ילדים ב-COL: פרשת מסעי
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי | דבירה גרוזמן
פָּרָשַׁת מַסְּעֵי
אִמְרוּ נָא לִי, לְאַחַר הַטָּלַת הַגּוֹרָלוֹת וַחֲלֻקַּת הָאָרֶץ לִשְׁבָטִים, אֵיךְ הֶחְלִיטוּ בְּתוֹךְ כָּל שֵׁבֶט, אֵיזוֹ חֶלְקַת אֲדָמָה תַּתְאִים לְכָל מִשְׁפָּחָה?
הַסַּקְרָנוּת בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט הָיְתָה רַבָּה. "מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ חֶלְקַת אֲדָמָה מַתְאִימָה לְמִשְׁפַּחְתִּי?" – שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ כָּל רֹאשׁ מִשְׁפָּחָה. אֶלָּא שֶׁאָז נִכְנְסוּ נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים לָעֳבִי הַקּוֹרָה. בְּכוֹחַ נְשִׂיאוּתָם הַמְּיֻחָד, הִתְאִימוּ לְכָל מִשְׁפָּחָה אֶת הַחֵלֶק הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרָהּ.
"אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ..." – הָ'אֲנָשִׁים', רַשִׁ"י מְיַחֵס זֹאת לִנְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים. "... כָּל נָשִׂיא וְנָשִׂיא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְשִׁבְטוֹ וּמְחַלֵּק נַחֲלַת הַשֵּׁבֶט לַמִּשְׁפָּחוֹת וְלַגְּבָרִים, וּבוֹרֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק הָגוּן..."
הָרַבִּי רוֹאֶה כָּאן הוֹרָאָה נִפְלָאָה לְכָל 'נָשִׂיא', בְּכָל סֵדֶר גֹּדֶל. גַּם לִ'נְשִׂיא' מִשְׁפָּחָה, גַּם לִמְנַהֵל מוֹסָד, גַּם לְרַב קְהִלָּה וְכָךְ הָלְאָה. וּמַהִי הַהוֹרָאָה?
בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן, אִי-אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אֶת שַׁיְקֶה. שׁוּב אֵינוֹ סוֹפֵג גְּעָרוֹת וָעֳנָשִׁים, אַזְהָרוֹת וְאִיּוּמִים. הוּא מְרֻצֶּה מֵעַצְמוֹ, וְכֻלָּם מְרֻצִּים מִמֶּנּוּ. כֵּיצַד הִתְרַחֵשׁ הַנֵּס?
יוֹם אֶחָד קָרָא לוֹ הַמְּחַנֵּךְ וְנָתַן בְּיָדוֹ צְרוֹר מַפְתְּחוֹת: "מֻכְרָחִים לְאַרְגֵּן אֶת הַסִּפְרִיָּה לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַבָּאָה, אֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ". שַׁיְקֶה הָיָה מֻפְתָּע מִן הַיָּזְמָה, אַךְ הִתְמַסֵּר לָהּ בִּמְלֹא הַהִתְלַהֲבוּת. הִסְתַּבֵּר שֶׁאָכֵן זוֹ בְּדִיּוּק הָיְתָה הַ'תְּרוּפָה' הַדְּרוּשָׁה לוֹ.
"אֵיךְ חָשַׁבְתָּ עַל זֶה?" – שָׁאֲלוּ מוֹרִים אֲחֵרִים אֶת הַמְּחַנֵּךְ. "פָּשׁוּט נִסִּיתִי לְדַמְיֵן אֶת עַצְמִי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל שַׁיְקֶה, נִסִּיתִי לָחוּשׁ מָה יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַבֹּץ"...
הַמּוֹרֶה נָקַט בְּדֶרֶךְ הַפְּעֻלָּה הַנְּכוֹנָה וְהַמְּסוּרָה בְּיוֹתֵר. וּבִלְשׁוֹן שִׂיחַת-הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָרַבִּי: "הַנָּשִׂיא 'מַכְנִיס' אֶת עַצְמוֹ בְּמַצָּבוֹ שֶׁל אִישׁ פְּרָטִי זֶה, מַעֲרִיךְ תְּכוּנוֹתָיו וְכוּ' וּבוֹרֵר חֵלֶק שֶׁהוּא הָגוּן אֵלָיו. הַיְנוּ לֹא רַק מָה שֶׁהוּא 'הָגוּן' בִּכְלָל, אֶלָּא שֶׁהוּא הָגוּן בִּשְׁבִילוֹ".
