מרדכי ניסלמן ושמחה-ישראל גורפינקל

יום ראשון השבוע, ר"ח ניסן. מלבד השמחה על הכניסה לחודש שבו נגאלו אבותינו ובו צפויים להיגאל גם אנחנו, וההתחלה של אמירת ה'נשיא' מידי יום ביומו, טומן בחיקו התאריך בשורה נוספת – פתיחת יריד חוויות הפסח של צעירי חב"ד בכפר חב"ד והפעלתה של מאפיית המצות הייחודית לילדים.

ואכן, מכל קצוות הארץ -  גבעתיים, אשקלון, דימונה, באר שבע, נס ציונה ועוד ועוד זורמים אוטובוסים עמוסים בילדים נרגשים, הורים מלווים ומורות דרוכות כדי לקחת חלק בפעילות עתיקת השנים אך המשתבחת עם הזמן, שכבר הפכה לסוג של חלק ממסורת ההכנות לחג הפסח.

כבר בשעה תשע ושלושים בבוקר, מגיעה הקבוצה הראשונה מבית הספר 'מילת' באשקלון לשערי כפר חב"ד. בואכה בית הכנסת המרכזי, ממתינים וניצבים שני מדריכים בעמדת הקבלה.

האוטובוס נעצר לקבלה והליך רישום קצר, ופונה למתחם הפעילות. הילדים מתקבלים מיד  ע"י המדריך המסור שמוליק  מצוות ההדרכה המשובח שילווה אותם במשך כל הפעילות. המדריך שמוליק פותח בברכת (או אולי יותר נכון להגיד בזעקת...)  'בוקר טוב ילדים!' ומסביר לילדים הנרגשים בכובעי המצחייה ותיקי הגב הקטנים על שלל הפעילויות הצפויות להם במהלך היום.

פעילות ספורטיבית במאפיית המצות

לאחר הסבר קצרצר של המדריך, פונה כל הקבוצה למאפיה המצות של כפר חב"ד.  בכניסה למאפיה ניצבים ציורים המתארים את כל מלאכת ההכנה: מלקיחת המים שלנו ועד סוף האפייה.  הילדים נכנסים למאפיה ומתמקמים על פירמידות מיוחדות שנבנו במיוחד כדי לאפשר תצפית נוחה לכל הילדים. מתחילים בתחנה הראשונה, הלא היא מדידת הקמח והעברתו לכלי בו מערבים את הקמח והמים וממשיכים לפינרים המקפצים באינטינסביות מעל ערמות הבצק. עומר אומר שלא ידע כי ' מאפיית המצות היא ממש כמו הליכה למכון כושר' ומסתכל בהנאה...

ממשיכים  במסלול המעקב אחרי המצה -  לרידוד ולעשיית החורים, ולפתע נהיה חם באוויר. הגענו אל תנור האבנים, שם נאפות המצות בחום אדיר של שמונה מאות מעלות.  כולם סופרים בהתרגשות 'אחת, שתיים, שלוש... שמונה עשרה' והופ, המצה כבר מוכנה בחוץ. אחת המורות ניגשת ומספרת בהתרגשות: 'בכל ימי חיי לא הזדמן לי לראות כיצד עושים מצות, ואחרי ששמעתי את כל ההסברים על חשיבות העניין של מצות שמורות עבודת יד, גם אני רוצה לרכוש  מצות כאלו לחג הפסח עבור כל המשפחה'.

הילדים יוצאים מהסיור עם החלטה נחושה במיוחד: 'רוצים גם להכין מצות'! בשירת 'שמחה רבה, שמחה רבה' צועדים כל הילדים  למאפיה המותאמת במיוחד עבורם. בכניסה עומד המדריך ראובן ומסביר על הכנת המצות. המפקד שלוימי מביא לכל ילד בצק, ובהנאה ובזריזות (כדי שלא יחמיץ חלילה...). הם מתאמצים בכל כוחם לרדד את הצק הסרבן, מחוררים אותו במיומנות מפתיעה, ואצים רצים להגישו לתנור. שם בציפייה דרוכה הם עוקבים אחר המצה הקטנה והאישית שזה עתה יצרו הנאפית לאיטה בתוך התנור. בעיניים בורקות, הם כבר מחכים לרגע שבו יוציא האופה המיומן את  יגיע כפיהן מתוך התנור הלוהט ויגיש להם אותה בחזרה.

לאחר שקיבלו לידיהן את המצה, ניגשים הילדים לפינת נטילת הידיים, ורק אחר כך בוצעים מהמצה החמה והטריה (מצת חמץ יש להזכיר) ואוכלים לתיאבון.

עם תום ארוחת הבוקר נכנסים הילדים ומלוויהם בזריזות לאולם בית הכנסת. שירי הפסח כבר מתנגנים להם ברקע ע"י האורגניסט שניאור, וכולם שרים ביחד  את שירי החג האהובים: מה נשתנה, ממצרים, והיא שעמדה ועוד. הסרט הראשון מוקרן על גבי המסך: סרט שהופק במיוחד בעריכה מקצועית וממחיש את כל התהליך של אפיית המצה, החל  מקצירת החיטים, כשהוא מלווה בקרינות ובהסברים. לאחר מכן מוקרן  הסרט הפופולארי  של 'שלומי וסתם' המעביר באמצעות שימוש בהרבה הומור את תכני, דיני ומנהגי החג.


זמן הסיכומים

אני פונה למורה יעל, לשמוע ממנה סיכום לביקור. אני שואל אותה מאיזה חלק לדעתה נהנו הילדים במיוחד. יעל פותחת את פיה כדי לענות, אולם אז מתחילה להתבלבל... היא פשוט לא מצליחה להצביע על פעילות ספציפית מוצלחת, כי כולן היו כאלה. "תאמין לי" היא אומרת, "אני נמצאת עם הילדים האלו מידי יום, ועוד לא זכיתי לראות אותם כל כך נהנים, מקשיבים ומעורבים. אני בהחלט מתכוונת להמליץ לוועד בית הספר לבוא לכאן בכל שנה, ועם כמות גדולה יותר של ילדים".

לפני שהילדים עולים לאוטובוס בדרכם חזרה לאשקלון, מחלקת המורה לכל ילד שי באריזה מהודרת שכולל הגדה של פסח עם צילומים מרהיבים, חוברת ציורים הנלווית להגדה, 'מצה שמורה' עגולה  וכשרה לפסח כמובן, ועלון מיוחד לילדים שהופק על ידי אגף הדוברות וההוצאה לאור בצא"ח לכבוד חג הפסח.

אחת הבנות שמקבלת מהמורה את השי, אומרת ליעל כי אין לה מה לעשות עם המצה כיון שאצלם לא חוגגים את ליל הסדר... יעל לא מתבלבלת ומשיבה לילדה כי אולי אחרי שתספר לאבא ואימא כי אפתה בעצמה מצה בכפר חב"ד, הם יחרגו ממנהגם ויחליטו לחגוג השנה סדר פסח כהילכתו.

הנה, בזכות יריד הפסח של צאגו"ח, זכינו לקיים את קריאתו של הרבי, ולהביא גם את הבן החמישי, זה שכלל אינו מסב לשולחן הסדר, לחגוג סדר פסח בדרך ישראל סבא.