מערכת COL | יום ט' אדר ב ה׳תשס״ח 16.03.2008

קובץ חדש: תולדות בן אדמו"ר המהר"ש נ"ע ● להורדה

מיוחד: בחתונת ר' שניאור זלמן ושרה לובעצקי חולקה 'תשורה' ובה קובץ תולדות ר' מנחם מענדל שניאורסאהן בנו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ואחיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, הקשור לתולדות חב"ד בצרפת. יחס מיוחד היה לרבי עם ר' מנחם-מענדל, ולאחרונה נתפרסם השתדליותיו והתאמצותו של הרבי להביא את גופו לצפת ■ הקובץ נערך ונלקט ע"י התמים מאיר שלמה לובעצקי ור' שמואל לובעצקי ■ COL מגיש: התשורה המיוחדת לקריאה ולהורדה בפורמט PDF בכתבה מלאה  לסיפור המלא
קובץ חדש: תולדות בן אדמו
ר' מנחם מענדל בנו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע
להורדה: לחצו כאן


ציורו

אצל כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, אדמו"ר נ"ע ואחיו מ"מ נ"י - קצה השמאלי של הזקן הי ארוך מעט מהשני.
(רשימות היומן)

פרק ראשון
לידתו וחינוכו


הר' מנחם מענדל נולד וא"ו אדר תרכ"ז .
בהושענא רבה תרכ"ז, כשהרבי מהורש"ב הי' בן שש שנים נכנס הוא ואחיו הרז"א והרמ"מ והאחיות דבורה לאה ומוסיא לסוכה, אמר להם הרבי מהר"ש: - היום מתמלאות מאה שנה מאז ראה הרבי הזקן את הבעש"ט בהקיץ בפעם הראשונה .

פעם כשנכנס ר' מ"מ, אל אביו, שאלו: מענדל, האם הכרת את אבי הרבי הצ"צ? וענה: אבא, איך יכולתי להכירו, הרי אני נקרא בשמו הקדוש. ואתה אבא, שאל הבן, האם הכרת את סבך האדמו"ר האמצעי? ענה לו הרבי: כן הכרתי אותו, ומעשה שהי' כך היה: אבי הרבי הצ"צ למד אותי, ובאמצע הלימוד השאיר אותי והלך ממקומו בדביקות לספרים העומדים בארון הספרים, והנה נפתחה הדלת ונכנס יהודי, ניגש לשולחן לשבת במקומו של אבי, אך אבי ניגש אליו ושניהם הלכו ונעמדו בפתח ודיברו מה שדיברו והאיש הלך לו. ואמר לי אבי: זהו חותני הרבי האמצעי. כשסיים הרבי מהר"ש את הסיפור, המשיך: גם אתה בני ראית את אבי הרבי הצ"צ. פעם כשבכית מתוך שינה אמרתי שיעוררו אותך, וכששאלתי אותך מה חלמת, אמרת לי שראית הרבה אנשים ובראשם שטריימלאך, ושלשה מהם ישבו על


ידך, אחד מימין, ואחד משמאל ואחד ממולך, משני הצדדים ישבו הרבי הזקן והרבי האמצעי וזה שישב ממולך היה אבי הרבי הצ"צ .
פעם שאל את (אביו, כ"ק אדמו"ר) מהר"ש נ"ע - בילדותו: איפה השי"ת? ויענהו: "מלא כל הארץ כבודו". האט ער עס אנגענומען [=נתקבל אצלו] .
בפנקס חברת מלביש ערומים – ליובאוויטש [שבו נרשמו הבוררים הגבאים והמנדבים] כתוב: אור ליום ב' ר"ח טבת תרל"ג לפ"ק נעשה קלפי במסיבת רוב אנשי החברה ועלו בוררים ור"ח ע"פ הגורל
ב"ר ה"ה הרב ר' שניאור זלמן אהרן באדמו"ר שליט"א
ב"ש ר' שמשון מלמד
אור ליום ג' ר"ח טבת תרל"ג לפ"ק נתקבלו האחים החכימין המופלגים בני אדמו"ר שליט"א ה"ה החתן ר' אברהם סנדר שי' ואחיו בדומה לו ר' מנחם מענדל שי' להיות כא"מ לכל דבר שבקדושה וזכות חבורת מצוה זו יעמוד שיגדלם אביהם ואמם לתו"ח ומע"ט ופיצו להחברה כעת.
נאום שניאור זלמן אהרן שניאורסאהן בורר ראשון
אור ליום א' מוצש"ק לחודש טבת שנה הנ"ל [תרמ"ב] נתקבל לחבורת מצוה זו החתן המופ' כמ' מנחם מענדל באדמו"ר שליט"א על אלו האופנים היינו דמי קדימה כתיקון וואכיר התחייבה אמו הרבנית תי' ליתן עבורם חמשה בכשו"ש, ולעת חתונתו יקובל להיות כא' מאתנו לכ"ד שבקדושה ולהניח בקלפי. וזכות המצוה יעמוד לו עע"ע. ולראי' באנו עה"ח . . .
אור ליום ג' דחנוכה שנת תרמ"ד נעשה קלפי ועלו בוררים ור"ח.
הרב שניאור בהרב ר' נחום זצ"ל בורר ראשון
הר"ר מנחם מענדל באדמו"ר ר"ח שני .

