המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת חֻקַּת

"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי . . כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים". (במדבר כא,א)

יוֹמָן אִישִׁי

הַיּוֹם, מָצָאנוּ זוּג אוֹפַנַּיִם מֻטָּלִים בֵּין הַשִּׂיחִים. בַּהַתְחָלָה, נִסִּינוּ לְהִתְפַּלְפֵּל: אוּלַי מִי שֶׁזָּרַק אוֹתָם כְּבָר לֹא רוֹצֶה בָּהֶם? אִם הֵם כְּבָר לֹא שַׁיָּכִים לְאַף אֶחָד, אוּלַי אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָקַחַת אוֹתָם?

גַּם אֵין בָּאוֹפַנַּיִם הָאֵלֶּה סִימָנִים מַמָּשׁ מְיֻחָדִים, אָז אוּלַי יֵשׁ לָאוֹפַנַּיִם דִּין שֶׁל אֲבֵדָה שֶׁאֵין בָּהּ סִימָנִים?

כָּךְ דַּנּוּ, עַד שֶׁמִּיקִי פִּתְאוֹם אָמַר: "מָה כָּל הַדִּיּוּן הָאָרֹךְ הַזֶּה? רְאִיתֶם אוֹפַנַּיִם, קְחוּ אוֹתָם וּלְכוּ! מָה הַשְּׁאֵלָה בִּכְלָל?".

הַתְּגוּבָה שֶׁל חֲבֵרֵינוּ אַבְרָהָם הָיְתָה מְאוֹד מוּזָרָה: הוּא פָּשׁוּט הִתְחִיל לָרוּץ מַהֵר וּכְשֶׁרַצְנוּ לִרְאוֹת מָה קוֹרֶה אִתּוֹ, הוּא עָצַר וְהִתְנַשֵּׁף: "יֹפִי, אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁעַכְשָׁו כֻּלָּנוּ מַסְפִּיק רְחוֹקִים מִן הָאוֹפַנַּיִם. הִצְלַחְתִּי 'לִסְחֹב' אֶתְכֶם מִן הָאוֹפַנַּיִם הָעֲמָלֵקִיִּים הָאֵלֶּה".

קוֹרְאִים יְקָרִים:

מַדּוּעַ רָץ אַבְרָהָם? מַדּוּעַ הוּא לֹא חִכָּה לְהַטּוֹת אֶת הַדִּיּוּן לַהַחְלָטָה הַנְּכוֹנָה?

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיְתָה פְּשׁוּטָה: "בַּהַתְחָלָה, מוּל הַטְּעָנוֹת שֶׁלָּכֶם, עוֹד הָיָה מָקוֹם לְדִיּוּן וּלְשִׁכְנוּעַ הֶגְיוֹנִי. אֲבָל מוּל מָה שֶׁאָמַר מִיקִי, 'בּוֹאוּ פָּשׁוּט נִקַּח וְדַי', הָיִיתִי מֻכְרָח לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל 'דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים'"...

מַהִי הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה – "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים"?

*

יֵשׁ שְׁתֵּי דְּרָכִים לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק כַּאֲשֶׁר הוּא בָּא נֶגְדֵּנוּ – הִסְבִּיר אַבְרָהָם. אִם הוּא בָּא קְצָת חַלָּשׁ, קְצָת חוֹשֵׁשׁ, צָרִיךְ לְהִלָּחֵם בּוֹ בְּצוּרָה הֶגְיוֹנִית, שִׂכְלִית, שָׁלָב אַחַר שָׁלָב עַד שֶׁמְּמַגְּרִים אוֹתוֹ. אֲבָל אִם הוּא בָּא בִּמְלֹא חֻצְפָּתוֹ, אִם הוּא נֶעֱמָד וּמַפְרִיעַ בְּתֹקֶף, אָז צָרִיךְ לִנְקֹט בַּדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה.

וּמַהִי הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה? הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה הִיא בְּ"בּוּם טְרַח"! בְּבַת-אַחַת לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ לְגַמְרֵי לִרְצוֹנוֹ שֶׁל ה'. וְאָז – הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִלְחָם עֲבוּרֵנוּ אֶת הַמִּלְחָמָה. כֻּלָּנוּ רוֹצִים פְּעָמִים רַבּוֹת לְנַצֵּחַ אֶת הָעֲמָלֵקִיּוּת הַתּוֹקְפָנִית שֶׁמְּבַצְבֶּצֶת לָהּ לִפְעָמִים. הַשִּׁיטָה הִיא, 'מְסִירוּת-נֶפֶשׁ' – לִשְׁבֹּר אֶת הַגַּאֲוָה הָאִישִׁית וְלַעֲשׂוֹת בְּתֹקֶף בְּדִיּוּק-בְּדִיּוּק מָה שֶׁה' רוֹצֶה.

וּמַהִי "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים"?

כְּשֶׁבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַּמִּדְבָּר לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, הֵם הָלְכוּ "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים". רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים לְ"דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים", וְהָרַבִּי מַסְבִּיר שֶׁשְּׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים מַקְבִּילִים לִשְׁנֵי סוּגֵי הַמִּלְחָמוֹת בָּעֲמָלֵקִי.

הַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן, "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" – הַמְּרַגְּלִים, הַתַּיָּרִים שֶׁתָּרוּ אֶת הָאָרֶץ. הַגִּישָׁה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה שֶׁל מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלוֹת וּבְשֵׂכֶל, מִלְחָמָה הֶגְיוֹנִית.

הַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי הוּא, "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" – "הַתַּיָּר הַגָּדוֹל", הוּא "אֲרוֹן הַבְּרִית", שֶׁהָלַךְ לִפְנֵי בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְתָר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. זֶה כַּאֲשֶׁר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים מִתּוֹךְ מְסִירוּת-נֶפֶשׁ, אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּאֶמְצָעוּת אֲרוֹן הַבְּרִית, מְפַנֶּה לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ וְנִלְחָם בִּמְקוֹמָם אֶת הַמִּלְחָמָה בָּעֲמָלֵקִי.

כָּךְ נִצְּלוּ הָאוֹפַנַּיִם, עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים", וְכָךְ גַּם נִצַּלְנוּ כֻּלָּנוּ – מִן הָעֲמָלֵקִי.

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

מַהְפָּךְ בַּנֶּפֶשׁ

הַסִּפּוּר מַתְחִיל לִפְנֵי קְצָת יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים. בְּמִשְׂרָדוֹ שֶׁל הָרַב אֵלִיָּהוּ זִילְבֶּרְשְׁטֵין, שְׁלִיחַ הָרַבִּי בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת קוֹרֶנְט שֶׁבָּעִיר אִיטְקָה בִּמְדִינַת נְיוּ-יוֹרְק, צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן. מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו נִשְׁמַע קוֹל נִרְגָּשׁ שֶׁל גֶּבֶר מְבֻגָּר שֶׁדִּבֵּר יִידִישׁ. סִפּוּרוֹ נָגַע לַלֵּב:

"נוֹלַדְתִּי בְּלוֹדְז' וְכָל מִשְׁפַּחְתִּי נִסְפְּתָה בַּשּׁוֹאָה.  בְּחַסְדֵי ה' שָׂרַדְתִּי, וּלְאַחַר הַמִּלְחָמָה הִגַּרְתִּי לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית. הִתְחַתַּנְתִּי וְנוֹלְדוּ לָנוּ שְׁנֵי בָּנִים. אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת וּשְׁנֵי יְלָדֵינוּ הִתְחַנְּכוּ בְּמוֹסָדוֹת דָּתִיִּים. כְּשֶׁגָּדְלוּ, שָׁלַחְנוּ אוֹתָם לַ'יְּשִׁיבָה יוּנִיבֶרְסִיטִי'. הַבֵּן הַגָּדוֹל הִתְחַתֵּן בְּשָׁעָה טוֹבָה וְגַם הַצָּעִיר עָמַד לָשֵׂאת צְעִירָה שׁוֹמֶרֶת מִצְווֹת.

"זְמַן-מָה לִפְנֵי חֲתֻנָּתוֹ בִּטְּלָה הַכַּלָּה אֶת הַנִּשּׂוּאִין. לִבּוֹ שֶׁל הַבֵּן נִשְׁבַּר. אַט-אַט הֵחֵל לְהִתְנַתֵּק מֵהַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית הַמְּקוֹמִית וְגַם מֵחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּכְלָל. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִשְׁלִים אֶת לִמּוּדֵי הָרְפוּאָה.

"יוֹם אֶחָד הוֹדִיעַ לָנוּ כִּי הִכִּיר אָחוֹת נוֹצְרִיָּה וּבְקָרוֹב הוּא עָתִיד לְהִתְחַתֵּן עִמָּהּ. הָיִינוּ בְּהֶלֶם מֻחְלָט. נִסִּינוּ לְהָנִיאוֹ מִכָּךְ בִּתְחִנּוֹת וּבִבְכִיּוֹת – לְלֹא הוֹעִיל. לְהֶפֶךְ, הַלַּחַץ מִצִּדֵּנוּ גָּרַם לְהִתְנַתְּקוּתוֹ גַּם מֵאִתָּנוּ. כְּשֶׁנִּסִּינוּ לְהַבְטִיחַ לוֹ כִּי יוֹתֵר לֹא נַזְכִּיר מִלָּה בַּנּוֹשֵׂא, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי.

"מֵאָז חָלְפוּ קָרוֹב לְאַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁבָּהֶן נִמְנָע בְּנֵנוּ בְּקַנָּאוּת מִכָּל קֶשֶׁר עִמָּנוּ. אֵין צֹרֶךְ לְתָאֵר אֶת כְּאֵבֵנוּ. בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה לֹא יָדַעְנוּ עָלָיו כְּלוּם. שָׂכַרְנוּ בַּלָּשׁ פְּרָטִי כְּדֵי לָדַעַת אֶת מְקוֹם מְגוּרָיו. כָּךְ גַּם נוֹדַע לָנוּ כִּי סִיֵּם בְּהִצְטַיְּנוּת אֶת לִמּוּדָיו וְכִי הוּא נֶחְשָׁב רוֹפֵא מְבֻקָּשׁ מְאוֹד בִּתְחוּמוֹ – אַף, אֹזֶן וְגָרוֹן".

