המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת מַטּוֹת

"וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה..." (במדבר לב,לג)

שְׁמַעְיָה, חֲבֵרִי הַיָּקָר
נָכוֹן תָּמִיד חָלַמְתָּ עַל יְמֵי הַטּוֹבָה בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, כַּאֲשֶׁר תִּזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאַרְתָּהּ?
אָז הִנֵּה זָכִינוּ – חֵלֶק מִשִּׁבְטֵנוּ, שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יְקַבֵּל אֶת נַחֲלָתוֹ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן.
כָּךְ נִטְעַם כְּבָר עַכְשָׁו מִיְּמוֹת הַגְּאֻלָּה, בָּהֶם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תִּתְפַּשֵּׁט עַד אֶל מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן.
יְדִידְךָ, בֶּן שִׁבְטְךָ, חִזְקִיָה

שֵׁבֶט גָּד וְשֵׁבֶט רְאוּבֵן, מִתּוֹךְ דְּאָגָה לְאַנְשֵׁיהֶם וּלְצֹאנָם, בִּקְּשׁוּ וְקִבְּלוּ נַחֲלָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. הַאִם הֵם הִפְסִידוּ מַשֶּׁהוּ? כֵּן, אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

בַּגְּמָרָא מוּבָא, שֶׁלָּכֵן אִי-אֶפְשָׁר לְהָבִיא בִּכּוּרִים מִנַּחֲלָתָם שֶׁל גָּד וּרְאוּבֵן, כֵּיוָן שֶׁזּוֹ אֵינָהּ אֶרֶץ שֶׁה' נְתָנָהּ לָהֶם לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא הֵם נְטָלוּהָ בְּהַסְכָּמָה.

אַךְ, מִנַּחֲלָתָם שֶׁל חֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶּׁה שֶׁיָּשְׁבוּ גַּם-כֵּן מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, כֵּן אֶפְשָׁר לְהָבִיא בִּכּוּרִים. וּמַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁהֵם לֹא רָצוּ וּבִקְּשׁוּ אֶת הַנַּחֲלָה הַזֹּאת בְּעַצְמָם, אֶלָּא – "וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה...".

קוֹרְאִים יְקָרִים:
בְּעֶצֶם, אִם בְּנֵי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לֹא בִּקְּשׁוּ אֶת הַנַּחֲלָה דַּוְקָא שָׁם, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, מַדּוּעַ זֶה מָה שֶׁהֵם קִבְּלוּ? מָקוֹם שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ אֵינָהּ כִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ? הַאִם לֹא הָיָה אִכְפַּת לָהֶם, הֵיכָן תִּהְיֶה נַחֲלָתָם?

לִבְנֵי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה דַּוְקָא כֵּן הָיָה אִכְפַּת. לֹא רַק זֹאת, אֶלָּא שֶׁהֵם נוֹדְעוּ בְּחִבָּתָם הַמְּיֻחֶדֶת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

שֵׁם הַשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה הוּא מִלְּשׁוֹן "כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים... בֵּית אָבִי". הוּא מְבַטֵּא גַּעְגּוּעִים אֶל אֶרֶץ נַחֲלַת אָבוֹת.

גַּם בְּנוֹת צְלָפְחָד לְמָשָׁל, שֶׁבִּקְּשׁוּ לִזְכּוֹת בְּנַחֲלָה בָּאָרֶץ – הָיוּ מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה.

וְדַוְקָא בִּגְלַל כָּל זֶה, נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה נַחֲלָה מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. כְּדֵי שֶׁרַק הֵם יִזְכּוּ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ מֵעֵין הַיְּרֻשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא. רַק הֵם, בִּזְכוּת גַּעְגּוּעֵיהֶם לְאֹרֶךְ כָּל הַשָּׁנִים, זָכוּ גַּם בְּנַחֲלָה בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ (לְמַחֲצִית הַשֵּׁבֶט) וְגַם בְּנַחֲלָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן (לְמַחֲצִית הַשֵּׁבֶט) – כִּטְעִימָה מֻקְדֶּמֶת מִן הַגְּאֻלָּה. שֶׁהֲרֵי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַרְחִיב אֶת הָאָרֶץ וְלָתֵת לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת אֶרֶץ קֵינִי קְנִיזִי וְקַדְמוֹנִי שֶׁמֵּעֵבֶר לַיַּרְדֵּן.

