המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים

". . לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'". (ויקרא יט,טו)

חֲוָיָה מַדְהִימָה, שׁוֹנָה מִכָּל מָה שֶׁהִכַּרְתָּ...

סְעוּדַת שַׁבָּת "בְּרֹאשׁ יְהוּדִי"

זְמִירוֹת, טְעִימוֹת, רַעְיוֹנוֹת.

פְּרָטִים בַּמָּקוֹם – מְחַכִּים לְךָ!

עוֹמֵד לוֹ יְהוּדִי עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּפִתְאוֹם רוֹאֶה יְהוּדִי אַחֵר כִּמְעַט טוֹבֵעַ לוֹ בַּמַּיִם...

מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת?

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ כָּתוּב: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י – "לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ".

כְּלוֹמַר, אָסוּר לַעֲמֹד וְלִצְפּוֹת בִּיהוּדִי הַנִּמְצָא בְּסַכָּנָה, מִבְּלִי לְהוֹשִׁיט עֶזְרָה. בְּמִקְרֶה שֶׁל פִּקּוּחַ-נֶפֶשׁ, שֶׁבּוֹ יֵשׁ סִכּוּי סָבִיר שֶׁאָכֵן נִתָּן לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִן הַסַּכָּנָה, צָרִיךְ מִיָּד לְנַסּוֹת וּלְסַיֵּעַ, אֲפִלּוּ תּוֹךְ כְּדֵי סִכּוּן עַצְמִי.

הַדְּבָרִים הַלָּלוּ נְכוֹנִים גַּם לְגַבֵּי 'פִּקּוּחַ-נֶפֶשׁ' רוּחָנִי. כַּאֲשֶׁר רוֹאִים יְהוּדִי הָעוֹמֵד 'לִטְבֹּעַ' חָלִילָה בְּנִתּוּק מִן הַקְּדֻשָּׁה, צָרִיךְ לָרוּץ וּלְנַסּוֹת לְהַצִּילוֹ.

קוֹרְאִים יְקָרִים,

לְפִי פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, הַחוֹבָה לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל, הִיא רַק אִם – "אַתָּה יָכוֹל  לְהַצִּילוֹ", רַק אִם יֶשְׁנוֹ סִכּוּי שֶׁתַּצְלִיחַ.

כַּאֲשֶׁר אַתָּה נִגָּשׁ לְנַסּוֹת לְקָרֵב יְהוּדִים שֶׁעֲדַיִן אֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֵיךְ תֵּדַע אִם יֵשׁ לְךָ סִכּוּי סָבִיר לְהַצְלִיחַ? אֵיךְ תֵּדַע שֶׁאַתָּה אָכֵן רָאוּי לַמְּשִׂימָה וְאַתָּה הָאָדָם שֶׁ"יָּכוֹל לְהַצִּילוֹ"?

הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לִמֵּד אוֹתָנוּ כְּלָל חָשׁוּב: כָּל דָּבָר שֶׁיְּהוּדִי רוֹאֶה, הוּא בְּהַשְׁגָּחָה-פְּרָטִית. כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי רוֹאֶה אֵרוּעַ מְסֻיָּם, סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קֶשֶׁר אֵלָיו וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בְּאוֹתוֹ עִנְיָן.

אִם כָּךְ בְּרוּרָה לָנוּ הַתְּשׁוּבָה – "לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ".

אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׂם אוֹתְךָ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַמְּצוּקָה הָרוּחָנִית שֶׁל יְהוּדִי אַחֵר, סִימָן בָּרוּר הוּא שֶׁאַתָּה אָכֵן זֶה, שֶׁ"יָּכוֹל לְהַצִּילוֹ" וְזוֹהִי חוֹבָתְךָ.

(על-פי 'לקוטי שיחות' חלק ל"ב)

הסיפור השבועי

מֻפְרָשׁ מֵהָעוֹלָם

ר' דֹּב-בֶּער נִמְנָה עִם תַּלְמִידָיו שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי פִּינְחָס מִקּוֹרִיץ. אֶחָד הַמְּיֻחָדִים שֶׁבַּחֲבוּרָה הָיָה. פָּרוּשׁ מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, יוֹשֵׁב בְּאָהֳלֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב. רַעְיָתוֹ הַמְּסוּרָה הֵבִיאָה טֶרֶף לְבֵיתָם, מֵחֲנוּת קְטַנָּה לְדִבְרֵי סִדְקִית שֶׁבְּבַעֲלוּתָהּ. כַּף רַגְלוֹ שֶׁל הַבַּעַל מֵעוֹלָם לֹא דָּרְכָה בַּחֲנוּת.

