מערכת COL | יום י"ט אדר ב ה׳תשס״ח 26.03.2008

ילדים ב-COL: פרשת שמיני

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)  המגזין המלא
ילדים ב-COL: פרשת שמיני

המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת שְׁמִינִי

מִיכָאֵל: אֲנִי מִתְלַבֵּט בְּכַמָּה שְׁאֵלוֹת מַכְבִּידוֹת כְּבָר כַּמָּה יָמִים וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה לְהַחְלִיט...

יְהוֹשֻׁעַ: אַתָּה בְּוַדַּאי לֹא מִתְכַּוֵּן שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לְךָ תְּשׁוּבוֹת...

מִיכָאֵל: כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא. אֲנִי רַק מְסַפֵּר לְךָ מָה כָּל-כָּךְ קָשֶׁה לִי לָאַחֲרוֹנָה.

יְהוֹשֻׁעַ: אֵינֶנִּי מֵבִין אוֹתְךָ, לוּ הָיִיתִי בִּמְקוֹמְךָ הָיִיתִי פָּשׁוּט נִגָּשׁ אֶל הָרַב, שׁוֹטֵחַ לְפָנָיו אֶת כָּל הָעִנְיָן וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּכְרִיעַ.

מִיכָאֵל: עֲזֹב, כָּל מָה שֶׁהָרַב יוֹדֵעַ – גַּם אֲנִי יוֹדֵעַ. אֵיךְ הוּא יוּכַל לַעֲזֹר לִי?

יְהוֹשֻׁעַ: אֵינֶנִּי מֵבִין, אֵין לְךָ "עֲשֵׂה לְךָ רַב", מַשְׁפִּיעַ אִישִׁי שֶׁאִתּוֹ אַתָּה מִתְיַעֵץ?

מִיכָאֵל: אֹמַר לְךָ אֶת הָאֱמֶת, קָשֶׁה מְאוֹד לִמְצֹא 'מַשְׁפִּיעַ' מַתְאִים. בִּמְקוֹם לְהַשְׁקִיעַ זְמַן בְּחִפּוּשִׂים אַחֲרֵי מִישֶׁהוּ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲנִי מַעֲדִיף לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַזְּמַן בְּלִמּוּד בְּעַצְמִי וּבְהִתְעַלּוּת אִישִׁית, וְכָךְ לִהְיוֹת הָ'רַב' שֶׁל עַצְמִי...

יְהוֹשֻׁעַ: אוֹהוֹ, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיְּדִידִי וְרֵעִי כָּל-כָּךְ 'מָלֵא' עִם עַצְמוֹ! אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת 'הָרַב' שֶׁל עַצְמְךָ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר! מָה עִם קְצָת 'בִּטּוּל'? 'בִּטּוּל עַצְמִי' לְרַב בְּיִשְׂרָאֵל, הִתְבַּטְּלוּת בִּפְנֵי הוֹרָאָה שֶׁל הָרַבִּי – שֶׁלְּכָל אֶחָד צָרִיךְ לִהְיוֹת "עֲשֵׂה לְךָ רַב"...

מִיכָאֵל: מָה אֹמַר לְךָ, לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ. אֲנִי מַשְׁלִים עִם זֶה שֶׁהַחִסָּרוֹן שֶׁלִּי הוּא חֹסֶר בְּ'בִטּוּל'.

יְהוֹשֻׁעַ: תִּשְׁמַע, זֶה לֹא כָּל-כָּךְ פָּשׁוּט, זֶה מַמָּשׁ מְסֻכָּן. הָיִיתִי מַגְדִּיר אֶת זֶה אֲפִלּוּ כְּ'מִשְׂחָק בְּאֵשׁ'! אַתָּה אֲפִלּוּ יוֹדֵעַ עַל שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁמֵּתוּ בִּגְלַל עִנְיָן דּוֹמֶה!

מִיכָאֵל: 'מִשְׂחָק בְּאֵשׁ' – לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן? וְאֵילוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ אֲנִי מַכִּיר? אֲנִי מַמָּשׁ לֹא מֵבִין לְאָן אַתָּה חוֹתֵר...

