מערכת COL | יום י"ב תמוז ה׳תשס״ח 15.07.2008

ילדים ב-COL: פרשת פנחס

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)  המגזין המלא
ילדים ב-COL: פרשת פנחס

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת פִּינְחָס

"אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם". (במדבר כח,ד)

 

בֵּית הַכְּנֶסֶת "פּוֹעֲלֵי יוֹם"
הוֹדָעָה וְהַזְמָנָה
הִנְנוּ לְהַזְמִין וּלְעוֹדֵד אֶת מִתְפַּלְּלֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת, לְהַתְמִיד וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי הַבֹּקֶר – לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וּבְשִׁעוּרֵי הָעֶרֶב – בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית מִדֵּי יוֹם!

 

אֶת קָרְבַּן הַתָּמִיד הָיוּ מַקְרִיבִים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם. קָרְבָּן אֶחָד בְּשַׁחֲרִית וְקָרְבָּן אֶחָד בִּשְׁעַת בֵּין-הָעַרְבַּיִם.

בַּגְּמָרָא מְסַפְּרִים לָנוּ, שֶׁהַקָּרְבָּן שֶׁל הַבֹּקֶר מַטְּרָתוֹ הָיְתָה לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי הַלַּיְלָה שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל. וְאִלּוּ קָרְבַּן הַמִּנְחָה, מַטְּרָתוֹ הָיְתָה לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי הַיּוֹם שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.

כָּךְ קָרְבָּנוֹת הַתָּמִיד הִשְׁפִּיעוּ עַל מַהֲלַךְ הַיְּמָמָה כֻּלָּהּ.

 

קוֹרְאִים יְקָרִים:
חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה מְעוֹדְדִים אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְהַקְדִּישׁ זְמַן לְלִמּוּד תּוֹרָה. וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים: "אֲפִלּוּ לֹא שָׁנָה אָדָם אֶלָּא פֶּרֶק אֶחָד שַׁחֲרִית וּפֶרֶק אֶחָד עַרְבִית – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ".
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הָכֵיצַד לִמּוּד כָּזֶה, הַמּוֹפִיעַ בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם רַק פַּעֲמַיִם, יָכוֹל לְהֵחָשֵׁב כִּזְכוּת גְּדוֹלָה כָּזוֹ לַיְּהוּדִי הַלּוֹמֵד (שֶׁאֵין לוֹ זְמַן לִלְמֹד כָּל הַיּוֹם)?

 

אֶלָּא, שֶׁאֶת הַמִּלָּה "פֶּרֶק" הַמּוֹפִיעָה בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל נִתָּן לְפָרֵשׁ מִלְּשׁוֹן "לִפְרֹק". הַפֶּרֶק שֶׁלּוֹמֵד הַיְּהוּדִי בַּבֹּקֶר וְהַפֶּרֶק שֶׁהוּא לוֹמֵד בָּעֶרֶב, מִתְפָּרְקִים וּמִתְפָּרְסִים, עַל פְּנֵי כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.

מַמָּשׁ כְּמוֹ מָה? מַמָּשׁ כְּמוֹ קָרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ מִתְמַשֶּׁכֶת עַל פְּנֵי כָּל הַיּוֹם.

בְּיָמֵינוּ, לְאַחַר אֵרוּעֵי שִׁבְעָה-עָשָׂר בְּתַמּוּז וְצָרוֹת הַחֻרְבָּן, כַּאֲשֶׁר אֵין בְּיָדֵינוּ בֵּינְתַיִם לְהַקְרִיב עוֹלוֹת וּזְבָחִים, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְפָחוֹת: לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה – שַׁחֲרִית וְעַרְבִית.