בי"ט כסליו תרל"ז יצא הרבי מהר"ש אל הנאספים לשעה קלה בלבד, ותוכן שיחתו הי' במעלת ימי החודש ומעלת ימי השבוע . . ויאמר שבשנה זו תרל"ז יום החג חל באותו יום הפרשה שהי' בשנת הגאולה – תקנ"ט. לאחר מכן ניגן הרבי מהר"ש את ניגונו של רבינו הזקן המפורסם וירמוז לבניו רבי זלמן הארון והרבי מהרש"ב לנגן אותו. כשמוע בנו הצעיר את אחיו מנגנים, דחק ונכנס וניגן עמהם בקול אדיר צוהל.
הרבי מהר"ש ישב על כסא קדשו, עיניו עצומות ודמעות יורדות על לחייו הלבנות כסיד. ככלותו לנגן ברך את הנאספים ואמר להם שיהנו מהמשקה והמזונות העורכים לפניהם .
פעם אחת ביום הכיפורים הרעים רעם בליובאוויטש באמצע התפילה ופרצה שריפה בכמה בתים. פחד נפל על המתפללים ורבים מהם רצו אל מחוץ לבית הכנסת – הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ודודי הרז"א נשארו לעמוד במקומותיהם, רק דודי הרמ"מ יצא לחוץ – ובשעת מעשה המשיך החזן (ר' איסר) בתפילתו לפני העמוד ולא הרגיש כלל ברעש שנתהווה, מצד דביקותו בתפילה .
כשהי' כ"ק אדמו"ר הזקן יושב בליל פסח להסדר והי' אז כ"ק אדמו"ר הצ"צ כבן עשר שנים אמר לו כ"ק אדמו"ר הזקן קום הער וויא דער רבי זאגט די הגדה, ואח"כ כשהי' כ"ק אדמו"ר מהור"ש בשנים הנ"ל אמר לו הצ"צ כנ"ל ואח"כ בליל פסח כשהי' כ"ק אדמו"ר נ"ע בשנים הנ"ל אמר לו כ"ק אדמו"ר מהר"ש כנ"ל ושאל ר' מ"מ? מכ"ק אדמו"ר מהר"ש אם שמע הילד ג"כ והשיב לו אז ער האט אפילו גיהערט וויא זיי האלטין בהגדה .
כ"ק אדמו"ר מהר"ש הי אומר "מה נשתנה" יחד עם הבן השואל, - ליל א' רז"א, ליל ב' אדמו"ר נ"ע. כשגדל רמ"מ נ"י: ליל א' רז"א ואדמו"ר נ"ע, ליל ב' אדמור נ"ע ורמ"מ נ"י –

בדירתו של הרבי מהר"ש היו חמש דלתות מדלת החדר בו ערכו ה"סדר" של פסח, עד לדלת הפונה לרחוב, והרבי מהר"ש הי' נוהג לשלוח חמישה שלוחים לפתיחת הדלתות לקראת אמירת "שפוך חמתך".
הסדר הי' שבלילה הראשון של פסח הי' שולח מבין בניו את הרז"א, כך נהג עד שנת תרל"א, לאחר מכן הי' מצרף אליו גם את חתנו – שהתחתן באותה שנה – רבי משה ליב – רמ"ל.
בלילה השני הי' שולח את בניו מוהרש"ב ואת מנחם מענדל – רמ"מ .
משא ההתקשרות
מכתב בארמית, שכתב רבי מנחם מענדל, אל אביו, כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, כשמלאו לו י"ג שנים. אותיות הפתיחה של שורות שלשת הפיסקאות הראשונות הן: אדמו"ר רשכב"ה שליט"א.
לאחר מכן, כל פסיקא מתחילה באות לפי סדר האלף-בית, ומסתיים בשם הכותב: מנחם מענדול.