יְהוֹשֻׁעַ: פָּשׁוּט, לִשְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן – נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁאַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁמֵּבִיא רַשִׁ"י לְמוֹתָם, זוֹהִי הָעֻבְדָּה שֶׁ"הוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי... רַבָּן". הָיָה חָסֵר לָהֶם בִּיכֹלֶת הַהִתְבַּטְּלוּת. הָרַבִּי אוֹמֵר שֶׁכָּל יְהוּדִי מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִלְמֹד מִזֶּה, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם – אֲנִי תַּלְמִיד-חָכָם, אֲנִי לַמְדָן, אֵינֶנִּי צָרִיךְ לְחַכּוֹת שֶׁהָרַב יוֹרֶה לִי הֲלָכָה, אוֹ יוֹרֶה לוֹ אֶת דַּרְכִּי בַּעֲבוֹדַת ה', אוֹ יוֹרֶה לִי מָה לְהַכְרִיעַ בִּשְׁאֵלוֹת אֲחֵרוֹת... אֲנִי אַכְרִיעַ בְּעַצְמִי!

מִיכָאֵל: אֲהָהּ, וְלָכֵן אָמַרְתָּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִנְיָן שֶׁל 'אֵשׁ', כִּי הֲרֵי אֵשׁ יָצְאָה וְאָכְלָה אוֹתָם... נָכוֹן. אֲבָל, אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁרַשִׁ"י מֵבִיא עוֹד אֶפְשָׁרוּת שֶׁל סִבָּה שֶׁגָּרְמָה לְמוֹתָם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא. מָה שֶׁאָמַרְתָּ – זוֹ אֵינֶנָּה הַסִּבָּה הַיְּחִידָה הָאֶפְשָׁרִית. רַשִׁ"י אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – "שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ"!

יְהוֹשֻׁעַ: אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁעִם הַפִּלְפּוּלִים שֶׁלְּךָ, תִּתְחַמֵּק מִן הָאֱמֶת? לֹא וָלֹא! גַּם אֶת עִנְיַן 'שְׁתוּיֵי הַיַּיִן' אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל-פִּי פְּנִימִיּוּת הָעִנְיָנִים, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן.

מִיכָאֵל: אֵיךְ? מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין 'שְׁתוּיֵי יַיִן' לְבֵין 'בִּטּוּל' וַ'עֲשֵׂה לְךָ רַב'?

יְהוֹשֻׁעַ: רְאֵה, יַיִן – זֶהוּ לִמּוּד תּוֹרָה בְּאֹפֶן שֶׁל 'בִּינָה'. לִמּוּד תּוֹרָה עִם הַרְבֵּה הַעֲמָקָה, הַרְחָבָה וַהֲבָנָה. נָדָב וַאֲבִיהוּא הָיוּ 'שְׁתוּיֵי יַיִן', כְּלוֹמַר מְלֵאִים עַד מְאוֹד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בַּהֲבָנָה גְּדוֹלָה. זֶה בִּכְלָל לֹא נוֹרָא, זֶה אֲפִלּוּ מְצֻיָּן. לֹא סְתָם אָמַר עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: "שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ". אֶלָּא, הַבְּעָיָה הִיא שֶׁהֵם נִכְנְסוּ כָּךְ אֶל 'הַמִּקְדָּשׁ'. בַּ'מִּקְדָּשׁ' – עוֹלַם הַתְּפִלָּה, אָסוּר לַעֲמֹד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּהַרְגָּשָׁה שֶׁ'אֲנִי לַמְדָן' – 'שְׁתוּיֵי יַיִן'.

מִיכָאֵל: אָז בְּעֶצֶם נִדְרָשִׁים מֵאִתָּנוּ שְׁנֵי הֲפָכִים. גַּם לִהְיוֹת 'שָׁוִים' הַרְבֵּה מְאוֹד (כְּמוֹ שֶׁאָכֵן הָיוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא), אֲבָל גַּם לְהַרְגִּישׁ אֶת עַצְמֵנוּ 'שָׁוִים' כְּלוּם.

יְהוֹשֻׁעַ: בְּדִיּוּק כָּךְ. וִיהוּדִי יָכוֹל לַעֲמֹד בִּמְשִׂימָה מֻרְכֶּבֶת כָּזֹאת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחֻבָּר עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנּוֹתֵן לוֹ כּוֹחַ לְחַבֵּר גַּם בֵּין הֲפָכִים.

