הרב שלום בער לוין
מנהל ספריית חב"ד בניו יורק

חג השבועות נקרא בחב"ד בשם המושאל "חג המ"צות", כיון שבחג זה היו המ"צים, מורי ההוראה, רגילים לבוא לשהות במחיצת האדמו"ר; מה שלא היו יכולים לעשות בחג הפסח, שהיו חייבים להשאר בעירם, להשיב לריבוי השאלות בנושא חג הפסח, ומכירת החמץ בעירם.

הקשר בין הרבנים לחג השבועות מובן מאליו, ומבואר בגמרא (פסחים סח, ב): אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא.

לכן בחרנו, היום, בפרוס חג השבועות, לפרסם מכתב יהודי העיר ראמען (כנראה), בנושא גזירת חיוב תעודות השכלה לרבנים ברוסיה. המכתב נשלח אל הרבנים משתתפי הועידה הרבנית שהתקיימה באדר עת"ר בפטרבורג, ובין השאר דנו שם גם בנושא תעודת ההשכלה לרבנים. המכתב נכתב ברוסית, וניתן כאן בתרגום חפשי ללשון הקודש.

*

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע השקיע עבודה של כמה שנים בהכנות לועידה הזאת, וכתב בזה אגרות מרובות במשך השנים האלו.

הוא השתדל להשפיע, אשר גדולי הרבנים ישתתפו בועידה, ואשר יצביעו נגד חיוב הרבנים בתעודת השכלה, ואילו הנהגת תעודות הלידה ברוסית תהי' ע"י פקיד מיוחד (ולא ע"י הרב בעצמו).

לעומתו עמד העו"ד ה. סלאסבערג בראש קבוצת המתקדמים, שהם טענו ודרשו להחליט, שדרושה להרב תעודת השכלה רחבה, ושידבר בלשון רוסית צחה.
אודות הועידה הזאת, ההכנות לה ותוצאותיה, ראה מבוא לאג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א ע' 35 ואילך.

על פי תוכן המכתב שלפנינו נראה שהוא נכתב בהמלצת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ואולי מטעם זה הגיע המסמך לידיו ונשאר אצלו); אלא שאעפי"כ כתבו בראש המכתב, שהוא נכתב בהתאם להצעת מר סלאסבערג, והיינו כדי לתת יתר תוקף לתוכן מכתבם זה.

יש לשער שהיו עוד כאלו מכתבים של אנ"ש בכמה עיירות, אלא שהמכתבים ההם הגיעו ליעדם, ולכן לא נשארו בארכיון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

[מכתב נוסף, בנושא גזירת חובת לימודי חול בחדרים, התפרסם בשבוע שעבר].

*

במכתב עצמו לא נזכר שם העיירה שבה נכתב, אמנם החותם האחרון הוא הרב הרוחני חיים שניאורסאהן, וראה לעיל (מדור זה, גליון 1269):

הרב חיים ישעי' שניאורסאהן (באדמו"ר מוהרש"ב מרעציצע, באדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, באדמו"ר ה"צמח צדק"). כיהן ברבנות ראמען משנת תרס"א (ראה אהלי שם שם) עד לפטירתו בט"ו כסלו תרפ"ח.

אמנם אחד מהחותמים הוא "הרב הרוחני לייזר באלאטשוב". ואילו לעיל שם סופר, שבתקופת עת"ר, כיהן ברבנות ראמען (יחד עם הרח"י שניאורסרהן הנ"ל), הרב עקיבא יאנקילעווסקי.

*

בהתאם להצעתו של מר סליוזברג שהוגשה בכתב, להגיש לועדת הרבנים את דעת הקהל של הציבור היהודי, בעניין חיובם של הרבנים הרוחניים למלא את התפקידים שעתה ממלאים הרבנים מטעם.

יש לנו הכבוד לומר, שכדי לאחד את תפקידיהם של הרב הרוחני והרב מטעם, ולהטיל את ביצוע התפקיד על אדם אחד, הכרחי כמובן שאדם שימונה לתפקיד זה תהיה לו רמת השכלה מסויימת.