כַּמּוּבָן שֶׁהַנָּשִׂיא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּנוֹסָף לִרְאִיַּת הַצְּרָכִים שֶׁל הַכְּלָל כֻּלּוֹ.
וּמָה לְגַבֵּי הַתַּפְקִיד שֶׁבָּחַר עֲבוּר כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נְשִׂיא הַדּוֹר?
כַּאֲשֶׁר הָיָה לֵיְיבְּל נַעַר צָעִיר, סָבְרוּ הוֹרָיו וִידִידָיו שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא יִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם כְּאֶחָד מִן הַלַּמְדָנִים הַמֻּבְהָקִים.
וְאָכֵן, לֵיְיבְּל מְפֻרְסָם הַיּוֹם, אַךְ דַּוְקָא בְּשֶׁל מוֹסְדוֹת הַחִנּוּךְ שֶׁהֵקִים לְתִפְאֶרֶת בְּאַחַת הַמְּדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת. הוּא מִתְמַסֵּר בְּלֵב וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה לָעֲבוֹדָה הַזּוֹ שֶׁל הֲפָצַת הַיַּהֲדוּת וְהַחֲסִידוּת, וְרַק בִּשְׁעַת לַיִל מְאֻחֶרֶת הוּא מַצְלִיחַ לִתְפֹּס שְׁעַת לִמּוּד מְתוּקָה, כַּאֲשֶׁר אָהַב...
כֵּן, בְּלִי סָפֵק עַם-יִשְׂרָאֵל 'מַרְוִיחַ' מֵעִסּוּקָיו שֶׁל לֵיְיבְּל. אַךְ הַאִם הוּא עַצְמוֹ 'מַפְסִיד' חָלִילָה?
הַתְּשׁוּבָה הִיא – לֹא. הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ שֶׁהִטִּיל עָלָיו נְשִׂיא הַדּוֹר, הִיא הַ"חֵלֶק הֶהָגוּן עֲבוּרוֹ".
וּבִלְשׁוֹן הַשִּׂיחָה: "...נְשִׂיא הַדּוֹר הוֹרָה בְּאֹפֶן בָּרוּר וּ'בָרַר' לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ דֶּרֶךְ סְלוּלָה וּרְחָבָה, שֶׁבְּיָמֵינוּ חַיָּב כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲסֹק בַּהֲפָצַת הַיַּהֲדוּת וְחִזּוּק הַיַּהֲדוּת (כּוֹלֵל – הֲפָצַת מַעַיְנוֹת הַחֲסִידוּת חוּצָה)"...
יְהוּדִי עָלוּל לַחְשֹׁב: לִי טוֹב לַעֲלוֹת וּלְשַׂגְשֵׂג בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה, אַךְ בִּגְלַל הַמַּצָּב הַיָּרוּד שֶׁל הַדּוֹר אֲנִי מוּכָן לְוַתֵּר עַל טוֹבָתִי הָאִישִׁית וְלִפְעֹל לְמַעַן הַכְּלָל. מַחְשָׁבָה כָּזֹאת, הִיא טָעוּת גְּדוֹלָה, שֶׁכֵּן: "...זוֹהִי טוֹבָתוֹ הַפְּרָטִית וְ'חֵלֶק הָגוּן שֶׁלּוֹ', שֶׁהֶעֱמִידוֹ עַל הַחֵלֶק הַיָּפֶה וּמִתְחַנֵּן 'וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים' – 'אֶת זֶה בְּרֹר לְךָ'".
הסיפור השבועי |
הָאִשָּׁה מִן הַסִּמְטָה
בְּיַרְכְּתֵי הָעִיר וִילְנָה הִתְעַקְּלָה סִמְטָה קְטַנָּה וְצָרָה שֶׁנִּקְרְאָה בְּפִי כֹּל 'סִמְטַת גִּיטָה-טוֹיְבָּה', מִי הָיְתָה גִּיטָה-טוֹיְבָּה זוֹ וּבַמֶּה זָכְתָה שֶׁסִּמְטָה בְּעִיר כֹּה נִכְבָּדָה תִּקָּרֵא עַל שְׁמָהּ?