מִיכָאֵל: שִׁכְנַעְתָּ אוֹתִי. עוֹד הַיּוֹם אֶפְנֶה וְאֶתְיַעֵץ, עִם רַב, וְאֵדַע אֶת אֲשֶׁר לְפָנַי...

 

 

הסיפור השבועי

נְדִיבוּת נְבוֹנָה

הָאִישׁ עָמַד לִפְנֵי הַצַּדִּיק רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל, 'הַשָּׂרָף' מִקּוֹצְק, וּבִכָּה אֶת מַצָּבוֹ הֶעָגוּם. פַּרְנָסָה אֵין לוֹ, אַךְ יְלָדִים רַבִּים יֵשׁ גַּם יֵשׁ, וּבְתוֹכָם שְׁתֵּי בָּנוֹת שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפִרְקָן, וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַשִּׂיאָן.

פְּנִיּוֹת מִן הַסּוּג הַזֶּה הָיוּ נְדִירוֹת לְמַדַּי בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ הַקּוֹצְקָאִי, שֶׁלֹּא יִחֵס שׁוּם חֲשִׁיבוּת לְגַשְׁמִיּוּת וְהִתְרַכֵּז רַק בְּרוּחָנִיּוּת, אוּלָם לִבּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק נָמַס נֹכַח מְצוּקַת הָאִישׁ. חִישׁ-מַהֵר נָטַל פִּסַּת  נְיָר וְרָשַׁם עָלֶיהָ בִּזְרִיזוּת הָאָפְיָנִית לוֹ דִּבְרֵי הַמְלָצָה שֶׁהֻפְנוּ לְאֶחָד מֵחֲסִידָיו.

כְּשֶׁיָּצָא הָאִישׁ מֵחַדְרוֹ שֶׁל 'הַשָּׂרָף', הִתְפַּעֲלוּ הַחֲסִידִים מִן הָאִגֶּרֶת. "רֵאשִׁית", אָמְרוּ לָאִישׁ, "אֵין זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ לִרְשֹׁם אִגְּרוֹת מִסּוּג זֶה, בְּנוֹשְׂאֵי מָמוֹן. וְשֵׁנִית, הַיּוֹדֵעַ אַתָּה לְמִי מֻפְנֵית הָאִגֶּרֶת? אֶל הַגְּבִיר הָאַדִּיר ר' מֹשֶׁה-חַיִּים רוֹטֶנְבֶּרְג!"...

אַט-אַט הֵחֵל הָאִישׁ לִקְלֹט אֶת מַשְׁמָעוּת הָאִגֶּרֶת שֶׁבְּיָדָיו. הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ אָמְרוּ לוֹ בְּחִיּוּךְ, כִּי אִגֶּרֶת כָּזֹאת כָּמוֹהָ כְּעַרְבוּת בַּנְקָאִית. "אַתָּה כְּבָר יָכוֹל לִקְנוֹת בַּעֲבוּר בְּנוֹתֶיךָ אֶת כָּל צָרְכֵי הַחֲתֻנָּה וּלְהִתְחַיֵּב לִנְדוּנְיָה שְׁמֵנָה", שָׂמְחוּ עִמּוֹ הַחֲסִידִים.

שָׂמֵחַ וְטוֹב-לֵב יָצָא הָאִישׁ לְעֵבֶר עִירוֹ שֶׁל הַגְּבִיר. בְּמֹחוֹ כְּבָר תִּכְנֵן אֶת רְשִׁימַת הַקְּנִיּוֹת שֶׁיִּקְנֶה לִקְרַאת שׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ. בְּדִמְיוֹנוֹ אַף תֵּאֵר אֶת עָצְמַת הַהַפְתָּעָה שֶׁל רַעְיָתוֹ וּבְנוֹתָיו לְמַרְאֵה הָעֲגָלָה הָעֲמוּסָה כָּל טוּב...

לְאַחַר כַּמָּה יְמֵי מַסָּע הִגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. בְּחִיל וּבִרְעָדָה נָקַשׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר, כְּשֶׁבְּיָדוֹ הָאִגֶּרֶת הַיְּקָרָה.

"מָה רְצוֹנְךָ?" שְׁאָלוֹ הַשּׁוֹעֵר.

