ילדים ב-COL: פרשת במדבר
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר
"וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר . ." (שמות כד, ד)
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי . ." (במדבר, א)
סֵדֶר יוֹם – עֶרֶב שָׁבוּעוֹת
לִמּוּד חֲסִידוּת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה * תְּפִלָּה בְּמִנְיָן * לִמּוּד הַשִּׁעוּרִים הַקְּבוּעִים * קְנִיַּת אַרְטִיקִים לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת * תְּלִיַּת הַמּוֹדָעוֹת בַּמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי * סִיבוּב הַכְרָזָה בְּרַמְקוֹלִים * חֲזָרָה וְשִׁנּוּן מַאֲמַר הֲכָנָה לְמַתַּן-תּוֹרָה.
סוֹף-סוֹף הִגִּיעוּ הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלִּפְנֵי מַתַּן-תּוֹרָה. בְּכָל אֶחָד מֵהַיָּמִים הַלָּלוּ, הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָסוּק בַּעֲבוֹדוֹת רוּחָנִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנַעֲלוֹת. בְּכָל יוֹם וָיוֹם עָלָה אֶל הַר-סִינַי וְיָרַד מִמֶּנּוּ.
עַד שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁלִּפְנֵי מַתַּן-תּוֹרָה. וּמֶה עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה? הוּא לֹא עָלָה אֶל הָהָר, לֹא הִתְרַחֵק מִשְּׁאוֹן הָעָם וְלֹא פָּרַשׁ מִנְּגִיעָה בַּחֲפָצִים גַּשְׁמִיִּים... מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵקִים מִזְבֵּחַ, וְעַל הַמִּזְבֵּחַ הוּא הִקְרִיב בְּהֵמָה, קָרְבָּן לַה'.
קוֹרְאִים יְקָרִים:
הַאִם זֶה הַדָּבָר הַמַּתְאִים לַעֲשׂוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי מַתַּן-תּוֹרָה? הֲרֵי הַמִּדְבָּר הוּא מָקוֹם כָּל-כָּךְ נָחוּת וְנָמוּךְ, מָקוֹם שֶׁבּוֹ הַהַשְׁפָּעָה הָאֱלֹקִית הִיא מְעַטָּה בְּיוֹתֵר. וּמִתּוֹךְ הַ'מִּדְבָּר', הָאֲבָנִים הַדּוֹמְמוֹת, הֵן הֲכִי רְחוֹקוֹת וּמְכַסּוֹת עַל הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶׁבָּהֶן. כֵּיצַד יִתָּכֵן לְהָקִים מֵ'אַבְנֵי הַמִּדְבָּר' הָאֵלֶּה מִזְבֵּחַ, בְּיוֹם כָּל-כָּךְ חָשׁוּב? וְעַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְרִיב בְּהֵמָה נְחוּתָה, גּוּשׁ בָּשָׂר שֶׁקָּשֶׁה לְהַבְחִין בַּנִּיצוֹץ הָאֱלֹקִי שֶׁמְּחַיֶּה אוֹתוֹ...
וּבָאֵלֶּה מִתְעַסֵּק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עֶרֶב מַתַּן-תּוֹרָה?
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָשָׂה זֹאת כְּדֵי לְלַמֵּד אוֹתָנוּ וּכְדֵי לָתֵת לָנוּ כּוֹחַ, לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי הֶעָצוּם – דַּוְקָא בְּתוֹךְ כֵּלִים גַּשְׁמִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה. לְהַכְנִיס אֶת הַטָּהוֹר וְהָרוּחָנִי בְּיוֹתֵר, אֶל תּוֹךְ הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים וְהַחֲשׁוּכִים בְּיוֹתֵר. תַּפְקִידֵנוּ לְקַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם.