סִפּוּרָהּ שֶׁל גִּיטָה-טוֹיְבָּה מַחְזִיר אוֹתָנוּ אֶל יָמֶיהָ הַגְּדוֹלִים שֶׁל וִילְנָה. לַמְדָנִים רַבִּים וּמֻפְלָגִים מִלְּאוּ אֶת הָעִיר וְאֶת בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּהּ. אֶחָד הַמְּיֻחָדִים שֶׁבָּהֶם הָיָה רַבִּי מָרְדְּכַי אֶפְּשְׁטֵין, בְּנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַרְיֵה-לֵיְבּ, רַבָּהּ שֶׁל קֶנִיגְסְבֶּרְג. רַבִּי מָרְדְּכַי הָיָה בַּעֲלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ גִּיטָה-טוֹיְבָּה.
רַבִּי מָרְדְּכַי נִמְנָה עִם יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה אֲשֶׁר הֵמִיתוּ אֶת עַצְמָם בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. רַעְיָתוֹ, גִּיטָה-טוֹיְבָּה, נָשְׂאָה לְבַדָּהּ בְּעֹל אַחְזָקַת הַבַּיִת וּפַרְנָסַת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. הִיא לֹא בָּחֲלָה בְּשׁוּם מְלָאכָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי לְהָבִיא פְּרוּטוֹת אֲחָדוֹת לַמִּשְׁפָּחָה.
אוֹתוֹ עֶרֶב שָׂרְרָה בְּבֵיתָם הַדַּל שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי וְגִיטָה-טוֹיְבָּה אֲוִירָה קָשָׁה. כְּבָר יָמִים אֲחָדִים שֶׁיָּדֶיהָ לֹא הִשִּׂיגוּ כָּל מְלָאכָה. הַפְּרוּטוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת כָּלוּ וְעִמָּן פֵּרוּרֵי הַמָּזוֹן הָאַחֲרוֹנִים. הָאֵם הָאֻמְלָלָה נֶאֶלְצָה לְהַשְׁכִּיב אֶת יְלָדֶיהָ לִישֹׁן כְּשֶׁהֵם רְעֵבִים.
בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת שָׁב רַבִּי מָרְדְּכַי מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ. עֵינֶיהָ שֶׁל גִּיטָה-טוֹיְבָּה הָיוּ אֲדֻמּוֹת מִבְּכִי. מְנַת הָאֹכֶל הַזְּעוּמָה שֶׁרְגִילָה הָיְתָה לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי בַּעֲלָהּ בְּשׁוּבוֹ, גַּם הִיא נֶעֶדְרָה מִן הַשֻּׁלְחָן. רַבִּי מָרְדְּכַי רָאָה וְהֵבִין וְלֹא אָמַר מִלָּה. הוּא הִתְיַשֵּׁב עַל מְקוֹמוֹ, נָטַל סֵפֶר כָּלְשֶׁהוּ, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ לְהַשְׁקִיט בְּאֶמְצָעוּתוֹ אֶת רַעֲבוֹנוֹ. גִּיטָה-טוֹיְבָּה, שֶׁרָאֲתָה בַּמַּצָּב מֵעֵין כִּשָּׁלוֹן אִישִׁי שֶׁלָּהּ, לֹא הִצְלִיחָה לַעֲצֹר בְּעַד הָאֲנָחָה הַכְּבֵדָה שֶׁפָּרְצָה מֵעִמְקֵי לִבָּהּ.
נְקִישׁוֹת קַלּוֹת קָטְעוּ אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ הַנּוּגוֹת. בַּפֶּתַח נִצַּב יְהוּדִי אַלְמוֹנִי. רַבִּי מָרְדְּכַי נִגַּשׁ אֵלָיו כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו וּלְהַזְמִינוֹ פְּנִימָה. הָאִישׁ סִפֵּר כִּי הוּא רָגִיל לְשׁוֹטֵט בַּדְּרָכִים, וְכַאֲשֶׁר הִבְחִין בָּאוֹר הַבּוֹקֵעַ מִן הַבַּיִת בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ.
לִבּוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי, שֶׁהֵבִין אֶת הָרֶמֶז שֶׁבְּדִבְרֵי הַהֵלֶךְ, נִחְמַץ. הוּא הִתְנַצֵּל לְפָנָיו בְּצַעַר עַל שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לְכַבְּדוֹ. הָאִישׁ נָתַן בְּרַבִּי מָרְדְּכַי מַבָּט מֵבִין וְהִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הִשְׁתַּתְּפוּת. רַבִּי מָרְדְּכַי תָּמַהּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אִם כְּבָר רָאָה אֵי-פַּעַם אֶת פָּנָיו שֶׁל הַהֵלֶךְ. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא אֶחָד מִן הַקַּבְּצָנִים הַמּוֹפִיעִים תָּדִיר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, הִרְהֵר.
