

6.
כשהשחר עלה חזרתי  לכפר דרום. הסדר המופתי ששרר בבית הכנסת המפואר כמעט ולא הסגיר את מה שהתחולל בו יום קודם. בית הכנסת, שהיה גאוות הקהילה וההתיישבות במקום, עמד שמם ומיותם, ולא היה אפילו מניין בברכת הכוהנים שרק כהן אחד ניגש אליה.

7.
ביתם של בני משפחת פישהיימר מגני טל, שבמקרה הם גם הדודים שלי, נראה לי מיותם מאי פעם. את הבית כבר פינו לגמרי ודגל ישראל שהיה תלוי שם במשך עשרות שנים, נראה קרוע וחבול. לא עשו את זה בכוונה, אבל בלי ספק, התמונה הזאת ממחישה את הקרע והאכזבה אותה חשים כיום המתיישבים מהמדינה שכה האמינו בה.

8.
כלי התקשורת ממלאים את כל הפריים, כשרק נער צעיר בודד עומד על גג. הבאז התקשורתי הגדול שנוצר סביב הגירוש מגוש קטיף, גרם להצפה של עיתונאים. מכל רחבי תבל הם הגיעו, כשחלקם אפילו שכרו טרקטורונים כדי להתנייד בחופשיות בין היישובים. מיותר לציין שרובם נחלו אכזבה עמוקה מהפינוי השקט והמופתי של התושבים.

9.
בגוש קטיף התפתחה במהלך השנים תעשייה חקלאית שהפכה לשם דבר בעולם כולו. אלפי פלסטינים קיבלו את מטה לחמם בחממות האלו. בתמונה: מוניר, תושב פלסטיני מתפלל במהלך יום עבודה בחממות של משפחת בלבן. מה שהפך את התמונה לסימבולית עבורי, הוא שיום אחרי שצולמה התמונה, נהרג מונייר בפגיעה ישירה של קסאם אותו ירו שכניו אל המקום הזה.

10.
כמעט שבוע לאחר שהושלמו הפינוי וההריסה של חלקת הארץ המרהיבה הזאת, חזרתי לגוש. נתקלתי בחייל בודד שמתקשה להסתיר את ההלם מצפייה בבית בנווה דקלים, שעד לא מזמן אירח אותו לסעודות שבת.