ילדים ב-COL: פרשת אמור
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת אֱמֹר
". . אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן . . לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". (ויקרא כא,א)
לְיוֹסִי, בְּנִי הַיָּקָר!
לְרֶגֶל יְצִיאָתְךָ לְטִיּוּל, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַזְכִּירְךָ כִּי – כֹּהֵן אַתָּה! אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה זוֹכֵר זֹאת תָּמִיד בְּעַצְמְךָ, וּבְכָל זֹאת, לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, הִנְנִי מְעוֹרֵר אוֹתְךָ לְהִשָּׁמֵר הַיּוֹם לְאֹרֶךְ הַמַּסְלוּל, שֶׁלֹּא לַעֲבֹר בִּמְקוֹמוֹת הַמְּטַמְּאִים וְכוּ'.
הֲנָאָה רַבָּה, אַבָּא
בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְבַקֵּשׁ ה' מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לְהַעֲבִיר מֶסֶר מְיֻחָד, צִוּוּי לַכֹּהֲנִים – שֶׁיִּזְהֲרוּ לִשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת כְּהֻנָּתָם, שֶׁיִּשָּׁמְרוּ לֹא לְהִטָּמֵא, וּבְמִקְרֶה הַצֹּרֶךְ שֶׁיְּמַהֲרוּ לְהִטַּהֵר כָּרָאוּי.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָכֵן מַעֲבִיר אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֶל הַכֹּהֲנִים, אַךְ בְּסוֹף הָעִנְיָן, פּוֹנֶה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ "אֶל כָּל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל", וּמְבַקֵּשׁ שֶׁבֵּית-הַדִּין יִקַּח חֵלֶק גַּם-כֵּן בַּשְּׁמִירָה עַל הַכֹּהֲנִים וּבְזֵרוּזָם, שֶׁלֹּא יִטָּמְאוּ חָלִילָה.
קוֹרְאִים יְקָרִים,
אִם אָכֵן יֵשׁ צֹרֶךְ שֶׁבֵּית-הַדִּין יְעוֹרֵר אֶת הַכֹּהֲנִים לִשְׁמֹר עַל קְדֻשָּׁתָם, מַדּוּעַ ה' לֹא צִוָּה כָּךְ מֵרֹאשׁ? מַדּוּעַ ה' לֹא בִּקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּנוֹסָף לַצִּוּוּי אֶל הַכֹּהֲנִים, שֶׁיְּצַוֶּה גַּם אֶת בֵּית-הַדִּין? לָמָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת מִדַּעְתּוֹ?
הַתְּשׁוּבָה הִיא פְּשׁוּטָה: ה' סָמַךְ עַל טִבְעָם שֶׁל הַכֹּהֲנִים שֶׁ"זְּרִיזִים הֵם". בְּתוֹךְ כָּל כֹּהֵן נָטוּעַ עָמֹק, הָרָצוֹן הָאֲמִתִּי לְהִשָּׁמֵר וּלְהִשָּׁאֵר טָהוֹר כָּל הַזְּמַן. אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ דָּאַג, שֶׁמָּא הַכֹּהֲנִים הֵם זְרִיזִים וּזְהִירִים רַק כָּל זְמַן שֶׁהֵם עֲסוּקִים בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. אוּלַי, כַּאֲשֶׁר הֵם עֲסוּקִים בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, הֵם עֲלוּלִים לִשְׁכֹּחַ... לָכֵן עָשָׂה 'סְיָג' וּבִקֵּשׁ שֶׁגַּם בֵּית-הַדִּין יִשְׁתַּתֵּף בַּשְּׁמִירָה עַל הַכֹּהֲנִים.
אֵיךְ כָּל הַדִּיּוּן הַזֶּה קָשׁוּר לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ?
כִּי כָּל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים". גַּם בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, קַיֶּמֶת נְקֻדָּה אֱלֹקִית קְטַנָּה, שֶׁהִיא תָּמִיד-תָּמִיד בְּמַצָּב שֶׁל "זְרִיזִים הֵם". כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, בְּמָקוֹם עָמֹק בְּנִשְׁמָתוֹ, רוֹצֶה כָּל הַזְּמַן לְהִשָּׁאֵר טָהוֹר וּמְחֻבָּר לַה'.