וּבִזְכוּתָם, בְּוַדַּאי נִזְכֶּה עוֹד בְּשָׁנָה זוֹ, לְהַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, אֶת קָרְבַּן הַתָּמִיד, בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

(לקוטי שיחות, חלק כג, שיחה לי"ז תמוז)

 

 

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

בְּרָכָה מוּזָרָה

יְרֵא-שָׁמַיִם וּמוֹקִיר רַבָּנָן הָיָה פַיְבְל הָעֶגְלוֹן, תּוֹשַׁב הָעֲיָרָה רַאדִין. בֵּיתוֹ שָׁכַן לֹא-הַרְחֵק מִבֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל-מֵאִיר הַכֹּהֵן, הֶחָפֵץ-חַיִּים. בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת אֶפְשָׁרִית הָיָה מֵצִיץ בְּפָנָיו הַקּוֹרְנוֹת שֶׁל הֶחָפֵץ-חַיִּים וְשׁוֹאֵב מֵהֶן הֶאָרָה שֶׁל קְדֻשָּׁה. כַּאֲשֶׁר נִזְדַּמֵּן לוֹ לְהַסִּיעַ אֶת הֶחָפֵץ-חַיִּים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם זֶה הָיָה לוֹ יוֹם חַג.

פַּעַם אַחַת, בְּעוֹדוֹ רוֹתֵם אֶת עֶגְלָתוֹ לִשְׁנֵי סוּסָיו, עָצַר לְיָדוֹ הֶחָפֵץ-חַיִּים וּבְפִיו בַּקָּשָׁה לֹא-שִׁגְרָתִית: "ר' פַיְבְל יַקִּירִי. אִם תִּזְדַּמֵּן בָּעֵת הַקְּרוֹבָה לְאַיְשִׁישׁוֹק, אָנָּא סוּר אֶל רַבִּי יוֹסֵף-זוּנְדְל הוּטְנֶר וּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּרָכָה בַּעֲבוּרִי".

נַפְשׁוֹ שֶׁל פַיְבְל עָלְצָה בְּקִרְבּוֹ. הֶחָפֵץ-חַיִּים בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הֵטִיל עָלָיו שְׁלִיחוּת אִישִׁית!... לֹא, הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּזְדַּמֵּן לוֹ כִּבְדֶרֶךְ-אַגַּב נְסִיעָה לְאַיְשִׁישׁוֹק. חִישׁ-מַהֵר עָלָה עַל עֶגְלָתוֹ וְהִצְלִיף בְּסוּסָיו בַּדֶּרֶךְ לְאַיְשִׁישׁוֹק.

בְּעֵינֵי רוּחוֹ כְּבָר רָאָה עַצְמוֹ עוֹמֵד לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵף-זוּנְדְל וּמוֹסֵר לוֹ אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ-חַיִּים; וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן שָׁב אֶל הֶחָפֵץ-חַיִּים וְחוֹזֵר לְפָנָיו בְּחֶרְדַת-קֹדֶשׁ עַל נֻסַּח הַבְּרָכָה. הַמַּחְשָׁבָה עַל שֶׁזָּכָה לְשַׁמֵּשׁ שָׁלִיחַ בֵּין שְׁנֵי גְּדוֹלֵי-עוֹלָם, סִחְרְרָה אֶת רֹאשׁוֹ.

לֹא חָלַף זְמַן רַב וּפַיְבְל הִתְיַצֵּב בְּחִיל וּבִרְעָדָה לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵף-זוּנְדְל בְּאַיְשִׁישׁוֹק, בְּהַצִּיגוֹ לְפָנָיו אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ-חַיִּים. שָׁקַע רַבִּי יוֹסֵף-זוּנְדְל בְּהִרְהוּר קָצָר וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר לְפַיְבְל אֶת הַמִּלִּים שֶׁיִּמְסֹר מִשְּׁמוֹ לֶחָפֵץ-חַיִּים.

לְמִשְׁמַע מִלּוֹתָיו הַסְּפוּרוֹת שֶׁל הָרַב מֵאַיְשִׁישׁוֹק הֶחְסִיר לִבּוֹ שֶׁל פַיְבְל פְּעִימָה. תְּחִלָּה סָבַר כִּי אָזְנָיו הִטְעוּהוּ. לְנֹכַח תְּגוּבָתוֹ הַלֹּא-בְּרוּרָה שֶׁל פַיְבְל, חָזַר רַבִּי יוֹסֵף-זוּנְדְל עַל מִלּוֹתָיו. עַתָּה לֹא נוֹתַר עוֹד כָּל סָפֵק בַּאֲשֶׁר לְתֹכֶן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְבַּקֵּשׁ לִמְסֹר לֶחָפֵץ-חַיִּים.