לְפֶתַע, כְּאִלּוּ נִזְרְקָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ מַחְשָׁבָה חֲדָשָׁה, נִעֵר אֶת רֹאשׁוֹ וּפָנָה אֶל רַבִּי מָרְדְּכַי. "רוֹאֶה אֲנִי כִּי עֲנִיּוּתְכֶם רַבָּה עַד מְאוֹד", אָמַר. "יֵשׁ בְּפִי הַצָּעָה עֲבוּרְכֶם".
הוּא שָׁלַף מִכִּיסוֹ מַטְבֵּעַ יְקָר-עֶרֶךְ. "אַשְׁאִיר בְּיֶדְכֶם מַטְבֵּעַ זֶה, שֶׁמַּטְבֵּעַ שֶׁל בְּרָכָה הוּא. אִם תִּסְחֲרוּ בּוֹ, מֻבְטָחִים אַתֶּם שֶׁתַּצְלִיחוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם. אוּלָם בְּעוֹד שָׁנִים מִסְפָּר אָשׁוּב לְכָאן כְּדֵי לִטֹּל אוֹתוֹ מִיֶּדְכֶם בַּחֲזָרָה".
הַהֵלֶךְ פָּסַק לְרֶגַע מִדִּבּוּרוֹ, הֵרִים אֶת עֵינָיו אֶל רַבִּי מָרְדְּכַי וְהִמְשִׁיךְ: "אֶלָּא שֶׁהֵחָלְצוּתְכֶם מִן הָעֹנִי, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ כְּמָוֶת, תָּבוֹא עַל חֶשְׁבּוֹן אֲרִיכוּת חַיֵּיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה. זְמַן קָצָר לְאַחַר שֶׁאָשׁוּב כְּדֵי לִטֹּל אֶת הַמַּטְבֵּעַ, תֵּאָלְצוּ לְהָשִׁיב אֶת נִשְׁמוֹתֵיכֶם לְבוֹרְאֲכֶם".
רַבִּי מָרְדְּכַי נִדְהַם מֵהַהַצָּעָה הַמַּפְתִּיעָה. "אֵינֶנִּי רַשַּׁאי לְהַחְלִיט עַל כָּךְ לְבַדִּי", אָמַר, וְקָרָא לְרַעְיָתוֹ. גִּיטָה-טוֹיְבָּה הִרְהֲרָה בַּהַצָּעָה וְהִכְרִיעָה לְקַבְּלָהּ. "כָּעֵת עָלֵינוּ לְהַאֲכִיל אֶת יְלָדֵינוּ. מַה שֶׁיִּהְיֶה בְּעוֹד שָׁנִים – יְרַחֵם ה'", אָמְרָה. וְכָךְ אָמְנָם נַעֲשָׂה. בְּטֶרֶם צֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ הִפְקִיד הַהֵלֶךְ בִּידֵיהֶם אֶת הַמַּטְבֵּעַ.
דְּבָרָיו שֶׁל הָאִישׁ הַמִּסְתּוֹרִי הֵחֵלּוּ מִתְקַיְּמִים. לְמָחֳרָת יָצְאָה גִּיטָה-טוֹיְבָּה אֶל הַשּׁוּק וְרָכְשָׁה סְחוֹרָה בְּהַקָּפָה. כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הִצְלִיחָה לְמָכְרָהּ בִּסְכוּם כָּפוּל. הִיא הוֹסִיפָה לִסְחֹר גַּם בַּכֶּסֶף שֶׁקִּבְּלָה, וּבְכָל פַּעַם הַצְלָחָתָהּ גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת.