הָאָב הִשְׁתַּתֵּק. הִתְרַגְּשׁוּתוֹ עָבְרָה דֶּרֶךְ נְשִׁימוֹתָיו הַכְּבֵדוֹת. "מָה מְבִיאְךָ דַּוְקָא אֵלַי?", נִסָּה הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין לְסַיֵּעַ לוֹ.

"לָאַחֲרוֹנָה נוֹדַע לָנוּ כִּי הַבֵּן עָבַר לְאִיטְקָה וְחָשַׁבְנוּ שֶׁאוּלַי תּוּכַל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בַּנִּדּוֹן", עָנָה הָאָב בְּקוֹל חָנוּק.

"אֲבָל אִם הוּא הִתְנַתֵּק כָּל-כָּךְ מִיַּהֲדוּתוֹ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, מַדּוּעַ יַסְכִּים לְהִפָּתַח אֵלַי?", תָּהָה הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין.

"אַתָּה צוֹדֵק", הֵשִׁיב הָאָב, "וּבְכָל-זֹאת אֲנִי רוֹצֶה לְקַוּוֹת שֶׁתַּצְלִיחַ לִמְצֹא מְסִלּוֹת לְלִבּוֹ".

הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין סִפֵּר עַל כָּךְ לְרַעְיָתוֹ וְיַחְדָּו הָגוּ הַשְּׁנַיִם רַעְיוֹן: הִיא תַּזְמִין תּוֹר אֵצֶל הַבֵּן (הָרוֹפֵא) כְּדֵי לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ בִּבְעָיָה בְּרִיאוּתִית שֶׁהִיא סוֹבֶלֶת מִמֶּנָּה, כִּבְיָכוֹל, וּבַעֲלָהּ יִתְלַוֶּה אֵלֶיהָ וִינַסֶּה לִקְשֹׁר שִׂיחָה עִם הָרוֹפֵא.

זֶה לֹא הָיָה פָּשׁוּט כָּל-כָּךְ. הִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁכְּדֵי לְהִבָּדֵק אֵצֶל הָרוֹפֵא הַזֶּה עֲלֵיהֶם לְהִצְטַיֵּד בְּהַפְנָיָה מֵרוֹפֵא הַמִּשְׁפָּחָה. לְאַחַר שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַהַפְנָיָה, נִקְבַּע לָהֶם תּוֹר לְעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.

מוֹעֵד הַתּוֹר הִגִּיעַ. הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין וְרַעְיָתוֹ הִתְיַצְּבוּ בְּמִשְׂרָדוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא. רַק לְאַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ פְּנִימָה נוֹכְחוּ כִּי בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם נֶעֱדָר הָרוֹפֵא הַקָּבוּעַ מֵעֲבוֹדָתוֹ וְאֶת מְקוֹמוֹ מְמַלֵּא רוֹפֵא אַחֵר. הַ'הִתְיָעֲצוּת' הָרְפוּאִית הָיְתָה אֵפוֹא קְצָרָה מֵהַמְּתֻכְנָן, וּבְנֵי הַזּוּג זִילְבֶּרְשְׁטֵין שָׁבוּ לְבֵיתָם בְּמַפַּח-נֶפֶשׁ.

הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי חֹדֶשׁ תַּמּוּז תשנ"ד, הַחֹדֶשׁ הַקָּשֶׁה שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח מִתּוֹדָעָתָם שֶׁל הַחֲסִידִים. לִקְרַאת יוֹם הַשְּׁלֹשִׁים לְג' בְּתַמּוּז, הֶחְלִיט הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין לְקַיֵּם עֲצֶרֶת גְּדוֹלָה, שֶׁאֵלֶיהָ יֻזְמְנוּ כָּל יְהוּדִי אִיטְקָה הַמּוֹפִיעִים בִּרְשִׁימַת-הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ.

בַּהַזְמָנָה שֶׁנִּשְׁלְחָה לִקְרַאת הָעֲצֶרֶת הוֹפִיעָה תְּמוּנָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי בְּלִוְיַת הֶסְבֵּר עַל אַהֲבָתוֹ וְדַאֲגָתוֹ לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, בְּצֵרוּף דְּבָרִים מִמְּקוֹרוֹת חֲזַ"ל עַל הַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי הַמְּיֻחָד שֶׁהַצַּדִּיק מַאֲצִיל, גַּם עַכְשָׁו, לַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו.

הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין הֶחְלִיט לְשַׁגֵּר הַזְמָנָה גַּם לִכְתָבְתּוֹ שֶׁל הַבֵּן הָרוֹפֵא. "מָה יֵשׁ לְהַפְסִיד?", אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, "אוֹ שֶׁיָּבוֹא אוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא, וּבַמִּקְרֶה הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר תִּתְקַשֵּׁר מַזְכִּירָתוֹ וְתִדְרֹשׁ לְהוֹצִיא אֶת שְׁמוֹ מֵרְשִׁימַת הַתְּפוּצָה שֶׁל בֵּית-חַבַּ"ד".

הָעֲצֶרֶת הִתְקַיְּמָה וְהָרוֹפֵא לֹא בָּא. חָלְפוּ כַּמָּה יָמִים וּפִתְאוֹם מִתְקַבֵּל טֶלֶפוֹן מֵהָאָב. "אֵין לָנוּ מִלִּים לְהוֹדוֹת לְךָ", אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

"יֵשׁ כָּאן אִי-הֲבָנָה מְסֻיֶּמֶת", אָמַר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין. "עֲדַיִן לֹא הִצְלַחְתִּי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ".

הָאָב הֻפְתַּע. "אֶמֶשׁ יָשַׁבְנוּ בַּבַּיִת וּפִתְאוֹם צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן. לְתַדְהֵמָתֵנוּ, הַבֵּן הָאוֹבֵד עוֹמֵד בַּפֶּתַח. אִי-אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר כַּמָּה הִתְרַגַּשְׁנוּ. הוּא יָשַׁב קְצָת וְאַחַר-כָּךְ הָלַךְ. לֹא הֵעַזְּנוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ מָה גָּרַם לַבִּקּוּר הַמַּפְתִּיעַ. הָיָה בָּרוּר לָנוּ שֶׁאַתָּה גָּרַמְתָּ לְכָךְ".

הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין הִרְהֵר רֶגַע וְאָז סִפֵּר לָאָב עַל הַהַזְמָנָה שֶׁשָּׁלַח לִבְנוֹ. "זֶהוּ!", הִתְפָּרֵץ הָאָב, "יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה אַתָּה!". כַּעֲבֹר רֶגַע הוֹסִיף: "כְּשֶׁהָיָה בְּנֵנוּ יֶלֶד שָׁלַחְנוּ אוֹתוֹ לְמַחֲנֵה-קַיִץ שֶׁל חַבַּ"ד וּמֵאָז הוּא נָשָׂא בְּאַרְנָקוֹ אֶת תְּמוּנַת הָרַבִּי. אֵין לִי סָפֵק שֶׁהַתְּמוּנָה עִם הַמִּלִּים שֶׁנִּלְווּ לָהּ פָּרְטוּ עַל עֶצֶב חָבוּי בְּנַפְשׁוֹ. אַחֶרֶת אֵין הֶסְבֵּר לְהוֹפָעָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית לְאַחַר כִּמְעַט אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים!".

עָבְרוּ עוֹד כַּמָּה שָׁבוּעוֹת וְהָאָב מְטַלְפֵּן שׁוּב אֶל הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין. "לִפְנֵי כַּמָּה דַּקּוֹת הִתְקַשֵּׁר הַבֵּן וּבִקֵּשׁ שֶׁנִּשְׁלַח אֵלָיו אֶת זוּג הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ", בִּשֵּׂר בְּאֹשֶׁר. "נִרְאֶה שֶׁמִּתְחוֹלֵל בְּנַפְשׁוֹ מַהְפָּךְ שֶׁל מַמָּשׁ".

כְּחֹדֶשׁ חָלַף מֵאָז הַשִּׂיחָה הַקּוֹדֶמֶת וְהִנֵּה עוֹד שִׂיחַת טֶלֶפוֹן מֵהָאָב. הַפַּעַם הוּא בּוֹכֶה וּמִתְקַשֶּׁה לְהוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו. "מָה קָרָה?", נֶחְרַד הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין. כַּעֲבֹר דַּקּוֹתַיִם נִרְגַּע הָאָב וְסִפֵּר: "עַכְשָׁו בִּשֵּׂר לָנוּ בְּנֵנוּ כִּי נִפְרַד מֵאִשְׁתּוֹ הַלֹּא-יְהוּדִיָּה. אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁקִּבַּלְנוּ אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה".

מֵאָז שִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן הָרִאשׁוֹנָה אֶל הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין חָלְפוּ, כָּאָמוּר, כִּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים. זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן נָשָׂא הָרוֹפֵא אִשָּׁה יְהוּדִיָּה וְהֵקִים בַּיִת יְהוּדִי כָּשֵׁר וְנֶאֱמָן.

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

סוֹף הַצֶּדֶק לְהֵעָשׂוֹת

רְאוּבֵן יָצָא מֵאוּלַם בֵּית-הַמִּשְׁפָּט סָר וְזָעֵף. הַשּׁוֹפֵט חִיֵּב אוֹתוֹ בְּתִשְׁעַת-אֲלָפִים שְׁקָלִים וְגַם בְּהוֹצָאוֹת הַמִּשְׁפָּט. בַּהוֹצָאָה הַכַּסְפִּית הוּא עוֹד יָכוֹל לָשֵׂאת, אֲבָל חוּשׁ הַצֶּדֶק הַמְּפֻתָּח שֶׁלּוֹ הֵצִיק לוֹ. הוּא יָדַע בְּוַדָּאוּת שֶׁהוּא-הוּא הַצּוֹדֵק, וְהַשּׁוֹפֵט לֹא הִבְחִין בְּכָךְ לְגֹדֶל אַכְזָבָתוֹ.