"אִגֶּרֶת בְּיָדִי אֶל הַגְּבִיר מֵאֵת הָרַבִּי, 'הַשָּׂרָף' מִקּוֹצְק", הֵשִׁיב. הַשּׁוֹעֵר נִבְלַע בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְשָׁב כַּעֲבֹר רֶגַע. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וּבַעַל הָאִגֶּרֶת הֻזְמַן לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. לִבּוֹ הָלַם בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "אָכֵן, אִגַּרְתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק פּוֹתַחַת שְׁעָרִים", אָמַר בְּלִבּוֹ. "בְּעוֹד רְגָעִים אֲחָדִים תִּפְתַּח גַּם אַרְנָקִים"...

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם", קָרָא הַגְּבִיר בְּהִכָּנְסוֹ לַטְּרַקְלִין. הוּא הוֹשִׁיט לְאוֹרְחוֹ יָד חַמָּה וְאוֹהֶדֶת. בְּלֹא לְהַכְבִּיר מִלִּים הִגִּישׁ הָאוֹרֵחַ לַגְּבִיר אֶת אִגֶּרֶת הַצַּדִּיק. ר' מֹשֶׁה-חַיִּים נָטַל אֶת הָאִגֶּרֶת וְרֶטֶט עָבַר בְּכָל גּוּפוֹ. הוּא הִזְדַּקֵּף מְלֹא קוֹמָתוֹ וְקָרָא אֶת תָּכְנָהּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד.

לְאַחַר שֶׁקְּרָאָהּ פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, הִפְטִיר: "אָה, לֹא בְּכָל יוֹם זוֹכֶה אֲנִי לְכָבוֹד כָּזֶה. אִגֶּרֶת מֵהָרַבִּי!". בְּאוֹמְרוֹ זֹאת הִגְנִיב מַבָּט לְעֵבֶר אוֹרְחוֹ, שֶׁעֵינָיו נָצְצוּ בִּבְרַק מְנַצְּחִים וְכָל חָזוּתוֹ אָמְרָה שְׂבִיעוּת-רָצוֹן.

"אוּלַי תִּסְעַד עִמִּי אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם?", הִצִּיעַ הַגְּבִיר לָאוֹרֵחַ. אֲבָל לָאִישׁ לֹא הָיְתָה סַבְלָנוּת. הוּא בָּא לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף וּלְהַתְחִיל בִּרְשִׁימַת הַקְּנִיּוֹת. "מְמַהֵר אָנֹכִי לְבֵיתִי", אָמַר בַּחֲצִי קְרִיצָה.

"אִם-כָּךְ, אֶתֵּן לְךָ מַטְבֵּעַ הָגוּן כְּהַמְלָצַת הָרַבִּי וְתוּכַל לָשׁוּב לְבֵיתְךָ", אָמַר הַגְּבִיר. הוּא יָצָא מֵהַטְּרַקְלִין וְשָׁב כַּעֲבֹר רֶגַע כְּשֶׁבְּיָדָיו מַטְבֵּעַ כֶּסֶף. לְמַרְאֵה הַמַּטְבֵּעַ כְּמוֹ שָׁקְעוּ עֵינֵי הָאִישׁ בְּחֹרֵיהֶן. הוּא בִּקֵּשׁ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו וְלֹא הָיָה יָכֹל. אַכְזָבָתוֹ הַמָּרָה חָנְקָה אֶת גְּרוֹנוֹ.

הוּא הוֹשִׁיט יָד רָפָה לִטֹּל אֶת הַמַּטְבֵּעַ וּבְרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת פָּסַע לְעֵבֶר הַדֶּלֶת. שׁוּב וָשׁוּב הִבִּיט כְּלֹא מַאֲמִין בְּמַטְבֵּעַ הַכֶּסֶף שֶׁבְּיָדָיו. בִּנְסִבּוֹת אֲחֵרוֹת זוֹ הָיְתָה נְדָבָה מְכֻבֶּדֶת בְּהֶחְלֵט, אֲבָל אַחֲרֵי הַתִּקְווֹת הָעֲצוּמוֹת שֶׁתָּלָה בָּאִגֶּרֶת וּבַגְּבִיר?!...

