מאת יהודה צייטלין ומנחם כהן, כתבי COL בארה"ב

את הרב הראשי ישראל-מאיר לאו אין צורך להציג עבור גולשי COL. הוא מוכר לכולנו בדיבורו הרהוט והשנון וביחס המיוחד לו זכה לקבל מהרבי לאורך עשרות השנים.

במהלך יום השידורים המיוחד שערך COL ביום ג' בתמוז, שודר ראיון עם הרב לאו שנערך לפני שבועיים, לאחר ביקורו באירוע שנערך לכבוד יום ההילולא בפילדלפיה.

להלן קטעים מהראיון:

"היה פחד גדול בלב ב-ג' תמוז ההוא. במיוחד שאין איזה-שהוא הנהגה שמתיימרת להיכנס לנעליו של הרבי. היה חשש עמוק וכבד מה יהיה גורל כל המשימות הקדושות שהרבי הטיל על השלוחים ובפרט במקומות שהם לא מרכזיים, כמו כפר-חב"ד או קריית-מלאכי, לוד או קראון-הייטס.

"קח למשל את דטרויט. שם יש 70 אלף יהודים בסך-הכל. לרכז אלף יהודים לערב אחד שיבואו לשמוע על הרבי, 14 שנה לאחר ג' תמוז, זה דבר מפתיע. אין זאת בגלל הפעילות השוטפת.

"יושב שם יהודי בשם בער'ל שם-טוב, חמישים שנה, בשקט ובצנעה. באותם שנים הוא מקים פירות ופירי פירות שלו וזה יכול להביא אלף יהודים. דטרויט זה לא ניו-יורק או לוס-אנג'לס וזה מאוד מפתיע - שזה לא רק פוחת והולך, אלא שזה רק הולך וגודל. מספר השלוחים הולך וגודל.

"כך את תל-אביב. מה היה לפני 20 שנה? מישהו חלם על רמת-אביב שיהיה שם ישיבה של חב"ד? זה ראוי להערכה".

במצב הנוכחי בישראל, האם דעתו של הרבי חסרה?

"קודם כל הנושא של 'מיהו יהודי'. אני זכיתי כבר בתש"ל, לפי בקשה של הרבי, לנאום בעצרת הראשונה בעולם על נושא 'מיהו יהודי', בליל ל"ג בעומר תש"ל, 'בבית העם' של העיר רחובות. כל ישובי פא"י הגיעו במשאיות. הרבי ארגן את זה ברחובות, כי שם היה ארגון של יישובי פא"י והגיעו אלפי יהודים.

"אילו היה התיקון כבר אז בתשל"ז - היה המהפך הגדול. כל הדיבורים היום על גיור כזה או אחר ו-300 אלף שהגיעו ואינם מבני-ברית, היה יכול להימנע אם החזון של הרבי היה מתגשם בשעת מעשה. לצערי לא זכינו".

ביקרתם בכל-כך הרבה בתי-חב"ד בעולם. מאיזה מהם זכורה לרב רושם שלא ישכח. 

"זה כמו לשאול ילד קטן את מי אתה אוהב יותר: את אבא שלך או את אמא שלך. כל אחד מהם עושה את מלאכתו. כולם אהובים, כולם גיבורים, כולם קדושים. אני זוכר שניים באופן מיוחד, כי הם פעלו באופן של מצוקה".

להמשך הראיון המרתק בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)