שָׁנִים נָשְׂאָה הָאִשָּׁה לְבַדָּהּ בָּעֹל וְשָׁתְקָה. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן גָּדְלָה הַמִּשְׁפָּחָה וְעִמָּהּ גַּם נֵטֶל הַפַּרְנָסָה. בְּאֵין-בְּרֵרָה הֵחֵלָּה לִתְבֹּעַ מִבַּעֲלָהּ לְהוֹשִׁיט לָהּ עֶזְרָה בְּנִהוּל הַחֲנוּת, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְפַנּוֹת זְמַן לְעִנְיְנֵי הַבַּיִת הַשּׁוֹטְפִים וּלְגִדּוּל הַיְּלָדִים. "אִם אֵין אֲנִי דָּבוּק בְּקוֹנִי כָּל שְׁעוֹת הַיְּמָמָה, לָמָּה לִי חַיִּים!", טָעַן כְּנֶגְדָהּ ר' דֹּב-בֶּער.

מֵאַחַר שֶׁהִתְקַשּׁוּ לְהַגִּיעַ לְעֵמֶק הַשָּׁוֶה, הֶחְלִיטוּ הַשְּׁנַיִם לְהִתְיַצֵּב אֵצֶל הַצַּדִּיק וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַכְרָעָתוֹ. הִקְשִׁיב לָהֶם רַבִּי פִּינְחָס רֹב-קֶשֶׁב וּלְבַסּוֹף פָּסַק: שְׁעָתַיִם בַּיּוֹם יֵשֵׁב הַבַּעַל בַּחֲנוּת וּבְכָל יֶתֶר הַזְּמַן יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּסֵדֶר חַיָּיו הַקָּבוּעַ.

קִבֵּל עָלָיו ר' דֹּב-בֶּער אֶת הַהַכְרָעָה בְּהַכְנָעָה וּבְאַהֲבָה. עִם זֶה הִבְהִיר לְרַעְיָתוֹ כִּי לֹא יִשָּׁאֵר בַּחֲנוּת וְלוּ רֶגַע אֶחָד נוֹסָף עַל הַשְּׁעָתַיִם שֶׁקָּבַע רַבּוֹ. וְאָמְנָם כָּךְ הָיָה. מֵאוֹתוֹ יוֹם וְהָלְאָה יָשַׁב ר' דֹּב-בֶּער בַּחֲנוּת שְׁעָתַיִם תְּמִימוֹת בְּכָל יוֹם וְשֵׁרֵת אֶת הַלָּקוֹחוֹת כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ. עִם תֹּם הַזְּמַן, הָיָה מֵחִישׁ אֶת רַגְלָיו לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ – לְחַיָּיו הָאֲמִתִּיִּים.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁיָּשַׁב ר' דֹּב-בֶּער בַּחֲנוּת, נִכְנַס אֵלֶיהָ הַפָּרִיץ שֶׁשָּׁלַט בְּקוֹרִיץ וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ. לִבּוֹ שֶׁל ר' דֹּב-בֶּער נִבֵּא לוֹ רָעוֹת. "אֶחָד מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתֵּנוּ מֵת וְאָנוּ זְקוּקִים לַאֲרִיג מֶשִׁי מְשֻׁבָּח כְּדֵי לִתְפֹּר מִמֶּנּוּ תַּכְרִיכִים", אָמַר הַפָּרִיץ.

"אֲבָל אֵינֶנּוּ מוֹכְרִים כָּאן אֲרִיגִים!", הִתְפַּלֵּא ר' דֹּב-בֶּער.