אבא מארי בוצינא דנהיר
דברן דעלמא מחשוכא לנהור
ממרירו למיתקו מסומק למחוור
ובהדין תבר מינה דייקנא מסובר
רעיא מהימנא כמשה נהיר

ראיה דמיא לבר אלהין
שופריה כשמשא דחלפן אוורידין
כשושביניה דמטרוניתא במיפק כופין
בנוהי כוותיה מרגגין ושפירין

הילולא וחינגא לדחמי ותהוין

שרותיה ישמין בתרי' פתורין
לעגלא וחמי דמורח ודאין
ייתונוהו בצלותא ובזכותא דאהבין
טהירו דמקדשא ישכלל בחינגין
אבא מארי יחמינן בעיינין


אבא רחימאי חביבא כנפשאי דרחימנא יתו מגרמאי הא קרבינא לצלאה גדפאי ולבררן אתוון דקיקין ושפירין דמרגג ויאי דנפקא מתבנא דליבאי למיבעי בעיתן מן קדמך.
בלבא תבירא ורוחא מרירא אנא בעי מן קדם בוצינא קדישא שרגא דנהורא דיכון אודניה אבא מארי ויושיט ידיה לקבל ברך זעירא לעאלעא יתיה תחות גדפין דשכינתא כדעבד לך אבוך.
געגועין דהוין לי עלך כד הוינא טליא לא יהוין לי למדמך בגין דכדבעי לא הוינא מעליא השתא דסיכנא זעיר נהורא דנשמתא כגופא, שריאת לאנהרא ובליבאי אתגלי' למיחד בתוקפא דקרנבושך.
דדרתא ותרעא לדרתא רעותא דליבאי למזכי מנך מפתחין דבתי גוואי ובתי בראי במטמונך מבועין דבירא דאתסני לך אבהתך בגין דלא למיעל בכיסופא קדם מחצדי חקלא בבעי מינך.
הדא בעלתא דאנא בעי בשלהובין דאור יקדון בליבאי משמשיא אנהירו לעיינא זכאה חילקא דאחויואו לימלעילא מעיינא כלילא כדבושא כנביעו די מעדן לגינתא נפק מפומך.
וורידין דגינתא דעדן מירא דכיא ובאעי וכוסמין אנא חמי דמבדאין קדמך ובנהרין דאפרסומא דכיא ודבור לבושך ורוחא קדישא שארי בגויך מדחזינא יקרא דידך אמינא זכאה חילקאי דאנא ברך.


זקוקין דאור אנא חמי מפומך נפקין מסייפי עלמא עד סייפי' מנהרין ומנצצין ונהורא דידך כהדין אבנא דמקבל פרזלא נגדין ומתנגדין אמינא מן יהיב דאזכי לעגלא למיקט רוחא מינך.