לָכֵן, גַּם בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת לֹא נִבְרַח לְאֵיזֶה 'הַר', נְטַפֵּס, נִטַּהֵר, נִתְרוֹמֵם וְ...נִשְׁכַּח מִן הָעוֹלָם שֶׁסְּבִיבֵנוּ. לְהֶפֶךְ: נִשָּׁאֵר מְחֻבָּרִים לְתַפְקִידֵנוּ בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, נִקְנֶה אַרְטִיקִים לַ'מִּבְצָעִים', נְבַשֵּׁל בָּשָׂר לָאוֹרְחִים, נִתְלֶה מוֹדָעוֹת בְּחוּצוֹת הָעִיר. יַחַד עִם כָּל זֶה נִתְרוֹמֵם, נִתְכּוֹנֵן, נִטַּהֵר וְנִתְקַדֵּשׁ כַּיָּאוּת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.
(ע"פ 'לקוטי שיחות', חלק כח, שיחת ערב חג השבועות)
הסיפור השבועי
חֲשַׁד שָׁוְא
"שְׁלוּמִיאֵל שֶׁכְּמוֹתְךָ, אֵיךְ מַשְׁאִירִים אַרְנָק מָלֵא כֶּסֶף בְּאַרְגַּז סְחוֹרָה גָּלוּי?", כָּךְ קִדְּמוּ בְּנֵי הַשּׁוּק אֶת מוֹטְקֶה, סוֹחֵר הַנַּעֲלַיִם, שֶׁנִּיסָה לְפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין הַדּוּכָנִים.
"מָצְאוּ אֶת הָאַרְנָק שֶׁלִּי?", שָׁאַל מֻפְתָּע.
"לְמַזָּלְךָ הָרָב מְצָאוֹ בָּרוּךְ יְדִידְךָ, סוֹחֵר הַכּוֹבָעִים, וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁנּוֹדִיעֲךָ כִּי הָאַרְנָק אֶצְלוֹ", אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים. אַנְחַת רְוָחָה פָּרְצָה מַחֲזֵהוּ שֶׁל מוֹטְקֶה. כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ יְדִידִים טוֹבִים כְּמוֹ בְּרוּךְ הַכּוֹבָעָן.
מִהֵר מוֹטְקֶה לְעֵבֶר דּוּכָנוֹ שֶׁל בָּרוּךְ. זֶה נִפְנֵף בָּאַרְנָק לְעֻמַּת חֲבֵרוֹ, וּבְחִיּוּךְ יְדִידוּתִי צָעַק: "בַּפַּעַם הַבָּאָה תְּאַבֵּד מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב יוֹתֵר"...
"אָכֵן הָיִיתִי מְבֻלְבָּל מְעַט", הִצְטַדֵּק מוֹטְקֶה, "שֶׁהֲרֵי הַיּוֹם יוֹם הַשָּׁנָה לְאָבִי עָלָיו-הַשָּׁלוֹם. מִהַרְתִּי לֶאֱרֹז אֶת סְחוֹרָתִי בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁאַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לִתְפִלַּת מִנְחָה וְעַרְבִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּעוֹדִי בְּדַרְכִּי, נֶעֶצְרָה מוּלִי עֶגְלָתוֹ שֶׁל ר' יְחֶזְקֵאל. הוּא בִּקֵּשׁ לְשַׁלֵּם לִי רוּבָּל וָחֵצִי תְּמוּרַת מַגָּפַיִם שֶׁקָּנָה מִמֶּנִּי. רָצִיתִי לָתֵת לוֹ עֹדֶף, אַךְ אֲבוֹי, אַרְנָקִי אֵינֶנּוּ! פָּנִיתִי לַעֲרֵמַת הַסְּחוֹרָה וְחִפַּשְׂתִּי בֵּין שַׂקֵּי הַנַּעֲלַיִם, אַךְ לַשָּׁוְא. כְּרוּחַ סְעָרָה פָּנִיתִי לְמַהֵר וְלָשׁוּב אֶל הַיְּרִיד".
עַתָּה לָקַח מוֹטְקֶה אֶת הָאַרְנָק וְחִבֵּק אֶת רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה. יְדִידוּת זוֹ בֵּין בָּרוּךְ לְמוֹטְקֶה רַבַּת שָׁנִים הִיא. שְׁנֵיהֶם סוֹחֲרֵי שׁוּק מֻבְהָקִים, שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ שׁוּם יְרִיד. הַשְּׁנַיִם הִתְגּוֹרְרוּ בַּעֲיָרוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ וְנִפְגְּשׁוּ תָּמִיד בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לַיְּרִיד. כְּשֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לַיְּרִיד נָהֲגוּ לְהַצִּיב אֶת עֶגְלוֹתֵיהֶם זוֹ בְּצַד זוֹ. אֲמִינוּתָם וְיָשְׁרָם הָיוּ יְדוּעִים גַּם לַגּוֹיִים, אֲשֶׁר כִּבְּדוּ וְהוֹקִירוּ אוֹתָם מְאֹד.
