מערכת COL
|
יום י"ד אייר ה׳תשס״ח
19.05.2008
לא לסטות מהדרך ● מאמר דעה
בעקבות היוזמה של ישיבת מגדל העמק לדחות את "הקבוצה" בשנה וכמות התגובות הנרחבת שהגיעו למערכת, בחרתי להתמקד בנושא ולהרחיב מנקודת מבט אישית. ראשית כל הנני כותב מתוך הנחה שהקוראים מודעים לחשיבות שהרבי ייחס לנושא הקבוצה ויותר מזה למודעות העקרונית שלנו בתור חסידים של הרבי לחזק את הוראותיו למאמר • מה דעתכם? הגולשים מוזמנים להביע את דעתם בתגובות >>>
מאמר דעה
מאת: אוריאל ליטוואק
בעקבות היוזמה של ישיבת מגדל העמק לדחות את "הקבוצה" בשנה וכמות התגובות הנרחבת שהגיעו למערכת, בחרתי להתמקד בנושא ולהרחיב מנקודת מבט אישית. ראשית כל הנני כותב מתוך הנחה שהקוראים מודעים לחשיבות שהרבי ייחס לנושא הקבוצה ויותר מזה למודעות העקרונית שלנו בתור חסידים של הרבי לחזק את הוראותיו.
לפניכם סיפור קצר הממחיש את החשיבות של ה"קבוצה" בעיני הרבי: בשנת תשד"מ הודיעו לתלמידי הקבוצה שעליהם לחזור לארץ כבר בחדש טבת מאחר שצה"ל ביטל את ההיתרים למשך שנה שלימה. הבחורים כתבו על כך לרבי וקבלו מענה "אזכיר על הציון" ולהנהלת הישיבות הרבי הורה דרך המזכירות שבאם הם לא יסדרו את ההיתרים הם יכולים לכתב מכתב התפטרות ולשלוח לכאן. (הלשון בלי אחריות)
אני יוצא מתוך נקודת הנחה שדחיית ה"קבוצה" בשנה גורמת בהכרח תדמית שלילית על ה"קבוצה" בכללות ובפועל דוחה את "קבוצה" לא רק בשנה. בחורים יתחילו מסגרת חדשה שבסיומה לא יהיה להם מספיק ברור שהם צריכים להמשיך ל"קבוצה" ולא רק להם זה לא יהיה ברור גם הוריהם יפקפקו בכך, כי אם קבוצה זה דבר שאפשר לדחות אז אולי אפשר בכלל לוותר עליו. בפרט ששנה לאחר סיום הישיבה גדולה הבחור כבר יכול להתחיל להגשים את מה שהוא למד בפרק האיש המקדש... ברור גם שאנחנו צריכים להסתכל קדימה ולקחת בחשבון תוצאות עתידיות בעקבות ההחלטה וכלל הוא: כשמתחילים לצאת מהתוואי אז הדרך פרוצה והכול יכול לקרות...
מכיוון שלדעתי חשוב למנוע חולשה בקיום רצון הרבי ובכלל הנני חושב שהמקום הכי טוב לבחור אחרי ישיבה גדולה הוא ב"קבוצה". אני נאלץ להסתייג מהיוזמה על אף שאני מכיר אישית את היוזמים מעריך ומכבד אותם.
אני יכול להעיד בוודאות מוחלטת ועם כל האחריות שאין דבר כזה ש"קבוצה" מקלקלת בחורים, לא היה ולא יהיה . מה שכן יכול לגרום ירידה רוחנית ב"תמים" זה סיום המסגרת, שלב זה הוא נקודת התפנית ואני יסביר: מאז הילדות הילד נתון בתוך מסגרת שמחייבת אותו. המסגרת מורכבת בכללות מההורים מהמחנכים ומהחברה, בפעם הראשונה שאדם חופשי מכל מסגרת והוא נתון בבחירתו החופשית (באופן יחסי) זו התקופה בה הוא מסיים ישיבה גדולה.
כשזה קורה והבחור מסיים ישיבה גדולה מה המקום הכי מתאים עבורו ? יש רק תשובה אחת והיא הכי מתאימה הכי נכונה והכי אחראית : לשהות בד' אמותיו של הרבי!
אצל הרבי הרי הכי קרוב לכל אחד לחזור בתשובה וכל פעם מחדש, כמה שרוצים. צריך רק לעלות לאוטובוס שיוצא כל יום מ-770 לאוהל הק' שם אתה מתקבל כמו בן יחיד ל"יחידות". כשמתפללים במניין של הרבי ורואים את הכסא הריק והמיותם, מה צריך יותר מזה כדי לבחור בדרך הנכונה הגורמת נחת רוח לרבי. אלה ועוד הרבה מעלות למקום יכולים להסביר איך זה שב-770 בחורים יושבים ולומדים יותר מכל מקום אחר, יותר מכל ישיבה אחרת בעולם.
