קבוצת הבנות האיכותית שמנתה בנות מכיתות ו' ועד ט' חוותה שבת מיוחדת במינה, שכל עניינה שמחה, עשירה בתוכניות פרי יצירתיותה של הגב' שטרנא סופר ממעלות. יום ששי נפתח ביצירה בנושא השמחה הפנימית בשליחות האישית. בסיומה אחזה כל משתתפת בידה מגנט מעוטר ובו דברי הרבי על השמחה. דברים המסוגלים לנסוך כוח מעת לעת, כשהם ניצבים במקום בולט.

במהלך השבת טיילו הבנות בין מעגלי השמחה האישית, המשפחתית. הן חזו בפנטומימה על המלך שהיה לו כל טוב, רק שמחה הוא חיפש. יצא ליער לחפש שמחה, שם פגש אדם אשר אשתו כה חולה ואין לו אמצעים להשיג עבורה תרופות. רק משהסיר המלך את היהלום מכתרו והעניקו לבן היער על מנת שימכור אותו וירכוש תרופות לאשתו, הרגיש המלך שמחה מהי. אכן... הייתה זו השמחה בנתינה.

מסתבר שלילדות חסידיות בקהילה יש הרבה יותר עושר מאשר למלך. ילדות שרגילות לנתינה, נתינה בקהילה, נתינה וסיוע במסגרת המשפחה והכיתה – הן יודעות שמחה אמתית מהי. בהתוועדות ליל השבת עם השליחה הגב' אסתי משי זהב ומזכ"לית תנועת 'בת מלך' הגב' רבקי גורביץ, הרחיבו הילדות עוד על נתינה זו וסיפרו גם על שמחות קטנות וגדולות מחייהן הפרטיים, בעזרת שאלות מכוונות, כגון: כיצד אשמח את הוריי? כיצד אשמח את הרבי? גם לאחר סיום ההתוועדות הפורמלית המשיכו הבנות להתוועד עם מדריכותיהן, בינן לבין עצמן.

לאורך השבת למדו הבנות מדברי רבותינו נשיאינו אודות השמחה. הגב' חדווה סגל העבירה דברי תורה במהלך הסעודות, יום השבת נפתח בלימוד בקבוצות טרם התפילה, והרב אליטוב מכפר סיטרין לימד שיחה של הרבי לפני קריאת התורה.

פעילויות השבת היו מלאות אתגר והייתה אווירה של 'מיני קעמפ': קבוצת 'צוזמען' עם קבוצת 'פארבריינגען' התחרו בקבוצת 'פריילך' – מי תעשה יותר 'שמייח'... המנונים הושרו לאורך השבת בהתלהבות על ידי ה'קאפליע'ות' השונות, ולבסוף נבחר 'ההרכב המנצח'...

לאורך השבת כולה הייתה השירה מוטיב מאחד ומיוחד. הבנות שרו וניגנו בסעודות, עלו על הכיסאות, ירדו לרקוד – חדר האוכל הפך למעגל אחדות ענק של חניכות ומדריכות.

בסיום הסעודה השלישית שנמשכה והוסיפה מקודש על חול, הוציאה אחת הבנות את הכינור שהביאה עמה והשירה לוותה בנגינת כינור מרטיטה. כל אחת מהמשתתפות קיבלה תוף מרים וכך הסתיימה לה השבת באווירה מרוממת של שמחה, הופכת מהלכה למעשה את כל הנלמד בה.