"וְכִי אֵין נוֹהֲגִים בִּמְקוֹמְכֶם לְהוֹדוֹת עַל מַתַּן נְדָבָה?", תָּמַהּ הַגְּבִיר, כַּאֲשֶׁר הָאִישׁ כְּבָר עָמַד עַל מִפְתַּן הַחֶדֶר. הָאִישׁ מִלְמֵל מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּכֹל הָיָה לְהִתְפָּרֵשׁ כְּתוֹדָה וּמִהֵר לְהִסְתַּלֵּק. מְבֻלְבָּל לְגַמְרֵי פָּסַע בִּצְעָדִים מְהִירִים, לְאָן שֶׁנְּשָׂאוּהוּ רַגְלָיו. מֵרֶגַע לְרֶגַע הֵאִיץ אֶת קֶצֶב הֲלִיכָתוֹ עַד שֶׁהֵחֵל לָרוּץ. רַק כְּשֶׁכְּבָר הָיָה מֵחוּץ לָעִיר, נֶעֱצַר.

הוּא הִתְיַשֵּׁב עַל גֶּזַע כָּרוּת בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ מִתְנַשֵּׁם וּמִתְנַשֵּׁף. מֵעֹמֶק לִבּוֹ הִתְפָּרֵץ בְּכִי שֶׁגָּבַר וְהָלַךְ. "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!", זָעַק, "סָבוּר הָיִיתִי כִּי מְצוּקַת בָּנַי וּבְנוֹתַי הִגִּיעָה אֵלֶיךָ. כָּעֵת נוֹכַחְתִּי כִּי אַךְ לָצוֹן חָמַדְתָּ עִמִּי. אוֹי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!".

שָׁעָה אֲרֻכָּה יָשַׁב כָּךְ, שָׁקוּעַ בְּבִכְיוֹ, וְלֹא שָׂם לֵב לָעֲגָלָה שֶׁהִתְקָרְבָה לְעֶבְרוֹ. פִּתְאוֹם הֵרִים אֶת עֵינָיו וּלְתַדְהֵמָתוֹ רָאָה אֶת הַגְּבִיר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הָעֲגָלָה הָיְתָה עֲמוּסָה לְעַיְּפָהּ בְּמִצְרְכֵי מָזוֹן וּבְגָדִים, לְצַד כָּרִים וּכְסָתוֹת וּשְׁאָר צָרְכֵי בַּיִת, וְהַגְּבִיר אַף הוֹשִׁיט לוֹ מַעֲטָפָה גְּדוּשָׁה שְׁטָרוֹת כֶּסֶף. כָּעֵת הָיָה הָאִישׁ מְבֻלְבָּל לְגַמְרֵי.

הַגְּבִיר הֵנִיחַ יָד רַכָּה עַל כְּתֵפוֹ. "הָבֵן-נָא", אָמַר. "כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת אִגֶּרֶת מוֹרִי וְרַבִּי, בָּרוּר הָיָה לִי כִּי אֲמַלֵּא אֶת כָּל צְרָכֶיךָ. אוּלָם הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּאֲרֶשֶׁת-פָּנֶיךָ וְהֵבַנְתִּי כִּי מִתּוֹךְ בִּטְחוֹנְךָ בִּנְדִיבוּת לִבִּי, שָׁכַחְתָּ כָּלִיל כִּי ה' יִתְבָּרֵךְ הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כּוֹחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל. תַּחַת זֹאת הִשְׁלַכְתָּ אֶת יְהָבְךָ עַל בָּשָׂר-וָדָם.

"אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אֵיךְ אֶגְרֹם טוֹבָה וְרָעָה בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מַמָּשׁ?! אֵיךְ אֶגְרֹם לִיהוּדִי לָלֶכֶת מֵעִמִּי, כְּשֶׁהוּא בָּטוּחַ שֶׁיְּשׁוּעָתוֹ בָּאָה לוֹ מֵאֵת בָּשָׂר-וָדָם?!

"לְפִיכָךְ נֶאֱלַצְתִּי לִנְהֹג עִמְּךָ כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי, כְּדֵי שֶׁתַּשְׂכִּיל לְהָבִין כִּי 'טוֹב לַחֲסוֹת בַּה'''. עַכְשָׁו בָּטוּחַ אֲנִי לְלֹא כָּל סָפֵק כִּי בַּזְּמַן שֶׁחָלַף הָיָה סִפֵּק בְּיָדְךָ לְהִזָּכֵר בְּאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּלְהַשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת יְהָבְךָ. יָכוֹל אֲנִי אֵפוֹא לְהַעֲנִיק לְךָ בְּלֵב שָׁקֵט כָּל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָתֵת לְךָ מִלְּכַתְּחִלָּה, וְעוֹד לְהוֹסִיף עַל כָּךְ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה".