(לקוטי שיחות, חלק כה)

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

יְשׁוּעָה קְטַנָּה

יָשַׁב הַצַּדִּיק רַבִּי מֶענְדֶּל מִוִּיזְ'נִיץ בְּחֶבְרַת חֲסִידָיו וְסִפֵּר אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה:

לִפְנֵי שָׁנִים חַי עָשִׁיר גָּדוֹל, שֶׁלֹּא נָהַג זְהִירוּת מַסְפֶּקֶת בְּכַסְפּוֹ, וּמִדֵּי פַּעַם שָׁלַח אֶת יָדָיו בַּעֲסָקִים נְטוּלֵי בָּסִיס. אַט-אַט קָטַן עָשְׁרוֹ עַד שֶׁיָּרַד וְהִדַּרְדֵּר וְנַעֲשָׂה עָנִי וְאֶבְיוֹן.

לְפַרְנָסַת מִשְׁפַּחְתּוֹ נֶאֱלַץ לִטֹּל הַלְוָאוֹת, אַךְ לְהַחְזִירָן לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ. בֹּקֶר וָעֶרֶב הִתְדַּפְּקוּ הַנּוֹשִׁים עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ, וּמַצָּבוֹ הָיָה בְּכִי-רַע.

מִכֵּיוָן שֶׁרָגִיל הָיָה כָּל יָמָיו לִנְסֹעַ אֶל הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבַּרְדִיצ'וֹב, הֶחְלִיט גַּם הַפַּעַם לִנְסֹעַ אֵלָיו כְּדֵי לְתַנּוֹת לְפָנָיו אֶת צָרָתוֹ וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ.

הִקְשִׁיב הַצַּדִּיק בִּתְשׂוּמַת-לֵב לַסִּפּוּר הֶעָצוּב, וּלְמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים. לְבַסּוֹף הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, הִבִּיט בַּיְּהוּדִי הָעוֹמֵד מוּלוֹ וְאָמַר: "לְדַעְתִּי, כְּדַאי שֶׁתִּקְנֶה לְעַצְמְךָ שְׁטַר הַגְרָלָה, וּבְעֶזְרַת ה' מִכָּאן תָּבוֹא הַיְּשׁוּעָה".

נָשָׂא הֶעָנִי מַבָּט אֻמְלָל אֶל הַצַּדִּיק וְאָמַר: "יוֹדֵעַ אֲנִי בְּבִטְחָה כִּי בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי תִּתְקַיֵּם, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ מָתַי אֶזְכֶּה לְכָךְ, וְשֶׁמָּא יֶאֱרַךְ הַדָּבָר זְמַן-מָה. עַד אָז יוֹסִיפוּ הַנּוֹשִׁים לְהָצִיק לִי וְלִרְדֹּף אוֹתִי. נוֹסַף עַל כָּךְ, בַּת יֵשׁ לִי שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה לְפִרְקָהּ וְצָרִיךְ אֲנִי לְהַשִּׂיאָהּ!".

חִיּוּךְ קַל עָלָה עַל שְׂפָתָיו שֶׁל רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק. "לֵךְ לְדַרְכְּךָ וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לְךָ גַּם קֹדֶם", סָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ.