הוּא נִכְנַס לְמִשְׂרָדוֹ, תָּלָה אֶת חֲלִיפָתוֹ עַל הַקּוֹלָב וְהִפְעִיל אֶת הַמַּזְגָן עַל 19 מַעֲלוֹת. הוּא מָתַח אֶת יָדוֹ מֵאֲחוֹרֵי רֹאשׁוֹ, נִשְׁעַן לְאָחוֹר עַל כִּסֵּא הַמְּנַהֲלִים הַמְּרֻפָּד, מְשַׁחְזֵר אֶת פְּרָטֵי הָאֵרוּעַ שֶׁהוֹבִיל לַמִּשְׁפָּט.

הַכֹּל הִתְחִיל בְּאוֹתוֹ יוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי חָדְשַׁיִם. הוּא נָסַע לְתֻמּוֹ בִּרְחוֹב 'פִּתּוּחֵי חוֹתָם', שׁוֹמֵר וּמַקְפִּיד הֵיטֵב עַל כָּל כְּלָלֵי הַתְּנוּעָה. בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁמִּיְּמִינוֹ עָמַד קַו 4 וְהֶעֱלָה נוֹסְעִים. הוּא עָקַף אֶת הָאוֹטוֹבּוּס מִשְּׂמֹאל וְהִמְשִׁיךְ בִּנְסִיעָה אִטִּית, כְּשֶׁלְּפֶתַע הִרְגִּישׁ חֲבָטָה עַזָּה בְּיַרְכְּתֵי הָרֶכֶב. הַמְּכוֹנִית הִטַּלְטְלָה טַלְטֵלָה עַזָּה. בָּרוּךְ ה' לֹא נִגְרַם לוֹ שׁוּם נֶזֶק, אַךְ הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי נִמְחַץ הֵיטֵב הָדֵק עַל-יְדֵי הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁיָּצָא בְּפִתְאוֹמִיּוּת מֵהַתַּחֲנָה.

עוֹרֵךְ-הַדִּין הַטּוֹב שֶׁרְאוּבֵן שָׂכַר אֶת שֵׁרוּתֵי הַהֲגָנָה שֶׁלּוֹ בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ, לֹא יָכֹל הָיָה לַעֲמֹד מוּל סוֹלְלַת עוֹרְכֵי-הַדִּין הַמְּנֻסִּים שֶׁל חַבְרַת הָאוֹטוֹבּוּסִים, שֶׁהִצְלִיחוּ לְהוֹכִיחַ לַשּׁוֹפֵט בְּהוֹכָחוֹת מְסֻגְנָנוֹת הֵיטֵב, שֶׁמַּר רְאוּבֵן כֹּהֵן עָקַף אֶת הָאוֹטוֹבּוּס לְאַחַר שֶׁיָּצָא אֶת הַתַּחֲנָה. דָּבָר שֶׁכַּמּוּבָן לֹא הָיָה נָכוֹן. הַשּׁוֹפֵט הִשְׁתַּכְנֵעַ וְחִיֵּב אֶת מַר רְאוּבֵן בְּתַשְׁלוּם הַנֶּזֶק, כּוֹלֵל הַזַּעֲזוּעַ שֶׁשְּׁנֵי נוֹסְעִים בָּאוֹטוֹבּוּס טָעֲנוּ שֶׁנִּגְרַם לָהֶם, וְכוֹלֵל הוֹצָאוֹת הַמִּשְׁפָּט.

הַסְּכוּם עַצְמוֹ לֹא הִטְרִיד אֶת רְאוּבֵן, שֶׁהָיָה – הַשֶּׁבַח לָאֵ-ל – אָדָם אָמִיד. אַךְ תְּחוּשַׁת הָעָוֶל שֶׁנִּגְרַם לוֹ הִפְרִיעָה לוֹ מְאוֹד. הַאֻמְנָם, חָשַׁב לְעַצְמוֹ, אֵין צֶדֶק בָּעוֹלָם?

*

צִלְצוּל הָאִינְטֶרְקוֹם הִפְרִיעַ אוֹתוֹ מִמַּחְשְׁבוֹתָיו. "לֹא זָכוּר לִי שֶׁקָּבַעְתִּי פְּגִישָׁה לְהַיּוֹם", הִרְהֵר מַר רְאוּבֵן, וּמִשֶּׁפָּתַח, שָׂמַח לְגַלּוֹת בַּפֶּתַח אֶת שְׁנֵיאוֹר, הַחַבַּ"דְנִיק הַנִּמְרָץ שֶׁמְּבַקֵּר בְּמִשְׂרָדוֹ מִדֵּי יוֹם שִׁשִּׁי וּמְזַכֶּה אוֹתוֹ בְּהַנָּחַת תְּפִלִּין וּבִשְׁמִיעַת דְּבַר-תּוֹרָה קָצָר עַל הַפָּרָשָׁה.