מוֹטְקֶה פָּתַח אֶת הָאַרְנָק וְהֵחֵל לִמְנוֹת אֶת מְעוֹתָיו. הוּא סִיֵּם, הֵרִים לָרֶגַע אֶת עֵינָיו מִן הָאַרְנָק וְהִפְנָן לְעֵבֶר בָּרוּךְ, וְשׁוּב שָׁלַח מַבָּטָיו לָאַרְנָק. מְבוּכָה עָלְתָה עַל פָּנָיו, וּבְקוֹל חָלוּשׁ אָמַר: "עֶשְׂרִים רוּבָּלִים חֲסֵרִים בְּאַרְנָקִי!".
"אוּלַי טָעִיתָ, מְנֵה שׁוּב", הִצִּיעַ בָּרוּךְ.
"קַח, מְנֵה בְּעַצְמֵךְ", אָמַר מוֹטְקֶה. "חֶשְׁבּוֹנִי פָּשׁוּט וּבָרוּר: שִׁשִּׁים רוּבָּל הֵבֵאתִי אִתִּי בַּבֹּקֶר. אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם הָיוּ פִּדְיוֹנִי, סַךְ הַכֹּל מֵאָה וּשְׁנַיִם. וְכָאן יֵשׁ רַק שְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם רוּבָּל".
וְאַתָּה בָּטוּחַ שֶׁחֶשְׁבּוֹנְךָ נָכוֹן?", שָׁאַל בָּרוּךְ.
"כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי!", הֵשִׁיב.
דְּמָמָה מְעִיקָה הִשְׂתָּרְרָה בֵּין הַשְּׁנַיִם. הַסַּקְרָנִים, שֶׁהִתְרַבּוּ מִשּׁוּם מַה, כָּרוּ אָזְנָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת. לֹא בְּכָל יוֹם מִתְרַחֶשֶׁת עֲלִילָה כָּזֹאת, וְעוֹד בֵּין שְׁנֵי יְדִידִים.
הַכֹּל הִפְנוּ אֶת עֵינֵיהֶם לְעֵבֶר בָּרוּךְ. גַּם מוֹטְקֶה לֹא הֵסִיר אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ. בָּרוּךְ הִשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ, חִטֵּט בָּאַרְגָּז, וְהוֹשִׁיט לְעֵבֶר מוֹטְקֶה שְׁטָר שֶׁל עֶשְׂרִים רוּבָּל.
"סְלַח לִי, יְדִידִי, יֵצֶר הַמָּמוֹן גָּבַר עָלַי. הֵא לְךָ, קַבֵּל אֶת כַּסְפְּךָ", לָחַשׁ לוֹ. נָבוֹךְ מְעַט מִגִּלּוּי הָאֱמֶת, לָקַח מוֹטְקֶה אֶת הַכֶּסֶף, דְּחָפוֹ עָמֹק בָּאַרְנָק וּמִהֵר אֶל עֶגְלָתוֹ, שֶׁהֲרֵי עָלָיו לְהַסְפִּיק עוֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן.
לְעֵת עֶרֶב, כְּשֶׁיָּשַׁב בָּרוּךְ בְּבֵיתוֹ וְסָעַד פַּת עַרְבִית, נִפְתְּחָה לְפֶתַע הַדֶּלֶת. מוֹטְקֶה פָּרַץ לַבַּיִת כְּרוּחַ סְעָרָה, מְנוֹפֵף בְּיָדוֹ בִּשְׁטַר בֶּן עֶשְׂרִים הָרוּבָּל, לְשׁוֹנוֹ מִשְׁתַּרְבֵּב בְּרַעַד, וּפָנָיו חִוְּרִים. "סְלַח לִי יְדִידִי, סְלַח לִי יַקִּירִי. לָמָּה עָשִׂיתָ זֹאת? לָמָּה הוֹצֵאתָ מֵאַרְנָקְךָ כֶּסֶף שֶׁלֹּא לָקַחְתָּ?".
