בשנת תשל"ח לערך, אסף הרב יצחק גליצנשטיין את כל המכתבים שכתבו לו "מניחי התפילין בכותל המערבי" ביניהם קציני צה"ל ואח"מים למיניהם. את המכתבים כרך בספר מהודר עם כריכה מהודרת. בעמוד הראשון, צוייר עמוד שער ובו נכתב כי הספר מיועד לכ"ק אדמו"ר. כאשר הגיע הספר ליעדו הביע הרבי את קורת רוחו הרבה ממנו ושביעות רצון מיוחדת במינה. המזכירים שנכנסו אל הקודש פנימה העידו שהספר לא ירד מעל שולחנו של הרבי זמן ארוך מאוד.

וסיפור נוסף: באחד הפעמים שהרב יצחק גליצנשטיין קיבל את תפיליו לאחר בדיקה אצל סופר סת"ם, הוא חלם באותו לילה מספר פעמים כי אש בוקעת מקוביית התפילין. בתחילה לא התייחס לחלום אך לאחר שהחלום חזר ונשנה חשש שיש דברים בגו. למחרת הלך לבדוק שוב את תפיליו ונתגלה כי כאשר הסופר הכניס את הפרשיה לביתה ע"י סכין, פגע הסכין וחתך את פרשיית הקלף ופסלה. כמובן שהפרשיה הוחלפה מיד ובסביבותיו של הרב גליצנשטיין אמרו כולם שמן השמים הודיעוהו על תפיליו שנפסלו בזכות מסירותו הרבה למבצע תפילין בכותל המערבי.