האירוע ששמשון סטאק המחוספס לא היה אוהב ● וידאו
מאת יהודה צייטלין, כתב COL בניו-יורק
צילום: אלי קאהן, COL
מה אפשר לצפות מארגון ששמו מאורך ולא קליט (חברה שמחת שבת ויום-טוב), שעורך דינר התרמה בפעם הראשונה בתולדותיו, מקבלי עזרתו אינם ידועים או רשומים, ושמייסדו היה אומר לתורמיו, בחספוס אמריקאי, "תוציאו דולר מהארנק ותתנו לי את השאר".
מתברר שהרבה מאוד.
קרוב ל-80 משפחות נזקקות בשכונת קראון-הייטס בניו-יורק נהנות משוברי מזון נדיבים מידי ערב שבת-קודש. תקציב הקרן בחודש שגרתי הוא 35 אלף דולר ומשולם לקראת החגים בתשרי ופסח. סיוע מיוחד ניתן לאלמנות ואימהות חד-הוריות.
"אנחנו ארגון שלא יכול לספק מה הוא עושה", הודה ר' בנג'י סטאק, מנהל הקרן ובנו של המייסד המיתולוגי ר' שמשון סטאק ורעייתו מרתה ע"ה. "אנחנו לא יכולים לבקש מהנזקקים לדבר - גם מהסיבה שאנחנו לא מכירים את שמם. יש מאות סיפורי עזרה שאנו מכירים, אבל מאות יותר שלא ידועים".
על שמם של הזוג בעל לב הזהב רשומים אוסף חיוכים, שידוכים, צאצאים, בתים, ומתברר גם רכבים. "אבא לא תמיד היה מספר מראש למי הוא נתן ונותן", בנג'י סיפר בדינר הראשון לקרן שנערך אמש (מוצ"ש) באולם קמפוס חמ"ש בשכונה.
"פעם סיפרו לאבא שאשה חד-הורית עם שני בנים זקוקה למכונית. אמרתי לו שאנחנו בעיקר מחלקים מזון ושעדיף שלא להתחיל לחלק רכבים. יום אחר-כך, בתי ראתה בחלון את אבי מחנה רכב חדש ומוסר את המפתחות".
אירוע מוזר
"האירוע הזה מוזר", הודה בנאומו הרב אבא פרלמוטר, שליח חב"ד בלונג-ביץ' בקליפורניה וחתנו של סטאק. "אם שמשון היה כאן היום, הוא היה אומר בלשון הייחודי לו 'תפסיקו עם השטויות'. הוא שנא נאומים ושנא שמדברים עליו".
יותר מ-700 אנשים ונשים מילאו, בנפרד, את אולם רוזה בבניין. דפי התרמה והוראת-קבע נחו על הכיסאות ומלצרים יצאו מהמטבח עם מנות חלביות שכללו בורקסים ממולאים בגבינה מלוחה, לזניה חצילים-פרמזן ופרוסת עוגת גבינה מתוקה בליווי יין מתוק של משפחת זאקאן.
הנוכחים, עדיין לבושים בבגדי שבת, התקבלו על-ידי קולו המוכר של שמשון. "אנחנו צריכים כסף, אנחנו צריכים את עזרתכם", נשמעה ההקלטה והזכירה לרבים את דמותו הבשרנית יושבת בחום ובקור ב-770 וליד ציונו של הרבי עם קופסת הקרטון מצופה בנייר-כסף.
"תמיד היה לו הערה להגיד ומי שלא הכיר אותו - נרתע בהתחלה", סיפר בנו. "החלום שלו היה לשבת במשרד בבית ולקבל תושבים לייעוץ ועזרה. וכך אנחנו תמיד נזכור אותו - עוזר לתושבים מביתו ב-593 מונטגומרי סטריט, עד שאפילו קהילות יהודיות בשכונות סמוכות הגיעו אליו להתייעץ בנושאי צדקה וחסד".
צ'ק עוד יותר מוזר
אחד הנעזרים שלא התבייש לספר את סיפורו, ושבטבעו אינו נרתע ממיקרופון, הוא הבדרן החב"די ר' מענדי פעלין. אביו נפטר משבץ בגיל 49, כשמענדי היה רק בן 10.
"אני זוכר אותו מביא אוכל הביתה, מבקר בבית-הרפואה ומאוחר-יותר, דואג לכל פרטי והוצאות ההלווייה. אבל העזרה לא נשארה בכך. הוא היה עומד בקשר עם אמי ושילם לבר-מצווה שלי ושני אחי.
"עבורי, שמשון סטאק היה סבא. נודע לי כי הוא דיבר פעם בשבוע לפחות עם סבתי בקווינס להתעניין בשלומה ולדון בחינוך שלנו. קחו את הסיפור שלי ותכפילו אותו במאות. אני מציע לקרוא לשכונה שלנו 'שמשון הייטס'".
פעלין הפתיע את הקהל כשהודיע כי הוא מבקש לתרום את "הצ'ק הכי גדול שתקבלו הערב". הוא שלף המחאה מוגדלת מודפסת על קרטון לבן. הסכום עצמו? 18 דולר. "אני חושב שזה הפעם הראשונה שהדפסת הצ'ק עלתה לי יותר מהסכום שנרשם עליו", הוא צחק.
לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (ולמסך מוגדל)
מאפשרים לכם לקבל