"וּמַדּוּעַ לֹא נִזְהַרְתָּ בִּלְשׁוֹנְךָ?", נַעֲנָה בָּרוּךְ, "לָמָּה בִּיַּשְׁתָּ אוֹתִי לְעֵינֵי כֹּל?".
"וְכִי אָמַרְתִּי שֶׁאַתָּה לָקַחְתָּ? רַק אָמַרְתִּי שֶׁחֲסֵרִים בְּאַרְנָקִי עֶשְׂרִים רוּבָּל", הִצְטַדֵּק מוֹטְקֶה.
"לֹא אָמַרְתָּ, אֲבָל נָתַתָּ אֶת הַתְּחוּשָׁה", אָמַר בָּרוּךְ. "וְכִי מִי הֶחְזִיק אֶת הָאַרְנָק מִלְבַדִּי? כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ הֵבִינוּ שֶׁאַתָּה מַאֲשִׁים אוֹתִי. לוּ לֹא הוֹצֵאתִי מִכַּסְפִּי עֶשְׂרִים רוּבָּל, לֹא הָיִיתָ מַאֲמִין לִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה בִּשְׁלֵמוּת".
"סְלַח לִי, בָּרוּךְ, בּוֹא נַחְזֹר לִידִידוּתֵנוּ, קַח אֶת כַּסְפְּךָ", בִּקֵּשׁ מוֹטְקֶה.
"לֹא, לֹא אֶקַּח. נָתַתִּי לְךָ אֶת הַכֶּסֶף בְּלֵב שָׁלֵם וְגַם סָלַחְתִּי לְךָ בְּאוֹתוֹ רֶגַע. אַתָּה יָכוֹל לַחְזֹר הַבַּיְתָה רָגוּעַ וְשָׁלֵו", אָמַר בָּרוּךְ.
"מַה פֵּרוּשׁ?! לָמָּה שֶׁאֲקַבֵּל מִמְּךָ כֶּסֶף שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי?!", נִזְעַק מוֹטְקֶה.
"דַּי, הָעִנְיָן נִגְמַר, קִיַּמְתִּי מִצְוָה וְאֵין בִּרְצוֹנִי לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף", קָבַע בָּרוּךְ.
"אַכְרִיחַ אוֹתְךָ לְקַבֵּל אֶת שֶׁלְּךָ בְּדִין תּוֹרָה!", צָעַק מוֹטְקֶה בְּעָמְדוֹ בַּפֶּתַח.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר יָשַׁב הָרַב בְּדִין תּוֹרָהּ מוּזָר זֶה. כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו סִפֵּר מוֹטְקֶה כֵּיצַד נִזְכַּר בְּבֵיתוֹ כִּי שִׁלֵּם עֶשְׂרִים רוּבָּל לְיוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר, וְשָׁכַח לִרְשֹׁם זֹאת בְּפִנְקָסוֹ. מִיָּד הִכָּה 'עַל חֵטְא' וְהִתְחָרֵט עַל חֲשַׁד הַשָּׁוְא שֶׁחָשַׁד בִּידִידוֹ הַיָּקָר. לְעֻמָּתוֹ עָמַד בָּרוּךְ אֵיתָן בְּדַעֲתוֹ שֶׁלֹּא יִקַּח אֶת הַכֶּסֶף. כָּל רְצוֹנוֹ הָיָה לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת הָעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ, הוֹצִיא עֶשְׂרִים רוּבָּל מִכִּיסוֹ לְמַעַן שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה. מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיא כֶּסֶף עֲבוּר הִדּוּר מִצְוָה, טָעַן.
