התוועדות רבתי נערכה ביום ג' תמוז באולם 'פוגל' באנטוורפן, בלגיה, בהשתתפות גדולי הרבנים ומורי ההוראה בעיר. היא אורגנה על-ידי בית-חב"ד המקומי בהנהלת השליח הרב שבתי סלבטיצקי.

נואם האורח היה הרב אפרים פיקארסקי, לשעבר המנהל הרוחני של ישיבת "אהלי תורה" בניו-יורק שהמשיך להתוועד גם לאחר הסיום הרישמי של ההתוועדות.

האירוע החל בהקרנת מראות קודש מהרבי ולמשתתפים חולקה כתשורה חוברת עם סיפורים ומאמרים על דמותו של הרבי. אחד הסיפורים הוא מאת הרב דוד-משה ליברמן, רב קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן. הוא מספר על יהודי ששאל את הרבי מדוע אינו עולה לארץ-ישראל והרי אם זה יקרה ייתכן שכולם ימשיכו אחר הרבי כמו בצבא שהגנרל הולך בראש וכולם אחריו.

הרבי ענה שכל זה במלחמה ביבשה, אבל כשהספינה נמצאת בים - זה לא יעזור אם הגנרל יקפוץ ראשון. עליו להישאר ולדאוג עד לאחרון הנוסעים. על דרך זה אצל הרבי שהיה צריך לדאוג עד האחרון שביהודים הנמצא בספינה שבמצב של סכנה.

בשולחן היושבים בשולחן הנשיאות: הרב שטרנבוך, רב קהילת "מחזיקי הדת"; הרב לוריא, רב קהילת ויז'ניץ; הרב שמאהל, דיין בקהילת "שומרי הדת"; האדמו"ר מזימגראד; הרב אפטרגוט, הרב פרידריך, הרב גרינפלד, והרב פולק ועוד.

ההתוועדות הייתה במסגרת סיום הרמב"ם שנערך על-ידי הרב גרינפלד, רב בית-כנסת ויזניץ שהוסיף לאחר-מכן לדבר על הרבי.