לָכֵן, יֵשׁ לְכֻלָּנוּ סִכּוּי, לָצֵאת לִגְאֻלָּה פְּרָטִית מִכָּל הָעִנְיָנִים הַלֹּא-רְצוּיִים הַמַּקִּיפִים אוֹתָנוּ. כִּי בְּתוֹך-ְתּוֹכֵנוּ יֶשְׁנָהּ נְקֻדָּה פְּנִימִית אַחַת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָצְאָה לְגָלוּת, שֶׁהִיא תָּמִיד בְּמַצָּב שֶׁל "כֹּהֲנִים, זְרִיזִים הֵם".
(ע"פ לקוטי שיחות, חלק ז, אמור)
הסיפור השבועי
בְּאוֹתָם יָמִים אוֹר וַאֲפֵלָה שִׁמְּשׁוּ בְּעִרְבּוּבְיָה. הַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת בְּפוֹלִין, שֶׁלִּפְנֵי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, שִׂגְשְׂגוּ וְגָדְלוּ, אוּלָם בָּהּ-בְּשָׁעָה גָּבְרָה וְהִתְעַצְּמָה הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת, וְגָרְרָה הִתְנַכְּלֻיּוֹת לַיְּהוּדִים, גְּזֵרוֹת וְהַגְבָּלוֹת.
יוֹם אֶחָד נִתְפַּס יְהוּדִי בְּחֵטְא 'חָמוּר': הִתְבָּרֵר כִּי הָאִישׁ סָחַר עִם אַחַד הַכַּפְרִיִּים הַגּוֹיִים. מַעֲשֶׂה זֶה הָיָה מְנֻגָּד לַחֹק בְּאוֹתָהּ עֵת, לְאַחַר שֶׁשּׂוֹנְאֵי-יִשְׂרָאֵל הִשְׁחִירוּ אֶת פְּנֵי הַיְּהוּדִים וְהִדְבִּיקוּ לָהֶם תָּוִית שֶׁל נוֹכְלִים הַמְּרַמִּים אֶת "הַכַּפְרִיִּים הַתְּמִימִים".
הַמַּעֲשֶׂה הִתְרַחֵשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. הַיְּהוּדִי הַסּוֹחֵר, שֶׁעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ לְעִיר-מְגוּרָיו, עָבַר דֶּרֶךְ אַחַד הַכְּפָרִים, וּבְתוֹךְ כָּךְ קָנָה סְחוֹרָה מִידֵי בֶּן-הַמָּקוֹם. אֶת הַסְּחוֹרָה הֶעֱמִיס עַל עֶגְלָתוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
סָמוּךְ לְשַׁעֲרֵי הָעִיר נִתְקַל בְּצֶמֶד שׁוֹטְרִים. כְּשֶׁרָאוּ הַשּׁוֹטְרִים יְהוּדִי מוֹבִיל עֲגָלָה עֲמוּסַת סְחוֹרָה, נִטְפְּלוּ אֵלָיו וְהֵחֵלּוּ לִבְדֹּק בְּצִיצִיּוֹתָיו. הַשּׁוֹטְרִים חָקְרוּ אֶת הַיְּהוּדִי חֲקִירַת שְׁתִי-וָעֵרֶב בִּדְבַר מְקוֹר הַסְּחוֹרָה.
לִבּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי פַּג בְּקִרְבּוֹ, בְּהַרְגִּישׁוֹ בַּסַּכָּנָה הַמְּרַחֶפֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ. בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ נִדְחַק לַפִּנָּה עַד שֶׁגִּלָּה אֶת הָאֱמֶת, כִּי קָנָה אוֹתָהּ מֵאַחַד הַכַּפְרִיִּים. הַשּׁוֹטְרִים פָּקְדוּ עָלָיו לְהִתְלַוּוֹת אֲלֵיהֶם, עִם עֶגְלָתוֹ הָעֲמוּסָה סְחוֹרָה – אֶל בֵּית-הַמַּעֲצָר.
כְּשֶׁרָאָה הַיְּהוּדִי הָאֻמְלָל כִּי כָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה – נִסָּה לְהַפְעִיל אֶת הַשִּׁיטָה הַיְּשָׁנָה, שֶׁעַל-פִּי-רֹב הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ. הוּא הִכְנִיס אֶת יָדוֹ לְכִיסוֹ, הוֹצִיא מִשָּׁם חֲבִילַת שְׁטָרוֹת וְהוֹשִׁיטָם לְעֵבֶר הַשּׁוֹטְרִים.