הבחורים קצת אבודים אחרי ה"קבוצה"? יש לי פתרון, הנהלת הישיבה תשמור על קשר עם הבחורים תתמוך בהם ותמליץ להם על מסלול המשך, אם זה לחזור לישיבה בתור שלוחים או לטוס לשליחות במקום המתאים ואולי גם להישאר ב-770. במחשבה שנייה זה לא מתקבל על הדעת שצוות הישיבה ישמור על קשר עם הבחורים, אתם יודעים למה? פשוט מאד, כי צוות הישיבה אף פעם לא היה בקשר עם הבחורים גם לא כשהם היו בישיבה! אף אחד מצוות הישיבה לא ביקש לשוחח עם אחד הבחורים להבחין אם הוא מוכן ל"קבוצה" ולהמליץ בנושא זה או בכל נושא אחר. הם גם לא התוועדו עם הבחורים בשיעור ג' כדי להכין אותם רוחנית לקראת המעבר ולא וידאו שלכולם יש את האפשרות הרוחנית והגשמית לטוס לקבוצה .
צוות הישיבה יכול לישון מצוין גם כשלא דיברו עם יותר מחצי מהכיתה מילה אחת משך שלש שנים. האם הם אלה שדואגים לבחורים אחרי שהם עוזבים את הישיבה? אני אומר להם לא צריך! תדאגו לבחורים כשהם בישיבה .
ואני באמת שואל את עצמי, להשאיר את הבחור בלי מסגרת מחייבת בחדרה או בטבריה זה מה שיכין אותו לקבוצה???
הרי אם הבעיה ב"קבוצה" היא רק בנוגע ל"שנה שאחרי" אזי שאין פה שום פיתרון. השנה ש"אחרי" תופיע גם אם נאחר את קבוצה בשנה ולפעמים היא תופיע עוד לפני קבוצה, באותה שנה שהם יהיו בחסות הבתי חב"ד ...
אז למה להתפלג מכל הישיבות? למה לשנות "סדרי בראשית"? ואיפה הפתרון בזה ? ובכלל למה לחפש בעיות ופתרונות כל כך רחוק? כשהכתובת רשומה על הקיר וכל בחור והורה יודע אותה: ידוע לכל שאין שום בעיה לא עם הבחורים, בטח שלא עם "קבוצה" וגם לא עם השנים שאחרי.
ישנה רק בעיה אחת קשה בעולם הישיבות והיא שצוות הישיבות לא מסוגלים לגשת לבחורים ולדבר איתם, לא באופן כללי ובוודאי שלא באופן פרטי ובמילים אחרות תפקיד ה"משפיע" התעוות משך הזמן והיום יש מגיד שיעור בחסידות במקום "משפיע". נכון גם הבחורים אחראיים לכך אבל אותי לימדו שהקליינט אף פעם לא אשם...
בסיכומו של דבר, צוות הישיבה יחזק ויכין את הבחורים כך שהם יוכלו לטוס לקבוצה כמו תמיד תיכף אחרי הלימודים. צוות הישיבה או באי כוחם ידאג להם לאחרי הקבוצה ולו זה יהיה בדבר המינימאלי של ייעוץ בסיסי ויצירת קשר עם מכוני סמיכה או שלוחים בעולם.
בכתבה בה פורסם על היוזמה, הרבה מהקוראים בקשו לחזק ולעודד את יוזמי ההצעה. אני קורא לכם לתמוך ולחזק את ההוראה של הרבי: "שנה תמימה" אצל הרבי! "קבוצה" ללא פשרות, במסירות נפש, ברוחניות ובגשמיות, "קבוצה" זה המקום של התמימים איפה שהרבי מברך אותם בברכת הבנים...
כאן המקום להצדיע לבחורים שעושים הכול בשביל לטוס ל"קבוצה" גם כשהם לא מסודרים באישור מתאים מהצבא, זה הניסיון שהיה לנו תמיד והרבי בעצמו דאג של"תמימים" יהיו אישורים מתאימים למשך כל השנה ואני מאמין שגם היום הרבי ממשיך לדאוג לכך. ואז אחרי שנה שנמצאים בד' אמותיו של הרבי אז ורק אז בחור יכול ומסוגל ללכת לשליחות יד ביד עם הרבי ... הן בשליחות הכללית והן בשליחות הפרטית .