חבל על דלא הוינא עד השתא מנבזבזין רברבין דלי מרגל אין הווין מתנגדין כאספתא ארמתא דיני הווא במכנישתא עד דאויאו לי קושטא מלעילא ומאן אתער בלבאי שלהוביתא דרחימותא אינון דאתוין לותך.
טליין חזינא אתיין עם מארי דדיקנא עולין ורויקין מרגלאין למיקנא עזקין וכלילין קישוטין לתקנא באבנין – בין בזבני אש גחנא ודיקנא ובכילולין וקישוטיהון לחדא לדיקנא אמינא חדאי נפשאי לך דהא כל אלין מאבוך.
יתגנדרון ממנדח שימשא ולרוואה צחיתא ודאתון ממערבא בלביהון לחדא יקוד שלהובא ומארעא דרומא בדחילו ורחימו נגדין ומתנגדרין כעכנא מארעא צפונא לווית יקרך אתיין רזין טמירין עמיקין וסתימין למשמע מפומך.
כד שריאן למיעל בהיכלא דידך שלהובין דרחימותא בלביהון יקיד ולא שכיך בקל נעימותא מרחשין ובניגונא מכטשין והכי ממלין אלה דשמיא בריך דאחזן בהדא אורחא למהך למשמע רזין דרזין מפומא דאריך.
לעידן רמשא מתכנפין לקדם אסיפא דאידרא קדישא בכיסופא ועלין אינון במכתר סגורתהון באתגליא ישכחון אסוותא ויתסי גשמיהון ורוחיהון לעגלא וגברא פוינא דלא ארגיש חובוליו וחכים יחכים מכתשי לנורא דממלל פומך.
מדהמין גשמיהון דאתמליל מכתשין ונשמתא דילהון אסתחדאת בפדעאון ידיהון וארכבותיהן דין לדין נקשין וסיג – בצוותין רברבין ומרירין
תיהב למכתשיהון אתיין יקירן לא נטשין במטלוניהון עד דיתהדר חילהון מאטווין דידך.
נהורא דידך כד נהיר לעמא לא שביק להון למידמך בחיזו דהאי עלמא מחזיית לטעמך ומשווית לשבתהגמרא יתיבון למפלח למארי עלמא על חד תרין מקדמתא במילפא דאורייתא ותוקפא דצלותא בפקודא דידך.

סבירנא בדעתאי כל הדא טיבותא אמינא לליבאי סגי למיתא בטעותא כל הדא יקירא כודאי נהורא בהידו ונעימותא גשמי כודאי שוינא למיתי בבעותא ממיין מתיקין לרוואה צחותא ממיין צלילין דנבעין ממעינא דידך.
עיינין בידין נבעין מיא ולא פסקין היסמא בידאי דין ודיל נקשין מטול דעד השתא לא הוינא ידעי מה – מבזבזין השתא דטעימנא זעיר ממילין מתיקין דאחסני' לן אבהתנא אחסנת עלן וכען מעיינא אתמסר בידך.
פתיחנא פומאי למשתי מיין מתיקין אבא דרחמאי חביבא דנפשאי בלי חצבין מעומקין ואשקין מיא לרוואה – שביקנא דהא קריבא זימנאי למיפק לקרבא בכל מאני זייני קרבא למקטר שידון וכלילין ברישא ואדראיי כוותך.
צלותאי מיומא דנן ישרא למהוי כעידן קרבא מולפאי אוף הכי ילקוט כשלהוביתא במלעי דאורייתא במס' חולין מתיקו וחביבא בצוותא עם כל בני אמוראי דקיימין סוחרנא בדהא לא גער קלא באבובא יתיר מדין-בעינא מינך.
קדם תרין אחין דקשישין מינאי לא מעלינני בכסופא נהורא דישתמהון אנא חמא דנהיר בהון כגופא יתבבן בקתדרת איהון ברכת יקרך ומן קדמיהון יתבעי אולפן דנפקא ביומא דעינג וחסוה כלילה דמקשטא פומך.
רברבין וזעירין טליין וקשישין כד נפיק ביומא דעינגא וחדוה כלילא דמקשטא מפומך דאבנין טבין וקטורין דמרגלאין יקירין באבני בורלא ואבני אשלמותא אסתחרת כיומא בטיהרא אנהרת מנהרין בחשוכא כד מרחשין שפוותך.
שמעין קל נעימותא במפקהון מפומך אמשין לרוחצין הא כלילא קדמנא והא קשוטאה סחרין ותהא מרגלאין ואבנין טבין הא מנהרין ומנצצין ושביבין דאור לכל עובר זרקין רועע תהא מנהון כללא דאתי מינך וסגיאו בחדוותא לחדא חדין ובחד רגעא פרחן מנהון כלילא דאתי מינך.
תייבין להיכלא דרבות יקרך למיבעי בעותא מנפקי חרצך בקלא דרחימותא למיהדר קישוטך סחור סחור כלילותך וכד אזלין למהר תרין ותלתא לישמע ממלל פומך וסגיאו בחדוותא מזמרין ומנגנין דזכא למזכי בעבודתך.


