מערכת COL | יום ט' ניסן ה׳תשס״ח 14.04.2008

ילדים ב-COL: פרשת אחרי / פסח

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)  המגזין המלא
ילדים ב-COL: פרשת אחרי / פסח

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

השבוע היהודי

חַג הַפֶּסַח

אַבִי הִתְמַתֵּחַ וְתָהָה מָה הַשָּׁעָה. לְפֶתַע, מִן הָעַרְפִלִּים שֶׁמִּמּוּלוֹ, שָׁמַע קוֹל בָּרֶקַע:

"...אֲבִיְהוֹיָדָע בֶּן אֲחְיָסָף בְּנִי, חָשׁוּב לִי מְאוֹד שֶׁתִּזְכֹּר אוֹתִי, אֶת סַבָּא שֶׁלְּךָ שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם. אָמְנָם אֲנִי כְּבָר אָמוּת כָּאן בַּמִּדְבָּר, אֲבָל מְאֻשָּׁר הִנְנִי כִּי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת אוֹתָהּ יְצִיאָה אֱלֹקִית וּפִלְאִית מִמִּצְרַיִם. וְאֶת זֵכֶר אוֹתוֹ יוֹם נֵס, יוֹם הַיְּצִיאָה, עָלֶיךָ לְהַעֲבִיר הָלְאָה לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים..."

*

עוֹדֶנּוּ מִתְפַּלֵּא עַל הַדְּבָרִים, שָׁמַע קוֹל מִכִּוּוּן אַחֵר:

"...עוֹמֵד אֲנִי לָלֶכֶת אֲבִיָהוּ נֶכְדִּי, בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. אֲבָל לִפְנֵי-כֵן, רוֹצֶה אֲנִי לְהַזְכִּיר לְךָ יוֹם מְסֻיָּם בְּחַיַּי, הַיּוֹם הַמַּשְׁמָעוּתִי בְּיוֹתֵר. זֶה קָרָה בְּאַחַת מִתְּקוּפוֹת הַשּׁוֹפְטִים בְּאַרְצֵנוּ. בְּאוֹתוֹ יוֹם הֶחְלַטְתִּי כִּי אֵין אֶת לִבִּי עוֹד לַעֲבֹד אֶת הַפְּסָלִים, הָעַשְׁתְּרוֹת וְהָאִילָנוֹת. בְּאוֹתוֹ יוֹם פָּרַצְתִּי בְּתוֹכִי אֶת מְצָרֵי הָעֲבוֹדָה-זָרָה, וּבִזְכוּת אוֹתוֹ יוֹם זָכִיתָ אַתָּה נֶכְדִּי, לְחִנּוּךְ שֶׁל תּוֹרָה וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱלֹקֵי כָּל הָאָרֶץ".

*

אַבִי חָשׁ נָבוֹךְ, מִי הֵם הַדּוֹבְרִים אֵלָיו? קוֹל שְׁלִישִׁי מִכִּוּוּן נוֹסָף, פָּנָה אֵלָיו פִּתְאוֹם:

"...וְאָז אֲבִיָּה, בְּאֶרֶץ גָּלוּתֵנוּ בְּכוּשׁ הָרְחוֹקָה, קִבַּלְנוּ פִּתְאוֹם אֶת הַיְּדִיעָה עַל גְּזֵרַת הַהַשְׁמָדָה שֶׁל מַלְכֵּנוּ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. רוֹצֶה אֲנִי לְסַפֵּר לְךָ עַל הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרֵי קַבָּלַת הַיְּדִיעָה. בְּאוֹתוֹ יוֹם, מְצָרִים שֶׁל אִיּוּם וּפַחַד הֵצֵרוּ עַל לְבָבֵנוּ. לִרְגָעִים אֲחָדִים כְּבָר הָיוּ כֻּלָּם בְּטוּחִים שֶׁהִנֵּה תֵּכֶף, יַעַזְבוּ הַיְּהוּדִים אֶת דָּתָם הַיְּהוּדִית הַמְּיֻחֶדֶת וְיַצִּילוּ אֶת עַצְמָם עַל-יְדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת 'דָּתֵי הַמֶּלֶךְ'. אֲבָל אֲנַחְנוּ יָצָאנוּ כֻּלָּנוּ בְּאַחַת אֶת מְצָרֵי הָאֵימָה, וְהִכְרַזְנוּ בְּקוֹל גָּדוֹל כִּי מוּכָנִים אָנוּ לִמְסִירוּת-נֶפֶשׁ".