בִּמְרוּצַת הַזְּמַן חָל מַהְפָּךְ גָּמוּר בְּרָמַת חַיֵּיהֶם שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי וְרַעְיָתוֹ. הֵם עָבְרוּ לְדִירָה מְרֻוַּחַת, רָכְשׁוּ רָהִיטִים נָאִים וְיַלְדֵיהֶם הֻשְׁפְּעוּ כָּל טוּב. אוּלָם הַכֶּסֶף הָרַב לֹא פָּגַע כְּהוּא-זֶה בְּצִדְקוּתָהּ וּבִנְדִיבוּת לִבָּה שֶׁל גִּיטָה-טוֹיְבָּה. בְּכָל יוֹם הָיְתָה עוֹרֶכֶת חֶשְׁבּוֹן מְדֻקְדָּק מֵהַכְנָסוֹתֶיהָ, מַפְרִישָׁה אֶת הַמְּעַט הַדָּרוּשׁ לְצָרְכֵי הַבַּיִת, וְאֶת הָעִקָּר חִלְּקָה לַעֲנִיִּים.
חָלְפוּ שָׁנִים. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיָה רַבִּי מָרְדְּכַי שָׁקוּעַ בְּתַלְמוּדוֹ, קָרַב אֵלָיו אָדָם. הָיָה זֶה הַהֵלֶךְ אֲשֶׁר פָּגַשׁ בְּאוֹתוֹ לֵיל רָעָב. פְּנֵי הַהֵלֶךְ הֵפִיקוּ צַעַר. "בָּאתִי לִגְבּוֹת בַּחֲזָרָה אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁלִּי", אָמַר.
רַבִּי מָרְדְּכַי, סָגַר אֶת סִפְרוֹ וְיַחְדָּו פָּנוּ הַשְּׁנַיִם אֶל בֵּיתוֹ, כְּדֵי לְסַלֵּק אֶת הַחוֹב. כְּשֶׁנִּכְנַס פְּנִימָה בִּקְּשָׁה גִּיטָה-טוֹיְבָּה מִן הַהֵלֶךְ לְהִכָּנֵס עִמָּהּ לְלִשְׁכָּתָהּ, שֶׁמִּמֶּנָּה נִהֲלָה אֶת עִנְיָנֶיהָ. הִיא הֵנִיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן חֲבִילוֹת שֶׁל פִּנְקָסִים עֲבֵי-כֶּרֶס, רְשׁוּמִים בִּכְתַב יָדָהּ. "הֲרֵי לְפָנֶיךָ רְשִׁימַת כָּל רְוָחַי בַּשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ, וּלְצִדָּם פֵּרוּט מָלֵא שֶׁל הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶם. רְאֵה-נָא בְּעַצְמְךָ בְּכַמָּה מִן כֶּסֶף נֶהֱנֵינוּ אָנוּ, וְכַמָּה הֻקְדַּשׁ לְמַטְּרוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד. גַּשׁ-נָא לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּשְׁאַל שָׁם אִם לֹא הָיִיתִי גַּבָּאִית נֶאֱמָנָה, וְאִם אָכֵן בִּרְצוֹנָם לְפַטְּרֵנִי מִמִּשְׂרָתִי זוֹ"...
וְאָכֵן, רַבִּי מָרְדְּכַי וְרַעְיָתוֹ, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁחַיֵּיהֶם לֹא קֻפְּדוּ, אֶלָּא שְׁנֵיהֶם זָכוּ לְשֵׂיבָה טוֹבָה. בְּכָל מֶשֶׁךְ חַיֵּיהֶם הָיָה הַדָּבָר סוֹד כָּמוּס בֵּינֵיהֶם. רַק בְּטֶרֶם מוֹתָהּ גִּלְּתָה גִּיטָה-טוֹיְבָּה לְמַכָּרֶיהָ אֶת מְקוֹר עָשְׁרָם הַפִּתְאוֹמִי וְאֶת דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה הַמֻּפְלָא שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו.
לְאַחַר מוֹתָהּ בִּקְּשׁוּ יְהוּדֵי וִילְנָה לְהַנְצִיחַ אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַמֻּפְלָאָה, וְהֶחְלִיטוּ לִקְרֹא אֶת סִמְטַת בֵּיתָהּ, אֲשֶׁר סְפוּגָה הָיְתָה בְּמַעֲשֵׂי הַחֶסֶד הָרַבִּים שֶׁעָשְׂתָה, עַל שְׁמָהּ.
מבט לגאולה |
מִלָּה לְמִלָּה מִצְטָרֶפֶת...
לְמַעֲרֶכֶת 'תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעַי', שָׁלוֹם
קוֹרְאִים לִי מוֹטִי, אֲנִי תַּלְמִיד בְּכִתָּה ו, וְרָצִיתִי לְהִתְיַעֵץ אִתְּכֶם:
יֵשׁ לִי חָבֵר, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן, הָיָה לִי חָבֵר בַּכִּתָּה, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ דָּנִי. בְּיוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁעָבַר רַבְנוּ בַּכִּתָּה, הֶעֱלַבְתִּי אוֹתוֹ מוּל כֻּלָּם וְצָחַקְתִּי עָלָיו עַל כָּךְ שֶׁהוּא נָמוּךְ.