תפקיד הרב הרוחני אצל היהודים זהו תפקיד של רועה רוחני, שעליו מוטלת חובה ללמד את צאן מרעיתו, ולהסביר להם את עיקרי האמונה הדתיים והמוסריים, לשמור את היסודות הדתיים, להתפלל עבור עמו, ובכלל להוות מופת לכל אדם שיקח ממנו דוגמא כיצד על יהודי דתי וישר לנהוג. וכדי לעמוד בדרישות שמטיל עליו התפקיד וחובותיו המפורטות מעלה, הרב הרוחני חייב בעצמו ללמוד תמיד את עיקרי האמונה ולהעמיק את ידיעותיו בכל ענייני חיי המוסר והצרכים של צאן מרעיתו, וכך לא תהיה לו אפשרות לרכוש ידע בתחומי השכלה שהם הכרחיים לרב מטעם.

נוסף לכך אין זה בכלל ראוי לרב רוחני להתערב בחיי הקהילה של צאן מרעיתו, כגון להיות נוכח באסיפות, להיות שתדלן בענייני הקהילה במשרדי הממשלה ומוסדותיה, ששם הוא בהכרח יהיה חייב לעבור על מנהגי דתו, כמו להתהלך בגילוי ראש וכדומה. וזאת א' בגלל שהדבר יסיח את דעתו מקיום חובותיו הדתיות, וב' עקב מעורבותו היתרה בחיי היום יום של צאן מרעיתו יקטן הכבוד למעמדו ותחלש האמונה בצדקותו הדתית.

אם תאחדנה שתי החובות ותוטלנה על אדם אחד, אזי, עקב הסיבות שפורטו מעלה, יקרה אחד משניים; או שהאדם הזה לא יענה לדרישות שיש כלפי רב רוחני, או שלא יענה לדרישות שיש כלפי רב מטעם. הדבר יגרום לפיצול, כפי שאכן היה בראשונה כאשר הממשלה מינתה ואישרה מינויים של רבנים מטעם: חלקה הדתי של האוכלוסיה יקח לעצמו רב רוחני נפרד לפי דרישות הדת אשר, שוב, לא יאושר ע"י הממשלה. ולכן הגענו פה אחד למסקנה להחזיק המסורת הדתית הישנה שלנו.

לפי דעתנו צריך להיות כך: לצורך מילוי חובותיו של רב רוחני ציבורי יש לבחור בשני אנשים: אחד שיכונה "רב" והשני שיכונה "רושם", כאשר זה האחרון יישמע להוראותיו של הרב הרוחני. על שניהם להיות מאושרים ע"י הממשלה, כאשר "רב" לא חייב ברמת השכלה מסויימת, ותפקידו הוא לפקח על הצד הרוחני, הדתי והמוסרי של צאן מרעיתו, על התנהגותו בבתי תפילה ובחיי הפרט של כל מתפלל ומתפלל ובכלל בקיום מנהגי הדת, לערוך נישואין, גרושין וחליצה, להסביר לפי עיקרי האמונה את ההגבלות לגבי עריכת קידושין, ללמד את צאן מרעיתו כיצד על כל חבר בקהילה להתנהג, לפי אמונתו ודתו, כלפי הממשלה והשלטון וכלפי הזולת, לפקח על קיום עיקרי האמונה לגבי שחיטה ומכירת בשר, ולצורך כך תעונק לו סמכות להתיר או לאסור לשוחט או לבעל איטליז שחיטה ומכירת בשר. כמו כן תהיה לו זכות ההצבעה בכל מוסדות הצדקה של הקהילה ובתלמוד תורה. ועל "הרושם", שחייב ברמת השכלה מסויימת, יהיה לנהל ספרי רישום ולשמש נציג בכל מוסד כשיהיה בכך צורך. בכל ענייני הקהילה ודרישות הממשלה על הרב ועל הרושם להתיעץ ביניהם תמיד ולענות פה אחד.

נוסף לכך, בהתחשב בעובדה שלרב רוחני לא מתאים לפי מעמדו להיות תלוי בצאן מרעיתו, דבר שאף מחוייב עפ"י חוקי האמונה שלנו, את הרב הרוחני יש לבחור לכל ימי חייו ואין להחליפו, אלא אם כן יעשה איזה חטא דתי או עבירה שדינה עונש פלילי או מנהלי. את "הרושם" ניתן לבהור, כמו היום, לתקופה של שלוש שנים.