עִם צֵאתוֹ מִבֵּית רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק, מִהֵר הֶעָנִי לִרְכֹּשׁ כַּרְטִיס הַגְרָלָה וּטְמָנוֹ הֵיטֵב בְּכִיסוֹ. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה לְבֵיתוֹ נָטָה לְעֵת עֶרֶב לָלוּן בְּאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ. בְּאוֹתָהּ אַכְסַנְיָה לָן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה גַּם פָּרִיץ נִכְבָּד וּבַעַל נְכָסִים לָרֹב.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה חָלַם הַפָּרִיץ חֲלוֹם. בַּחֲלוֹמוֹ נֶאֱמַר לוֹ, כִּי עִמּוֹ בָּאַכְסַנְיָה יָשֵׁן אוֹרֵחַ יְהוּדִי וּבְכִיסוֹ שְׁטַר הַגְרָלָה שֶׁעָתִיד לִזְכּוֹת בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה. "אִם תַּחֲלִיף אֶת שְׁטָרְךָ בִּשְׁטָרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, תִּפֹּל הַזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה בְּחֶלְקְךָ", שָׁמַע הַפָּרִיץ קוֹל בַּחֲלוֹם.

הִתְעוֹרֵר הַפָּרִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְנוֹכַח כִּי אַךְ חֲלוֹם חָלַם. הִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי וְשָׁקַע שׁוּב בְּתַרְדֵּמָה. אוּלָם הַחֲלוֹם שָׁב וְנִשְׁנָה. הִתְעוֹרֵר הַפָּרִיץ שׁוּב מִשְּׁנָתוֹ וְהֵבִין כִּי אֵין זֶה חֲלוֹם-שָׁוְא. מִיָּד קָרָא לִמְשָׁרְתָיו וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִבְדֹּק אִם יֵשׁ בָּאַכְסַנְיָה אוֹרֵחַ יְהוּדִי, וְאִם-כֵּן – לְהָבִיאוֹ אֵלָיו מִיָּד.

כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת עָמַד לִפְנֵי הַפָּרִיץ הַיְּהוּדִי הֶעָנִי, טְרוּט עֵינַיִם וְרוֹעֵד מִפַּחַד, מִתְאַמֵּץ לְהָבִין עַל מָה וְלָמָּה הֻזְעַק בְּאִישׁוֹן-לַיִל לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַפָּרִיץ.

"הַאִם יֵשׁ בְּיָדְךָ שְׁטַר הַגְרָלָה?", חָקַר הַפָּרִיץ.

"אָכֵן אֲדוֹנִי", עָנָה הַיְּהוּדִי, תָּמֵהַּ וּמְפֻחָד.

"גַּם בְּיָדִי שְׁטָר כָּזֶה", אָמַר הַפָּרִיץ. "הָבָה נַחְלִיף בֵּינֵינוּ אֶת הַשְּׁטָרוֹת וּבִתְמוּרָה אֶתֵּן לְךָ כַּמָּה זְהוּבִים".

הַיְּהוּדִי שֶׁזָּכַר אֶת הַבְטָחַת הַצַּדִּיק, אָזַר אֶת כָּל אֹמֶץ לִבּוֹ וְסֵרֵב. "גַּם אִם יַצִּיעַ לִי אֲדוֹנִי כֶּסֶף רַב, אֵינִי מוּכָן לְהָמִיר אֶת הַשְּׁטָר שֶׁבְּיָדִי בִּשְׁטָר אַחֵר", אָמַר.

נִסָּה הַפָּרִיץ לְהַעֲלוֹת אֶת הַמְּחִיר, וְהִגִּיעַ עַד אֶלֶף זְהוּבִים, אַךְ הַיְּהוּדִי עוֹמֵד בְּסֵרוּבוֹ. כָּעַס הַפָּרִיץ וּבַחֲמַת זַעֲמוֹ צִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁטָר בְּכוֹחַ מִיְּדֵי הַיְּהוּדִי.

