בח"י באלול תשל"ו הכריז הרבי על מבצע "אהבת ישראל", במסגרת "עשרת המבצעים" הכלליים. כידוע, מצוות אהבת ישראל היא היסוד לכל הפעילות של חב"ד עם הציבור הרחב, ואין צורך להאריך בדבר הידוע והמפורסם.

בציבור אנ"ש השתרש שמבצע "אהבת ישראל" מכוון לכל אחד ואחד לעצמו, אך הרבי הדגיש שגם מבצע זה (כמו שב"מבצע תפילין" - מניחים תפילין עם הזולת), גם במבצע "אהבת ישראל" - צריך ליישמו עם הזולת, דהיינו לפעול על הזולת שאף הוא יתנהג ב"אהבת ישראל" ויפעל זאת גם אצל חבריו ומכריו.

בעמדנו ערב חג השבועות, חג מתן תורתנו, שבעניינו נאמר בתוה"ק "ויחן שם ישראל" בלשון יחיד – "כאיש אחד בלב אחד", הוא הזמן המתאים להגביר את הפעילות במבצע "אהבת ישראל".

אי לכך ובהתאם להוראות הרבי – להגביר את הפעולות של אהבת-ישראל בשבת שלפני חג השבועות, באה ההתעוררות לנצל את שבת פ' נשא, שלפני חג השבועות, ואת חג השבועות עצמו, כדי לפרסם בציבור מתפללי בתי הכנסת את קריאת הרבי במבצע זה.

בהתאם לכך הוציאו לאור בצעירי-חב"ד מודעה ופלייר בסגנון המיועד לציבור הדתי בכלל והחרדי בפרט.