אַחַר-כָּךְ הִתְחָרַטְתִּי מְאוֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי כְּבָר לְגַלְגֵּל אֶת הַגַּלְגַּל חֲזָרָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים. דָּנִי הִפְסִיק לְדַבֵּר אִתִּי וּבְכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתִי בַּפְּרוֹזְדוֹר הוּא מַפְנֶה לִי גַּב. זֶה מְאוֹד מְצַעֵר אוֹתִי וּבַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחַר הַמְּרִיבָה לֹא הִצְלַחְתִּי לְהֵרָדֵם.
בַּבֹּקֶר, כָּתַבְתִּי לִי עַל דַּף מִשְׁפְּטֵי הִתְנַצְּלוּת שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד לוֹ וְשִׁנַּנְתִּי אוֹתָם לְעַצְמִי הֵיטֵב, כְּמוֹ לְמָשָׁל: "דָּנִי, אֲנִי מִצְטַעֵר עַל שֶׁהֶעֱלַבְתִּי אוֹתְךָ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וְרוֹצֶה שֶׁתַּחְזֹר לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלִּי", וְגַם "לְעוֹלָם לֹא אַעֲלִיב אוֹתְךָ יוֹתֵר" וְעוֹד. כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי לִכְתֹּב כַּמָּה מִשְׁפָּטִים מְשַׁכְנְעִים כָּאֵלּוּ, שָׂמַחְתִּי וְסָמַכְתִּי עַל זֶה שֶׁכְּשֶׁאֶפְגֹּשׁ אוֹתוֹ אַגִּיד לוֹ אוֹתָם וְהַכֹּל יַחְזֹר עַל מְקוֹמוֹ. בְּשָׁלוֹם.
אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי פּוֹגֵשׁ אוֹתוֹ אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהַגִּיד לוֹ אֶת הַדְּבָרִים! קַל מְאֹוד לִכְתֹּב עַל הַדַּף אוֹ לְדַמְיֵן אֵיךְ שֶׁאֲנִי מִתְנַצֵּל בְּפָנָיו, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי נִמְצָא לְיָדוֹ וְיֵשׁ לִי הִזְדַּמְּנוּת, אֲנִי לֹא מֵעֵז לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה, וּבֶטַח שֶׁלֹּא לְהַגִּיד שֶׁטָּעִיתִי וַאֲנִי מִתְנַצֵּל.
אִם תּוּכְלוּ לַעֲזֹר לִי בְּבַקָּשָׁה וּלְהַגִּיד לִי מָה לַעֲשׂוֹת, זֶה דָּחוּף!
לְמוֹטִי הַיָּקָר, שָׁלוֹם וּבְרָכָה.
תְּחִלַּת הַתְּשׁוּבָה הִיא הַחֲרָטָה עַל הֶעָבָר. זֶה שֶׁהִתְחָרַטְתָּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַלֹּא-טוֹב שֶׁעָשִׂיתָ וְקִבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ לְתַקֵּן אוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ סִגְנַנְתָּ לְעַצְמְךָ אֶת דִּבְרֵי הַהִתְנַצְּלוּת, זֶה עַצְמוֹ כְּבָר דָּבָר טוֹב.
אַךְ כַּמּוּבָן שֶׁהַדָּבָר אֵינוֹ מַסְפִּיק. עָלֶיךָ לָגֶשֶׁת לַחֲבֵרְךָ וּלְפַיֵּס אוֹתוֹ, עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה וְיֹאמַר שֶׁסָּלַח לְךָ. לֹא מַסְפִּיק כַּמּוּבָן שֶׁהַמִּלִּים כְּתוּבוֹת עַל הַדַּף, גַּם לֹא מַסְפִּיק שֶׁאַתָּה מְשַׁנֵּן אוֹתָן, וַאֲפִלּוּ אִם תֵּדַע אוֹתָן בְּעַל-פֶּה. דִּבְרֵי הַהִתְנַצְּלוּת חַיָּבִים לְהַגִּיעַ אֶל חֲבֵרְךָ.