עָשׂוּ הַמְּשָׁרְתִים כְּמִצְוַת אֲדוֹנָם וְהוֹצִיאוּ אֶת הַשְּׁטָר מִיְּדֵי הַיְּהוּדִי. הַפָּרִיץ הַגַּזְלָן בִּקֵּשׁ לְהוֹכִיחַ אֶת 'יָשְׁרוֹ'; נָתַן לַיְּהוּדִי אֶת שְׁטַר הַהַגְרָלָה שֶׁלּוֹ וְכֵן אֶלֶף זְהוּבִים, כְּפִי שֶׁהִצִּיעַ קֹדֶם לָכֵן. "מִלָּה הִיא מִלָּה", אָמַר הַפָּרִיץ וְחִיֵּךְ בְּלִגְלוּג.

שָׁבוּר וּמְדֻכָּא חָזַר הֶחָסִיד לְחַדְרוֹ, כְּשֶׁבְּיָדוֹ שְׁטַר הַהַגְרָלָה שֶׁל הַפָּרִיץ וְאֶלֶף הַזְּהוּבִים. הוּא יָדַע כִּי בְּהִלָּקַח מִמֶּנּוּ הַכַּרְטִיס שֶׁרָכַשׁ בְּמִצְוַת רַבּוֹ, הִפְסִיד אֶת סְכוּם הַזְּכִיָּה הֶעָצוּם שֶׁל הַפְּרָס הַגָּדוֹל בַּהַגְרָלָה. אַף-עַל-פִּי-כֵן נִסָּה לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וּלְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ. "גַּם זוֹ לְטוֹבָה", חָשַׁב, "לְפָחוֹת אוּכַל לִפְרֹעַ מִקְּצָת חוֹבוֹתַי וְאַף לְחַתֵּן אֶת בִּתִּי בְּהַרְחָבָה".

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּשְׁטַר הַהַגְרָלָה שֶׁנָּתַן הַפָּרִיץ לַיְּהוּדִי הוּא שֶׁזָּכָה בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה. עִם הִוָּדַע הַדָּבָר, מִהֵר הֶעָנִי הַמִּתְעַשֵּׁר לִנְסֹעַ לְבֵית הַצַּדִּיק כְּדֵי לְסַפֵּר לוֹ עַל כָּךְ וּכְדֵי לְהוֹדוֹת לוֹ עַל הַבְּרָכָה שֶׁהִתְקַיְּמָה, בְּדֶרֶךְ לֹא-צְפוּיָה.

חִיֵּךְ רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבַּרְדִיצ'וֹב וְאָמַר בְּשִׂמְחָה:

"רָאִיתִי כִּי מַזָּלְךָ הֻשְׁפַּל עַד עָפָר וְלֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה אֶלָּא לִשְׁלֹחַ אֶת 'בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת' שֶׁיְּדַבֵּר עַל לֵב הַפָּרִיץ, לְהַחְלִיף עִמְּךָ אֶת שְׁטָרוֹ, שֶׁכֵּן רָאִיתִי כִּי שְׁטָרוֹ יִזְכֶּה וְלֹא שֶׁלְּךָ. וְאֶלֶף הַזְּהוּבִים שֶׁהֶעֱנִיק לְךָ נוֹסָף עַל כָּךְ, הֵם מִשּׁוּם שֶׁבִּקַּשְׁתָּ כֶּסֶף מִיָּד כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהַשִּׂיא אֶת בִּתְּךָ. לָכֵן נוֹשַׁעְתָּ תְּחִלָּה בִּישׁוּעָה קְטַנָּה, וּלְאַחַר מִכֵּן הִגִּיעָה הַיְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה".

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִין הַיְּהוּדִי אֶת שֶׁרָמַז לוֹ הַצַּדִּיק בְּטֶרֶם לֶכְתוֹ בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת – "הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לְךָ גַּם קֹדֶם".

חָזַר הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ וְנַעֲשָׂה גְּבִיר גָּדוֹל, יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. חֵלֶק נִכְבָּד מִכֶּסֶף הַזְּכִיָּה הִקְדִּישׁ לְמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד וּמֵעַתָּה נִזְהַר לִשְׁמֹר עַל כַּסְפּוֹ וְלֹא לְבַזְבְּזוֹ בַּעֲסָקִים מְפֻקְפָּקִים.

