גילוי: הרבי ביקש להוסיף ערבית לחב"ד במרוקו
יהודה צייטלין, קזבלנקה
את היום שלו הרב שלום איידלמן מתחיל בצעידה ללא דאגה בלבושו הרבני וזקנו הלבן צחור. הוא עושה זאת כבר חמישים שנה ברציפות מאז הגעתו עם רעייתו בשליחות הרבי.
זה היה שבוע בדיוק לאחר חתונתם בפאריס והמראה לא השתנה: קולו המהדהד של המואזין, בעלי חנויות מטאטאים את המדרכה שהתמלאה חפצים בערב הקודם, בבתי קפה נראים גברים משפשפים קורי שינה תוך קריאת האותיות הקטנות בעיתון הבוקר. מזג האוויר הקריר אינו מגלה אפילו ברמז איזה חום ישרור בשעות הצהריים.
מוסדותיו, "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש", שוכנים במבוי של רחוב צדדי והינו אחד המוסדות היהודיים היחידים הנושאים שלט בכניסה. מהמקום הזה הוא מפעיל את בית המדרש לרבנים ושוחטים שאחראי במידה רבה ליצירת המלאי בדור האחרון של רבנים ומורי הוראה בקהילות מרוקו.
בשנות החמישים נערכו פרעות ביהודים כנקמה על "רצח האחים בפלסטין" ובימי מלחמות 'ששת הימים' ו'יום כיפור' שררה איבה גלויה כלפי היהודים. הרב איידלמן עצמו הותקף ברחוב לפני כמה שנים על-ידי שיכור שהחזיק בידו סכין. הוא ניצל בנס כשעוברי אורח התערבו ועצרו את הפורע מלבצע את זממו.
החיים בדאר אל-בידא (הכינוי הערבי לקזבלנקה) מתונים יותר כיום. רוחות מערביות, חילוניות וחומריות, נושבות כאן. מצד אחד, המגמה מחלישה את הקיצונים והקנאים שיתלהטו בכל פעם שישראל מפציצה את עזה. מצד שני, לא הגעתי למרוקו לראות את 'מקדונלדס' מוכר מזון מלאכותי עם כיתובים בערבית. איפה הרוח והנשמה של המדינה?
החסידה היא מוסלמית
לרבנית גיטל איידלמן יש אולי את התשובה כשהיא מספרת על פעילותה. הרבנית ילידת חרקוב שמשפחתה התגוררה בלונדון, מתפקדת כסמכות רוחניות למאות נשים היודעות כי ניתן לטלפן אליה בכל שעה נתונה לשאול שאלה או לקבל מידע וייעוץ.
"זה טבעי עבורן להתקשר אם לא הבינו משהו בשיעור שלנו או כשנוצרת בעיה הלכתית במטבח. אני מפריעה? שואלות הנשים, ואני תמיד עונה לא. הערתי אותך משינה? וודאי שלא, אפילו שמדובר ב-2 לפנות בוקר", היא מספרת ברוח בריטית טובה.
אחת משומעי לקחה היא אישה צעירה המהדרת במצוות ומעודדת אחרות להתחזק. הבעייה היחידה: היא ...מוסלמית.
"יום אחד פונה אלי אישה עם שם משפחה יהודי ומבקשת ללמוד יותר על כשרות וטהרת המשפחה. רק אחר-כך נודע לי שאביה הוא קתולי ואמה מוסלמית והיא נשואה ליהודי רח"ל. גיור מוסלמי נחשב עבירה חמורה במרוקו והיססתי אבל היא התעקשה. בנה עבר ברית מילה, היא באה לכל השיעורים הקבועים שאני מוסרת והיא דורשת מבעלה להדליק את התנור כי היא לא רוצה להכשיל אותו בבישול עכו"ם – הבישול שלה.
"כשהיא תעבור גיור ברבנות הראשית לצרפת בעוד שלושה חודשים, לא הרבה ישתנה אצלה במובן המעשי. חוץ משמירת השבת באופן מלא. הסברתי לה שלאינו יהודי אסור לשמור שבת, אז היא עושה איזה איסור קל. החברות היהודיות אוכלות אצלה והיא מתעניינת בכל ההלכות, מה מותר ומה אסור, ואיך מבשלים ואיפה משיגים בשר כשר.
"ההתעניינות הזו יוצרת עניין חיובי גם אצל האחרות - היהודיות. נשים במרוקו לא תמיד ידעו עברית. לא תמיד היה כאן חינוך לבנות. ואלה שנשלחו לבית-ספר צרפתי לא למדו לימודי קודש. לכן חשוב כל-כך שנשים ובנות – שעליהן נבנה הבית היהודי – יהיו בקיאות ומעורות בתפילה ומצוות".
פת שחרית וג'לבייה
כשמתפללי "אוהל יוסף יצחק" פותחים מסכת קידושין לאחר התפילה השמש כבר יוקדת על מצחם. בירכתי החדר אישה בג'לבייה מנקה את שאריות ארוחת הבוקר שכללה באגט, ביצים קשות, ריבה ושמן זית.
