מערכת COL
|
יום ט"ז סיון ה׳תשס״ח
19.06.2008
"ביתי שימש 'בית חב"ד', ואת המטען הרוחני לקחתי עמי"
את עבודת הדוקטורט של ד"ר שמואל זליכה, הוא עשה בבוסטון, ושם היה קרוב לשליח חב"ד, הרב פינחס קרינסקי. "ביתי שימש 'בית חב"ד', והרבה מהמטען הרוחני לקחתי עמי חזרה לארץ-ישראל", הוא אומר. גם כיום הוא מקפיד להשתתף בשיעור שבועי בתורת חסידות חב"ד, הניתן במושב בו הוא מתגורר ■ ובמה הוא עוסק? במסגרת תפקידו במכון למדעי הצמח במרכז הוולקני, יש לו הרבה לומר על פירותיה המשובחים של ארץ-ישראל ■ הכתבה המתפרסמת במדור חיים יהודיים שב'שיחת השבוע' מאת ר' אליעזר שולמן לסיפור המלא • מגזין ב-COL
כאשר הד"ר שמואל זליכה מדבר על פירות ארץ-ישראל, קשה לעצור את התלהבותו. במסגרת תפקידו במכון למדעי הצמח במרכז הוולקני, יש לו הרבה לומר על פירותיה המשובחים של ארץ-ישראל. הוא נחשב מומחה עולמי בזיהוי מיני פירות על-פי התיאורים במקורות ישראל.
את זרעי הענבים שנטלו המרגלים מארץ-ישראל עדיין לא מצא, אך כבר היה שותף או איתר בעצמו זרעים של פירות אחרים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. לדוגמה הוא מציין מחקר שהסתיים זה לא כבר, ובו הצליחו לזהות בחפירות מצדה, מימי חורבן בית שני, את שלושת זני הזיתים המסורתיים הקיימים בארץ - סורי, נבאלי ומליסי.
תמר מארכאולוגיה
הגילוי הזה נעשה על-ידי צוות מדענים, בראשות הפרופ' מרדכי כסלו, מאוניברסיטת בר-אילן. הם הוכיחו כי תכונותיהם של גלעיני זיתים שנמצאו בחפירות מצדה דומים לאלה של ימינו. שלמות הגלעינים מעידה שהם שימשו לכבישה ולא להפקת שמן.
הוא שותף במחקר בגלעין שלם של תמר, שנמצא בחפירה ארכיאולוגית, והצליחו להנביטו. העץ שגדל מהתמר העתיק כבר מניב פרי, ופירותיו משובחים ועסיסיים פי כמה וכמה מפירות הדקל הקיימים בימינו, אשר שולבו עם זנים אחרים, או יובאו מחו"ל.
תאנה ורימון כל השנה
לדברי הד"ר זליכה, יש קשר הדוק בין ארץ-ישראל לפירותיה: "ארץ-ישראל מתאפיינת בפירות בעל, המקבלים את המים מ'למטר השמים תשתה'. לעומתה, במצרים הפירות גדלים מהצפת הנילוס. ההבדל בטיב הפירות ניכר. לא לשווא נאמר 'פירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל'. אלה פירות משובחים במיוחד. רבים מתושביה הקדומים של הארץ חיו והתפרנסו מעבודת האדמה וגידול פירותיה, בעיקר גפן וזית".
בעבודת המכון נעשים מאמצים להשביח את זני הפירות. נעשו בדיקות בחיטה, בשעורה, בגפן, ברימון, בתאנה ובזית. "זה מקרוב הצלחנו לפתח תאנים הצומחות כל השנה. אלה תאנים של ארץ-ישראל, עסיסיות, גדולות ואין להן מתחרים בעולם כולו", הוא אומר. "גם לרימון מארץ-ישראל יש ביקוש בשוּקי העולם, והצלחנו לפתח זן המניב פרי כל השנה".
סימני הגאולה
מפתיע לגלות כי האיש, הבקי כל-כך בתורת הצמחים והקדיש להם שנים רבות מחייו, גדל כילד עירוני. האהבה לארץ-ישראל החלה לנבוט בו בהיותו נער, והוא המשיך בה במסגרת הנח"ל. לאחר שירותו הצבאי היה מראשוני הגרעין החדש של המושב גמזו, וחלם להיות חקלאי. עם העבודה החקלאית החל להתעניין בשורשי הדברים, וכך הגיע למכון וולקני. את עבודת הדוקטורט שלו עשה בבוסטון, ושם היה קרוב לשליח חב"ד, הרב פינחס קרינסקי. "ביתי שימש 'בית חב"ד', והרבה מהמטען הרוחני לקחתי עמי חזרה לארץ-ישראל", הוא אומר. גם כיום הוא מקפיד להשתתף בשיעור שבועי בתורת חסידות חב"ד, הניתן במושב.