"לֹא אִכְפַּת לִי", אָמַר הַפָּרִיץ, "כְּבָר נִכְנַסְתִּי לְכָאן וְאַתָּה נִרְאֶה לִי בְּהֶחְלֵט אִישׁ יָשָׁר וְהָגוּן". הַפָּרִיץ  הֵנִיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן צְרוֹר כֶּסֶף. "אֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ", הוֹסִיף. "בְּעוֹד שָׁעָה אָשׁוּב לְכָאן וּבְוַדַּאי כְּבָר יִהְיֶה הָאָרִיג בִּרְשׁוּתְךָ. וְגַם שְׂכַר טִרְחָה הָגוּן יִשָּׁאֵר בְּיָדְךָ".

סָגַר ר' דֹּב-בֶּער אֶת הַחֲנוּת וּפָנָה לְחַפֵּשׂ אֲרִיג מֶשִׁי לַפָּרִיץ. לְאַחַר שׁוֹטְטוּת מְמֻשֶּׁכֶת בֵּין סוֹחֲרֵי הָאֲרִיגִים שֶׁל קוֹרִיץ, נִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי מָצָא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ מִהֵר לַחֲנוּת. בְּעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת יִסְתַּיְּמוּ הַשְּׁעָתַיִם הַיּוֹמִיּוֹת שֶׁהִקְצָה לְעִנְיְנֵי הַחֲנוּת.

לְשִׂמְחָתוֹ, גַּם הַפָּרִיץ הִגִּיעַ לַחֲנוּת בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע. "הֲרֵי לְךָ, כְּבוֹדוֹ", אָמַר ר' דֹּב-בֶּער וְהֵנִיחַ לִפְנֵי הַפָּרִיץ אֶת אֲרִיג הַמֶּשִׁי. בְּלִבּוֹ שָׂמַח שֶׁהִצְלִיחַ לְמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ בְּמִגְבֶּלֶת הַזְּמַן שֶׁעָמַד לִרְשׁוּתוֹ. אוּלָם הַפָּרִיץ לֹא מִהֵר לְשׁוּם מָקוֹם. הוּא פָּרַשׂ אֶת הָאָרִיג עַל הַשֻּׁלְחָן וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּעִנְיָן. פָּנָיו הִבִּיעוּ שְׂבִיעוּת-רָצוֹן.

"יָדַעְתִּי כִּי אוּכַל לִסְמֹךְ עָלֶיךָ", אָמַר הַפָּרִיץ, "אַךְ כָּעֵת, כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט עַל הָאָרִיג חוֹשְׁשָׁנִי כִּי קָטָן הוּא בְּמִקְצָת וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ דַּי לַתַּכְרִיכִים. לֵךְ קְנֵה עוֹד מִן הָאָרִיג הַזֶּה".

נֶחְרַד ר' דֹּב-בֶּער לְמִשְׁמַע הַבַּקָּשָׁה. דַּוְקָא בְּאוֹתוֹ יוֹם אִחֲרָה רַעְיָתוֹ לָבוֹא אֶל הַחֲנוּת וּלְהַחְלִיפוֹ. לוּ הָיְתָה בָּאָה, הָיְתָה יְכוֹלָה הִיא לְהוֹסִיף לְטַפֵּל בְּבַקָּשׁוֹתָיו שֶׁל הַפָּרִיץ.

"מִצְטַעֵר, כְּבוֹדוֹ, אַךְ זְמַנִּי תָּם וַאֲנִי עוֹמֵד לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת כָּעֵת", אָמַר ר' דֹּב-בֶּער. הַפָּרִיץ הִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. הַיְּהוּדִי הֶחָצוּף הֵעֵז לְהַמְרוֹת אֶת פִּיו! עַל-אַף כַּעֲסוֹ הִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹר עַל אֲרֶשֶׁת שֶׁל קֹר-רוּחַ. "תִּרְאֶה, יְהוּדִי, אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ כָּאן רֶוַח נָאֶה בִּמְיֻחָד, שֶׁאֵינְךָ מַרְוִיחַ מֵחֲנוּתְךָ הַקְּטַנָּה בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים – אֵיךְ תּוּכַל לְסָרֵב?!".