עם יד בלב אומר לכם שניסיתי להיות אובייקטיבי ולהביא לכם גם את הצד השני של המטבע אבל לא הצלחתי, מבחינתי אין אפשרות אחרת כמי ששהה ב"קבוצה" עד לא מזמן אני יודע בעצמי ואני מעיד על כל חבריי שה"קבוצה" זו החוויה הרוחנית הכי גדולה שיש ועליה אגיד ואמליץ : יפה שעה אחת קודם....
מאת: אוריאל ליטוואק
בעקבות היוזמה של ישיבת מגדל העמק לדחות את "הקבוצה" בשנה וכמות התגובות הנרחבת שהגיעו למערכת, בחרתי להתמקד בנושא ולהרחיב מנקודת מבט אישית. ראשית כל הנני כותב מתוך הנחה שהקוראים מודעים לחשיבות שהרבי ייחס לנושא הקבוצה ויותר מזה למודעות העקרונית שלנו בתור חסידים של הרבי לחזק את הוראותיו.
לפניכם סיפור קצר הממחיש את החשיבות של ה"קבוצה" בעיני הרבי: בשנת תשד"מ הודיעו לתלמידי הקבוצה שעליהם לחזור לארץ כבר בחדש טבת מאחר שצה"ל ביטל את ההיתרים למשך שנה שלימה. הבחורים כתבו על כך לרבי וקבלו מענה "אזכיר על הציון" ולהנהלת הישיבות הרבי הורה דרך המזכירות שבאם הם לא יסדרו את ההיתרים הם יכולים לכתב מכתב התפטרות ולשלוח לכאן. (הלשון בלי אחריות)
אני יוצא מתוך נקודת הנחה שדחיית ה"קבוצה" בשנה גורמת בהכרח תדמית שלילית על ה"קבוצה" בכללות ובפועל דוחה את "קבוצה" לא רק בשנה. בחורים יתחילו מסגרת חדשה שבסיומה לא יהיה להם מספיק ברור שהם צריכים להמשיך ל"קבוצה" ולא רק להם זה לא יהיה ברור גם הוריהם יפקפקו בכך, כי אם קבוצה זה דבר שאפשר לדחות אז אולי אפשר בכלל לוותר עליו. בפרט ששנה לאחר סיום הישיבה גדולה הבחור כבר יכול להתחיל להגשים את מה שהוא למד בפרק האיש המקדש... ברור גם שאנחנו צריכים להסתכל קדימה ולקחת בחשבון תוצאות עתידיות בעקבות ההחלטה וכלל הוא: כשמתחילים לצאת מהתוואי אז הדרך פרוצה והכול יכול לקרות...
מכיוון שלדעתי חשוב למנוע חולשה בקיום רצון הרבי ובכלל הנני חושב שהמקום הכי טוב לבחור אחרי ישיבה גדולה הוא ב"קבוצה". אני נאלץ להסתייג מהיוזמה על אף שאני מכיר אישית את היוזמים מעריך ומכבד אותם.
אני יכול להעיד בוודאות מוחלטת ועם כל האחריות שאין דבר כזה ש"קבוצה" מקלקלת בחורים, לא היה ולא יהיה . מה שכן יכול לגרום ירידה רוחנית ב"תמים" זה סיום המסגרת, שלב זה הוא נקודת התפנית ואני יסביר: מאז הילדות הילד נתון בתוך מסגרת שמחייבת אותו. המסגרת מורכבת בכללות מההורים מהמחנכים ומהחברה, בפעם הראשונה שאדם חופשי מכל מסגרת והוא נתון בבחירתו החופשית (באופן יחסי) זו התקופה בה הוא מסיים ישיבה גדולה.
כשזה קורה והבחור מסיים ישיבה גדולה מה המקום הכי מתאים עבורו ? יש רק תשובה אחת והיא הכי מתאימה הכי נכונה והכי אחראית : לשהות בד' אמותיו של הרבי!
אצל הרבי הרי הכי קרוב לכל אחד לחזור בתשובה וכל פעם מחדש, כמה שרוצים. צריך רק לעלות לאוטובוס שיוצא כל יום מ-770 לאוהל הק' שם אתה מתקבל כמו בן יחיד ל"יחידות". כשמתפללים במניין של הרבי ורואים את הכסא הריק והמיותם, מה צריך יותר מזה כדי לבחור בדרך הנכונה הגורמת נחת רוח לרבי. אלה ועוד הרבה מעלות למקום יכולים להסביר איך זה שב-770 בחורים יושבים ולומדים יותר מכל מקום אחר, יותר מכל ישיבה אחרת בעולם.