*

קוֹל רְבִיעִי, קוֹל אַמִּיץ וְחָזָק, דִּבֵּר עַכְשָׁו אֶל אַבִי:

"...לְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לְשַׁעֵר אֲבִיאֵל בְּנִי, כַּמָּה מְפַתִּים נִשְׁמְעוּ דִּבְרֵי חִזְקִי, מִתְיַוֵּן הַכְּפָר שֶׁלָּנוּ. הוּא נִסָּה לְפַתּוֹת אוֹתִי וְאֶת חֲבֵרַי הַנְּעָרִים, לִזְנֹחַ אֶת הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה וְלִמּוּד הַתּוֹרָה בַּמְּעָרוֹת, וּבִמְקוֹם זֶה לְהִתְרוֹצֵץ בְּמִגְרְשֵׁי סְפּוֹרְט רַחֲבֵי יָדַיִם. אוּלָם בְּעוֹד מוֹעֵד, הֵבַנּוּ כִּי עוֹמֵד הוּא לְהוֹבִילֵנוּ לִהְיוֹת שׁוּב 'עֲבָדִים' לְ'מִצְרַיִם' הַיְּוָנִית. מִצְרַיִם שֶׁל פִּתּוּחַ הַגּוּף בִּמְקוֹם פִּתּוּחַ הַנְּשָׁמָה. וּבְיוֹם אֶחָד בָּרַחְנוּ כֻּלָּנוּ וְהִצְטָרַפְנוּ אֶל הַמַּכַּבִּים".

*

אַבִי הִתְעוֹרֵר פִּתְאוֹם וְהִנֵּה חֲלוֹם. אֵינֶנּוּ אֲבִיְהוֹיָדָע, אֵינֶנּוּ אֲבִיָהוּ, אֵינֶנּוּ אֲבִיָּה, אֵינֶנּוּ אֲבִיאֵל, אֵינֶנּוּ דּוֹן אַבְרָהָם מִסְּפָרַד, אֵינֶנּוּ אֲלֶכְּסַנְדֶּר אַבְרָהָם מֵרוּסְיָה, אֵינֶנּוּ אֵיְבִּי מִנְּיוּ-יוֹרְק, הוּא רַק סְתָם 'אַבִי', אַבִי מִיִּשְׂרָאֵל.

לְהֵיכָן נֶעֱלַם הַסַּבָּא? לְהֵיכָן נֶעֶלְמוּ כָּל אוֹתָם יָמִים קָשִׁים, יְמֵי גְּבוּרָה יְהוּדִית שֶׁל יְצִיאוֹת מִן הַמְּצָרִים, יָמִים שֶׁבָּהֶם הַסָּבִים הָרַבִּים שֶׁלּוֹ פָּרְצוּ אֶת חַבְלֵי הַמֵּצַר, וְיָצְאוּ מִגָּלֻיּוֹת לִגְאֻלּוֹת?

הַשָּׁעָה כְּבָר 6:45 בַּבֹּקֶר. מִתּוֹר מֵצַר הַשְֹּמִיכָה הַחַמָּה רָאָה אַבִי אֶת מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן נָעִים קָדִימָה אַט-אַט. אִם הוּא רוֹצֶה לְהַסְפִּיק לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, הוּא מֻכְרָח לָקוּם בַּשְּׁנִיָּה הַזֹּאת. אִם יַצְלִיחַ לָקוּם מִיָּד עַכְשָׁו, הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר נִמְרֶצֶת וּמְלֵאַת כּוֹחַ.

לָקוּם אוֹ לֹא לָקוּם? הַאִם יֵשׁ בּוֹ כּוֹחַ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם אֶל יוֹם חָדָשׁ?

*

"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" –  הֲלוֹא יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה בְּיוֹם אֶחָד בִּלְבַד, מַדּוּעַ כָּתוּב "כִּימֵי צֵאתְךָ" – בִּלְשׁוֹן רַבִּים?

אֶלָּא שֶׁיּוֹם לְיוֹם מִצְטָרֵף. כָּל 'יְצִיאוֹת מִצְרַיִם' הַקְּטַנּוֹת שֶׁל כָּל הַיְּהוּדִים בְּכָל הַדּוֹרוֹת – מִצְטָרְפוֹת זוֹ לְזוֹ, עַד שֶׁמֵּהֶן תִּצְמַח וְתִוָּצֵר – "אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" – הַגְּאֻלָּה הַמֻּחְלֶטֶת וְהַשְּׁלֵמָה מִן הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה.