הַדִּבּוּרִים עַל כֶּסֶף וּרְוָחִים לֹא הִרְשִׁימוּ כְּלָל אֶת ר' דֹּב-בֶּער. "מִצְטַעֵר, אַךְ אֵינִי יָכוֹל. מֻכְרָח אֲנִי לָשׁוּב בְּזֶה הָרֶגַע לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ", אָמַר. הַפָּרִיץ זָעַם, צָעַק וְאַף אִיֵּם, אַךְ כָּל אֵלֶּה לֹא הוֹעִילוּ. ר' דֹּב-בֶּער סָגַר אֶת הַחֲנוּת עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ וּפָנָה לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ.

בָּעֶרֶב קָרָא רַבִּי פִּינְחָס מִקּוֹרִיץ לְתַלְמִידוֹ. "סַפֵּר לִי, דֹּב-בֶּער, מָה עָבַר עָלֶיךָ הַיּוֹם", בִּקֵּשׁ. הֵחֵל הַתַּלְמִיד לְפָרֵט בְּאָזְנֵי רַבּוֹ אֶת כָּל סֵדֶר יוֹמוֹ, מֵרֶגַע קוּמוּ בַּבֹּקֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפֶרֶק הַחֲנוּת וְסִפֵּר עַל פְּגִישָׁתוֹ עִם הַפָּרִיץ, נִתְחַיֵּךְ הַצַּדִּיק חִיּוּךְ גָּדוֹל.

"אַשְׁרַי שֶׁכָּאֵלֶּה תַּלְמִידַי", אָמַר רַבִּי פִּינְחָס וְהוֹסִיף: "הִצַּלְתָּ אֶת חֶלְקִי בָּעוֹלָם-הַבָּא".

"אֲנִי הַקָּטָן?! בַּמֶּה זָכִיתִי?", תָּמַהּ ר' דֹּב-בֶּער.

הִסְבִּיר הַצַּדִּיק: "מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם – כְּשֶׁיֵּשׁ בְּכָךְ צֹרֶךְ, מִסִּבּוֹת הַשְּׁמוּרוֹת עִמִּי – אֲנִי נוֹהֵג לְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּמַעֲלוֹת תַּלְמִידַי. גַּם בְּךָ הִשְׁתַּבַּחְתִּי לֹא-פַּעַם עַל כִּי מֻפְרָשׁ אַתָּה כָּלִיל מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהִנֵּה בָּא מִי שֶׁבָּא וְדָרַשׁ לָדַעַת מִנַּיִן בִּטְחוֹנִי הַמֻּחְלָט כִּי אָמְנָם כָּךְ הוּא. 'מוּכָן אֲנִי לַעֲרֹב לְכָךְ בְּחֶלְקִי בָּעוֹלָם הַבָּא', עָנִיתִי לוֹ מִיָּד. 'אִם-כֵּן אֲנַסֶּה אוֹתוֹ', הִתְגָּרָה בִּי. נֶאֱלַצְתִּי לְהַסְכִּים. הַיּוֹם שָׁב אֵלַי הַמְּקַטְרֵג וְאָמַר, 'נִצְּחַתְנִי!'. כָּךְ יָדַעְתִּי כִּי נִזְדַּמֵּן לְךָ הַיּוֹם נִסָּיוֹן וְעָמַדְתָּ בּוֹ. הֲתָבִין אֵפוֹא כֵּיצַד הִצַּלְתָּ אֶת חֶלְקִי בָּעוֹלָם הַבָּא?"...

הַפָּרִיץ לֹא מִמֵּשׁ אַף אֶחָד מֵאִיּוּמָיו עַל ר' דֹּב-בֶּער, לֹא לְמָחֳרָת וְלֹא בַּיָּמִים הַבָּאִים. לְמַעֲשֶׂה, אִישׁ מִתּוֹשָׁבֵי קוֹרִיץ לֹא יָדַע לְהָשִׁיב עַל הַשְּׁאֵלָה – מִי מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ מֵת בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ.