ועל כן באנו על החתום
קופץ, חצקל
בורוכאוויטש, [...]
[...]
יודל בן דוד פלדשטיין (?)
זלמן בן שלמה גרוזני
אידל שלמה וולטר (?)
מובשה [משה] גורליק, יהודי מלומד של ביהכ"נ מס' 2
מרדכי לנצמן
זלמן נחום וורשובסקי
וולף [...]
לויק וורשובסקי (?)
זלמן זילברמן
משה וורשובסקי (?)
יעקב לייב [...]
איצ'קה ליטמן [...]
סימן [שמעון] בן לייב זדוב
אבל יוסל [אבא יוסף] קלמנוביטש
הירש דוברובינסקי
מנדל וולקו [וואלף] [...]
חיים בער [...]
ראובן מוגילובסקי (?)
יעקב בורש [...]
אברהם זרח
מנדל בן אהרן ירוחימוביטש
אהרן בן לייב חוטינסקי (?)
תנחא [תנחום] בן בערקא [דובער] דובינצ'יק, חבר בגילדיה ראשונה של שוכרים ויהודי מלומד
זב[...], גזבר
איצקא גורביטש
[...] בן אברהם דובוסרסקי, גבאי בתי התפילה מס' 1
ש. ג. מורגינשטערין
[...] פוטרמן
חצקל בן בנימין [...]
הלל בן לייזער קובנער
[...] אייזיק שיינמן
מיכל בן מאיר קיילער
משה [...], אזרח נכבד לדורותיו
בערקא [דובער] גורעוויטש
יעקב זרבצ'בסקי
חיים בן שניאור
ג. א. קונין
יעקב בן שמחה ציטליוניק
נחום בן שמחה ציטליוניק
יצחק אהרן קגן, גבאי ביהכ"נ מס' 1.
יעקב בן יוסף [...]
ש. מ. אלטשולר (?)
[...]
מ. ל. [...]
ש. ל. [...]
א. יו. [...]
א. ליבוביטש
ד. יפה
הירש בן זלמן שפיר (?)
שמואל בן אברהם שטיינגולד (?)
אברהם בן משה ארטשניקוב (?)
שלמה בן מרדכי בוגוסלאווסקי [...]
אברהם אליהו (?) וילנסקי
יעקב רסנובסקי
יהודה ליב [...]
שלמה בן מנדל יוזביטש (?)
אהרן בן זוסמן [...]
[...]
[...] גורעוויטש (?)
ליב [...]
יוסף בן נחמן אולברט (?)
שלמה גרונט (?)
דוד יודילבסקי (?)
יוסף יורובסקי
ח. ב. א. סמבורג (?)
א. ל. בליאווסקי
הירש בן יהודה אוזיק
מ. (?) בליאווסקי
א. [...]
מאיר סטוטשעווסקי
בערקא ליבמן
סימון [שמעון] ווקסמן
מלך אירלין (?)
[...] יודקעוויטש
פנחס מלינובסקי (?)
אליהו דובניקוב
שלמה פרנק
[...] בן אהרן שפיר (?)
ליב טולסטורוקוב
בענדעט [...]
הרב הרוחני לייזר באלאטשוב
פסח פישקינד
יעקב וינוגרדזקי (?)
אפרים פלאקון
שמואל [...]
יואל בן נחמן קגן (?)
משה בן יעקב סייעוויטש (?)
שבתי שניידרוב
קוסיע [יקותיאל] שניידרוב
[...]
מרדכי שניידרוב
אהרן קונין
אהרן שפירא (?)
מלך סטוטשעווסקי
[...] מאיר רובנובסקי
נחום בן ברוך רוגוזין
שמואל חזין (?)
אברהם [...]
יעקב [...]
הענך אהרן לויטין
משה פיסמני (?)
זלמן דונייסקי (?)
הירש בן וולף פלדמן
יוסף לייבאוויטש
שמעון בן זלמן [...]
אווסי [יהושע] בן שמואל שווארץ
יוסף ביילנקי (?)
אברהם בן משה [...], יהודי מלומד
ליב שקורובסקי (?)
יוסף בן בערקא [דובער] אסתר [...]
גבאי ביהכ"נ מס' 5 לייזר גינזבורג
גבאי ביהכ"נ מס' 2 ל. ד. קריטשעווסקי
גבאי ביהכ"נ מס' 8 יוסף שיק (?)
יהודי מלומד בביהכ"נ מס' 1, הרב הרוחני חיים שניאורסאהן