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!", קָם רְאוּבֵן לִכְבוֹדוֹ וְהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ. "אִם אֲנִי לֹא טוֹעֶה הֲרֵי יוֹם שְׁלִישִׁי הַיּוֹם, וּמָה הֱבִיאֲךָ אֵלַי?".

שְׁנֵיאוֹר חִיֵּךְ לְעֻמָּתוֹ. "אָמְנָם לֹא יוֹם שִׁשִּׁי הַיּוֹם, אַךְ אָנוּ נִמְצָאִים בְּיוֹם חָשׁוּב – יוֹם ג' בְּתַמּוּז. בְּיוֹם זֶה מִן הָרָאוּי לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין, וְאִם תּוּכַל גַּם לִכְתֹּב 'פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ' לָרַבִּי"... אָמַר, וְהִמְשִׁיךְ לְהַרְצוֹת עַל מַעֲלַת הַיּוֹם.

"בְּשִׂמְחָה", אָמַר רְאוּבֵן וְהִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלוֹ לְהַנָּחַת הַתְּפִלִּין. מִיָּד אַחַר-כָּךְ הוּא גַּם רָשַׁם אֶת הַפַּ"נ בְּהַדְרָכָתוֹ שֶׁל שְׁנֵיאוֹר, וְשָׁלַח אוֹתוֹ מִמַּכְשִׁיר הַפַקְס שֶׁבַּמִּשְׂרָד, עַל מְנַת שֶׁהַפַּ"נ יִקָּרֵא בּוֹ בַּיּוֹם עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ.

שְׁנֵיאוֹר הָיָה בְּאֶמְצַע לְסַפֵּר סִפּוּר עַל הָרַבִּי, כְּשֶׁלְּפֶתַע הוּא הִבְחִין. "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ מַטְרִיד אוֹתְךָ", אָמַר לִרְאוּבֵן. "אוּלַי תִּרְצֶה לְסַפֵּר לִי עַל כָּךְ?".

הוּא חָשׁ שֶׁלִּשְׁנֵיאוֹר בֶּאֱמֶת אִכְפַּת מִמֶּנּוּ, וּמָצָא בּוֹ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְגוֹלֵל אֶת סִפּוּר הַמִּשְׁפָּט עַל כָּל פְּרָטָיו. "אֲנִי אוֹמֵר לְךָ בְּכֵנוּת", הוּא הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל לִבּוֹ, "שֶׁיּוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אִכְפַּת לִי מֵהַכֶּסֶף, אִכְפַּת לִי מֵחֹסֶר הַצֶּדֶק שֶׁהִתְגַּלָּה כָּאן"...

*

שְׁנֵיאוֹר הִקְשִׁיב בְּהִשְׁתַּתְּפוּת, וְאָמַר: "אָכֵן, מְאוֹד לֹא נָעִים לְהִתָּקֵל בְּחֹסֶר צֶדֶק מִצַּד מַעֲרֶכֶת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁאֲמוּרָה לְיַצֵּג אֶת הַצֶּדֶק. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה אָכֵן נָהַגְתָּ כַּחֹק".

רְאוּבֵן הִתְעוֹדֵד מְעַט, וּשְׁנֵיאוֹר הוֹסִיף: "אֲבָל יֵשׁ לִי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה עֲבוּרְךָ".

"מַהִי הַבְּשׂוֹרָה?" הִתְעַנְיֵן.

"בְּעֶזְרַת ה' כְּשֶׁנִּזְכֶּה עוֹד הַיּוֹם לְבִיאַת מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ, נִזְכֶּה לַחְזוֹת בְּמִשְׁפָּט מִסּוּג אַחֵר. עַל הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמַר: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' . . וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים", וְאוֹמְרִים עַל כָּךְ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִשְׁפֹּט לְפִי חוּשׁ הָרֵיחַ.

"כַּיּוֹם דַּיָּן צָרִיךְ לִשְׁפֹּט לְפִי מַרְאֵה עֵינָיו – 'אֵין לוֹ לַדַּיָּן אֶלָּא מָה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת'. אֲבָל הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמַר בּוֹ: 'לֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּט', אֶלָּא כָּל אָדָם שֶׁיּוֹפִיעַ לְפָנָיו לְמִשְׁפָּט, אֲזַי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ 'יָרִיחַ' וְיֵדַע – הַאִם הוּא זַכַּאי אוֹ חַיָּב, הַאִם הוּא אָשֵׁם אוֹ חָף מִפֶּשַׁע.

"מָה שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ לַעֲשׂוֹת הוּא" – סִיֵּם שְׁנֵיאוֹר – "לִנְהֹג אָכֵן כַּשּׁוּרָה וּלְהוֹסִיף בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ תֵּכֶף וּמִיָּד לֹא נוּכַל לְשַׁחֵד אוֹתוֹ אוֹ לִשְׂכֹּר עוֹרֵךְ-דִּין שֶׁיָּגֵן עָלֵינוּ, הוּא יִשְׁפֹּט מִשְׁפַּט-אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מִשְׁפַּט-צֶדֶק!".