מבט לגאולה  |  עם חבלי הקליטה של יורי ואורי  |  פרק שביעי

תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: אוּרִי מְסַיֵּעַ גַּם לְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יוּרִי לְהִתְקַדֵּם בִּשְׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

פָּנִים חֲדָשׁוֹת

"הָרֵם, מְשֹׁךְ!"... "לֹא, לֹא מֵהַצַּד הַזֶּה! כָּאן יֵשׁ מַסְפִּיק, צְרִיכִים עוֹד שְׁנַיִם לַצַּד הַשֵּׁנִי!"... קוֹלוֹת הַיְּלָדִים וְהַנְּעָרִים הָעוֹסְקִים בִּגְרִירַת חֲפָצִים לְכִוּוּן הַמַּחְסָן שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת הִדְהֲדוּ בַּאֲוִיר הַשְּׁכוּנָה – הָרָגוּעַ בְּדֶרֶךְ כְּלָל. מְדֻבָּר כַּמּוּבָן בְּאִסּוּף הָעֵצִים לִמְדוּרַת לַ"ג בָּעֹמֶר הַמָּסָרְתִּית שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת, וְלֹא רַק אֶת הָעֵצִים בִּלְבַד אָסַפְנוּ כִּי אִם גַּם אֶת כָּל הַגַּלְגַּלִּים וְהַקַּרְטוֹנִים וְכָל אֲשֶׁר בְּשֵׁם 'דָּלִיק' יְכֻנֶּה.

מְדוּרַת בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ תָּמִיד הָיְתָה לְשֵׁם-דָּבָר בָּעִיר כֻּלָּהּ. הִיא הִתְנַשְּׂאָה לְגֹבַהּ רַב, וְלִפְעָמִים שֶׁכִּמְעַט הִגִּיעָה לְגֹבַהּ בֵּית-הַכְּנֶסֶת עַצְמוֹ. וְתָמִיד בְּלֵיל לַ"ג בָּעֹמֶר עוֹמְדִים בְּנֵי הַקְּהִלָּה סְבִיב עֲרֵמַת הָעֵצִים הַמֻּקֶּפֶת בַּאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, רַב בֵּית-הַכְּנֶסֶת מַגִּישׁ אֶת הַלַּפִּיד הַבּוֹעֵר לָעֵצִים הַמְּשׁוּחִים הֵיטֵב בְּנֵפְטְ וּשְׁאָר חֳמָרִים דְּלִיקִים, וְהוּא עוֹמֵד וּמַדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ. וּמִשֶּׁמִּתְנַשֵּׂאת הַלֶּהָבָה הַשָּׁמַיְמָה פּוֹצֵחַ קְהַל הַגְּבָרִים וְהַיְּלָדִים בְּרִקּוּד חֲסִידִי מְלֻכָּד סָבִיב.

גַּם מִשְּׁכוּנוֹת אֲחֵרוֹת מַגִּיעִים לִרְאוֹת אֶת הַמְּדוּרָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהִיא אֵינָהּ הַמְּדוּרָה הַגְּבוֹהָה בָּעוֹלָם, הִיא לְפָחוֹת "הַמְּדוּרָה הַגְּבוֹהָה בָּעִיר". אִם-כֵּן, לֹא פֶּלֶא שֶׁכְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת הַתֹּאַר הַזֶּה אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהַתְחִיל לֶאֱסֹף עֵצִים עוֹד קֹדֶם חַג הַפֶּסַח (אַל דְּאָגָה, כָּל הָעֵצִים נְקִיִּים מֵחֲשַׁשׁ חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח...).

אֶת הַקְּטַנִּים מַמָּשׁ אֲנַחְנוּ מַעֲסִיקִים בִּגְזִירַת הַבַּדִּים הַיְּשָׁנִים לְבֻבּוֹת הָמָן. בְּתוֹר הַמְּדוּרָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר בָּעִיר אֲנַחְנוּ לֹא מִסְתַּפְּקִים בְּ'הָמָן' אֶחָד, אֶלָּא מְכִינִים גַּם בֻּבּוֹת שֶׁל עֲשֶׂרֶת בָּנָיו, וְעוֹד כַּמָּה בֻּבּוֹת שֶׁל צוֹרְרֵי דּוֹרֵנוּ.

בָּרוּךְ ה' הִצְלַחְנוּ לְהַשִּׂיג הַשָּׁנָה 'קְלוֹץ' (הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁל הַמְּדוּרָה) גָּדוֹל בִּמְיֻחָד, וְכָעֵת עָסַקְנוּ כֻּלָּנוּ – שֶׁזֶּה כּוֹלֵל גַּם אוֹתִי וְאֶת יוּרִי – בִּגְרִירַת בּוּל הָעֵץ לַמַּחְסָן הָאֲחוֹרִי.

בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁכּוֹחוֹתַי אוֹזְלִים, וְהִתְיַשַּׁבְתִּי לָנוּחַ עַל מַדְרֵגוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת, בְּהַבְטָחָה שֶׁ"אֲנִי חוֹזֵר עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת".

נַחְתִּי מְעַט, וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַכּוֹחוֹת חָזְרוּ, יָצָא מִדֶּלֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת אַבְרֵךְ צָעִיר שֶׁלּוֹמֵד בְּ'כּוֹלֵל אַחַר-הַצָּהֳרַיִם' הַמִּתְקַיֵּם בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת.

הוּא הִבִּיט מְמֻשָּׁכוֹת בַּחֲבוּרַת הַיְּלָדִים הָעוֹסֶקֶת בַּמִּצְוָה, הוּא אַף הִתְקָרֵב מְעַט וְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, וְאָז חָזַר אֵלַי: "סְלַח לִי, מִי מֵהַיְּלָדִים כָּאן זֶה הָעוֹלֶה הֶחָדָשׁ מֵרוּסְיָה?".

"בּוֹא וְאַרְאֶה לְךָ אוֹתוֹ", אָמַרְתִּי, וְקַמְתִּי מִמְּקוֹמִי. אֲבָל אָז הִתְעוֹרְרָה בִּי הַסַּקְרָנוּת – בְּכָל אֹפֶן יוּרִי הוּא חֲבֵרִי הַטּוֹב! – וְשָׁאַלְתִּי: "לָמָּה אַתָּה מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ?".

הָאַבְרֵךְ הִסְבִּיר: "אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים עַכְשָׁו בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת שִׂיחָה שֶׁל הָרַבִּי הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ, וְיֵשׁ שָׁם פִּתְגָּם מְסֻיָּם בְּרוּסִית שֶׁלֹּא הֵבַנּוּ. אָז אַחַד הָאַבְרֵכִים נִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ כָּאן נַעַר עוֹלֶה מֵרוּסְיָה שֶׁמַּכִּיר אֶת הַשָּׂפָה וְשֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, אוּלַי הוּא יֵדַע. לָכֵן נִשְׁלַחְתִּי לִקְרֹא לוֹ".

"אֹמַר לְךָ אֶת הָאֱמֶת", הוֹסִיף הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר בִּמְבוּכָה קַלָּה, "שֶׁאֲפִלּוּ לֹא שָׁאַלְתִּי אֵיךְ קוֹרְאִים לְאוֹתוֹ יֶלֶד רוּסִי, כִּי הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי אֲזַהֶה אוֹתוֹ מִיָּד: אִם זֶה יֶלֶד 'עוֹלֶה חָדָשׁ' בְּוַדַּאי הוּא עוֹמֵד מִן הַצַּד וְרַק מִסְתַּכֵּל, וּמִן הַסְּתָם הוּא גַּם נִרְאֶה שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם..."

"לֹא!", אָמַרְתִּי, וּלְקוֹלִי הִשְׁתַּרְבְּבָה נִימַת גַּאֲוָה קַלָּה. "יוּרִי בָּרוּךְ ה' הִשְׁתַּלֵּב מְצֻיָּן בֵּין הַיְּלָדִים, כְּשָׁוֶה בֵּין שָׁוִים". לֹא סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּהִשְׁתַּלְּבוּת הַזּוֹ, לֹא רָצִיתִי לְהִתְגָּאוֹת...

הִתְקָרַבְנוּ יוֹתֵר, וַאֲנִי הִצְבַּעְתִּי לוֹ מֵרָחוֹק: "הִנֵּה, זֶה יוּרִי"...

הָאַבְרֵךְ הִתְפַּעֵל עוֹד יוֹתֵר. "מָה אַתָּה אוֹמֵר! הֲרֵי הוּא נִרְאֶה מַמָּשׁ יֶלֶד חֲסִידִי לְכָל דָּבָר! אֲנִי לֹא רוֹאֶה בּוֹ שׁוּם דָּבָר שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם – אוֹתָן פֵּאוֹת, אוֹתוֹ סוּג לְבוּשׁ, וְאוֹתָהּ עֲדִינוּת בַּפָּנִים"...