הַדֶּרֶךְ בַּחֲזָרָה לְרַאדִין עָבְרָה עַל פַיְבְל מִתּוֹךְ בִּלְבּוּל וְסַעֲרַת-נֶפֶשׁ. "בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא אֶמְסֹר אֶת נֻסַּח הַ'בְּרָכָה' הַזּוֹ לֶחָפֵץ-חַיִּים!", אָמַר לְעַצְמוֹ. לֹא הָיָה בּוֹ הָעֹז לַעֲשׂוֹת זֹאת.

בַּיָּמִים הַבָּאִים עָשָׂה פַיְבְל כָּל מַאֲמָץ לְהִמָּנַע מִלִּפְגֹּשׁ אֶת הֶחָפֵץ-חַיִּים פָּנִים-אֶל-פָּנִים. הוּא שִׁנָּה אֶת שְׁעוֹת הַתְּפִלָּה הַקְּבוּעוֹת שֶׁלּוֹ, וְאַף נִזְהַר שֶׁלֹּא לַחְלֹף סָמוּךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ-חַיִּים, לְבַל יֵאָלֵץ לַחְזֹר בְּאָזְנָיו עַל 'בִּרְכַּת' הָרַב מֵאַיְשִׁישׁוֹק.

אוֹתוֹ יוֹם הֵקִיץ הַקֵּץ עַל מַסַּע הַהִתְחַמְּקוּת שֶׁל פַיְבְל. בְּעוֹדוֹ שָׁקוּעַ בְּחִזּוּק אוֹפַנֵּי עֶגְלָתוֹ נָגְעָה יָד בִּכְתֵפוֹ. "נוּ ר' פַיְבְל, שֶׁמָּא כְּבָר הִזְדַּמֵּן לְךָ לִהְיוֹת בְּאַיְשִׁישׁוֹק?". חִוֵּר כְּסִיד הֵסֵב פַיְבְל אֶת פָּנָיו לְאָחוֹר וְרָאָה מוּלוֹ אֶת  הֶחָפֵץ-חַיִּים. לְשַׁקֵּר לֹא הֵעֵז, בְּוַדַּאי לֹא לֶחָפֵץ-חַיִּים. כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד הֵנִיד אֶת רֹאשׁוֹ לְחִיּוּב.

"וְשֶׁמָּא זְכַרְתַּנִי לְטוֹבָה וּבִקַּשְׁתָּ בַּעֲבוּרִי בְּרָכָה מֵרַבִּי יוֹסֵף-זוּנְדְל?", שָׁאַל הֶחָפֵץ-חַיִּים. פַיְבְל הָיָה מוּכָן לְשַׁלֵּם הוֹן כְּדֵי לְהִקָּבֵר תַּחְתָּיו בְּאוֹתוֹ רֶגַע.  שׁוּב הֵנִיד רֹאשׁוֹ בְּחִיּוּב. "אִם-כֵּן, מַדּוּעַ מוֹנֵעַ אַתָּה טוֹב מִבְּעָלָיו וְאֵינְךָ מְסַפֵּר לִי? מָה אָמַר לְךָ?", הוֹסִיף הֶחָפֵץ-חַיִּים בְּרַכּוּת שֶׁטְּרוּנְיָה נְסוּכָה בָּהּ.

פַיְבְל שָׁתַק. לְשׁוֹנוֹ דָּבְקָה לְפִיו וְהוּא חָשׁ כִּי נְשִׁימָתוֹ מִתְקַצֶּרֶת. "וְכִי אֵינְךָ זוֹכֵר?!", דָּחַק בּוֹ הֶחָפֵץ-חַיִּים.

"דְּבָרִים קָשִׁים אָמַר רַבִּי יוֹסֵף-זוּנְדְל וְאֵינִי רוֹצֶה לַחְזֹר עֲלֵיהֶם", פָּלַט פַיְבְל בְּמַאֲמָץ רַב.

"בְּכָל-זֹאת אֱמֹר", הִפְצִיר בּוֹ הֶחָפֵץ-חַיִּים, וְעֵינָיו הִבִּיעוּ פְּלִיאָה.

פַיְבְל הוֹסִיף לִשְׁתֹּק.

"אֱמֹר!", פָּקַד עָלָיו הֶחָפֵץ-חַיִּים.