נוֹסָף לָזֶה, עָלֶיךָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַסְּלִיחָה בִּפְנֵי חֲבֵרִים נוֹסָפִים, כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלַבְתָּ אוֹתוֹ בִּפְנֵי אֲחֵרִים.
כְּדֵי לְהָקֵל עָלֶיךָ, נוּכַל לְהַצִּיעַ לְךָ לְעָרֵב בָּעִנְיָן אֶת הַמּוֹרֶה אוֹ חָבֵר מְשֻׁתָּף. לְבַקֵּשׁ מֵאֶחָד מֵהֶם, שֶׁיַּעֲמֹד בִּפְנֵי כֻּלָּם וִיבַקֵּשׁ בְּשִׁמְךָ סְלִיחָה בְּתוֹסֶפֶת דִּבְרֵי הִתְנַצְּלוּת כֵּנִים.
*
הִזְכַּרְנוּ שֶׁהַמִּלִּים הַכְּתוּבוֹת וְהַנִּקְרָאוֹת אֵינָן מַסְפִּיקוֹת, וּצְרִיכִים לְהוֹרִיד אוֹתָן לְמַעֲשֶׂה בְּפֹעַל – אַךְ יֶשְׁנוֹ תְּחוּם אֶחָד שֶׁבּוֹ הָעִסּוּק בַּמִּלִּים הַכְּתוּבוֹת מַגִּיעַ בִּמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה: לִמּוּד הִלְכוֹת בֵּית-הַבְּחִירָה.
חֲזַ"ל מְסַפְּרִים לָנוּ כֵּיצַד הִתְגַּלָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל בְּבָבֶל, בִּזְמַן שֶׁבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הָיוּ בַּגָּלוּת שֶׁלְּאַחַר חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן, וְהוֹרָה לוֹ לְהוֹרוֹת לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בְּלִמּוּד צוּרַת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, מְבוֹאוֹתָיו וְלִשְׁכוֹתָיו. אָמַר לוֹ יְחֶזְקֵאל: "וַהֲרֵי בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בְּגָלוּת וְאֵינָם יְכוֹלִים לִבְנוֹת אוֹתוֹ! מוּטָב שֶׁנְּחַכֶּה עַד שֶׁיַּעֲלוּ מִן הַגּוֹלָה וְאָז אֲלַמֵּד אוֹתָם אֶת צוּרַת הַבַּיִת!". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "וּבִשְׁבִיל שֶׁבָּנַי נְתוּנִים בַּגּוֹלָה יְהֵא בִּנְיַן בֵּיתִי בָּטֵל?! גָּדוֹל קְרִיאָתָהּ בַּתּוֹרָה כְּבִנְיָנָהּ. לֵךְ אֱמֹר לָהֶם וְיִתְעַסְּקוּ לִקְרוֹת צוּרַת הַבַּיִת בַּתּוֹרָה, וּבִשְׂכַר קְרִיאָתָהּ שֶׁיִּתְעַסְּקוּ לִקְרוֹת בָּהּ אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הֵם עוֹסְקִים בְּבִנְיַן הַבַּיִת".
אִם-כֵּן רוֹאִים אָנוּ שֶׁהַלִּמּוּד בִּלְבַד הֲרֵי הוּא כְּבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְלָכֵן בְּיָמִים אֵלֶּה עָלֵינוּ לְהוֹסִיף בְּלִמּוּד הִלְכוֹת בֵּית-הַבְּחִירָה וְלִרְכֹּשׁ יְדִיעָה בְּצוּרַת הַבַּיִת.
אַךְ אָנוּ כַּמּוּבָן אֵינֶנּוּ מִסְתַּפְּקִים רַק בַּלִּמּוּד, שֶׁנֶּחְשָׁב 'כְּאִלּוּ' נִבְנָה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא רוֹצִים אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ עַצְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, כָּאן לְמַטָּה!
הָרַבִּי גַּם מוֹסִיף בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ וְיִבְנֶה אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, יוּכַל כָּל יְהוּדִי וְכָל יֶלֶד לָבוֹא אֵלָיו וְלוֹמַר לוֹ כֵּיצַד לִבְנוֹת – עַל-פִּי הַהֲלָכוֹת וְצוּרַת הַבַּיִת שֶׁאוֹתָן לָמַד בִּזְמַן הַגָּלוּת!