הָרַב הִבִּיט בַּשְּׁנַיִם בְּרֹךְ וּבְאַהֲבָה וְאָמַר: "הַכֶּסֶף הוּא כְּלִי שָׁרֵת בְּיָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת טוֹב. אַצִּיעַ לָכֶם מַה לַּעֲשׂוֹת בְּעֶשְׂרִים הָרוּבָּל הַלָּלוּ: בְּעַיְרָתְךָ, מוֹטְקֶה, יֵשׁ נַעֲרָה יְתוֹמָה, וּבְעַיְרָתְךָ בָּרוּךְ, יֵשׁ נַעַר יָתוֹם. רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם מַתְאִימִים זֶה לָזֶה, אַךְ אֵין לָהֶם בַּמֶּה לַּעֲרֹךְ חֲתֻנָּה. תֵּן אַתָּה, מוֹטְקֶה, עֶשְׂרִים רוּבָּל מִשֶּׁלְּךָ וְאֶת עֶשְׂרִים הָרוּבָּל שֶׁמְּמָאֵן בָּרוּךְ לָקַחַת, וְאוּלַי תִּרְצוּ לְהוֹסִיף עַל סְכוּם זֶה, וּתְקַיְּמוּ מִצְוַת הַכְנָסַת כַּלָּה".
הָרַעְיוֹן מָצָא חֵן בְּעֵינֵי שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְזוּג הַיְּדִידִים, בָּרוּךְ וּמוֹטְקֶה, הוֹבִילוּ אֶת בְּנֵי עַיְרָתָם לַחֻפָּה, כִּ'מְחֻתָּנִים' מַמָּשׁ.
מבט לגאולה
הַפַּעַם נְסַפֵּר סִפּוּר אֲמִתִּי שֶׁאֵרַע לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת:
בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַלְּבוּשִׁים חֲגִיגִית, הִתְיַשְּׁבוּ בַּמְּכוֹנִית וְהִתְאַרְגְּנוּ לִנְסִיעָה אֲרֻכָּה בִּמְיֻחָד. הֵם תּוֹשָׁבֵי אַחַת הֶעָרִים בַּצָּפוֹן, וְהָיָה עֲלֵיהֶם לְהַגִּיעַ לְשִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית שֶׁל קְרוֹבֵיהֶם בִּרְחוֹב אַלְמוֹנִי, בְּעִיר פַּלְמוֹנִית, בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ.
נָסְעוּ וְנָסְעוּ, הָעֶרֶב הֶחְשִׁיךְ, עָבְרָה שָׁעָה וְעָבְרוּ שְׁעָתַיִם, כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נִרְדְּמוּ וְרַק הַנֶּהָג הִמְשִׁיךְ לַעֲקֹב אַחַר הַתַּמְרוּרִים וְשִׁלְטֵי הַדְּרָכִים.
לְפֶתַע פָּקְחָה הָאִמָּא אֶת עֵינֶיהָ, אַחֲרֶיהָ עוֹד יֶלֶד וְעוֹד אֶחָד, וְכֻלָּם הִסְתַּכְּלוּ סָבִיב לְגַלּוֹת הֵיכָן הֵם נִמְצָאִים.
"יֹפִי, הִגַּעְנוּ!" – הֵם הִכְרִיזוּ יַחַד בְּשִׂמְחָה וּבְסִפּוּק וְהֵחֵלּוּ לְהִתְמַתֵּחַ וּלְיַשֵּׁר אֶת הוֹפָעָתָם הַמְּקֻמֶּטֶת. כִּי אָכֵן, הֵם הִגִּיעוּ אֶל אַחַד הַצְּמָתִים הַיְּדוּעִים בְּיוֹתֵר בְּאֵזוֹר הַמֶּרְכָּז, הַצֹּמֶת הָעוֹמֵד מַמָּשׁ בְּפִתְחָהּ שֶׁל הָעִיר, בָּהּ גָּרִים קְרוֹבֵיהֶם הַחוֹגְגִים.
מְאֻחָר יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר הֵם כְּבָר יָשְׁבוּ סְבִיב שֻׁלְחַן הַמְּסִבָּה, וּכְבָר נֶאֶמְרוּ כַּמָּה פְּעָמִים "לְחַיִּים", הַשִּׂיחָה הִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה אֶל נוֹשֵׂא הַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָן. שָׁאַל מִישֶׁהוּ: "מַה פִּתְאוֹם אוֹמְרִים כֻּלָּם, הִנֵּה אֲנַחְנוּ כְּבָר בְּתוֹךְ הַגְּאֻלָּה... הֲרֵי אִם מִסְתַּכְּלִים סָבִיב רוֹאִים בְּמוּחָשׁ, אֵיךְ הַגָּלוּת מְבַצְבֶּצֶת מִכָּל פִּנָּה"...