כיום הוא בן שישים, סב לנכדים, אך לדבריו, האהבה לארץ-ישראל ואדמתה מסייעת לו לשמור על חיוּת ורעננות. "כשאני רואה את פירות ארץ-ישראל, אני נזכר בדברי חז"ל שצמיחת הפירות בארץ-ישראל היא סימן לגאולה המתקרבת, וזה הדבר שאנו מצפים לו שנים רבות כל-כך", הוא מסכם.
את זרעי הענבים שנטלו המרגלים מארץ-ישראל עדיין לא מצא, אך כבר היה שותף או איתר בעצמו זרעים של פירות אחרים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. לדוגמה הוא מציין מחקר שהסתיים זה לא כבר, ובו הצליחו לזהות בחפירות מצדה, מימי חורבן בית שני, את שלושת זני הזיתים המסורתיים הקיימים בארץ - סורי, נבאלי ומליסי.
תמר מארכאולוגיה
הגילוי הזה נעשה על-ידי צוות מדענים, בראשות הפרופ' מרדכי כסלו, מאוניברסיטת בר-אילן. הם הוכיחו כי תכונותיהם של גלעיני זיתים שנמצאו בחפירות מצדה דומים לאלה של ימינו. שלמות הגלעינים מעידה שהם שימשו לכבישה ולא להפקת שמן.
הוא שותף במחקר בגלעין שלם של תמר, שנמצא בחפירה ארכיאולוגית, והצליחו להנביטו. העץ שגדל מהתמר העתיק כבר מניב פרי, ופירותיו משובחים ועסיסיים פי כמה וכמה מפירות הדקל הקיימים בימינו, אשר שולבו עם זנים אחרים, או יובאו מחו"ל.
תאנה ורימון כל השנה
לדברי הד"ר זליכה, יש קשר הדוק בין ארץ-ישראל לפירותיה: "ארץ-ישראל מתאפיינת בפירות בעל, המקבלים את המים מ'למטר השמים תשתה'. לעומתה, במצרים הפירות גדלים מהצפת הנילוס. ההבדל בטיב הפירות ניכר. לא לשווא נאמר 'פירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל'. אלה פירות משובחים במיוחד. רבים מתושביה הקדומים של הארץ חיו והתפרנסו מעבודת האדמה וגידול פירותיה, בעיקר גפן וזית".
בעבודת המכון נעשים מאמצים להשביח את זני הפירות. נעשו בדיקות בחיטה, בשעורה, בגפן, ברימון, בתאנה ובזית. "זה מקרוב הצלחנו לפתח תאנים הצומחות כל השנה. אלה תאנים של ארץ-ישראל, עסיסיות, גדולות ואין להן מתחרים בעולם כולו", הוא אומר. "גם לרימון מארץ-ישראל יש ביקוש בשוּקי העולם, והצלחנו לפתח זן המניב פרי כל השנה".
סימני הגאולה
מפתיע לגלות כי האיש, הבקי כל-כך בתורת הצמחים והקדיש להם שנים רבות מחייו, גדל כילד עירוני. האהבה לארץ-ישראל החלה לנבוט בו בהיותו נער, והוא המשיך בה במסגרת הנח"ל. לאחר שירותו הצבאי היה מראשוני הגרעין החדש של המושב גמזו, וחלם להיות חקלאי. עם העבודה החקלאית החל להתעניין בשורשי הדברים, וכך הגיע למכון וולקני. את עבודת הדוקטורט שלו עשה בבוסטון, ושם היה קרוב לשליח חב"ד, הרב פינחס קרינסקי. "ביתי שימש 'בית חב"ד', והרבה מהמטען הרוחני לקחתי עמי חזרה לארץ-ישראל", הוא אומר. גם כיום הוא מקפיד להשתתף בשיעור שבועי בתורת חסידות חב"ד, הניתן במושב.
כיום הוא בן שישים, סב לנכדים, אך לדבריו, האהבה לארץ-ישראל ואדמתה מסייעת לו לשמור על חיוּת ורעננות. "כשאני רואה את פירות ארץ-ישראל, אני נזכר בדברי חז"ל שצמיחת הפירות בארץ-ישראל היא סימן לגאולה המתקרבת, וזה הדבר שאנו מצפים לו שנים רבות כל-כך", הוא מסכם.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