זִיק שֶׁל חַמְדָנוּת נִצַּת בְּעֵינָיו שֶׁל אַחַד הַשּׁוֹטְרִים, וּכְבָר הוֹשִׁיט יָד כְּדֵי לִטֹּל אֶת הַשֹּׁחַד. אוּלָם חֲבֵרוֹ, שֶׁהָיָה יָשָׁר מִמֶּנּוּ, אוֹ שֶׁמָּא שִׂנְאַת הַיְּהוּדִים שֶׁבְּלִבּוֹ גָּבְרָה אַף עַל תַּאֲוַת הַמָּמוֹן – סִכֵּל אֶת הַמַּהֲלָךְ. הוּא הֵחֵל לִצְעֹק עַל הַיְּהוּדִי כִּי הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁעָבַר הֲרֵי הוּא כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְעֻמַּת נִסְיוֹנוֹ הַנּוֹאָל לְשַׁחֵד אִישׁ-חֹק. וְאָמְנָם, בְּעוֹד עַל סַחַר עִם גּוֹיִים הָיָה צָפוּי לַיְּהוּדִי עֹנֶשׁ קַל יַחֲסִית, עַל שִׁחוּד שׁוֹטֵר צָפוּי הָיָה לְמַאֲסָר מְמֻשָּׁךְ.
"אוֹר וַאֲפֵלָה" אָמַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם יָמִים, עַל-אַף הַחֻקִּים שֶׁהִגְבִּילוּ אֶת יְהוּדִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמִסְחָרָם, שִׁמֵּשׁ יְהוּדִי תַּלְמִיד-חָכָם בְּתַפְקִיד הַתּוֹבֵעַ הַכְּלָלִי שֶׁל פּוֹלִין. הַלָּה, שֶׁשֵּׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ שׁוֹר, הָיָה נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדֶּר-סֶנְדֶר שׁוֹר, בַּעַל הַ'תְּבוּאוֹת שׁוֹר'. מֶמְשֶׁלֶת פּוֹלִין, בִּרְצוֹתָהּ לְהוֹכִיחַ אֶת 'נְאוֹרוּתָהּ', נָהֲגָה (כְּפִי שֶׁנָּהֲגוּ מְדִינוֹת נוֹסָפוֹת בְּאֵירוֹפָּה) לְמַנּוֹת לְמִקְצָת הַתַּפְקִידִים הַבְּכִירִים בַּמְּדִינָה בְּנֵי מִעוּטִים. כָּךְ הִגִּיעַ נֶכְדּוֹ שֶׁל הַפּוֹסֵק הַנּוֹדָע לְתַפְקִידוֹ הֶחָשׁוּב וְהַבָּכִיר.
מוֹעֵד הַמִּשְׁפָּט הִגִּיעַ. הַנִּתְבָּע, שֶׁבְּמוֹ-יָדָיו הִפִּיל אֶת עַצְמוֹ מִן הַפַּח אֶל הַפַּחַת, לֹא צִפָּה לְיוֹתֵר מִדַּי. לְבֵית-הַמִּשְׁפָּט נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ יְהוּדִים שֶׁרִחֲמוּ עַל אֲחִיהֶם הַסּוֹחֵר, לְצַד גּוֹיִים שׂוֹנְאֵי-יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּחֲלוּ לְמַפַּלְתּוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי, וּסְתָם סַקְרָנִים.
אַךְ כַּאֲשֶׁר מִשָּׁמַיִם חֲפֵצִים לְסַיֵּעַ לְאָדָם, הַסִּיּוּעַ בּוֹא יָבוֹא גַּם כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים. עִם תְּחִלַּת הַמִּשְׁפָּט הִקְרִיא הַתּוֹבֵעַ הַכְּלָלִי אֶת גִּלְיוֹן הַהַאֲשָׁמוֹת נֶגֶד הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי. לְאַחַר מִכֵּן פָּנָה הַשּׁוֹפֵט לַסּוֹחֵר וְהִצִּיג לוֹ סִדְרַת שְׁאֵלוֹת, שֶׁבְּסוֹפָן הַשְּׁאֵלָה אִם יֵשׁ לוֹ לוֹמַר דְּבַר-מָה לַהֲגָנָתוֹ.