הרב איידלמן זוכר את הימים בהם היה נוסע לרפת כדי להשגיח על 'חלב ישראל'. עכשיו, כשילדיו (והוא עצמו) התבגרו, הוא מביא חלב מצרפת במחיר משולש לבקבוק. הגיל ניכר גם על ספרי הקודש המציפים את המדפים. כראוי לכולל אברכים הפועל בשעות הבוקר והערב, יש פה עשרות סטים של גמרא, משנה, שולחן-ערוך ומפרשים. השימוש התכוף בהם ניכר היטב על כריכותיהם המרופטות. הרב מסביר את הסלקא דעתך של הגמרא ואחד המשתתפים ממשיך להקשות תוך הסנפת טבאק לאפו.
"תגיד לי אתה", שואל אותי תיאורטית גבריאל אלחרר, רופא שיניים מצודד ופעיל בתחום החינוך היהודי, "בניו-יורק אתה יכול לקום ברבע לשבע בבוקר ולהספיק להיות במשרד בתשע לאחר תפילה, ארוחת בוקר ושיעור גמרא?"
אלחרר בן 42, שחותנו מתגורר בישראל, הוא מהסוג המרימים גבה כששואלים אותם מדוע הם לא ברחו ממרוקו כמו שאר היהודים. אלה יזכירו את הערתו הבדחנית-למחצה של רבי מחלוף אבוחצירה שאם משה רבינו היה רואה את מרוקו הוא לא היה מנסה להיכנס לארץ-ישראל.
"יש אפשרות לחיות כאן חיים יהודיים ומשפחתיים מלאים עם מנוחת הנפש", אומר אלחרר. "אתה לא רוצה חיים שקטים?".
מדינת הלכה – כפשוטה
ותמיד יש צד שני. ניסים בטיטו ניהל עד לפני 25 שנה תלמוד תורה בעיירה מרוקנית עם שמונים תלמידים והיה לו עסק טקסטיל מניב פירות. בשפה שקטה הוא מספר ששלושת בניו מתגוררים בפאריס ובתו בישראל וש"לא בטוח איזה מביניהם יותר בטוח ליהודים". בכוונתו לעבור בקרוב לשכונת נווה-ים בראשון-לציון לקהילה הגדלה של השליח הרב חנן כוחונובסקי.
"אני ואשתי נשארנו פה לבד. אנו חיים במדינה ערבית ואנשים פוחדים. רק אלה שיש להם מסחר נשארו. אני בטח אתגעגע למרוקו כי זה המולדת שלי. יש לנו שורשים ומסורת ואיפה שאהיה – אני מרוקאי ואשאר מרוקאי".
מה שבטיטו לא ימצא בישראל הוא התוקף הייחודי של הרבנים והרבנות שבין ידועיה נמנים ה'בבא-סאלי' רבי ישראל אבוחצירה ורבי שלום משאש זצוק"ל. "מתקיים בנו 'ונחתום בטבעת המלך'", אומר הרב איידלמן שגיטין נערכים תחת פיקוחו בבית מדרשו.
"זה לא כמו אמריקה וצרפת. הממשלה נותנת לרבנים סמכות מלאה ומשכורת – צנועה. אמנם אבל יש כאן פרינציפ: הנישואין והגיטין והפסקים של הרבנים בענייני ממונות מוכרים על-ידי המדינה. אפשר לומר שהלכות הירושה מיושמות במרוקו. בארץ יש לאדם אופצייה ללכת לרב, ואם אחד הצדדים אינו מסכים עליהם ללכת לערכאות. אין דרך לחייב אותו לדין תורה. מרוקו היא המדינה היחידה הנוהגת לפי התורה".
איך באמת? "השאלה היא על מדינות אחרות איך הם לא", הרב עונה.
כדוגמא להבדלי קהילות, הרב מספר על ראביי רפורמי שהגיע לעיר לביקור פרטי וביקש "לראות משהו יהודי". הרב איידלמן, שהקים 14 מקוואות במרוקו במהלך השנים, לקחו לאחד מהם. "הוא היה בן שישים והתחיל לרקוד כשראה את המקווה שבניתי בבניין מגורים בקזבלנקה. הוא אמר 'לראות מקווה בקזבלנקה זה נס'. זה לא שבניו-יורק הוא כן רואה מקוואות..."
הרבי שלף טופס
כיעור ויופי שוכנים פה צד בצד באין מפריע. כפות תמרים צומחות בחצר בניין רעוע, רכב טרנטה מפריח עשן דלק זול כשהוא עוקף רכב חדיש, עלי נענע ריחניים נמכרים מול תרנגולים שחוטים, נהג משאית אשפה זורק מחלונו בשאננות עטיפה של חטיף והמסגד חסן השני הנחשב הכי יקר בעולם משקיף על שכונת עוני.
