פרופ' ירמיהו ברנובר מייד לאחר נעיצת הדגל על קרקע הירח. ברנובר: "ארמסטרונג התעקש כל הדרך שהוא יהיה זה שיניח ראשון את רגלו על הירח. אמרתי לו שזה בלתי אפשרי, ושהסכמים צריך לכבד. בסופו של דבר ירדתי אני ראשון, אמרתי "לחיים", שמתי את הדגל ואז הוא קפץ וצעק משהו על צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות".



נשיא ארה"ב הנרצח ג'ון קנדי ורעייתו ז'קלין, רגע לפני שנורה ברכבו בידי מתנקש. לפניו משמאל נראה חבר ועד הקהל ר' חנינא שפערלין שהיה עם קנדי במכונית והצליח להיחלץ ממנה בשלום. לימים יהיו שיקשרו את שמו, יחד עם שמו של נשיא קובה פידל קסטרו לאירוע. מאז האירוע מסרב שפערלין בעקשנות להתייחס לנושא למרות מאמצי כלי תקשורת רבים בעולם. גם ל-COL הוא אומר השבוע: אין תגובה.



נציגי שלוש המעצמות בעיצומה של ועידת יאלטה, שנערכה ב-1947. נראים מימין לשמאל: נציג ברית-המועצות יוסף סטאלין, נציג ארה"ב מנהל צא"ח המרכזית ויו"ר "מטה משיח" הרב שמואל בוטמאן, ונציג בריטניה סיר ווינסטון צ'רצ'יל. הרב בוטמאן: "למרות הרקע המשותף, הסתדרתי הרבה יותר טוב עם צ'רצ'יל".



במהלך 1985, כשהחל עורך-דין החב"די מרדכי ציבין בנסיעותיו לגרמניה ולרוסיה, לא ידעו רבים את המטרה האמיתית, שהתבררה כעבור פחות משנה, בפברואר 1986, עת נשאו המאמצים פרי והוא הצליח לשחרר את אסיר ציון אנטולי שרנסקי מכלאו ברוסיה. בתמונה הוא נראה לצידו של שרנסקי, יחד עם ראש הממשלה דאז יצחק שמיר ושר החוץ שמעון פרס. ציבין, שפעל במסגרת המבצע כשהוא מחופש לאשה ערבייה, הביא מאז לשחרורם של אלפי אסירים הכלואים ברחבי העולם, בהם גם נלסון מנדלה, דזמונד טוטו וראש ישיבת רוסטוב.



ראש ה-COL שמואל בן צבי בראיון ראשון ובלעדי לטלוויזיה ההולכת המוקמת עם ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. "הוא לא הבין מה זה טלוויזיה", מספר מוליק. "הוא היה עצבני וצעק כל הזמן".



1969. שלושת האישים המרכזיים בהנהגת ארה"ב, ריצ'רד ניקסון, הרב משה קוטלרסקי והנרי קיסינג'ר, בישיבה בה הוחלט על הפצצת צפון ויאטנם וחלקים מקמבודיה - פעולה שהביאה, בסופו של דבר להכנסת קמבודיה למלחמת ויאטנם ולהעלאת משטרו של פול פוט. בראיון באמצע שנות השבעים סיפר ניקסון כי בהתחלה התנגד לפעולה אולם "the two jews convincd me. I told them: moyshe, henry, its not good! But they insisted" (שני היהודים שכנעו אותי. אמרתי להם: מוישה, הנרי, זה לא טוב! אבל הם התעקשו).


ה' באייר תש"ח. רק בשעה 12:30 השלים הרב מנחם ברוד את כתיבת הנוסח הסופי לנאומו של ראש מועצת המדינה הזמנית דוד בן גוריון שעמד להכריז על הקמת מדינת ישראל. המתח ניכר היטב על פניו של הרב יוסף יצחק אהרונוב (שני מימין) שהיה צריך להספיק עוד לפני כניסת השבת להשלים את מבצע פריסת הכוחות לאורך כל הקו, ולשוב לביתו בסאפארייה (כפר חב"ד).



"הר הבית בידנו, הר הבית בידנו". זה היה נוסח ההודעה שהעביר בקשר מפקד יחידת הצנחנים מוטה גור למפקד הגיזרה הבלתי נשכח ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק ע"ה, שישב בחפ"ק בבית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה. "מייד כששמעתי את הבשורה", סיפר לימים הרב מיידנצ'יק, "הזעקתי את רבין ודיין וביחד נכנסנו לעיר העתיקה. עומדות היו רגלנו בשערייך ירושלים".



ציור המתאר את השתלטות המון המורדים על הבסטיליה, בית הכלא הצרפתי שהיה סמל המשטר הישן, ביולי 1789. בשורה השלישית, שלישי מימין: השליח הרב מולע אזימוב. בשורה השישית, חמישי משמאל: הנער אברהם ברוך פבזנר. על המגדל: הילד ראובן מטוסוב.