הָאֻמְלָל מִלֵּא אֶת פִּיו מַיִם, בְּיָדְעוֹ כִּי כָּל נִסָּיוֹן שֶׁלּוֹ לְהַכְחִישׁ אֶת מַעֲשָׂיו מוּל עֵדוּתָם שֶׁל שְׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים, יְעוֹרֵר גִּחוּךְ וְאוּלַי אַף יַחְמִיר אֶת מַצָּבוֹ.
לְפֶתַע הֵחֵל הַתּוֹבֵעַ לְזַמְזֵם – כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ – אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת: "מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ עָלָיו בַּדֶּרֶךְ, נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי". בְּכָךְ הִתְכַּוֵּן לִרְמֹז לֶחָשׁוּד, כִּי בְּעִנְיַן אַשְׁמַת הַשֹּׁחַד יָכוֹל הוּא לִטְעֹן שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שׁוּם כַּוָּנָה לְשַׁחֵד אֶת הַשּׁוֹטְרִים, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר אֵרַע בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אִלְּצָה אוֹתוֹ הַהֲלָכָה לִמְסֹר אֶת כַּסְפּוֹ לַשּׁוֹטְרִים.
הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ-סֵפֶר, מִהֵר לְהֵאָחֵז בְּחֶבֶל-הַהַצָּלָה שֶׁהֻשְׁלַךְ לְעֶבְרוֹ. לְפֶתַע חָזַר הַצֶּבַע לִלְחָיָיו וְהוּא בִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּת-הַדִּבּוּר. בְּקוֹל רוֹעֵד בְּמִקְצָת הִשְׁמִיעַ אֶת טִעוּנוֹ וְלִמֵּד אֶת הַשּׁוֹפֵט וְאֶת כָּל קְהַל הַנּוֹכְחִים בָּאוּלָם פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת. סִימָנִים שֶׁל מְבוּכָה נִכְּרוּ עַל פְּנֵי הַשּׁוֹפֵט, שֶׁהֶאֱזִין לַדְּבָרִים בְּהִשְׁתָּאוּת וּבְכֹבֶד-רֹאשׁ גַּם-יַחַד.
לְאַחַר שְׁקִילַת הַדְּבָרִים זְמַן-מָה, קָבַע הַשּׁוֹפֵט מוֹעֵד לְדִיּוּן נוֹסָף, שֶׁאֵלָיו זִמֵּן אֶת רַבָּהּ שֶׁל וַרְשָׁה. הַשּׁוֹפֵט שָׁאַל אֶת הָרַב אִם אָמְנָם יֵשׁ הֲלָכָה בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקּוֹבַעַת כִּי יְהוּדִי הַנִּמְצָא בַּדֶּרֶךְ וְהַשַּׁבָּת עוֹמֶדֶת לְהִכָּנֵס – אָסוּר לוֹ לְטַלְטֵל אֶת אַרְנָקוֹ וְהוּא רַשַּׁאי לְמָסְרוֹ לְגוֹי שֶׁיְּטַלְטְּלֶנּוּ בַּעֲבוּרוֹ. הָרַב אִשֵּׁר אֶת הַדְּבָרִים תּוֹךְ הַשְׁמָעַת הַמִּשְׁנָה כֻּלָּהּ וְהַסְבָּרָתָהּ בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם.
דִּבְרֵי הָרַב שִׁכְנְעוּ אֶת הַשּׁוֹפֵט וְהוּא הֶחְלִיט לִפְטֹר אֶת הַיְּהוּדִי מֵאַשְׁמַת הַצָּעַת שֹׁחַד לַשּׁוֹטְרִים. מִכֵּיוָן שֶׁשֻּׁכְנַע בְּנִקְיוֹן-כַּפָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי בֶּעָווֹן הֶחָמוּר, הֶחְלִיט לְהָקֵל עִמּוֹ גַּם בָּעֲבֵרָה עַל חֻקֵּי הַמִּסְחָר. "הִשְׁתַּכְנַעְתִּי שֶׁהֶחָשׁוּד הוּא אָדָם יָשָׁר וְשׁוֹמֵר חֹק", סִכֵּם הַשּׁוֹפֵט וְשָׁלַח אֶת הַיְּהוּדִי לְדַרְכּוֹ.