סיפורי חסידים     |     מנדי הרשקוביץ

מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִים לִצְעִירֵי הַצֹּאן

מוגש לחיזוק ההתקשרות, לרגל היום הקדוש ג' בתמוז

הַהִתְוַעֲדוּת הִסְתַּיְּמָה. הַמְּכֻבָּדִים הָרִשְׁמִיִּים מִתְפַּזְּרִים אִישׁ-אִישׁ לְבֵיתוֹ, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ נוֹצָרוֹת בִּסְפּוֹנְטָנִיּוּת – זְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם – הִתְקַהֲלֻיּוֹת קְטַנּוֹת מִסָּבִיב לְזִקְנֵי הַחֲסִידִים, הַמַּעֲלִים אֶת זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם בְּקֶשֶׁר לְאוֹתוֹ יוֹם חָשׁוּב. בֵּין אִם יִהְיֶה הוּא י"א נִיסָן, יוּ"ד שְׁבָט, אוֹ י"ב-י"ג בְּתַמּוּז.

הַתְּמִימִים הַצְּעִירִים מִצְטוֹפְפִים סָבִיב וּמִתְאַמְּצִים לְהַקְשִׁיב, וְלֹא תָּמִיד קַל עֲבוּרֵנוּ הַיְּלָדִים לְהַקְשִׁיב גַּם-כֵּן. אַךְ בְּעָמְדֵנוּ בַּיּוֹם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ ג' בְּתַמּוּז, בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה מַאֲמָץ גַּם אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת אוֹתָם סִפּוּרִים קְטַנִּים עַל הָרַבִּי, סִפּוּרִים קְטַנִּים שֶׁכּוֹחָם גָּדוֹל לְלַמְּדֵנוּ פֶּרֶק בְּהִתְקַשְּׁרוּת.

לִפְעָמִים קָשֶׁה לְהִדָּחֵף וּלְהַקְשִׁיב. פְּעָמִים שֶׁהֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ מְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים בְּקוֹל נָמוּךְ וְשָׁקֵט, וְרַבִּים הֵם הָרוֹצִים לְהַאֲזִין, אַךְ אִם בִּרְצוֹנֵנוּ לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת לָרַבִּי בְּיָמִים אֵלּוּ לְאַחַר ג' בְּתַמּוּז, אֲשֶׁר בָּהֶם אֵינֶנּוּ זוֹכִים וּמְזֻכָּכִים לִרְאוֹתוֹ בְּעֵינֵינוּ הַגַּשְׁמִיּוֹת, חוֹבָה עָלֵינוּ לְהַטּוֹת אָזְנֵינוּ לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרֵי הַחֲסִידִים.

בָּחַרְנוּ לִפְתֹּחַ בְּסִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵהָרַב שִׁמְעוֹן גּוֹלְדְמַן, סִפּוּר מִמֶּנּוּ נִתָּן לִלְמֹד עַל אֹפֶן הַהִתְקַשְּׁרוּת לָרַבִּי בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה:

בִּשְׁנַת תש"י, לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק), חָלְתָה חֲמוֹתִי. הָרַבִּי יָדַע עַל מַחֲלָתָהּ, וּבַהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּגַשׁ אֶת חָמִי שָׁאַל אוֹתוֹ: "מָה נִשְׁמָע בַּבַּיִת" כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ לְמַצַּב בְּרִיאוּתָהּ שֶׁל חֲמוֹתִי. חָמִי, שֶׁהֵבִין אֶת כַּוָּנַת הָרַבִּי, עָנָה: "מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁהַיּוֹם אֵין רַבִּי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ"... חָמִי הוֹסִיף שֶׁהֵם שָׁאֲלוּ אֶת דּוֹקְטוֹר ווֹל, וְהוּא פָּסַק שֶׁעָלֶיהָ לָלֶכֶת לְבֵית-הָרְפוּאָה.

הָרַבִּי הִקְשִׁיב לִדְבָרָיו וְהוֹרָה לְהַקְשִׁיב לְהוֹרָאַת הָרוֹפֵא, אַךְ הוֹסִיף: אִם הֱיִיתֶם שׁוֹאֲלִים אֶת הָרַבִּי, הָרַבִּי כְּבָר הָיָה מוֹצֵא דֶּרֶךְ לַעֲנוֹת...

הַרְגָּשָׁה שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה

אֵיךְ יָכוֹל לְהִתְקַבֵּל מַעֲנֶה מֵהָרַבִּי, אִם לֹא רוֹאִים וְלֹא שׁוֹמְעִים? כַּנִּרְאֶה שֶׁיֶּשְׁנָן דְּרָכִים רַבּוֹת. אַחַת מֵהֶן נוּכַל לִמְצֹא בַּסִּפּוּר הַמֻּפְלָא הַבָּא, שֶׁסִּפֵּר הָרַב אָשֵׁר הֶבֶּר:

אָבִי (ר' לֵיְבּוּשׁ הֶבֶּר) עָסַק בְּמִסְחָר, וּבִשְׁנַת ה'תש"ז חָפֵץ הָיָה לְהַעֲבִיר אֶת מִסְחָרוֹ לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית. הוּא הִפְנָה אֶת שְׁאֵלָתוֹ אֶל הָרַבִּי (שֶׁשָּׁהָה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּפָרִיז): הַאִם לְהִשָּׁאֵר בְּפָרִיז אוֹ לַעֲבֹר לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית? הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי שֶׁיִּשְׁאַל אֶת אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ.