ממרירו דליבאי תקיף לחדא בייא לינא כהדא סהדא בעיינא אבא מארי בשעתא הדא דיהיב לי חילא ותוקפך למהווי כוותהון בצוותא חדא כתרין אחין דקשישין מינאי דארכין יומין למיהדר כוותהון רזין דרזין דנצצין מנהורא דידך.
נבזבזין רברבין אחמתין יקידין כתרין אחיי דקשישין מינאי מהדרין מכמה שנין ארזין דאורייתא עמיקין סתימין וטמירין אוף אנא רגיגנא למכוי כחד מנהון דלא למיעל בכסופא קדמיהון אין תקובל בעותי ולא תהדר יתי ריקם מן קדמך.
חידו סגי ועינגין כד יתבון בגינתא דעדן ומטר לנא בתרין עלמין כדאתי ובעלמא הדין היכדון דאוקמוה מארי מתניתין ומארי תלמודא בדוכתאי סיאין אגרא דימטי לדמקרבא עמא תחות גדפא דשכינתא בעבודין דידך.
מלכא משיחא כד ייתי ביומנאי ממרירו דגלותא למפרק יתנא תלת מאה ארבעין ותלת זמנין טהירו דיומא בטיהרא ונהיר שימשא וסיהרא כחדא בכיסופין מיעלין ובאתרין טמירין יתטמרון מנהורא כהירו דנהר ארישא דידך.
מילין עמיקין נהורין דעיקין ואין למקריהון
סדר קדמך ברך זעירא
בוא"ו אדר תר"מ בסעודת הבר מצוה שלו אמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש מאמר ד"ה "נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו" .
הרבי מהר"ש קבל עבור שלושת בניו, הרז"א, הרבי מהורש"ב והרמ"מ, פטור מעבודת הצבא, לכל אחד מהם הי' פטור מסוג אחר .




פרק שני
חתונתו


התחלת השידוך היה בתחלת קיץ תרמ"א, כנראה מזה שביום א' ב' אייר כותב המזכיר מוה"ר לוי יצחק אידלעויץ למוהר"א אבלי "אם ביוכלתו לידע שם אבי' ותולדתו נצרך לידע. גם על פי ערך הוא מנכדי הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל ויכול להיות ששמו עקיבא מפני שהוא בן בת של החתם סופר שהי' חתן הג' ר"ע איגר ז"ל ואביו הי' ממשפחה אחרת ועכ"ז עשה עצמו חניכתו איגר כמו חניכת זקנו של אמו".
ויום ג' ט"ו תמוז כותב לו ממאריענבאד "נסעתי דרך קראקא ובאתי יום ו' פ' קרח לקראקא וישבתי עמו איזה שעות, ונתבקשתי מעמו ומחתנו הרה"ג ר' עקיבא נ"י שאשבות אצלם" ואז נגמר השידוך.
אחרי השידוך הרמ"מ נ"י, ווא מ'האט זיך שטארק געקאכט אין דעם און געטאן כמה תחבולות - אמר ר' ישעי' ברלין אח"כ נו, פעטאר . . . ויענהו: אף וועמען דען שטייט "משיב חכמים אחור". אף דיר, פתח! . . .
וזלה"ק של כ"ק אדמו"ר מהר"ש להזמנת חתונת בנו ר' מנחם מענדל :
ב"ה, ל"ג בעומר
כ' אה' ידידי המופל' ונגידי' ווח"ס דק' דענ"ב ד' עלי' יחי' וביחוד לידי המופ' הנגידי' ווח"ס מו"ה אהרן יואל נ"י ומו"ה א' אבלי נ"י פערסאן
כאשר זכיני השי"ת נשאוי בני הצעיר שי' עם ב"ג תי' בת ונכדת הרהג"ע מקראקא והחת"ס, אשר הוגבל זמן יום החופה למז"ט יום ה' י"ד סיון הבע"ל, לזאת באתי עם הספר לקרוא למאהבי נפשי לבוא ליום המוגבל להתעלס באהבי', והשי"ת יזכנו לשמוח בשמחת ה' במעשיו וישראל בעושיו