"נָכוֹן", הִסְכַּמְתִּי בְּחִיּוּךְ.

- "אֲבָל הֵבַנְתִּי שֶׁרַק לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים הוּא וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ הֵחֵלּוּ לְהִתְקָרֵב לְתוֹרָה וּמִצְווֹת. לֹא כָּךְ?".

"נָכוֹן מְאוֹד!", אָמַרְתִּי. "אֲבָל יוּרִי לוֹמֵד הַרְבֵּה וְהוּא מַשְׁלִים אֶת הַפַּעַר בְּצוּרָה טוֹבָה".

הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר נֶעֱצַר עַל מְקוֹמוֹ וְאָמַר: "תִּרְאֶה כַּמָּה מַדְהִים, עַל-יְדֵי שֶׁהוּא לָמַד תּוֹרָה הוּא הִשְׁתַּנָּה וְקִבֵּל מַמָּשׁ פָּנִים אֲחֵרוֹת. אֵין לִי סָפֵק שֶׁזֶּה גַּם מָה שֶׁהָרַבִּי רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ: אִם נִלְמַד הֵיטֵב אֶת תּוֹרַת הַגְּאֻלָּה וְנִחְיֶה אִתָּהּ, אֲנַחְנוּ נִשְׁתַּנֶּה לְגַמְרֵי וְנַהֲפֹךְ לִהְיוֹת יְהוּדִים אֲחֵרִים, יִרְאוּ עַל הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ – יְהוּדִים שֶׁל גְּאֻלָּה!".

המשך יבוא

סיפורי חסידים

בְּרָכָה נִשְׂגָּבָה בַּ...מִּטְבָּח

בְּיוֹם חֻפָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מַהֲרַ"שׁ (רַבִּי שְׁמוּאֵל) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ עִם זוּגָתוֹ הָרַבָּנִית רִבְקָה, צִוָּה עָלָיו אָבִיו, הָרַבִּי הַ'צֶּמַח צֶדֶק', לָגֶשֶׁת וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכַּת סָבָתוֹ, הָרַבָּנִית שֵׁיְינָא (אֵשֶׁת אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי). כְּשֶׁנִּגַּשׁ לְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתָהּ, הֵשִׁיבָה שֶׁעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וּתְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּעֵת הַחֻפָּה. שָׁב הֶחָתָן לְאָבִיו וְחָזַר עַל דִּבְרֵי הָרַבָּנִית.

צִוָּה עָלָיו הַ'צֶּמַח צֶדֶק' לַחְזֹר אֵלֶיהָ וְלִדְרֹשׁ מִמֶּנָּה לְבָרְכוֹ דַּוְקָא עַכְשָׁו. קִיֵּם הַמַּהֲרַ"שׁ אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וְחָזַר אֶל הָרַבָּנִית, שֶׁשָּׁהֲתָה בַּמִּטְבָּח, עֲסוּקָה וּטְרוּדָה בַּהֲכָנוֹת לַחֲתֻנָּה. נָשִׁים רַבּוֹת הִתְרוֹצְצוּ סְבִיבָהּ כְּשֶׁהֵן מְמַלְּאוֹת אַחַר הוֹרָאוֹתֶיהָ, וּבְתוֹךְ כָּל הַהֲמֻלָּה הַזֹּאת עָמַד הַמַּהֲרַ"שׁ וְהִתְעַקֵּשׁ לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתָהּ דַּוְקָא עַכְשָׁו.

כְּשֶׁנּוֹכְחָה הָרַבָּנִית לָדַעַת שֶׁהֶחָתָן לֹא יְוַתֵּר, בִּקְּשָׁה מַיִם לִרְחֹץ אֶת יָדֶיהָ, הִנִּיחָה יָדֶיהָ עַל רֹאשׁוֹ וּבְמַעֲמַד שְׁנֵי עֵדִים בֵּרְכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל הַכּוֹחוֹת שֶׁיָּרַשְׁתִּי מִבַּעֲלִי יָחוּלוּ עַל רֹאשְׁךָ!". בִּרְכָּתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית גָּרְמָה לָרַבִּי הַ'צֶּמַח צֶדֶק' קוֹרַת-רוּחַ מְרֻבָּה.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)