מסגד מפואר זה ליד חוף עם טיילת מודרנית המלאה במלונות ומסעדות. בין התפילות – ויש כמה כאלה ביום – בני דתות אחרות מורשים להיכנס. קבוצה של 30 ישראלים שביקרה במקום היססה אם לפתוח איתי בשיחה – כאילו העברית שלהם לא הסגירה את מוצאם. בלא ידיעה, נכנסתי בשעה אסורה וראיתי את המתפללים חולצים נעליים, שמים אותם בשקית, וניגשים להשתחוות ארצה. שומר מיהר להטיס אותי החוצה ברגע שמשכתי תשומת-לב עם הבזק המצלמה.
הפרצוף הכי נפוץ במדינה היא של המלך מוחמד השישי. תמונתו תלוייה כמעט בכל בית ועסק ועל מודעות רחוב. וכך גם במוסדות חב"ד. "זה מנהג המדינה", מסביר הרב איידלמן. הוא מגלה כי פעם קיבל טלפון מבא-כוח הרבי באירופה הרב בנימין גורודצקי ע"ה ששאלו מדוע השפה הערבית אינה כתובה על הבלנק של מוסדותיו.
"הרבי מאוד כיבד את הממשל (במרוקו) ואמר שזו מלכות של חסד", אומר הרב איידלמן. "כשהרב גורודצקי שאל אותי מדוע הטופס של הכולל לא כתוב בערבית, שאלתי אותו מה יום מיומיים והאם באמת לא כתוב. הוא היה ב'יחידות' והרבי הוציא טופס של כולל האברכים והראה שאין נכתב. במרוקו צריך לרשום בערבית, הרבי אמר ומאז ערבית מופיעה אצלינו אפילו שאני לא יודע לקרוא עברית, אלא רק להבין".
המפקדת של קזבלנקה
כשהגיע זמן לטעום משהו המליצו לי על מסעדת "אמריקנו". שתי מסעדות יהודיות שוכנת בהפרש של רחוב ושתיהן עם משגיחי כשרות – מחלוף ביטון בראשונה ושלמה אלפסי בשנייה.
ההבדל? לשנייה אין תעודת כשרות.
בעמדי לחכות לצ'יפס מטוגן וסלט, ביטון שולף לכבודי מארנקו תמונה של הרבי ואישש מה שכבר הפך לקביעה: התמונה של הרבי נמצאת בכל מקום במרוקו. ראיתי אותה על לוח שנה חב"די התלוי בכל בית-כנסת, על ציור שמן על בד קנבס בבתים יהודיים, במסעדות, במוזיאון בבית-עלמין בעיר פאס ובין חפצים יהודים עתיקים למכירה.
הקרדיט לכך נזקף לרב לייבל רסקין ע"ה, שליח חב"ד המנוח שהיה ידוע בלהט החסידי שלו והותיר רושם עמוק על יהדות מרוקו. יליד רוסיה, הוא זכה לשמש את הוריו של הרבי בעיר גלותם אלמא-אטא. כישרון היזמות שלו ניכר בתקופת לימודיו בחצר הרבי 770 בניו-יורק כשארגן 'מסיבות שבת' בהן מסר דברי תורה לילדים בבתי-כנסת ומאוחר יותר כשדחף להדפיס את דברי הרבי במה שנודע כסדרת הספרים "ליקוטי שיחות".
בקזבלנקה עצמה הוא הקים את בית-הספר "בית רבקה" שאיכלס מעל אלף תלמידים בימים היפים, ארגון "ופרצת" ומחנה הקיץ "גן ישראל" שפעל עם הנוער בחודשי הקיץ והחופשות. היה זאת המשך טבעי של רשת מוסדות החינוך שהוקמו על-ידי השליח הרב שלמה מטוסוב ע"ה. הרב רסקין הדפיס את ספר התניא בשפה הערבית ודאג לארגן סיום לימוד המחזור היומי ב'משנה תורה' בבית הרמב"ם בעיר פאס.
וכיום, חמש שנים לאחר פטירתו וכשילדיה בגרו, הגב' רסקין מסרבת לעזוב גם לאחר שמרבית היהודים היגרו לישראל, צרפת ואמריקה. "אני סוברת ששליחות שהרבי נתן צריך להמשיך כל זמן שחיים", היא אומרת בשפה ישירה מתוך משרדה. "אנחנו כמו הקברניט של האונייה - אנחנו האחרונים שעוזבים. כל זמן שיש פה יהודים - אנחנו כאן".
בעיניה, כל שליחות היא מיוחדת אולם יש לשליחות במרוקו ערך מוסף. "זו הייתה השליחות הראשונה של הרבי. הוא שלח שלוחים למרוקו שבועיים אחרי הסתלקות הרבי יוסף-יצחק. הרבי בעצם החל עם מרוקו. מרוקו היה אצל הרבי כמו ביכורים".
ואיך היא מסתדרת לבד, בהפעלת מוסד ומגורים במדינה מוסלמית? "כותבים פ"נ. שולחים צעטיל על האוהל ומקווים שהרבי נותן את הכוונה הנכונה".
לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן ● או כאן (להורדה)
מאפשרים לכם לקבל