לְסִפּוּר זֶה – שֶׁאֵרַע לִפְנֵי יוֹתֵר מִמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנִים וְעָבַר מִדּוֹר לְדוֹר – נָהֲגוּ הַמְּסַפְּרִים לְהוֹסִיף הֶעָרָה: "צֵא וּלְמַד אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת נוֹסֶפֶת יְכוֹלָה לִצְמֹחַ מִיְּדִיעַת הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן אִלּוּלֵא יָדַע הֶחָשׁוּד אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה, לֹא הָיָה קוֹלֵט אֶת הָרֶמֶז שֶׁשִּׁגֵּר לְעֶבְרוֹ הַתּוֹבֵעַ וְלֹא הָיָה נִצָּל".
מבט לגאולה | עם חבלי הקליטה של יורי ואורי | פרק שמיני
תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: בְּמַהֲלַךְ הַהֲכָנוֹת לִמְדוּרַת לַ"ג בָּעֹמֶר קוֹרֵא אַחַד הָאַבְרֵכִים לְיוּרִי לְהִכָּנֵס לְבֵית-הַכְּנֶסֶת.
לֹא רוֹצִים לָצֵאת!
חִכִּיתִי לְיוּרִי עַל מַדְרֵגוֹת חֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת. גַּם כְּשֶׁיּוֹסִי הָאַחֲרָאִי עַל אִסּוּף הָעֵצִים לַמְּדוּרָה סִמֵּן לִי לַחְזֹר וְלַעֲזֹר בִּסְחִיבַת הָעֵצִים, צָעַקְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי מְחַכֶּה עַד שֶׁיּוּרִי יֵצֵא.
רֶבַע שָׁעָה חָלְפָה, וְיוּרִי יָצָא מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת וּפָנָיו זוֹרְחוֹת.
"נוּ, יָדַעְתָּ לְתַרְגֵּם אֶת הַמִּלָּה שֶׁבִּקְּשׁוּ מִמְּךָ?", שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. – "כֵּן בְּוַדַּאי", חִיֵּךְ יוּרִי. "אֲבָל לֹא בִּגְלַל זֶה אֲנִי כָּל-כָּךְ מְרֻצֶּה". – "אָז מִמָּה כֵּן?", הִסְתַּקְרַנְתִּי.
– "הָאַבְרֵךְ שֶׁקָּרָא לִי לְהִכָּנֵס, קוֹרְאִים לוֹ פֶּרְלְמַן. הוּא הִזְמִין אוֹתָנוּ לָבוֹא אֵלָיו כָּל שָׁבוּעַ לְשִׁעוּר שְׁבוּעִי וּבִקֵּשׁ שֶׁנָּבִיא אִתָּנוּ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר יְלָדִים בְּנֵי גִּילֵנוּ. יִהְיוּ הַפְתָּעוֹת וְגַם כִּבּוּד קַל!".
תּוֹךְ כְּדֵי אִסּוּף הָעֵצִים הֵפַצְנוּ אֶת הַשְּׁמוּעָה הַמְּשַׂמַּחַת בֵּין הַחֲבֵרִים, וּבְיוֹם חֲמִישִׁי כְּבָר נִצְּבוּ מוּל הַשֶּׁלֶט "מִשְׁפַּחַת פֶּרְלְמַן" כִּתְרֵיסַר יְלָדִים מְצַפִּים.
לְאַחַר כַּמָּה נְקִישׁוֹת בַּדֶּלֶת, פָּתַח לָנוּ הָאַבְרֵךְ פֶּרְלְמַן ("אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּקְרְאוּ לִי בָּרוּךְ, לֹא הָרַב וְלֹא אֲדוֹנִי" – אָמַר לָנוּ בְּחִיּוּךְ כְּשֶׁהוֹדִיעַ עַל זְמַן הַשִּׁעוּר), וּבִקֵּשׁ שֶׁנִּכָּנֵס.