 

 

הסיפור השבועי

מִפֶּסַח עַד פֶּסַח

אֲוִירָה שְׁפוּפָה שָׁרְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁנָה (תשי"א) בְּלֵיל-הַסֵּדֶר, בְּבֵית מִשְׁפַּחַת קוֹבְלָנוֹב, בִּרְחוֹב מָקְלִינָא 40, בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל לֶנִינְגְרָד. הַיָּמִים יְמֵי סְטָלִין הֶעָרִיץ. הַמָּצוֹד אַחַר יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וַחֲסִידִים בִּפְרָט, הִתְנַהֵל בִּמְלֹא עֻזּוֹ. אֵין פֶּלֶא אֵפוֹא כִּי לְאַחַר שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה נִכְשְׁלָה בְּנִסְיוֹנָהּ לַחְצוֹת אֶת גְּבוּל רוּסְיָה-פּוֹלִין (כְּפִי שֶׁעָשׂוּ בְּהַצְלָחָה יְהוּדִים רַבִּים), דֶּרֶךְ לְבוֹב, הִתְהַדְּקָה טַבַּעַת הַחֶנֶק סְבִיבָהּ.

כַּחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים קֹדֶם-לָכֵן, בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת נֹחַ, הוֹפִיעוּ שׁוֹטְרֵי הַק-ג-ב בְּבֵית הַמִּשְׁפָּחָה וְאָסְרוּ אֶת רֹאשָׁהּ, ר' אֱלִיעֶזֶר. חָדְשַׁיִם לְאַחַר מִכֵּן, בְּרֵאשִׁית חֹדֶשׁ שְׁבָט, לָקְחוּ גַּם אֶת הַבַּת, חַיָּה, אֲשֶׁר הֵנִיחָה בַּעַל צָעִיר וְתִינוֹק כְּבֵן שָׁנָה וָחֵצִי. שְׁבוּעַיִם לְאַחַר מִכֵּן אָסְרוּ גַּם אֶת הָאֵם, עֶלְקָא. הַשְּׁלֹשָׁה נִכְלְאוּ בְּבֵית-הַסֹּהַר הָאֵימְתָנִי 'שְׁפּוֹלֶרְקִי'.

סְבִיב שֻׁלְחַן הַסֵּדֶר הֵסֵבּוּ עַתָּה הַבֵּן הַבְּכוֹר, מֶענְדֶּל וְאִשְׁתּוֹ, הַבָּנוֹת לִיבָּא וּשְׂטֶרְנָה וְהַבֵּן קֶרְפִּיל. עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ מַצּוֹת, יַיִן, עוֹף וּבֵיצִים. הַמְּסֻבִּים קָרְאוּ אֶת הַהַגָּדָה בְּעַגְמִימוּת. דִּבְּרוּ עַל גְּזֵרוֹת פַּרְעֹה וְסִפְּרוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם – וְקִוּוּ שֶׁהַדְּבָרִים יָשׁוּבוּ וְיִתְרַחֲשׁוּ גַּם אֶצְלָם.

הַסֵּדֶר נִסְתַּיֵּם, בְּנֵי-הַבַּיִת עָלוּ עַל יְצוּעָם, וּלְפֶתַע נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַזּוֹת עַל הַדֶּלֶת. רַק שׁוֹטְרֵי הַק-ג-ב נָהֲגוּ לִדְפֹּק כָּךְ עַל דְּלָתוֹת בִּשְׁעוֹת לַיְלָה מְאֻחָרוֹת. הֵם נָטְלוּ עִמָּם אֶת קֶרְפִּיל. כְּהוֹרָיו וַאֲחוֹתוֹ מָצָא גַּם הוּא אֶת עַצְמוֹ מֻשְׁלָךְ לְתָא צַר וְאָפֵל בִּ'שְׁפּוֹלֶרְקִי'.