ובשמחת בנינו ובניכם שי', ויעזור לכם בכל מילי דמיט מנפש ועד שר ככל מאווי נפשכם ונפש ידידם דו"ש מלונ"ח
שמואל
ההזמנה שלפנינו נכתבה ונחתמה ע"י אבי הכלה מו"ה עקיבא קארניטצער, שחתם על הזמנה גם את שם רבינו [נדפסה באג"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש עמ' כ"ז ואילך והצילום בעמ' קיז].
קול תרועות השמחה נבשר במקהלות,
גדול קול חתן וכלה ישמע מחולות, לפרט
וכל העם רואים את הקולות
וע"ל דרכי"ך נח"ה או"ר טו"ב לפ"ק
אלקים אמר אל אראליו, אם אדם אין, איך אעמיד ארץְ ? אברא
איש אף אשה, אעשה אותם אגודה אחת, אפרם ארבם אברכם אמלא
אדמתי אנשים אך אז אשלים את אשר אביתי; אוהבי! את אמרי אדון
ארץ תמלא, אל אכסה את אשר אני אעשה, אפריון אחוג! את אחי אנכי
אבקש, אתם אחבר את אוהל, אשימהו אחד, אנא אנשי אמונים אזרו איל!
אראה אור אם אתעלס אתכם אהבים, אליכם אישים אקרא! אנשים
אחים אנחנו, אהבתי אתכם אמר אוהבכם, אולם אותות אהבתכם אחפוץ
אף אנכי, אחבקכם, אנהגכם, אביאכם אל אפדני, אחלק איש איש אשפר
אחד, אשישה אחת, אבטיחכם אמונה, אם אקרא אליכם אחריכם ארוצה,
אגיל אשמח אף אני: ה"ה ה"ב המופלג החתן מענדל הנעלה, יארוש למז"ט

את הכלה שרה המהוללה!
החתונה תהי' למז"ט ובשעה צלוחה ביום ה' לסדר לכה אתנו והטבנו לך י"ד סיון
שנה לכ"ה אתנו והטבנ"ו לב"ך לפ"ק בעיר ליובאוויטש יע"א
החופה יהי"ה למז"ל טו"ב בשע"ה ז' לפ"ק
והסעוד"ה נאכ"ל בשע"ה ח' לפ"ק
המחותנים שמואל שניאורזאהן אבי החתן
עקיבא קארניטצער אבי הכלה
צילום מההזמנות לחתונה



לחתונת רבי מנחם מענדל, הגיע לליובאוויטש החסיד המפורסם רבי שמאול דובער מבוריסוב, ובבואו נכנס קודם כל לשאול דבר מה מהרבי, ונחפז לצאת כי עדיין לא התפלל. הרבי מהר"ש סיים תפילתו מכבר, והקפיד על כי ר' שמואל דובער מאחר בתפילתו כל כך.
קירבו נא להביט היכן נפלה טעות בסידור – ביקש הרבי ממנו ופתח את הסידור לפניו.


ר' שמואל דובער הרכיב את משקפיו לעיניו, פנה לעמוד ליד החלון לאור היום, עיין וחיפש כה וכה אך לא מצא מאומה. אין כל שיבוש בעמודים אלה, קבע בבטחה בפנותו אל הרבי מהר"ש.
הבה ונתערב! הציע לו הרבי. ר' שמואל דובער שהי' בטוח בעצמו הסכים לתת שלושה בקבוקי משקה לסעודת החתונה באם המצא תמצא הטעות, ומיד נוכח בכשלונו כשהרבי חייך והראה לו כי מספר העמוד הימיני אינו תואם לאות הרשומה בראש העמוד השמאלי . . .
ר' שמואל דובער כבר פנה לצאת, אך הרבי מהר"ש הוסיף ואמר לו: אייעצך עצה טובה, הערב תתקיים סעודה לסיום לימוד משניות בע"פ ע"י החתן, וישתתף גם מחותני רא"ז גינזבורג האוהב להתנצח, וישיש להתערב אתכם, ותעמיד ההתערבות על סך י"א משקה ויהיה לך לשלם חובך עבור שנוצחת, ועוד בתוספת ריווח. וכך הווה...
בחתונה הזאת היו נוכחים כשני אלפים חסידים, ומהם רביים, רבנים וחסידים. הגאון המפורסם רבי שמעון סופר היה גם הוא מהמוזמנים לחתונה, ואיחר לבוא לזמן המגובל והמיועד לחופה. עברו יותר משעתיים והרבי מהר"ש אינו יוצא ל'קבלת פנים' ולחופה.
ויבקשו החסידים את המשפיע ר' שמואל דובער מבוריסוב, שלהיותו מקורב מאד לרבי מהר"ש, יכנס אל הרבי וישאל כיצד שני אלפים צדיקים וחסידים יחכו לבואו של רב אחד? נכנס רבי שמואל דובער אל הרבי מהר"ש והתחיל להסביר: היות ידוע שיש צדיק עליון וצדיק תחתון, יוסף צדיק עליון, בנימין צדיק תחתון, ופירט בכל דור מיהו הצדיק עליון ומי הוא הצדיק תחתון, עד שהגיע לזמנו של הבעש"ט ורבינו הזקן, עד לרבי הצ"צ, שהוא היה צדיק עליון, והגאון המפורסם ר' משה סופר בעל ה"חתם סופר" הוא צדיק תחתון, א"כ מאחר שיש לנו צדיק עליון, מה לנו לחכות עד שיבוא צדיק תחתון?
ענה לו הרבי מהר"ש: ידוע אני שבעל לשון אתה .