"הוּא אָמַר...", לָחַשׁ פַיְבְל בַּחֲשָׁשׁ, "הָרַב מֵאַיְשִׁישׁוֹק אָמַר, כִּי הוּא מְבָרֵךְ אֶת רַבֵּנוּ שֶׁבְּקָרוֹב מְאוֹד יֵלֵךְ בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת וְיִשָּׂא אֲבָנִים עַל לִבּוֹ". אֶת הַחִוָּרוֹן עַל פָּנָיו שֶׁל פַיְבְל הֶחְלִיף עַתָּה סֹמֶק עַז. כּוֹחוֹ לֹא עָמַד לוֹ וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִי נִרְגָּשׁ. "יִסְלַח לִי רַבֵּנוּ עַל שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה חוֹבָה עַל יָדִי", הִתְיַפֵּחַ. "אִלּוּלֵי צִוָּה עָלַי בִּמְפֹרָשׁ, לֹא הָיִיתִי מוֹצִיא מִלִּים אֵלֶּה מִפִּי לְעוֹלָם!".

בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן, הֵעִיף מַבָּט חָטוּף לְעֵבֶר הֶחָפֵץ-חַיִּים, וּלְתַדְהֵמָתוֹ רָאָה כִּי בִּמְקוֹם לִכְעֹס וּלְהִבָּהֵל מֵהַ'בְּרָכָה' הַמְּשֻׁנָּה שֶׁשֻּׁגְּרָה לוֹ מֵאַיְשִׁישׁוֹק, נָהֲרוּ פָּנָיו וְחִיּוּךְ שֶׁל קוֹרַת-רוּחַ נִמְתַּח עַל שְׂפָתָיו.

"הַאִם אֵינְךָ מֵבִין, ר' פַיְבְל יַקִּירִי?", פָּנָה לְפֶתַע הֶחָפֵץ-חַיִּים אֶל הָעֶגְלוֹן הַנָּבוֹךְ וְהַמְּיֻסָּר. "הֲלוֹא בְּרָכָה גְּדוֹלָה עַד מְאוֹד אָצַל לִי הַצַּדִּיק מֵאַיְשִׁישׁוֹק. בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הִתְהַלְּכוּ הַכֹּהֲנִים לְלֹא נַעֲלַיִם לְרַגְלֵיהֶם וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נָשָׂא עַל לִבּוֹ אֶת אַבְנֵי הַחֹשֶׁן!... בֵּרְכַנִי אֵפוֹא הַצַּדִּיק כִּי אֶזְכֶּה לִהְיוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. אֲנִי, דַּי לִי אִם אֶזְכֶּה לְקִיּוּם חֶלְקָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַבְּרָכָה".

וְאָמְנָם בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַב מֵאַיְשִׁישׁוֹק בִּמְקוֹמָהּ הָיְתָה. כַּיָּדוּעַ, כָּל יָמָיו יִחֵל הֶחָפֵץ-חַיִּים וְצִפָּה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. עַד כְּדֵי כָּךְ גְּדוֹלָה הָיְתָה צִפִּיָּתוֹ, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁלַח אִגֶּרֶת לְכָל רַבָּנֵי הָאֵזוֹר וּבִקְּשָׁם לַעֲרֹךְ רְשִׁימָה מְסֻדֶּרֶת שֶׁתִּכְלֹל אֶת שְׁמוֹת הַכֹּהֲנִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בִּתְחוּם רַבָּנוּתָם, תּוֹךְ פֵּרוּט גִּילָם, מִדַּת יִחוּסָם וּמוּכָנוּתָם לָעֲבוֹדָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. בְּכָל יוֹם אֲחַכֶּה לוֹ!

בִּרְכַּת הָרַב מֵאַיְשִׁישׁוֹק הָיְתָה אֵפוֹא יְקָרָה מְאוֹד לְלִבּוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ-חַיִּים.

 

 

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

מָה עוֹשִׂים בְּחוֹל הַמּוֹעֵד?

הַמָּקוֹם: בֵּית מִשְׁפַּחַת מָרוֹם. הַזְּמַן: יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חוֹל-הַמּוֹעֵד. הַנּוֹשֵׂא: הַדִּיּוּן הַנִּצְחִי – לְאָן מְטַיְּלִים בְּחוֹל-הַמּוֹעֵד. מִשְׁתַּתְּפִים: כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְדוֹרוֹתֶיהָ.

ר' בֹּעַז מָרוֹם פָּתַח אֶת הַדִּיּוּן: "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חוֹל-הַמּוֹעֵד נִסַּע כַּמּוּבָן לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, וּנְשַׁלֵּב סִיּוּר בִּירוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה. תְּפִלַּת מִנְחָה נִתְפַּלֵּל בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת 'צֶמַח צֶדֶק' וּתְפִלַּת עַרְבִית בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת 'הַחֻרְבָּה'"...

אֵם הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁהִגִּיעָה בְּדִיּוּק מֵהַמִּטְבָּח וּבְיָדָהּ מַגָּשִׁים עֲמוּסִים בְּתִקְרֹבֶת, חִוְּתָה גַּם הִיא אֶת דַּעְתָּהּ: "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל חוֹל-הַמּוֹעֵד כְּדַאי שֶׁנִּשְׁתַּתֵּף בַּתַּעֲרוּכָה שֶׁמִּתְקַיֶּמֶת בַּמֶּרְכָּז הַקְּהִלָּתִי שֶׁל שְׁכוּנַת רְנָנִים. זוֹ תַּעֲרוּכָה חַד-פַּעֲמִית שֶׁחֲבָל לְהַפְסִיד אוֹתָהּ!".

אֲבִיגַיִל הַבְּכוֹרָה הוֹסִיפָה: "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מְבַקְּרִים כַּמּוּבָן אֵצֶל סַבְתָּא, אָז בַּיּוֹם הָרְבִיעִי אֶפְשָׁר לָצֵאת לְגַן-הַחַיּוֹת, שָׁם אֶפְשָׁר לִפְגֹּשׁ גַּם אֶת כָּל קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְהַיְּדִידִים שֶׁנִּמְצָאִים בַּגַּן"...

נָחוּמִי הַ'יְּשִׁיבָה בּוֹחֶר', הֵרִים אֶת עֵינָיו מֵהַסֵּפֶר וְאָמַר: "הָיִיתִי מְאוֹד רוֹצֶה לָקַחַת אֶת כָּל הַבָּנִים בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי לְמוּזֵאוֹן תְּקוּפַת הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא, זֶה עוֹזֵר אַחַר-כָּךְ לְהָבִין מֻשָּׂגִים רַבִּים בְּלִמּוּד!".

מוֹיְשִׁי הִצִּיעַ לְאָן לְטַיֵּל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וּרְאוּבֵן דִּבֵּר עַל הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. נֶחָמִי הִמְלִיצָה עַל פַּרְק-הַנַּחַל לַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וּדְבוֹרָה הִתְעַקְּשָׁה שֶׁבַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי צְרִיכִים לָנוּחַ קְצָת. זַלְמִי וְאַבְרוּמִי הַתְּאוֹמִים הֵכִינוּ רְשִׁימָה מְפֹרֶטֶת שֶׁל אֲתָרִים לַיּוֹם הָעֲשִׂירִי, הָאַחַד-עָשָׂר וְהַשְּׁנֵים-עָשָׂר... וְאַבָּא נִזְכַּר פִּתְאוֹם שֶׁ"בַּיּוֹם הַשְּׁלֹשָׁה-עָשָׂר, הַדּוֹדִים מֵרֹאשׁ-פִּנָּה בִּקְּשׁוּ לְהַגִּיעַ לְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ"...

מָה קוֹרֶה כָּאן? הַאִם מִשְׁפַּחַת מָרוֹם הֶחְלִיפָה אֶת יְמֵי חוֹל-הַמּוֹעֵד עִם סִפּוּר הַנְּמָלִים שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים?

*

לֹא. מִשְׁפַּחַת מָרוֹם לֹא הִתְבַּלְבְּלָה.

צוֹם שִׁבְעָה-עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁצַּמְנוּ הַשָּׁבוּעַ, עָתִיד לְהֵהָפֵךְ לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל יְמֵי הַצּוֹמוֹת: "יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים". וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה וְכָךְ גַּם פָּסַק הָרַמְבַּ"ם: "כָּל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ עֲתִידִין לְהִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת יוֹם טוֹב וִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה".