 

 

מבט לגאולה  |  עם חבלי הקליטה של יורי ואורי  |  פרק רביעי

תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: לְאוּרִי מִתְבָּרֵר כִּי יוּרִי וּמִשְׁפַּחְתּוֹ אֵינָם שׁוֹמְרִים עֲדַיִן עַל כַּשְׁרוּת.

לְהַכְרִיעַ אֶת הַכַּף

כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַמִּטְבָּח לְהַנִּיחַ עַל הַשַּׁיִשׁ אֶת הַכּוֹס מִמֶּנָּה שָׁתִיתִי, שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהַחַלּוֹן בַּמִּטְבָּח מְלֻכְלָךְ מְאוֹד. אֲבָל הַלִּכְלוּךְ שֶׁעַל הַחַלּוֹן לֹא הִפְרִיעַ לִי לִרְאוֹת דַּרְכּוֹ אֶת יוּרִי צוֹעֵד לְכִוּוּן הַמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי. "אֲנִי חַיָּב אֵיכְשֶׁהוּ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו", הִרְהַרְתִּי בִּבְהִילוּת.

בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית נִשְׁמַע בְּאוֹתוֹ רֶגַע קוֹלָהּ שֶׁל אִמָּא בַּחֲלַל הַבַּיִת: "יוֹנָתָן! לֵךְ בְּבַקָּשָׁה לַמַּכֹּלֶת וְתָבִיא לֶחֶם וַחֲבִילַת אֹרֶז!". עוֹד לִפְנֵי שֶׁיּוֹנָתָן הִסְפִּיק בִּכְלָל לִשְׁמֹעַ אֶת הַמִּשְׁפָּט עַד הַסּוֹף קָפַצְתִּי מִמְּקוֹמִי: "אִמָּא, אֲנִי אֵלֵךְ, טוֹב?". אִמָּא הִבִּיטָה בִּי בִּפְלִיאָה: "אִם אַתָּה כָּל-כָּךְ מְבַקֵּשׁ, אָז לָמָּה לֹא"... וְיוֹנָתָן מִלְמֵל לְעַצְמוֹ: "הַלְוַאי תָּמִיד תִּהְיֶה כָּכָה"... וְהִתְיַשֵּׁב בַּחֲזָרָה עַל סַפַּת הַסָּלוֹן.

מִהַרְתִּי לְהַדְבִּיק אֶת יוּרִי, בְּדַרְכּוֹ לַמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי. "אֵיזֶה יֹפִי!", אָמַרְתִּי לוֹ, "בְּדִיּוּק אֲנִי הוֹלֵךְ לַמַּכֹּלֶת. לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?". – "אֲנִי גַּם הוֹלֵךְ לַמַּכֹּלֶת", חִיֵּךְ יוּרִי, "זֶה בֶּאֱמֶת צֵרוּף מִקְרִים מֻצְלָח". – "הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֻפְלָאָה", תִּקַּנְתִּי אוֹתוֹ. "ה' מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ מִלְּמַעְלָה וּמְכַוֵּן אֶת צְעָדֵינוּ תָּמִיד"... – "טוֹב", נֶהֱנָה יוּרִי. אִם הוּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גָּרְמָה הַפַּעַם לְכָךְ שֶׁהִשְׁגַּחְתִּי עָלָיו בְּאֹפֶן פְּרָטִי מֵהַחַלּוֹן לְמַעְלָה, בְּוַדַּאי הָיָה נֶהֱנֶה יוֹתֵר...

בַּמַּכֹּלֶת עַצְמָהּ מָצָאתִי חִישׁ-מַהֵר אֶת הַלֶּחֶם וְהָאֹרֶז, וְהָיִיתִי פָּנוּי לְסַיֵּעַ לְיוּרִי. בְּיָדוֹ שֶׁל יוּרִי הָיְתָה רְשִׁימָה אֲרֻכָּה מְאוֹד שֶׁל קְנִיּוֹת. "אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתַּשְׁאִיר מַשֶּׁהוּ בַּמַּכֹּלֶת", צָחַקְתִּי וְהִתְחַלְתִּי לְהַרְאוֹת לוֹ הֵיכָן נִמְצָא כָּל דָּבָר.