כְּשֶׁסִּיֵּם הַצַּדִּיק רַבִּי מֶענְדֶּל מִוִּיזְ'נִיץ לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ לַחֲסִידָיו, הוֹסִיף וְאָמַר:

"לָזֶה כִּוֵּן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּאָמְרוֹ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, 'כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ'. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מָה הַחִדּוּשׁ? וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִנְטֹשׁ אֶת יַעֲקֹב מִבְּלִי לְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ לוֹ?! אֶלָּא, כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ: 'לֹא אֶעֱזָבְךָ' – גַּם בִּתְקוּפַת-הַבֵּינַיִם שֶׁלִּפְנֵי קִיּוּם הַהַבְטָחָה – 'עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ'. גַּם לִפְנֵי בּוֹא הַיְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה לֹא יַעַזְבֵנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַד אָז תִּהְיֶה יְשׁוּעָה קְטַנָּה".

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

אֶפְשָׁר לְתַקֵּן!

הַהַפְסָקָה נִגְמְרָה, וְכָל הַיְּלָדִים עָלוּ לְאוּלַם הָאֵרוּעִים, לַתָּכְנִית הַמֶּרְכָּזִית.

קַיְטָנַת "אֶרֶץ הַמִּצְווֹת" שֶׁל בֵּית-חַבַּ"ד הָיְתָה כְּבָר בַּשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּהּ. בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי נֶהֱנוּ הַיְּלָדִים מִתָּכְנִיּוֹת מְגֻוָּנוֹת, מִבְּרֵכוֹת וְטִיּוּל לְפַּרְק-הַמַּיִם הַמְּפֻרְסָם, מֵרִקּוּדִים וְאֵרוּעִים מוּזִיקָלִיִּים, אֲבָל בַּשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי הִגִּיעוּ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת.

בִּשְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת, יְמֵי 'בֵּין-הַמְּצָרִים' לֹא נוֹסְעִים לִבְרֵכוֹת, וְאִי-אֶפְשָׁר גַּם לִשְׁמֹעַ מוּזִיקָה. אַךְ הַמּוֹדָעוֹת שֶׁבִּשְּׂרוּ עַל הַקַּיְטָנָה וְקָרְאוּ לְהַרְשָׁמָה, הִבְטִיחוּ שֶׁיִּהְיוּ תָּכְנִיּוֹת מְיֻחָדוֹת לִשְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת. הַיּוֹם – תִּהְיֶה הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּינֵיהֶם, וְהַיְּלָדִים שֶׁמִּהֲרוּ לְאוּלַם הָאֵרוּעִים, עָסְקוּ בְּנִחוּשִׁים עַל הַתָּכְנִית הַקְּרֵבָה וּבָאָה.

בָּאוּלָם, לֹא הִשְׁאִיר הַמְּרַכֵּז זְמַן רַב לְנִחוּשִׁים. הוּא הִזְמִין לַבָּמָה אֶת מִי שֶׁיְּנַהֵל אֶת הַתָּכְנִית הַמְּיֻחֶדֶת, וְלַבָּמָה טִפֵּס אַבְרֵךְ צָעִיר, עִם זְקַנְקַן שָׁחֹר קָטָן, שֶׁהֵחֵל לְדַבֵּר לְלֹא שְׁהִיּוֹת.

"שָׁלוֹם לָכֶם יְלָדִים חֲבִיבִים" – פָּתַח הָאַבְרֵךְ – "שְׁמִי יְהוּדָה, וּבָאתִי לְכָאן כְּדֵי לְסַפֵּר לָכֶם קְצָת עַל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. בִּימֵי בֵּין-הַמְּצָרִים, יֶשְׁנָהּ הוֹרָאָה שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ לַעֲסֹק בְּתוֹרַת בֵּית-הַבְּחִירָה. עַל-יְדֵי לִמּוּד תּוֹרַת בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ – הִסְבִּיר הָרַבִּי – הֲרֵי אֲנַחְנוּ כְּאִלּוּ בּוֹנִים אוֹתוֹ, וּבְכָךְ מְזָרְזִים אֶת בְּנִיָּתוֹ הַסּוֹפִית.