בָּרוּךְ הִתְיַשֵּׁב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן. בִּקַּשְׁנוּ גַּם אֲנַחְנוּ לְהִתְיַשֵּׁב, אֲבָל אָז צִוָּה עָלֵינוּ בָּרוּךְ: "אַתָּה שָׁם, הַגָּבוֹהַּ, אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ? יַעֲנְקִי. אַל תֵּשֵׁב לְיַד הָאֲרוֹן, הוּא עָלוּל לְהִתְלַכְלֵךְ. שֵׁב מִמּוּל... אַתֶּם שְׁנֵיכֶם, יוּרִי וְהֶחָבֵר שֶׁלּוֹ, מָה הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ? אוּרִי. אַל תֵּשְׁבוּ בְּיַחַד, אַתָּה שֵׁב בְּצַד שְׂמֹאל, וְאַתָּה בַּפִּנָּה הַיְּמָנִית... אַתֶּם שָׁם, אַל תָּשִׂימוּ יָדַיִם עַל הַשֻּׁלְחָן, הוּא יָקָר מְאוֹד..."
קוֹלוֹת מְמֻרְמָרִים הֵחֵלּוּ לַעֲלוֹת מִבֵּין הַיְּלָדִים, אֲבָל הַהוֹרָאוֹת וְהַפְּקוּדוֹת רַק הֶחְמִירוּ: "אַתָּה שָׁם נִרְאֶה לִי הֲכִי חָזָק", הוּא פָּנָה לְיוֹסִי, "אָז אִם אַתָּה כְּבָר פֹּה, תַּעֲלֶה עַל הַסֻּלָּם וְתוֹרִיד אֶת אַרְגַּז כְּלֵי-הָעֲבוֹדָה לְמַטָּה... וְאַתָּה...", הַפַּעַם הוּא הִצְבִּיעַ עַל קוֹבִּי, "אֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁהַתִּינוֹק הִתְחִיל לִבְכּוֹת. לֵךְ תְּנַעְנֵעַ אֶת הָעֲרִיסָה שֶׁלּוֹ, בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי מִצַּד יָמִין..."
הָיִינוּ הֲמוּמִים. מָה קוֹרֶה פֹּה?
אַבְרוּמִי הֵיטִיב לְהַגְדִּיר אֶת מָה שֶׁחָשְׁבוּ כֻּלָּם, כְּשֶׁאָמַר בְּקוֹל: "חָשַׁבְתִּי שֶׁבָּאנוּ לְכָאן לִלְמֹד"...
בָּרוּךְ חִיֵּךְ, נִכַּר הָיָה שֶׁצִּפָּה לָאַמִּיץ הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּעֵז לְהִתְלוֹנֵן בְּקוֹל.
"כֻּלְּכֶם בְּעֶצֶם לֹא מְרֻצִּים מֵהַפְּקֻדּוֹת וְהַהוֹרָאוֹת שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם", אָמַר בָּרוּךְ, "וּבְכָל זֹאת אַתֶּם מְבַצְּעִים אוֹתָן. חִשְּׁבוּ, אִם הָיִיתִי בָּא אֲלֵיכֶם בָּרְחוֹב וּמַנְחִית עֲלֵיכֶם אֶת הַהוֹרָאוֹת הָאֵלּוּ, הֲרֵי אַף אֶחָד לֹא הָיָה מְבַצֵּעַ אוֹתָן. אָז מָה פִּתְאוֹם עַכְשָׁו אַתֶּם בְּכָל זֹאת מְבַצְּעִים אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר?! חֲשַׁבְתֶּם עַל זֶה?".
עַכְשָׁו כְּבָר הֵבַנּוּ שֶׁהוּא בִּצֵּעַ עָלֵינוּ כָּאן אֵיזֶה תַּרְגִּיל, אֲבָל עוֹד לֹא הֵבַנּוּ בְּדִיּוּק מָה. אַבְרוּמִי עָנָה גַּם הַפַּעַם: "כִּי בַּבַּיִת שֶׁלְּךָ אֲנַחְנוּ אוֹרְחִים, וְלֹא יָפֶה לְהִתְנַגֵּד לְבַקָּשׁוֹת הַמְּאָרֵחַ".
"יָפֶה מְאוֹד!", בָּרוּךְ חִיֵּךְ שׁוּב. "נָגַעְתָּ בְּדִיּוּק בַּנְּקֻדָּה. זֶה הֲרֵי בְּעֶצֶם מָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: 'כָּל מָה שֶׁאוֹמֵר לְךָ בַּעַל-הַבַּיִת עֲשֵׂה, חוּץ מִצֵּא!'. אוֹרֵחַ חַיָּב לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת אוֹמֵר לוֹ. אָז פֹּה אֲנִי בַּעַל-הַבַּיִת וְלָכֵן נֶאֱלַצְתֶּם לְבַצֵּעַ גַּם אֶת הַפְּקֻדּוֹת הַמּוּזָרוֹת שֶׁלִּי, וַאֲנִי מִתְנַצֵּל עַל כָּךְ"...