"זֵיתִים שְׁחֹרִים", הִקְרִיא יוּרִי וַאֲנִי הִצְבַּעְתִּי עַל הַמַּדָּף. "הִנֵּה כָּאן יֵשׁ לְךָ זֵיתִים שְׁחֹרִים, אֲבָל הֵם לֹא בְּכַשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת. הִנֵּה כָּאן לְמַעְלָה יֵשׁ לְךָ אֶת הַזֵּיתִים הַמְּהֻדָּרִים יוֹתֵר בְּהַשְׁגָּחַת הַבַּדַ"ץ. וְהִנֵּה כָּאן גַּם הָעוּגִיּוֹת הַמְּהֻדָּרוֹת".

"אֵיךְ עוּגִיּוֹת נִהְיוֹת לֹא כְּשֵׁרוֹת?", שָׁאַל יוּרִי בִּתְמִימוּת.

נִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת. "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ דַּוְקָא בָּחֳמָרִים כְּשֵׁרִים, אֲבָל הַכֵּלִים שֶׁבָּהֶם אָפוּ אוֹתָם הֵם כֵּלִים שֶׁלִּפְנֵי-כֵן אָפוּ בָּהֶם דְּבָרִים לֹא כְּשֵׁרִים, אָז גַּם הָעוּגִיּוֹת נִהְיוֹת לֹא כְּשֵׁרוֹת".

זוֹ הָיְתָה רַק הַהַתְחָלָה וְכָךְ הִמְשַׁכְנוּ לְאֹרֶךְ כָּל הַקְּנִיָּה. הָרְשִׁימָה כָּאָמוּר הָיְתָה אֲרֻכָּה, וַאֲנִי הִצְלַחְתִּי בַּחֲצִי שָׁעָה שֶׁל שִׁיטוּטִים בַּמַּכֹּלֶת לְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת כָּל הִלְכוֹת וְרָזֵי הַכַּשְׁרוּת שֶׁאֲנִי מַכִּיר...

כְּשֶׁעָמַדְנוּ סוֹף-סוֹף בַּתּוֹר לַחֶשְׁבּוֹן, יוּרִי הָיָה נִרְאֶה בִּלְתִּי-מְרֻצֶּה. "אוּרִי", הוּא לָחַשׁ לְעֶבְרִי. "אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁקָּנִינוּ הַכֹּל כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, אֲבָל הַכֵּלִים אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת הֵם לֹא כְּשֵׁרִים, אָז כָּל מָה שֶׁנְּבַשֵּׁל יַהֲפֹךְ לִהְיוֹת לֹא כָּשֵׁר!".

"אָז אוּלַי זֶה בֶּאֱמֶת הַזְּמַן שֶׁתַּכְשִׁירוּ אֶת הַמִּטְבָּח?", אָמַרְתִּי. – "אֲנִי מְאוֹד רוֹצֶה, הַשְּׁאֵלָה הִיא אִם הַהוֹרִים שֶׁלִּי יַסְכִּימוּ", הִסֵּס יוּרִי.

"אוּלַי תְּנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם?", נִסִּיתִי לְהַצִּיעַ. – "אֵיךְ?", שָׁאַל יוּרִי בְּפַשְׁטוּת וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי חֲסַר תְּשׁוּבָה.

אֵיךְ בֶּאֱמֶת?... הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי. אֲבָל הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית הִמְשִׁיכָה לְהָאִיר לָנוּ פָּנִים: בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִבְחַנְתִּי בַּמִּשְׁקֹלֶת שֶׁעוֹמֶדֶת לְיַד הַקֻּפָּה, עֲלֵיהֶם שׁוֹקֵל הַמּוֹכֵר אֶת הַפִּצּוּחִים וְהַקִּטְנִיּוֹת הַנִּמְכָּרִים בְּתִפְזֹרֶת.