"אֲנִי" – הִמְשִׁיךְ הָרַב יְהוּדָה לְהַסְבִּיר – "עוֹסֵק כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ בִּמְיֻחָד, וְאַף בָּנִיתִי בְּבֵיתִי דֶּגֶם מֻקְטָן שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ מֵעֵץ אַלּוֹן. כָּעֵת אֲסַפֵּר לָכֶם קְצָת עַל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, בְּיַחַד נִלְמַד עָלָיו מְעַט, וּלְבַסּוֹף – הַפְתָּעָה!".

הַיְּלָדִים כֻּלָּם הִטּוּ אֹזֶן. גַּם אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מְסֻקְרָנִים מְאוֹד לָדַעַת מַהִי הַהַפְתָּעָה, שָׁתְקוּ וְהִקְשִׁיבוּ לַסִּפּוּרִים הַמְּרַתְּקִים.

וְהָרַב יְהוּדָה סִפֵּר. הוּא סִפֵּר עַל שַׁעֲרֵי בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי – שַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶם נֵס מְפֻרְסָם: נִיקָנוֹר רָכַשׁ אוֹתָם בְּמִצְרַיִם, וּבְעֵת הַהַפְלָגָה בָּאֳנִיָּה קָמָה סְעָרָה גְּדוֹלָה בְּלֶב-יָם. נֶאֶלְצוּ אֵפוֹא לִזְרֹק דֶּלֶת אַחַת לְתוֹךְ הַמַּיִם, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְחוֹפֵי יָפוֹ, רָאוּ שֶׁהַדֶּלֶת הַטְּבוּעָה הִגִּיעָה יַחַד אִתָּם אֶל הַחוֹף.

הוּא סִפֵּר עַל דַּרְכֵי הַבְּנִיָּה שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן עַל-יְדֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. בִּזְמַן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לֹא הָיוּ מְנוֹפִים, וּבְכָל זֹאת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי הָיָה מֵאַבְנֵי גָּזִית כְּבֵדוֹת עַד מְאוֹד וַעֲצוּמוֹת מְמַדִּים. "כֵּיצַד סָחֲבוּ אוֹתָן?" – שָׁאַל הָרַב יְהוּדָה, וְגַם עָנָה: "עַל הַדְּרָכִים הִנִּיחוּ בּוּלֵי-עֵץ עֲגֻלִּים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ כְּגַלְגַּלִּים, וַעֲלֵיהֶם הִנִּיחוּ אֶת הָאֲבָנִים. לָאֲבָנִים רָתְמוּ שִׁשָּׁה-עָשָׂר שְׁוָרִים בַּעֲלֵי כּוֹחַ שֶׁמָּשְׁכוּ אוֹתָם עַל גַּבֵּי הָעֵצִים. בְּכָל פַּעַם, לְאַחַר שֶׁהָאֲבָנִים הִתְקַדְּמוּ מְעַט, לָקְחוּ הַפּוֹעֲלִים וְהָעֲבָדִים אֶת בּוּלֵי הָעֵץ וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ. כָּךְ 'נָסְעוּ' הָאֲבָנִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם. בְּדֶרֶךְ זוֹ גַּם הֵרִימוּ אוֹתָן: יָצְרוּ כֶּבֶשׁ שֶׁעָלָיו הִנִּיחוּ אֶת אוֹתָם גַּלְגַּלִּים, וּבוֹ מָשְׁכוּ הַשְּׁוָרִים אֶת הָאֲבָנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה".