הבחורים קצת אבודים אחרי ה"קבוצה"? יש לי פתרון, הנהלת הישיבה תשמור על קשר עם הבחורים תתמוך בהם ותמליץ להם על מסלול המשך, אם זה לחזור לישיבה בתור שלוחים או לטוס לשליחות במקום המתאים ואולי גם להישאר ב-770. במחשבה שנייה זה לא מתקבל על הדעת שצוות הישיבה ישמור על קשר עם הבחורים, אתם יודעים למה? פשוט מאד, כי צוות הישיבה אף פעם לא היה בקשר עם הבחורים גם לא כשהם היו בישיבה! אף אחד מצוות הישיבה לא ביקש לשוחח עם אחד הבחורים להבחין אם הוא מוכן ל"קבוצה" ולהמליץ בנושא זה או בכל נושא אחר. הם גם לא התוועדו עם הבחורים בשיעור ג' כדי להכין אותם רוחנית לקראת המעבר ולא וידאו שלכולם יש את האפשרות הרוחנית והגשמית לטוס לקבוצה .
צוות הישיבה יכול לישון מצוין גם כשלא דיברו עם יותר מחצי מהכיתה מילה אחת משך שלש שנים. האם הם אלה שדואגים לבחורים אחרי שהם עוזבים את הישיבה? אני אומר להם לא צריך! תדאגו לבחורים כשהם בישיבה .
ואני באמת שואל את עצמי, להשאיר את הבחור בלי מסגרת מחייבת בחדרה או בטבריה זה מה שיכין אותו לקבוצה???
הרי אם הבעיה ב"קבוצה" היא רק בנוגע ל"שנה שאחרי" אזי שאין פה שום פיתרון. השנה ש"אחרי" תופיע גם אם נאחר את קבוצה בשנה ולפעמים היא תופיע עוד לפני קבוצה, באותה שנה שהם יהיו בחסות הבתי חב"ד ...
אז למה להתפלג מכל הישיבות? למה לשנות "סדרי בראשית"? ואיפה הפתרון בזה ? ובכלל למה לחפש בעיות ופתרונות כל כך רחוק? כשהכתובת רשומה על הקיר וכל בחור והורה יודע אותה: ידוע לכל שאין שום בעיה לא עם הבחורים, בטח שלא עם "קבוצה" וגם לא עם השנים שאחרי.
ישנה רק בעיה אחת קשה בעולם הישיבות והיא שצוות הישיבות לא מסוגלים לגשת לבחורים ולדבר איתם, לא באופן כללי ובוודאי שלא באופן פרטי ובמילים אחרות תפקיד ה"משפיע" התעוות משך הזמן והיום יש מגיד שיעור בחסידות במקום "משפיע". נכון גם הבחורים אחראיים לכך אבל אותי לימדו שהקליינט אף פעם לא אשם...
בסיכומו של דבר, צוות הישיבה יחזק ויכין את הבחורים כך שהם יוכלו לטוס לקבוצה כמו תמיד תיכף אחרי הלימודים. צוות הישיבה או באי כוחם ידאג להם לאחרי הקבוצה ולו זה יהיה בדבר המינימאלי של ייעוץ בסיסי ויצירת קשר עם מכוני סמיכה או שלוחים בעולם.
בכתבה בה פורסם על היוזמה, הרבה מהקוראים בקשו לחזק ולעודד את יוזמי ההצעה. אני קורא לכם לתמוך ולחזק את ההוראה של הרבי: "שנה תמימה" אצל הרבי! "קבוצה" ללא פשרות, במסירות נפש, ברוחניות ובגשמיות, "קבוצה" זה המקום של התמימים איפה שהרבי מברך אותם בברכת הבנים...
כאן המקום להצדיע לבחורים שעושים הכול בשביל לטוס ל"קבוצה" גם כשהם לא מסודרים באישור מתאים מהצבא, זה הניסיון שהיה לנו תמיד והרבי בעצמו דאג של"תמימים" יהיו אישורים מתאימים למשך כל השנה ואני מאמין שגם היום הרבי ממשיך לדאוג לכך. ואז אחרי שנה שנמצאים בד' אמותיו של הרבי אז ורק אז בחור יכול ומסוגל ללכת לשליחות יד ביד עם הרבי ... הן בשליחות הכללית והן בשליחות הפרטית .
עם יד בלב אומר לכם שניסיתי להיות אובייקטיבי ולהביא לכם גם את הצד השני של המטבע אבל לא הצלחתי, מבחינתי אין אפשרות אחרת כמי ששהה ב"קבוצה" עד לא מזמן אני יודע בעצמי ואני מעיד על כל חבריי שה"קבוצה" זו החוויה הרוחנית הכי גדולה שיש ועליה אגיד ואמליץ : יפה שעה אחת קודם....
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