"תַּקְשִׁיב יוּרִי", הִתְחַלְתִּי, "אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ עַכְשָׁו אָמַר הָרַמְבַּ"ם, רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בֶּן-מַיְמוֹן, שֶׁהָיָה גַּם רוֹפֵא גָּדוֹל (יָדַעְתִּי שֶׁגְּרִישָׁה, אָבִיו שֶׁל יוּרִי, הוּא רוֹפֵא בְּמִקְצוֹעוֹ). הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר, שֶׁכָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּאִלּוּ הוּא כַּף-מֹאזְנַיִם, שֶׁשּׁוֹקֵל בְּדִיּוּק – עֲבֵרוֹת כְּנֶגֶד מִצְווֹת, וּמַעֲשִׂים-טוֹבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּכַוָּנָה כְּנֶגֶד מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּלִי כַּוָּנָה. אִם-כֵּן, בְּכָל מִצְוָה קְטַנָּה שֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה, אֲפִלּוּ מַמָּשׁ מִזְעָרִית, הֲרֵי הוּא מַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת, וּמֵבִיא מִיָּד אֶת הַגְּאֻלָּה. לָכֵן עַל כָּל יְהוּדִי לְהַקְפִּיד לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה, וְלוּ הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר, כִּי יִתָּכֵן שֶׁהִיא-הִיא הַמַּשְׁלִימָה אֶת הֶחָסֵר וְתַכְרִיעַ אֶת הַכַּף לַהֲבָאַת הַגְּאֻלָּה!".

"אָז הַכְשָׁרַת הַמִּטְבָּח שֶׁלָּנוּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַמִּצְוָה הַקְּטַנָּה שֶׁתַּכְרִיעַ אֶת הַכַּף?", בֵּרֵר יוּרִי שֶׁאָכֵן הֵבִין.

"אָכֵן כָּךְ!", אָמַרְתִּי בְּהִתְלַהֲבוּת, "וּבִפְרָט שֶׁכַּשְׁרוּת אֵינָהּ מִצְוָה קְטַנָּה כִּי-אִם גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה, וְהִיא גַּם אַחַת מֵעֲשֶׂרֶת הַמִּבְצָעִים אוֹתָם יָזַם הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. הָרַבִּי גַּם מַסְבִּיר תָּמִיד, שֶׁשְּׁמִירָה עַל כַּשְׁרוּת גּוֹרֶמֶת לַמּוֹחַ לְהָבִין יוֹתֵר טוֹב דְּבָרִים בְּיַהֲדוּת, וְאִי-הַקְפָּדָה עֲלוּלָה חָלִילָה לִגְרֹם לְטִמְטוּם הַמּוֹחַ וְהַלֵּב".

בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת הִבְטִיחַ לִי יוּרִי שֶׁהוּא אָכֵן הוֹלֵךְ לְהַסְבִּיר לְהוֹרָיו אֶת הַחֲשִׁיבוּת בְּהַכְשָׁרַת הַמִּטְבָּח. כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי אֶת זֶה לְאִמָּא הִיא גַּם סָלְחָה לִי עַל הָעִכּוּב שֶׁל שְׁלֹשֶׁת-רִבְעֵי הַשָּׁעָה בַּהֲבָאַת הַלֶּחֶם וְהָאֹרֶז...

המשך יבוא

 

 

סיפורי חסידים

צְדָקָה וְאֹכֶל

יְהוּדִי עָשִׁיר, מֵחֲסִידָיו שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב מֵרַדְזִימִין, נִכְנַס פַּעַם אַל רַבּוֹ, וּבְתוֹךְ הַדְּבָרִים הִבִּיעַ תַּרְעֹמֶת עַל הָעֲנִיִּים הָרַבִּים הַפּוֹקְדִים אֶת בֵּיתוֹ: "אֵין יוֹם שֶׁעֲנִיִּים לֹא מִתְדַּפְּקִים עַל דֶּלֶת בֵּיתִי. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם אֲנִי צָרִיךְ לַעֲמֹד מוּל עֲנִיִּים הַמְּבַקְּשִׁים תְּרוּמָה".

נַעֲנָה הַצַּדִּיק: "וְלֶאֱכֹל אֵינְךָ אוֹכֵל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם?".

הֵגִיב הֶעָשִׁיר: "הֲלֹא אִי-אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלִי לֶאֱכֹל".

"גַּם בְּלִי לָתֵת צְדָקָה אִי-אֶפְשָׁר לִחְיוֹת", פָּסַק הָרַבִּי.

 

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.