הַיְּלָדִים כֻּלָּם נִסְחֲפוּ בַּתֵּאוּרִים הַמְּרַתְּקִים, עַל בְּנִיַּת הַמִּקְדָּשׁ, דַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה בּוֹ וְהַכֹּהֲנִים, וְלֹא הִבְחִינוּ בַּשְּׁעָתַיִם שֶׁחָלְפוּ. רַק הַמְּרַכֵּז שֶׁסִּמֵּן לַמַּרְצֶה הֶחָשׁוּב לְסַיֵּם וְלַעֲבֹר לַהַפְתָּעָה, הוֹכִיחַ שֶׁהַזְּמַן עָבַר.

"וְכָעֵת... לַהַפְתָּעָה!" – קָרָא הָרַב יְהוּדָה בִּדְרָמָטִיּוּת. "כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, יֵצֵא מִכָּאן הַיּוֹם עִם דֶּגֶם מֻקְטָן שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אִם רַק תִּפְעֲלוּ לְפִי הַהוֹרָאוֹת".

הַמַּדְרִיכִים חִלְּקוּ לַיְּלָדִים מִשְׁטְחֵי עֲבוֹדָה, מַקְלוֹת אַרְטִיק וְהַרְבֵּה דֶּבֶק לָבָן, וּלְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁל עֲבוֹדָה לְפִי הַהוֹרָאוֹת וְהַסִּמּוּנִים, הָיָה בִּידֵי כָּל אֶחָד בֵּית-מִקְדָּשׁ קָטָן וּמוּכָן לִצְבִיעָה, וּבְתוֹכוֹ הָאוּלָם וְקֹדֶשׁ-הַקָּדָשִׁים, הַמִּזְבֵּחַ וְהָעֲזָרוֹת.

כָּעֵת הִנִּיחוּ כֻּלָּם אֶת בָּתֵּי-הַמִּקְדָּשׁ לְיִבּוּשׁ בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה, וּפָנוּ לַהַפְסָקָה הַבָּאָה – הַפְסָקַת הַמִּשְׂחָקִים.

בְּסוֹף הַיּוֹם, פָּנוּ כֻּלָּם לָקַחַת אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַבַּיְתָה, וּפִתְאוֹם שָׁמַע הַמַּדְרִיךְ יֶלֶד בּוֹכֶה.

"אֲבִיעָד!" – הִזְדָּרֵז הַמַּדְרִיךְ לִקְרָאתוֹ. "מָה קָרָה? לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה?".

אֲבִיעָד הֵרִים אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלּוֹ וְהֶרְאָה לַמַּדְרִיךְ, בְּעוֹדוֹ מִתְיַפֵּחַ. אֲבוֹי! מִישֶׁהוּ דָּרַךְ בְּטָעוּת עַל הָעֲבוֹדָה הַיְּפֵהפִיָּה, וְכָל הַצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל הָיָה שָׁבוּר וּמְעֻקָּם... אֲבִיעָד בָּכָה בְּקוֹל וּמֵאֵן לְהִנָּחֵם. כָּל-כָּךְ קָשֶׁה הוּא עָבַד כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת, וּבְהֶנֵּף רֶגֶל הָרְסוּ לוֹ כִּמְעַט אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה...

"אַל תִּבְכֶּה אֲבִיעָד", נִחֵם אוֹתוֹ הַמַּדְרִיךְ. "אֲנִי אָבִיא מַקְלוֹת-אַרְטִיק חֲדָשִׁים, וּבְיַחַד נִבְנֶה אֶת כָּל מָה שֶׁנֶּהֱרַס". אֲבִיעָד הֶאֱמִין לַמַּדְרִיךְ, וּמָחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו.

"וְהַלְוַאי", הוֹסִיף הַמַּדְרִיךְ בְּעוֹדָם צוֹעֲדִים יַחְדָּו לְכִוּוּן חֲדַר הַצִּיּוּד, "שֶׁה' גַּם יִשְׁמַע אֶת הַבְּכִיּוֹת שֶׁלָּנוּ עַל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּחְרַב, וּבִזְכוּת לִמּוּד עִנְיְנֵי בֵּית-הַבְּחִירָה, הוּא גַּם יִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ!".