בְּהֶמְשֵׁךְ הַלַּיְלָה שָׁבוּ צַיָּדֵי הַק-ג-ב לְבֵית הַמִּשְׁפָּחָה וְלָקְחוּ גַּם אֶת שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת, לִיבָּא וּשְׂטֶרְנָה. הָאָח מֶענְדֶּל נִצַּל, בֵּינְתַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהָלַךְ קֹדֶם לָכֵן לְבֵיתוֹ. אַךְ לֹא לִזְמַן רַב. בְּלַ"ג בָּעֹמֶר נִכְנְסוּ לְבֵיתוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. לְאַחַר שֶׁוִּדְּאוּ אֶת שְׁמוֹ וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ, אָסְרוּ גַּם אוֹתוֹ. כָּךְ נִכְלְאָה כָּל מִשְׁפַּחַת קוֹבְלָנוֹב בְּבֵית-הַכֶּלֶא הַנּוֹרָא.

הֵם יָשְׁבוּ בְּתָאִים נִפְרָדִים, בְּלִי לִרְאוֹת זֶה אֶת זֶה, עַד סוֹף אוֹתָהּ שָׁנָה. אָז נִמְסְרוּ לָהֶם גִּזְרֵי-דִּינָם: הָאָב, ר' אֱלִיעֶזֶר, נִדּוֹן לְעֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁל עֲבוֹדַת-פֶּרֶךְ. כָּל הָאֲחֵרִים נִדּוֹנוּ לִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים. כֻּלָּם הָאָשְׁמוּ בִּסְעִיף 58 בַּחֹק הָעוֹסֵק בִּ"בְגִידָה בַּמּוֹלֶדֶת", וּבִסְעִיפֵי אִשּׁוּם נוֹסָפִים.

אַחַר-כָּךְ הֵחֵלּוּ בְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה לְהִתְגַּלְגֵּל, כָּל אֶחָד בְּנִפְרָד. בֵּין בָּתֵּי-כֶּלֶא וּמַחֲנוֹת-עֲבוֹדָה בְּסִיבִּיר. קֶרְפִּיל נִשְׁלַח לְמִכְרֶה פֶּחָם בְּווֹרְקוֹטָה. שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בִּימָמָה נִמְשְׁכָה הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה וְהַמְּסֻכֶּנֶת. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ אֵרַע בְּאַחַד הַמִּכְרוֹת פִּיצוּץ גַּז וַאֲסִירִים נֶהֶרְגוּ. בַּחוּץ שָׂרַר קֹר עַז שֶׁל אַרְבָּעִים עַד חֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת מִינוּס.

אַךְ כַּעֲבֹר זְמַן הֵאִיר לוֹ הַמַּזָּל פָּנִים. בְּעֵת שֶׁנֶּאֱסַר לָמַד קֶרְפִּיל רְפוּאָה. אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשְׁלִים אֶת לִמּוּדָיו וּמֵעוֹלָם לֹא שִׁמֵּשׁ רוֹפֵא, הֶחְלִיטָה הַנְהָלַת הַמַּחֲנֶה לְשַׁלְּבוֹ בַּמַּעֲרָךְ הָרְפוּאִי שֶׁל הָאֲסִירִים.

זֶה הָיָה בְּעֶרֶב פֶּסַח תשי"ב, כְּשָׁנָה לְאַחַר שֶׁנֶּאֱסַר. קֶרְפִּיל נִגַּשׁ לְטַפֵּל בְּחוֹלֶה. "דּוּ רֶעדְסְט אִידִישׁ?" (=אַתָּה מְדַבֵּר יִידִישׁ?), לָחַשׁ לוֹ הַחוֹלֶה. קֶרְפִּיל הֵשִׁיב בְּחִיּוּב. כָּךְ יָדְעוּ זֶה עַל יַהֲדוּתוֹ שֶׁל זֶה. שֵׁם-מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הָיָה וֶכְּסְלֶר.

"אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבְּעוֹד כַּמָּה יָמִים פֶּסַח", פָּלַט. "כֵּן", עָנָה קֶרְפִּיל בְּעֶצֶב וְנִזְכַּר בִּבְנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבִמְאֹרְעוֹת לֵיל-הַסֵּדֶר שֶׁעָבַר. וֶכְּסְלֶר שָׁמַר בְּכִיסוֹ חֲתִיכַת מַצָּה. הוּא נָתַן לְקֶרְפִּיל חֲתִיכָה קְטַנָּה מִמֶּנָּה. "גַּם אִם תִּתָּפֵס, אַל תְּגַלֶּה מִמִּי קִבַּלְתָּ אוֹתָהּ!", הִזְהִיר הַחוֹלֶה אֶת קֶרְפִּיל.