פָּנָיו שֶׁל בָּרוּךְ הִרְצִינוּ: "אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ, עַם-יִשְׂרָאֵל, נִמְצָאִים כָּאן בָּעוֹלָם עַל תֶּקֶן אוֹרְחִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כְּפִי שֶׁאוֹרֵחַ יוֹדֵעַ שֶׁכָּעֵת הוּא נָתוּן לַחֲסָדָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת הַמְּאָרֵחַ, כָּךְ בְּדִיּוּק גַּם אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בָּעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לָכֵן מֻטָּל עָלֵינוּ לְבַצֵּעַ אֶת כָּל פְּקֻדּוֹתָיו, בֵּין אֶת אֵלּוּ שֶׁאָנוּ מְבִינִים וּבֵין אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים.
"אֲבָל יֵשׁ דָּבָר אֶחָד יוֹצֵא מִן הַכְּלָל – 'צֵא'. אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָצֵאת – אֲנַחְנוּ לֹא מַסְכִּימִים... 'צֵא' פֵּרוּשׁוֹ לָצֵאת מִבֵּיתוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת – בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְלִהְיוֹת בַּגָּלוּת – לְכָךְ אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לְהַסְכִּים... אֵינֶנּוּ מַסְכִּימִים! אֲנַחְנוּ נִדְרֹשׁ שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַגְּאֻלָּה, עַד שֶׁ'בַּעַל-הַבַּיִת' יַחְזִיר אוֹתָנוּ לְבֵיתוֹ, בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה!
"זֶה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּמַדְנוּ הַיּוֹם, עַכְשָׁו בּוֹאוּ נִלְמַד עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים". סִכֵּם בָּרוּךְ וּפָתַח אֶת הַסֵּפֶר שֶׁהָיָה מֻנָּח לְפָנָיו.
אַךְ יוֹסִי לְיָדִי, עֲדַיִן לֹא הָיָה רָגוּעַ: "וְהֵיכָן הֵן הַהַפְתָּעוֹת שֶׁהוּא הִבְטִיחַ?", הוּא לָחַשׁ בְּאָזְנַי.
המשך יבוא
סיפורי חסידים
נִסֵּי נִסִּים מִמֶּרְחַקִּים
בְּאַחַד הַבְּקָרִים, נִכְנַס לַחֲדַר הַמַּזְכִּירוּת בִּ'770' אָדָם בַּעַל הוֹפָעָה מַרְשִׁימָה וּבִקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הָרַבִּי.
לְהִתְעַנְיְנוּתוֹ שֶׁל הַמַּזְכִּיר הָרַב גְּרוֹנֶר הֵשִׁיב הָאִישׁ: "אֲנִי רוֹפֵא מִדְּרוֹם-אָמֶרִיקָה. בִּרְצוֹנִי לִפְגֹּשׁ אֶת הָאָדָם שֶׁמְּסֻגָּל לְהַצִּיל חַיִּים בְּנִסֵּי-נִסִּים גַּם מִמֶּרְחָק אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים".
הִתְבָּרֵר, שֶׁאֶל בֵּית-הָרְפוּאָה בּוֹ עָבַד הִגִּיעָה פַּעַם אִשָּׁה יְהוּדִיָּה לִפְנֵי לֵדָה כְּשֶׁהִיא בְּסַכָּנַת חַיִּים. הָרוֹפְאִים סָבְרוּ שֶׁיִּהְיֶה לִנְקֹט בַּפְּעֻלּוֹת שֶׁיְּסַכְּנוּ אֶת הַאִם אוֹ אֶת הַתִּינוֹק.
הַבַּעַל הִתְיַפֵּחַ בִּבְכִי, כְּשֶׁלְּפֶתַע נִגְּשָׁה אֵלָיו אִשָּׁה שֶׁנָּכְחָה בַּמָּקוֹם וְהִתְעַנְיְנָה כֵּיצַד תּוּכַל לַעֲזֹר. הַבַּעַל הַנִּרְעָשׁ סִפֵּר לָהּ עַל הַמִּקְרֶה הַקָּשֶׁה.
