מערכת COL | יום א' תמוז ה׳תשס״ח 04.07.2008

הרבה מחשבות ו'מופת' ● שליחות אישית

למעמסה הכלכלית שלעיתים מחשבת למוטט אותך, מצטרפות גם מחשבות על תופעה אחרת, קשה ומכאיבה לא-פחות – קנאה וניסיונות הפרעה בלתי-פוסקים של מנגדים מקומיים. אני נזכר בכך שעה שהקטנה נכנסת בשער הגן ומנופפת לי לשלום. כמה מקלות ניסו הללו לתקוע בגלגלי גן זה, והכול באצטלת "כל העדה כולם קדושים"... ■ הרבה מחשבות ו'מופת' ■ שליחות אישית - הרב יהודה בוטמן, רמת-השרון■   מתפרסם באדיבות מגזין כפר חב"ד  לסיפור המלא שליחות אישית
הרבה מחשבות ו'מופת' ● שליחות אישית
הרבה מחשבות ו'מופת' ● הרב יהודה בוטמן

הרב יהודה בוטמן, רמת-השרון
הרבה מחשבות ו'מופת'

יש לי חולשה ל'מופתים'. נו, כל אחד והחולשות שלו. בני ביתי כבר מורגלים לכך שבליל-שבת, ליד השולחן, אני מספר להם ולאורחים על ה'מופת' הטרי מהשבוע החולף. אפילו הוריי ואחיי נוהגים לשאול אותי בטלפון, בחיוך: "נו, איזה 'מופת' קרה לך לאחרונה?"...

הפעם, אין לי איזה סיפור 'חם' ומסעיר לספר. ובכל זאת, גם השבוע קרה לי 'מופת', אפילו 'מופת' גדול:

שעת בוקר של יום שישי ואני בדרכי עם ילדיי למוסדות החינוך. הקטנה לגן-חב"ד בעירנו ת"ו, הגדולים ירחיקו עד בני-ברק. בראש רצות מחשבות. שבוע קשה כל-כך – במישור הכלכלי – כמו זה שעבר עליי, לא זכור לי כבר זמן רב.

אני משחזר: ריצות תכופות לבנקים, סתימת חורים, חיזור על הפתחים, תחנונים. ומנגד – הבטחות אין סוף, הסברים, "או-טו-טו העסק 'משתחרר' ותקבל ובשמחה...", "אתה יודע, המצב במשק...", "נפילת הדולר פגעה חזק מאוד בעסקים", ועוד כהנה.

"אוי ריבונו-של-עולם. אוי רבי...". כל-כך הרבה פעמים מלמלתי השבוע את המילים הללו. אני מהרהר בתוכן פרקו הנוכחי של הרבי: "יורדי הים באניות, עושי מלאכה במים רבים... אסירי עני וברזל... יוציאם מחושך וצלמוות...", ומחכה בקוצר-רוח לרגע שבו כבר יהיה "יודו לה' חסדו", כפי שקרה פעמים רבות בעבר.

למעמסה הכלכלית שלעיתים מחשבת למוטט אותך, מצטרפות גם מחשבות על תופעה אחרת, קשה ומכאיבה לא-פחות – קנאה וניסיונות הפרעה בלתי-פוסקים של מנגדים מקומיים. אני נזכר בכך שעה שהקטנה נכנסת בשער הגן ומנופפת לי לשלום. כמה מקלות ניסו הללו לתקוע בגלגלי גן זה, והכול באצטלת "כל העדה כולם קדושים"...

ברקע מתנגנים להם ניגונים, ואופס... הנה מתחיל ניגונו של רבנו הזקן. ה-ניגון שלו. והוא  מפלח את ליבי. אני נזכר לפתע בסיפור ששמעתי פעם על שליח שהרבי אמר לו ב'יחידות': "מתי תדע שהצלחת בשליחותך? כשה'אלטער רבי' יוכל להלך ברחובות עירך ולחוש 'בבית'"...

עוד כמה ימים – ג' תמוז. אני בדרכי לשם, ואנצל את הנסיעה גם לפתרון מצוקת הבנק. חייב הזרמה של דם חדש, שישקיט מעט את המצב ויסייע לעלות ולהתייצב על דרך-המלך.

הניגון ממשיך להתנגן והוא מזכיר לי את ההבטחה הנודעת – יד החסידים על העליונה.

ופתאום כמין סוויץ' במחשבה: אשרינו שאנחנו שלוחי המלך. אשרינו שבין שאר הפעולות הטובות בעיר זכינו גם להקים גן-חב"ד. אשרינו שהילדים הגדולים שלנו מוכנים להיטלטל יום-יום אל מחוץ לעיר רק כדי ללמוד במוסד של הרבי. הם עושים זאת באהבה ויודעים שזה חלק מה'מחיר' שעליהם לשלם כדי להיות חלק מחיל-החלוץ של הרבי. אשרינו שהקשיים הכלכליים שלנו נובעים מעוד שיעור תורה שהוספנו ומעוד פעולה של חסד שביצענו. אשרינו שאנחנו לא נשברים. אשרינו מה טוב חלקנו.
הניגון מוסיף להתנגן לו, להפך בקרביי ולגעת בנימי-ליבי. ופתאום אין לי עוד ספק: בעזרת ה' וביחד עם הרבי המשלח שלנו, נצליח לגבור על כל מכשול. ענייני ליובאוויטש יוסיפו לשגשג ולפרוח לשם ולתהילה ולתפארת, ויד החסידים אכן תהיה על העליונה!

אז אִמרו אתם: 'מופת' או לא 'מופת'.

הטור "שליחות אישית" נכתב על-ידי א' השלוחים בישראל ומפורסם באדיבות מגזין כפר חב"ד

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.