בַּלַּיְלָה הִסְתַּגֵּר קֶרְפִּיל בְּחַדְרוֹ, הֵנִיחַ אֶת שִׁבְרֵי הַמַּצָּה עַל הַשֻּׁלְחָן וּכְשֶׁהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת מֵעֵינָיו אָמַר אֶת נֻסַּח הַהַגָּדָה. בְּהַגִּיעוֹ לְ"מוֹצִיא מַצָּה" בֵּרֵךְ בְּכַוָּנָה רַבָּה אֶת הַבְּרָכוֹת וְאָכַל אֶת הַמַּצָּה. זֶה הָיָה הַפֶּסַח הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ כְּאָסִיר.

מִוּוֹרְקוֹטָה הָעֳבַר קֶרְפִּיל לְמַחֲנֵה סַיְּדֶה וּמִשָּׁם לְמַחֲנֵה פּוֹטְמָה. גַּם שָׁם הוֹסִיף לְשַׁמֵּשׁ רוֹפֵא. הוּא הִתְמַסֵּר לְטִפּוּל בַּאֲסִירִים וּבִמְיֻחָד בַּיְּהוּדִים שֶׁבָּהֶם.

בְּנִיסָן תשט"ז הָעֳבַר לְמַחֲנֵה פּוֹטְמָה, כְּאַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים קִילוֹמֶטֶר מִמּוֹסְקְבָה. הַתְּנָאִים בְּמַחֲנֶה זֶה הָיוּ טוֹבִים יוֹתֵר. לְמַעֲשֶׂה, מֵאָז מוֹת סְטָלִין (בִּשְׁנַת תשי"ג) הוּקְלוּ תְּנָאֵי הָאֲסִירִים הַפּוֹלִיטִיִּים. הָיוּ לוֹ לְקֶרְפִּיל תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה וְסִיר אָלוּמִינְיוּם פְּרָטִי. בְּחַדְרוֹ הָיָה תַּנּוּר עֵצִים וְהוּא לִבֵּן אֶבֶן בָּאֵשׁ וְהִכְשִׁיר אֶת הַסִּיר לַפֶּסַח.

הָיָה בָּרוּר לוֹ כִּי גַּם הַשָּׁנָה, כִּבְאַרְבַּע הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, יִזָּהֵר וְלוּ מָה מֵאֲכִילַת חָמֵץ. קֶרְפִּיל חִלֵּק אֶת הַמָּזוֹן שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ לְכָל יְמֵי הַפֶּסַח, אוּלָם הַמָּזוֹן הַדַּל וְהָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הֶחְלִישׁוּהוּ מְאוֹד וְהוּא הָיָה חִוֵּר וְתָשׁוּשׁ.

בַּחַג הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח נִקְרָא לְפֶתַע לְלִשְׁכַּת הַמְּנַהֶלֶת הָרְפוּאִית שֶׁל הַמַּחֲנֶה, שֶׁהַכֹּל רָעֲדוּ מִפָּנֶיהָ. "אַתָּה נִרְאֶה חוֹלֶה", אָמְרָה, "מָחָר תִּסַּע לְבֵית-הַחוֹלִים הַמֶּרְכָּזִי, לְהִבָּדֵק". קֶרְפִּיל חָשַׁשׁ כִּי אִשְׁפּוּז פֵּרוּשׁוֹ אָבְדַּן מִשְׂרָתוֹ. נוֹתְרוּ לוֹ עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁנִים לְהַשְׁלָמַת עָנְשׁוֹ, וְהוּא חָשַׁשׁ לַחְזֹר לַעֲבוֹדוֹת פֶּרֶךְ.

"הַאִם אֵינִי מָסוּר לַעֲבוֹדָתִי?", שָׁאַל בְּהִסּוּס, "הַאִם מִישֶׁהוּ הִתְלוֹנֵן עָלַי?". הָרוֹפְאָה נָקְשָׁה בְּעַצְבָּנוּת בָּעֵט שֶׁבְּיָדָהּ. "רְצוֹנִי לְגַלּוֹת לְךָ סוֹד", אָמְרָה כַּעֲבֹר רֶגַע. "נוֹדַע לִי כִּי בְּעוֹד חָדְשַׁיִם תְּבַקֵּר בַּמַּחֲנֶה וַעֲדָה וְתִבְחַן אֶת תִּיקֵיהֶם הָאִישִׁיִּים שֶׁל הָאֲסִירִים. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ לְהַחְזִיק מַעֲמָד עוֹד חָדְשַׁיִם, וְאָז, כְּשֶׁתַּעֲמֹד לִפְנֵיהֶם, תַּבִּיעַ חֲרָטָה עַל מַעֲשֶׂיךָ וּתְשֻׁחְרַר". דְּבָרֶיהָ נֶאֶמְרוּ בְּנִימָה אֱנוֹשִׁית, לֹא אָפְיָנִית לָהּ. קֶרְפִּיל לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵהִתְרַגְּשׁוּת.

וְאָמְנָם כַּעֲבֹר חָדְשַׁיִם שֻׁחְרַר קֶרְפִּיל. בְּשׂוֹרַת הַשִּׁחְרוּר בָּאָה לוֹ בְּחַג הַחֵרוּת, וְהוּא הָיָה בָּטוּחַ כִּי זָכָה לָזֶה בִּזְכוּת הַקְפָּדָתוֹ עַל אִי-אֲכִילַת חָמֵץ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ פָּגַשׁ שׁוּב אֶת כָּל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ. לְכֻלָּם קָרָה הַנֵּס וְהֵם שֻׁחְרְרוּ לִפְנֵי תֹּם תְּקוּפַת הַמַּאֲסָר שֶׁנִּגְזְרָה לָהֶם.

 

 

מבט לגאולה

הַדֶּלֶת כְּבָר פְּתוּחָה

הַלֵּב קְצָת רוֹעֵד, גַּם הַשַּׁלְהָבוֹת שֶׁל הַנֵּרוֹת שֶׁאָנוּ מַחְזִיקִים בְּיָדֵינוּ קְצָת רוֹעֲדוֹת. רוּחַ קַלָּה חוֹדֶרֶת פְּנִימָה מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה מְאֻחָר בַּלַּיְלָה, הַדֶּלֶת פְּתוּחָה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

הַמְּבֻגָּרִים סְבִיב הַשֻּׁלְחָן קוֹרְאִים בְּקוֹל מִן הַחֶדֶר "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִים...", וְאָנוּ הַיְּלָדִים עוֹמְדִים עַל יַד הַפֶּתַח וּמְאוֹד-מְאוֹד מִתְרַגְּשִׁים.

בַּחוּץ כָּל-כָּךְ חָשׁוּךְ, וּבְתוֹךְ הַבַּיִת, סְבִיב שֻׁלְחַן הַחַג, יֵשׁ אוֹר כָּל-כָּךְ גָּדוֹל. בְּאֶמְצַע הַשֻּׁלְחָן עוֹמֵד גָּבִיעַ מְיֻחָד וּמְהֻדָּר הַמְּיֹעָד לַיַּיִן שֶׁיִּשְׁתֶּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

בְּכָל שָׁנָה מֵחָדָשׁ, אֲנַחְנוּ מִתְרַגְּשִׁים לִקְרַאת הַבִּקּוּר הַמִּסְתּוֹרִי שֶׁל הָאוֹרֵחַ הַיָּקָר.

הִנֵּה הוּא נִכְנַס אֵלֵינוּ, אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, וַאֲנַחְנוּ לֹא רוֹאִים אוֹתוֹ. וּבְכָל זֹאת, אֲנַחְנוּ כִּמְעַט יְכוֹלִים לְהַצְבִּיעַ וְלוֹמַר הִנֵּה הוּא! כְּשֶׁהַדֶּלֶת פְּתוּחָה וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים, אֵין לָנוּ סָפֵק, שֶׁהוּא אָכֵן נִכְנָס וְרוֹאֶה אֶת כֻּלָּנוּ.

לֹא, אֵינֶנּוּ רוֹאִים אוֹתוֹ, רַק בְּהַרְגָּשָׁתֵנוּ אֲנַחְנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ. כִּי הַלֵּב שֶׁלָּנוּ, שֶׁרוֹקֵד פִּתְאוֹם מִשִּׂמְחָה, הוּא שֶׁרוֹאֶה אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

עַכְשָׁו, מְאֻחָר מְאוֹד בַּלַּיְלָה. הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ שֶׁל הַגָּלוּת, כִּמְעַט מַגִּיעַ לְסוֹפוֹ. הַדֶּלֶת לִקְרַאת הַמָּשִׁיחַ כְּבָר פְּתוּחָה לִרְוָחָה, כָּל הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים. הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים אֵלּוּ הֵם נִיצוֹצוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֻדְלְקוּ וְהָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁל כָּל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ.

