כשסופר ליטאי נפגש בחסיד חב"ד
שמואל חן, 'מקור ראשון'
'תניא' בסתר
חז"ל לימדונו בפרקי אבות (פרק ה משנה יח) שבגיל שישים מגיע האדם לזקנה – בשלות של חכמה. דומה ש"לדעת להאמין", שפורסם על ידי מחברו ביום הולדתו השישים, מציג משנה אמונית-פילוסופית בשלה לחלוטין.
הרב יחזקאל סופר הינו אחד ההוגים המובילים של תנועת חב"ד כיום, ונחשב לעיתים לשנוי במחלוקת בתוך חסידות זו, עקב התנגדותו לפלגים המשיחיים הקיצוניים שבחסידות חב"ד. בניגוד לחלק ניכר מרבני תנועה זו, הרב סופר ספג את חינוכו הראשוני בישיבות ליטאיות, אולם בגיל צעיר הגיע להכרה כי ישיבות אלו אינן מבקשות להתמודד התמודדות מעמיקה עם ספקנות אמונית. מפגש מיוחד עם רב מחסידות חב"ד, הביאו להבנה שהגות חב"ד מבקשת ומסוגלת להתמודד אף עם השאלות האמוניות הקשות ביותר.
לאחר מספר חודשים של לימוד "תניא" בסתר במסגרת הישיבה הליטאית, גמלה בליבו ההחלטה שדרכה של חב"ד היא הדרך הטובה להבנת ייעודנו בעולם. מאז ועד היום הוא לומד ומלמד את שיטת חב"ד במסגרות שונות ומגוונות. הרב סופר מציין בספרו את המשפיע החסידי הרב מאיר בליזינסקי כאחד האנשים שעיצבו את חשיבתו החסידית. ראוי לכל מי שמתכוון לקרוא את ספרו של הרב סופר לקרוא גם את ספרו של הרב בליזינסקי, "האדם והבריאה".
הספר, "לדעת להאמין", עוסק בנושאים המרכזיים של האמונה היהודית, תוך כדי שימוש בשיטה החסידית המתמקדת לעומק בשאלת ה"אני" של האדם, מהותו וייעודו. זהו גם ייחודו של הספר, המבקש לנתץ את השניות שבין ה"אני" לבין הרצון הא-להי.
"שהרי כל זמן שהאדם תופס את עצמו כישות עצמאית בעל זהות של 'אני', אין הוא יכול להשתחרר מן השניות בין האני לבין הרצון הא-להי. גם אם יבין את מוחלטות הרצון הא-להי ואת התועלת שבהתבטלות בפניו, גם אם תהיה בו נכונות פנימית להיכנע לרצון הבורא ולהישמע לו, עדיין תעלה ממעמקי נפשו הזעקה הפנימית למידה מסוימת של עצמאות מול האין-סוף, דבר שיפריע להתמזגות המוחלטת של רצונו שלו עם רצון הבורא.
כך לא יוכל לעבוד את ה' בשמחה ובעונג, כי תמיד יראה את עצמו כנשלט ומשועבד לרצון חיצוני. יתרה מזו, הוא עלול לא רק לאבד את השמחה והעונג, אלא להרגיש מחנק מן ההשתעבדות המתמדת, להתמרד ולפרוק עול.
תורת החסידות, ובמיוחד משנתה המעמיקה של חב"ד, שואפת לבטל את המתח המתמיד בין בורא ונברא, בין האני-האנושי לבין האינטרס הא-להי. זאת על ידי ניתוח אנליטי של הישות האגואיסטית המדומה, על ידי חדירה אל גרעין ה'אני', תוך גילוי הרצון הא-להי הטמון בתוככי עצמיותו של האדם, דבר המערער את יסודות המבצר האגואיסטי המזדקר מול הרצון הא-להי.
לפתע מתגלה לאדם שבעצם אין הוא נשלט על ידי גורם חיצוני לו, והוא לומד לדעת כי אותו רצון א-להי הוא הוא סוד חייו וקיומו שלו.
לכן דומה הציות לחוקי תורת הא-להים לחיים על פי חוקי הביולוגיה. יצור המיישם בקיומו את חוקי הביולוגיה אינו חש עצמו נשלט על ידי 'דת הביולוגיה'. הוא פשוט חי. גם אדם המקיים את רצון בוראו חי, במובן העמוק והגבוה יותר של חיים. 'ואתם הדבקים בה' א-להיכם חיים כולכם היום', אומרת התורה, וחז"ל מבהירים: 'צדיקים [אפילו] במיתתם קרויים חיים'" (עמ' 80).
ההיסטוריה בעמוד אחד
המוטיב המרכזי הנדון בספר באופן מקיף הוא תכלית הבריאה והחיים – "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", כלומר "להחדיר את קדושת הבורא בתוך העולם הגשמי" (עמ' 401). הספר עוסק בתפקידיהם של עולם הטבע והאנושות בהגשמת מטרה זו, ומסביר את תפקידו הייחודי של העם היהודי בביצועה.
במילים ספורות (עמ' 401) מצליח הרב סופר לתמצת את ההיסטוריה האנושית מבריאת העולם ועד למתן תורה, ומראה כי כל הנבראים מהווים תשתית לקיום האדם. החברה האנושית, מימיו של אברהם, החלה בהפצת אמונה בא-ל אחד ובקיום שבע מצוות בני נח ועל העם היהודי הוטלה במעמד הר סיני משימה רבת אחריות - להודיע לאנושות כי מקור המצוות הוא א-להי וכי קיום העקרונות ההומניסטיים העולים משבע מצוות בני נוח הינו ציווי א-להי אבסולוטי ואינו נובע מרצונו האוטונומי של האדם.
פרקיו האחרונים של הספר עוסקים במשמעות מושג המשיח, ישות אנושית שתצליח להבהיר לעולם את האמת המוחלטת של תכלית הבריאה וכך גם תביא למימושו של עולם אוטופי בו 'לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'.
סביב המוטיב המרכזי של הספר, תכלית הבריאה והחיים, הספר עוסק גם בשאלות פילוסופיות בסיסיות באמונה היהודית, כגון: ידיעת ה' מול הבחירה החופשית, שכר ועונש, בריאה ואבולוציה ועוד. כמו כן, עוסק הרב סופר בתיאור היסטוריוסופי של תהליכים שונים שעברו על עם ישראל. בהקשר זה, פרק רגיש במיוחד הינו הפרק העוסק בשאלות התיאוסופיות הנוגעות בשואה.
על מנת "לחוש" את הספר ואת הסופר שמאחוריו מומלץ (לפחות בשלב הראשון) להימנע מביקורת מדעית ולהתמסר, ואולי גם להתמכר, לסגנון הדרשני החם. כך יוכל הקורא לחוש את הרב סופר מדבר אליו מעל דפי הספר (כולל חידודי הלשון, הקריצות השובביות והאפולוגטיקה שלעיתים אינה תורמת לדיון). מי ששמע פעם את הרב סופר דורש, לא יוותר על קריאת ספר זה.
נ.ב. הרב סופר מזהיר על גב כריכת הספר כי "התמכרות לתכניו של ספר זה עלולה לשכנע... אם אתה מרגיש תופעות לוואי, פנה מיד למחבר לייעוץ".