שָׁאַל אוֹתוֹ אָבִי: "כֵּיצַד אֶשְׁאַל וַהֲרֵי הַדֹּאַר לֹא פּוֹעֵל?". עָנָה לוֹ הָרַבִּי, שֶׁיִּשְׁלַח מִבְרָק.

כְּשֶׁאָבִי הָלַךְ לַדֹּאַר וּבִקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ מִבְרָק, אָמְרוּ לוֹ שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ כָּעֵת. הוּא חָזַר לָרַבִּי וְסִפֵּר אֶת אֲשֶׁר עָנוּ לוֹ, אוּלָם הָרַבִּי הֵשִׁיב: אִם חָסִיד שׁוֹלֵחַ מִבְרָק לָרַבִּי זֶה חַיָּב לְהַגִּיעַ. לָכֵן לֵךְ אֲלֵיהֶם שׁוּב וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁהִנְּךָ רוֹצֶה לִשְׁלֹחַ מִבְרָק.

כַּאֲשֶׁר חָזַר וּבִקֵּשׁ שׁוּב לִשְׁלֹחַ מִבְרָק, הֵם הִסְתַּכְּלוּ עָלָיו כְּעַל אָדָם לֹא שָׁפוּי, וְאָמְרוּ שֶׁהֵם יְכוֹלִים אָמְנָם לִשְׁלֹחַ, אַךְ הַמִּבְרָק בְּוַדַּאי לֹא יַגִּיעַ!

כְּשֶׁאָבִי הִתְעוֹרֵר לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, הָיְתָה לוֹ הַרְגָּשָׁה וַדָּאִית שֶׁהוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית. הוּא פָּנָה לָרַבִּי וְסִפֵּר לוֹ זֹאת. אָמַר לוֹ הָרַבִּי: הַרְגָּשָׁה זוֹ, הִיא-הִיא הַמַּעֲנֶה שֶׁל הָרַבִּי הָרַיַּי"צ!

הוֹרָאָה הִיא הוֹרָאָה...

אֶת הִתְיַחֲסוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי לְמַעֲנוֹת וְהוֹרָאוֹת חוֹתְנוֹ, הָרַבִּי הַקּוֹדֵם, נוּכַל לְגַלּוֹת גַּם בְּסִפּוּרוֹ שֶׁל הָרַב הִלֵּל רָבִּינוֹבִיץ':

כַּאֲשֶׁר אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ הִגִּיעַ לְאָמֶרִיקָה הָיָה הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי בְּבֵית הָרַב בְּכִי רַע. הֶחָסִיד הַמְּפֻרְסָם הָרַב אַבְרָהָם פָּרִיז, שֶׁנָּגַע לוֹ הַמַּצָּב, הָיָה אוֹסֵף כֶּסֶף בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם. הוּא הָיָה יָשֵׁן בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ וּלְמָחֳרָת הִמְשִׁיךְ שׁוּב לֶאֱסֹף. בְּשׁוּם מַצָּב לֹא הִשְׁאִיר לְעַצְמוֹ כֶּסֶף בְּכִיסוֹ, כֵּיוָן שֶׁכָּל מָה שֶׁהָיָה לוֹ מָסַר לְבֵית הָרַב.

בְּהִזְדַּמְּנוּת מְסֻיֶּמֶת הֶחְלִיט הָרַבִּי הָרַיַּי"צ לְהַעֲבִיר לוֹ חֲמִשִּׁים דּוֹלָר עֲבוּר הוֹצָאוֹתָיו. הוּא קָרָא לַחֲתָנוֹ הָרַמַ"שׁ (=הָרַבִּי נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ) וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְסֹר אֶת הַחֲמִשִּׁים דּוֹלָר לְר' אַבְרָהָם.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הָרַבִּי לְר' אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ שֶׁהָרַבִּי מוֹסֵר לוֹ חֲמִשִּׁים דּוֹלָר, הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ הַצְּפוּיָה, שֶׁהוּא אֵינוֹ מוּכָן לָקַחַת כֶּסֶף מֵהָרַבִּי הָרַיַּי"צ.

אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "צְרִיכִים לְהִתְבּוֹנֵן בָּעִנְיָן. יֵשׁ לָנוּ פֹּה שְׁלִיחוּת מֵהָרַבִּי, לָכֵן קֹדֶם-כֹּל צְרִיכִים לִלְבֹּשׁ גַּארְטְל". וְהִמְשִׁיךְ: "יֶשְׁנָהּ שְׁלִיחוּת מֵהָר