וּבִזְכוּת לִמּוּד זֶה, וּבִזְכוּת אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל שֶׁאַתָּה מִתְאַמֵּץ כָּל-כָּךְ עֲבוּרָהּ, בְּוַדַּאי נִזְכֶּה בְּקָרוֹב מַמָּשׁ לִרְאוֹת אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּעֵינֵינוּ, בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל.
סיפורי חסידים
בִּקּוּר לְשֵׁם תִּקּוּן
לַיְלָה אֶחָד, בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, הִגִּיעוּ לָעִיר קוֹזְמִיר שְׁלֹשָׁה יְהוּדִים אוֹרְחִים, שֶׁחִפְּשׂוּ מָקוֹם לָלוּן. הָעִיר כֻּלָּהּ הָיְתָה שְׁרוּיָה בַּעֲלָטָה, וְרַק בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, רַבִּי יְחֶזְקֵאל, דָּלַק הָאוֹר. דָּפְקוּ הַשְּׁלֹשָׁה עַל הַדֶּלֶת, וְהָרַבִּי פְּתָחָהּ לִפְנֵיהֶם, הִכְנִיסָם הַבַּיְתָה, הֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְהֵכִין לָהֶם מָקוֹם לָלוּן.
תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הִתְעוֹרֵר מְשַׁמְּשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי וְרָאָה כִּי הַצַּדִּיק טוֹרֵחַ וּמְשָׁרֵת שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים זָרִים. מִיָּד הֶחְלִיט, שֶׁאֵין אֵלֶּה בְּנֵי-אָדָם אֶלָּא נְשָׁמוֹת שֶׁבָּאוּ מֵעוֹלַם הָאֱמֶת לְבַקֵּשׁ תִּקּוּן. בַּבֹּקֶר, בְּרֹב הִתְרַגְּשׁוּתוֹ, סִפֵּר זֹאת לְמִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנֵי הַצַּדִּיק, חִיֵּךְ וְאָמַר: "אָכֵן הָיוּ אֵלֶּה נְשָׁמוֹת שֶׁבָּאוּ לְשֵׁם תִּקּוּן – לְתַקֵּן אוֹתִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים"...
הַבּוּשָׁה מְכַפֶּרֶת
הַצַּדִּיק רַבִּי יִשָׂכָר-בֶּער מֵרַדוֹשִׁיץ יָשַׁב עִם תַּלְמִידָיו וַחֲסִידָיו לִסְעוּדָה בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים וְסִפֵּר: בְּעִיר אַחַת הָיָה יְהוּדִי שֶׁאָהַב לִישֹׁן, עַד שֶׁאַנְשֵׁי הָעִיר כִּנּוּהוּ 'הַיָּשֵׁן'. שָׁנָה אַחַת, בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הֵעִירָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ בַּבֹּקֶר, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, אַךְ הוּא הוֹסִיף לִישֹׁן. כְּשֶׁהִתְקָרְבָה שְׁעַת תְּקִיעַת שׁוֹפַר חָזְרָה הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה וְצָעֲקָה אֵלָיו: "הֲלוֹא כְּבָר תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר", הָאִישׁ קָם בְּבֶהָלָה, זָרַק עַל עַצְמוֹ בֶּגֶד שֶׁמָּצָא וְרָץ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת.
בִּגְדּוֹ זֶה הָיָה מָלֵא נוֹצוֹת, וְגַם קוּרֵי הַשֵּׁנָה עַל פָּנָיו לֹא הוֹסִיפוּ לְמַרְאֵהוּ. הַכֹּל הִבִּיטוּ בּוֹ בְּתִמָּהוֹן וְהוּא נַעֲשָׂה לְלַעַג וּלְקֶלֶס. אֲפִלּוּ הַיְּלָדִים צָחֲקוּ לוֹ, עַד שֶׁרָצָה שֶׁתִּבְלַע אוֹתוֹ הָאֲדָמָה מֵרֹב כְּלִמָּה. אוּלָם בַּשָּׁמַיִם הֶחְלִיטוּ כִּי הַבִּזָּיוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ מְכַפֵּר עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו.
וְסִיֵּם הַצַּדִּיק: הַבִּזָּיוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, כְּשֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים בַּגָּלוּת וּבֵית-מִקְדָּשֵׁנוּ חָרֵב – רָאוּי שֶׁיְּכַפֵּר עַל כָּל עֲווֹנוֹת בֵּית-יִשְׂרָאֵל.
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