חִיֵּךְ אָז אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה מִן הַצָּפוֹן, וּבִקֵּשׁ לְסַפֵּר סִפּוּר...
הוּא פָּתַח וְסִפֵּר עַל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה שֶׁעָבְרוּ הוּא וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִכְתֹבֶת הַמְּסִבָּה.
"יוֹדְעִים אַתֶּם מָתַי קָרְאוּ יְלָדַי 'יֹפִי הִגַּעְנוּ!'?" – הוּא שָׁאַל. "הֵם צָעֲקוּ כָּךְ, כַּאֲשֶׁר גִּלּוּ שֶׁהִגַּעְנוּ כְּבָר לְצֹמֶת הַדְּרָכִים הָעוֹמֶדֶת בְּפֶתַח הָעִיר שֶׁלָּכֶם.
"לִכְאוֹרָה, הֲרֵי עוֹד הָיָה עָלֵינוּ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הָעִיר, וּבָעִיר עַצְמָהּ לִמְצֹא אֶת הָרְחוֹב הַמַּתְאִים, וּבָרְחוֹב עַצְמוֹ לִמְצֹא אֶת מִסְפַּר הַבַּיִת הַמַּתְאִים.
"וּבְכָל זֹאת, הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל כֻּלָּנוּ הָיְתָה שֶׁלְּעֻמַּת כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂינוּ, מִבֵּיתֵנוּ הַמְּרֻחָק, הִנֵּה הַצֹּמֶת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הִיא מַמָּשׁ בִּבְחִינַת – 'הִגַּעְנוּ'.
"כָּךְ גַּם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת דֶּרֶךְ הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה שֶׁעָבְרוּ, הִנֵּה הַתְּקוּפָה הַזֹּאת, הִיא כְּבָר מַמָּשׁ בִּבְחִינַת – 'הִגַּעְנוּ'... נָכוֹן שֶׁלְּמַעֲשֶׂה אֲנִי עֲדַיִן 'מִחוּץ לָעִיר', אֲבָל בְּכָל זֹאת כְּבָר 'הִגַּעְנוּ'... כְּבָר כְּדַאי לְהַתְחִיל 'לְיַשֵּׁר אֶת הַהוֹפָעָה הַמְּקֻמֶּטֶת' – לְהִתְכּוֹנֵן בְּפֹעַל לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ".
סיפורי חסידים
"נְחַפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ..."
פַּעַם שִׂחֲקוּ כַּמָּה יְלָדִים בְּמִשְׂחַק 'מַחֲבוֹאִים' וְהִזְדַּמֵּן לְשָׁם צַדִּיק אֶחָד מִצַּדִּיקֵי פּוֹלִין.
רָאָה הַצַּדִּיק שֶׁאַחַד הַיְּלָדִים בּוֹכֶה, פָּנָה אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ: "מַדּוּעַ אַתָּה בּוֹכֶה?".
עָנָה הַיֶּלֶד: "הִתְחַבֵּאתִי כְּדֵי שֶׁיְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי, וּפִתְאוֹם גִּלִּיתִי שֶׁאַף אֶחָד לֹא מְחַפֵּשׂ אַחֲרַי"...
שָׁמַע הַצַּדִּיק אֶת הַדְּבָרִים וְאָמַר בִּדְבֵקוּת: "גַּם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִתְחַבֵּא כָּךְ מִפְּנֵי בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְכַוָּנָתוֹ הִיא, שֶׁיְּחַפְּשׂוּ אַחֲרָיו. אַךְ לֹא מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ, וְהַצַּעַר עַל כָּךְ הוּא גָּדוֹל מְאוֹד"...
עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר יֵשׁ "הַעֲלָמוֹת וְהֶסְתֵּרִים", כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא רוֹאִים בְּגָלוּי אֶת עֶזְרַת ה' בָּעוֹלָם, הַדָּבָר הוּא כְּדֵי שֶׁ'נְּחַפֵּשׂ' אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי הַ'חִפּוּשׂ' הַזֶּה, יָקָר בְּיוֹתֵר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