"בִּנְיוּ-יוֹרְק חַי צַדִּיק גָּדוֹל הַמְּחוֹלֵל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת", אָמְרָה הָאִשָּׁה וּמִיָּד נָטְלָה יָזְמָה וְטִלְפְּנָה אֶל מַזְכִּירוּת הָרַבִּי. הָרַב גְּרוֹנֶר, שֶׁשָּׁמַע אֶת פְּרָטֵי הָעִנְיָן, אָמַר כִּי יִכָּנֵס מִיָּד אֶל הָרַבִּי, וּבִקֵּשׁ לְהִתְקַשֵּׁר שׁוּב תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת.
תְּגוּבַת הָרַבִּי הָיְתָה: הַאִם הַיּוֹלֶדֶת שׁוֹמֶרֶת עַל דִּינֵי הַבַּיִת הַיְּהוּדִי?
הָאִשָּׁה קִבְּלָה אֶת תְּשׁוּבַת הָרַבִּי וּמָסְרָה אוֹתָהּ לִבְנֵי מִשְׁפַּחַת הַיּוֹלֶדֶת, שֶׁהִמְתִּינוּ מִחוּץ לְחַדְרָהּ. גִּיסָתָהּ שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת הִבְטִיחָה כִּי תִּדְאַג בְּאֹפֶן אִישִׁי לְקַיֵּם אֶת הַהוֹרָאָה.
לְאוֹר זֹאת הוֹרָה הָרַבִּי כִּי עַל הַבַּעַל לִדְרֹשׁ מִן הָרוֹפֵא לְיַלֵּד אֶת הַתִּינוֹק כָּרָגִיל, וְהִבְטִיחַ שֶׁהַתִּינוֹק וְאִמּוֹ יֵצְאוּ מִן הַלֵּדָה לְלֹא פֶּגַע.
הַלֵּדָה הַמְּשַׂמַּחַת הִפְתִּיעָה אֶת הָרוֹפֵא הַמְּיַלֵּד עַד-כְּדֵי-כָּךְ, שֶׁבְּבִקּוּרוֹ הַבָּא בְּאַרְצוֹת-הַבְּרִית מָצָא לְנָכוֹן לַעֲצֹר בִּמְיֻחָד בִּ'770' כְּדֵי לִרְאוֹת בְּעֵינָיו אֶת הָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ.
שְׂכַר מִצְוָה
אֶחָד מֵחֲסִידֵי רַבִּי יִשָׂשׂכָר-דֹּב מֵרַדוֹשִׁיץ הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל. לְעֵת זִקְנָתוֹ סִפֵּר לְצֶאֱצָאָיו כֵּיצַד זָכָה לְעָשְׁרוֹ:
"כְּשֶׁנָּשָׂאתִי אֶת רַעְיָתִי, הִבְטִיחַ לִי חוֹתְנִי נְדוּנְיָה בְּסַךְ חֲמִשִּׁים מַטְבְּעוֹת-זָהָב. חוֹתְנִי הָיָה עָנִי, וּכְדֵי לַעֲמֹד בְּהַבְטָחָתוֹ לָוָה אֶת הַכֶּסֶף. אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה רָאִיתִי כִּי הַמַּלְוִים תּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לְהַחְזִיר לָהֶם אֶת חוֹבָם. נִכְמְרוּ רַחֲמַי וְהֶחְזַרְתִּי לוֹ אֶת כַּסְפֵּי הַנְּדוּנְיָה.
"כְּשֶׁחוֹתְנִי בִּקֵּר אֵצֶל הָרַבִּי מֵרַדוֹשִׁיץ, סִפֵּר לוֹ עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתִי. הוֹרָה לוֹ הַצַּדִּיק לְשָׁלְחֵנִי אֵלָיו. כְּשֶׁהִתְיַצַּבְתִּי לְפָנָיו בִּקְּשַׁנִי לְסַפֵּר אֶת כָּל פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר: 'יָפֶה עָשִׂיתָ. פַּרְנָסָה בְּרֶוַח וַעֲשִׁירוּת מֻבְטַחַת לְךָ לְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְאַף לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ'. וְאָכֵן, בִּמְהֵרָה הִתְקַיְּמָה בִּרְכַּת הַצַּדִּיק, וְהִיא מְקוֹר עָשְׁרֵנוּ".
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