וְהִנֵּה עַכְשָׁו, אוֹמְרִים לָנוּ שֶׁהַמָּשִׁיחַ כְּבָר נִמְצָא פֹּה בֵּינֵינוּ. אוֹמְרִים שֶׁמָּשִׁיחַ פּוֹעֵל בָּעוֹלָם, שֶׁמָּשִׁיחַ כְּבָר נִכְנַס וּבָא. מַמָּשׁ כְּמוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁחָמַק וְנִכְנַס אֶל תּוֹךְ בֵּיתֵנוּ.

אֲבָל... אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא רוֹאִים אֶת הַמָּשִׁיחַ... אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא כְּבָר הִגִּיעַ, הֲרֵי אֵינֶנּוּ רוֹאִים אוֹתוֹ?!

כְּשֶׁפּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בְּאֶמְצַע לֵיל-הַסֵּדֶר, מַרְגִּישִׁים שֶׁהוּא נִמְצָא. לֹא, לֹא רוֹאִים אוֹתוֹ כְּלָל, וּבְכָל זֹאת יוֹדְעִים, בְּטוּחִים וּמַמָּשׁ מַרְגִּישִׁים, אֵיךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מְבַקֵּר בְּשֶׁקֶט אֶת שֻׁלְחַן הַ'סֵּדֶר' שֶׁלָּנוּ.

גַּם עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַדֶּלֶת פְּתוּחָה לִמְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב שֶׁהִנֵּה הוּא כָּאן. לַמְרוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא רוֹאִים, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָדַעַת בְּבֵרוּר שֶׁמָּשִׁיחַ כְּבָר פּוֹעֵל בָּעוֹלָם.

עַכְשָׁו, הַהֶמְשֵׁךְ תָּלוּי רַק בָּנוּ. אִם נִתְאַמֵּץ מְאוֹד בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּמְיֻחָדִים, נַצְלִיחַ לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁגַּם הָעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ, הָרְגִילוֹת, יַחַד עִם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, יִרְאוּ אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

 

 

סיפורי חסידים

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם

פַּעַם אַחַת, בְּעֶרֶב פֶּסַח, בָּאוּ גַּבָּאֵי-צְדָקָה לְבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל 'אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל' מֵאַפְּטָה וּבִקְּשׁוּ מַצּוֹת בַּעֲבוּר עֲנִיִּים. הָרַבָּנִית הָיְתָה טְרוּדָה בַּהֲכָנוֹת לַחַג וְהוֹרְתָה לִבְנֵי-הַבַּיִת לָתֵת לָעֲנִיִּים מֵהַמַּצּוֹת שֶׁבַּחֲדַר הָרַבִּי. הָיוּ שָׁם מַצּוֹת פְּשׁוּטוֹת, אַךְ גַּם הַמַּצּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁאָפָה הָרַבִּי בְּעֶרֶב פֶּסַח, וּבְטָעוּת נִמְסְרוּ לַגַּבָּאִים.

כְּשֶׁגִּלְּתָה הָרַבָּנִית אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, נִבְהֲלָה וְנִזְדַּעְזְעָה, אַךְ הֶחְלִיטָה לְהַעֲלִים אֶת הַדָּבָר, וּבְלֵיל-הַסֵּדֶר הִגִּישָׁה לַצַּדִּיק מַצּוֹת פְּשׁוּטוֹת.

לְאַחַר הַחַג בָּא אֶל הָרַבִּי יְהוּדִי וּבִקֵּשׁ לְהִתְגָּרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ. "אֵינִי יָכוֹל עוֹד", טָעַן, "הִיא הִכְשִׁילָה אוֹתִי בַּאֲכִילַת 'שְׁרוּיָה' (=מַצָּה שְׁרוּיָה)".

קָרָא הַצַּדִּיק לָרַבָּנִית וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְסַפֵּר מָה אֵרַע לְמַצּוֹתָיו. בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן סִפְּרָה מָה עָשְׂתָה. אָמַר הַצַּדִּיק: "רְאֵה-נָא, אֲנִי אָכַלְתִּי מַצּוֹת פְּשׁוּטוֹת בְּלֵיל-הַסֵּדֶר וְלֹא אָמַרְתִּי דָּבָר לְמַעַן שְׁלוֹם-בַּיִת, וְאַתָּה רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתְּךָ בִּשְׁבִיל 'שְׁרוּיָה'?!".

 

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.