סיפורי חסידים

דּוֹלָר לָאָדָם שֶׁעוֹזֵר

אַחַד הַ'שְּׁטִיבְּלַאךְ' הַקְּטַנִּים בִּשְׁכוּנַת בּוֹרוֹ-פַּרְק שֶׁבִּבְרוּקְלִין נִקְרָא "פּוֹלְטִיצְ'ן" – עַל שֵׁם עִיר מוֹלַדְתָּם שֶׁל חֲסִידֵי הָרַבִּי מִפּוֹלְטִיצְ'ן.

נֶכְדּוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר, הָרַב יִשְׂרָאֵל-מֵאִיר טְבֶרְסְקִי, מַמְשִׁיךְ בְּיָמֵינוּ אֶת מָסֹרֶת הַשּׁוֹשֶׁלֶת הַמִּשְׁפַּחְתִּית. הוּא פּוֹעֵל מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב לְמַעַן הַכְּלָל. פַּעַם אַחַת, הִגִּיעָה מִשְׁפָּחָה חַבַּ"דִית צְעִירָה שֶׁהָיְתָה לָהּ עִמּוֹ הֶכֵּרוּת, לְבִקּוּר בַּחֲצֵרוֹ לְאַחַר שֶׁשָּׁהוּ בִּ'770'.

כַּנָהוּג בַּחֲצֵרוֹת מִקְּצָת הָאַדְמוֹ"רִים הַחֲסִידִיִּים, מִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּעִקָּר הֵם הָאוֹרְחִים. בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ, סִפֵּר אֶחָד מִיַּלְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה עַל כָּךְ שֶׁכֻּלָּם עָמְדוּ בַּתּוֹר לְקַבָּלַת בְּרָכָה מֵהָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ וְדוֹלָר לִצְדָקָה.

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת, עָלָה חִיּוּךְ רָחָב עַל פָּנָיו שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר מִפּוֹלְטִיצְנָ'ה. "גַּם אֲנִי קִבַּלְתִּי בְּרָכָה וְדוֹלָר מִיָּדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ", סִפֵּר, "רַק שֶׁאֲנִי לֹא עָמַדְתִּי לְשֵׁם כָּךְ בַּתּוֹר"...

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה – כָּךְ הָיָה: אַלְמָנָה עֲנִיָּה הִגִּיעָה פַּעַם אֶל הָאַדְמוֹ"ר מִפּוֹלְטִיצְנָ'ה כְּדֵי לְבַקֵּשׁ צְדָקָה. בִּמְקוֹם תְּרוּמָה חַד-פַּעֲמִית, הֶחְלִיט הָאַדְמוֹ"ר לְסַיֵּעַ לָהּ לִפְתֹּחַ עֵסֶק קָטָן. הִיא רָכְשָׁה כַּמָּה סְחוֹרוֹת, וּבִקְּשָׁה לְמָכְרָן. הָאַדְמוֹ"ר הִתִּיר לָהּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים שֶׁבְּבֵית-הַכְּנֶסֶת כַּחֲנוּת, וּמִדֵּי יוֹם פָּקְדוּ אֶת 'חֲנוּתָהּ' תּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה וְקָנוּ מִמֶּנָּה דְּבָרִים שׁוֹנִים.

פַּעַם אַחַת הֶחְלִיטָה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ וּלְבַקֵּשׁ בְּרָכָה לְהַצְלָחָה בְּפַרְנָסָה. הָרַבִּי נָתַן בְּרָכָה וְדוֹלָר אֶחָד, וְאַחַר-כָּךְ דּוֹלָר נוֹסָף. לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקָה הָאַלְמָנָה לְבַקֵּשׁ הֶסְבֵּר, חִיֵּךְ הָרַבִּי וְאָמַר לָהּ: "אֶת הַדּוֹלָר הַשֵּׁנִי תְּנִי לָאָדָם שֶׁעוֹזֵר לָךְ"...

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)