וּמָה עִם צוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב, גַּם הוּא עָתִיד לַהֲפֹךְ לְיוֹם-טוֹב?

וּמָה יִקְרֶה עִם שְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַחַגִּים – שִׁבְעָה-עָשָׂר בְּתַמּוּז וְתִשְׁעָה בְּאָב?

אָכֵן, נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן: חוֹל-הַמּוֹעֵד!

יוֹם שִׁבְעָה-עָשָׂר בְּתַמּוּז יִהְיֶה הַחַג הָרִאשׁוֹן – יוֹם-טוֹב הָרִאשׁוֹן, וְתִשְׁעָה בְּאָב יִהְיֶה הַיּוֹם-טוֹב הָאַחֲרוֹן, וּבַתָּוֶךְ יַהַפְכוּ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת – לִשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁל חַג (לְפִי אַחַת הַדֵּעוֹת).

אִם-כֵּן, עוֹמֵד לִהְיוֹת לָנוּ חוֹל-הַמּוֹעֵד אָרֹךְ מְאוֹד, פִּי שָׁלֹשׁ מֵחוֹל-הַמּוֹעֵד הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר שֶׁהָיָה עַד הַיּוֹם!

*

בְּבֵית מִשְׁפַּחַת מָרוֹם מַמְשִׁיךְ הַדִּיּוּן:

"בַּיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים שֶׁל חוֹל-הַמּוֹעֵד", אוֹמֵר נָחוּמִי, "כְּדַאי שֶׁנִּסַּע לְ..."; "וּבַיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים וְאֶחָד..."; "וּבַיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם..."

וַעֲדַיִן הֵם יוֹשְׁבִים וְדָנִים, וּכְבָר הִגִּיעוּ לְיוֹם הַמֵּאָה, וְעוֹד הַיָּד נְטוּיָה.

*

מָה קוֹרֶה כָּאן? הֲרֵי בִּשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת אֵין שְׁלֹשִׁים יוֹם! הַאִם הַפַּעַם בְּכָל זֹאת הִתְבַּלְבַּלְנוּ?

לֹא וָלֹא. עַד כֹּה דִּבַּרְנוּ לְפִי דֵּעָה אַחַת בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ. אַךְ לְפִי דֵּעָה שְׁנִיָּה, יִהְיֶה תִּשְׁעָה בְּאָב יוֹם-טוֹב הָרִאשׁוֹן, וְדַוְקָא י"ז בְּתַמּוּז הוּא יִהְיֶה הַיּוֹם-טוֹב הָאַחֲרוֹן.

אִם-כֵּן, חוֹל-הַמּוֹעֵד יַתְחִיל מִמּוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, וְיִסְתַּיֵּם בְּעֶרֶב שִׁבְעָה-עָשָׂר בְּתַמּוּז! חוֹל-הַמּוֹעֵד שֶׁל כִּמְעַט שָׁנָה – שָׁנָה פָּחוֹת שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, שֶׁרַק הֵם יִשָּׁאֲרוּ יְמֵי חוֹל...

וּמָה נַעֲשֶׂה בְּכָל-כָּךְ הַרְבֵּה יְמֵי חוֹל-הַמּוֹעֵד? הַתְּשׁוּבָה בְּרוּרָה, גַּם הִיא בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל: "לֹא נִתְּנוּ הַמּוֹעֲדִים לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּעַסְקוּ בָּהֶם בַּתּוֹרָה". וְזֶה מַתְאִים בְּדִיּוּק גַּם עִם דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר "בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה וְלֹא קִנְאָה וְתַחֲרוּת, וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כּוֹחַ הָאָדָם".

...עוֹד הַשָּׁנָה, תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.

 

 

סיפורי חסידים

מִי יִדְאַג לַסִּינִים?

אַחַד הַסֶּנָטוֹרִים שֶׁל מְדִינַת נְיוּ-יוֹרְק בִּקֵּשׁ פַּעַם לְהִתְקַבֵּל לִ'יחִידוּת'. לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה בִּמְחִיצַת הָרַבִּי יָצָא הַסֶּנָטוֹר, נִרְגָּשׁ כֻּלּוֹ, וְאָמַר בְּהִתְלַהֲבוּת לַמַּזְכִּיר, הָרַב גְּרוֹנֶר: "רַק עַכְשָׁו נוֹכַחְתִּי לָדַעַת אֵיזֶה אָדָם גָּדוֹל הוּא הָרַבִּי שֶׁלָּכֶם!".

הִתְבָּרֵר שֶׁהַסֶּנָטוֹר בִּקֵּשׁ לְקַבֵּל אֶת עֲצַת הָרַבִּי בְּנוֹשְׂאִים מְסֻיָּמִים הַקְּשׁוּרִים לַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית. לְאַחַר שֶׁהָרַבִּי הִבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ בַּנּוֹשֵׂא הַמְּבֻקָּשׁ, הוּא שָׁאַל אֶת הַסֶּנָטוֹר אִם יוּכַל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ טוֹבָה.

"הִנֵּה זֶה בָּא, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי" – סִפֵּר הַסֶּנָטוֹר לָרַב גְּרוֹנֶר – "הוּא מְבַקֵּשׁ תְּמוּרָה, בְּדִיּוּק כְּמוֹ כָּל הָאֲחֵרִים...

"אֲבָל מָה בֶּאֱמֶת בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי הָרַבִּי? הוּא אָמַר לִי, כִּי בְּרֹבַע צַ'יְּנָה-טַאוּן שֶׁבְּמַנְהֶטְן יֶשְׁנָהּ קְהִלָּה הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה שֶׁל אֲנָשִׁים קְשֵׁי-יוֹם, שֶׁאָפְיָם נוֹחַ וְשָׁקֵט וְהֵם שׁוֹמְרֵי חֹק – אֶזְרָחִים שֶׁכָּל מְדִינָה הָיְתָה מִתְבָּרֶכֶת בְּשֶׁכְּמוֹתָם. הַבְּעָיָה הִיא, אָמַר הָרַבִּי, שֶׁבִּגְלַל אָפְיָם הַשָּׁקֵט הֵם נִדְחָקִים עַל-פִּי רֹב הַצִּדָּה בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְתָכְנִיּוֹת פִּתּוּחַ מֶמְשַׁלְתִּיּוֹת, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי – בְּתוֹר נְצִיג מְדִינַת נְיוּ-יוֹרְק בַּסֶּנָט – שֶׁאֶדְאַג לְרַוְחָתָם.

"הָיִיתִי מֻפְתָּע בְּיוֹתֵר. לָרַבִּי יֵשׁ בִּנְיוּ-יוֹרְק קְהִלָּה וּבָהּ אַלְפֵי וּרְבָבוֹת אֲנָשִׁים, וּמוֹסְדוֹת חִנּוּךְ בְּכָל רַחֲבֵי אָמֶרִיקָה הַנֶּאֱבָקִים אַף הֵם עַל 'עוּגַת הַתַּקְצִיב' הַמֶּמְשַׁלְתִּית. כְּסֶנָטוֹר, אֲנִי יוֹשֵׁב בְּצֹמֶת קַבָּלַת הַהַחְלָטוֹת שֶׁל חֲלֻקַּת הַמַּשְׁאַבִּים, וְהָרַבִּי יָכֹל הָיָה לְנַצֵּל זֹאת לְבַקָּשַׁת תּוֹסֶפֶת תַּקְצִיב עֲבוּר מוֹסְדוֹתָיו, אַךְ הוּא לֹא עָשָׂה זֹאת; הוּא פָּשׁוּט הָיָה מֻדְאָג בֶּאֱמֶת בַּאֲשֶׁר לְמַצָּבָהּ שֶׁל הַקְּהִלָּה הַסִּינִית. נִדְמֶה לִי שֶׁהָרַבִּי לֹא בִּקֵּר בְּצַ'יְּנָה-טַאוּן מֵעוֹלָם, וּבָרוּר לִי שֶׁרֹב הַסִּינִים הַמִּתְגּוֹרְרִים שָׁם אַף אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מִיהוּ, אֲבָל לָרַבִּי אִכְפַּת מֵהֶם. וְזֶה סִימָן שֶׁהוּא מַנְהִיג אֲמִתִּי!".

 

 

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.