מספר הר' בצלאל ווילשאנסקי ז"ל: חמי ר' זלמן לאווין שו"ב, נולד בשנת תרי"ט והי' נוכח בחתונתו של הרמ"מ בנו הצעיר של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, בשנת תרמ"ב.
הוא סיפר, שהאולם הי' מלא מכל צד ועל כל שולחן עמדו כחמישים אנשים, והיו גם כאלו שקשרו עצמם עם חגורתם לקורה שתחת הגג והיו תלויים שמה.
הי' שם אחד חכם שרצה להיות קרוב לכ"ק אדמו"ר מהר"ש ובא לפני כולם והתחבא תחת שולחנו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש. אחר שסיים כ"ק אדמו"ר מהר"ש את המאמר סיבב את רגליו קצת תחת השולחן והרגיש שמישהו נמצא שם. הביט וקרא אותו בשמו ואמר לו: הלא זה ממש סכנה! מה אתה עושה פה (כי כבר נשברו כחמישים שולחנות), ומדוע אינך יוצא? אמר החסיד שא"א לצאת כי אין מקום. א"ל כ"ק אדמו"ר: צא מצדי. ועשה עבורו מקום לצאת ועמד לצידו. ושאל אותו מדוע נחבא תחת השולחן ואמר שרצה לשמוע המאמר שאל אותו כ"ק אדמו"ר האם שמעת, וענה הן. אמר לו לחזור על המאמר. התחיל לחזור וחזר קטע, והפסיקו כ"ק אדמו"ר ברואתו שהוא יודע המאמר, ואמר בזה"ל: נו, ב"ה שלכל-הפחות אחד שמע, ואני חשבתי שאף אחד לא שמע . . .
התוועדות החתונה נמשכה כל הלילה וכאשר יצאו מהאולם כבר האיר היום. כ"ק אדמו"ר מהר"ש אמר לכל הבדחנים שהיו שם (והיו הרבה ... ) שיאמרו דבר מה, ואמרו, ושילם לכל אחד. אח"כ, כאשר יצאו בבוקר, עשו עבורו מקום לצאת והיו עומדים אנשים משני צדדים. כאשר ראה כ"ק אדמו"ר מהר"ש בדחן אחד שעדיין לא אמר דבר, קרא לו כ"ק אדמו"ר ואמר לו שיאמר דבר שיהי' "קורץ און גוט!" וענה הבדחן ואמר, "רבי, גיט געלט!" וצחק כ"ק אדמו"ר הרבה ונתן לו .
בעת החתונה הזאת נאמרו המאמרים "כל הנהנה" ו"להבין וכו' הברכה" .

אחרי השמחה הגדולה בשבועות תרמ"ב ואחרי שבועות בחתונת אחי הרבי, רמ"מ, שבאו אז אלפי אנשים לליובאוויטש, הנה כעבור כמה שבועות חלה הרבי מהר"ש ובמשך כמה חודשים הורע מצבו ונהי' רציני ביותר, וביום י"ג תשרי תרמ"ג נסתלק זי"ע ועכ"י .
ידוע כי זיווגו הראשון של רבי מנחם מענדל בן כ"ק אדמו"ר מוהר"ש היה "עם מרת שרייבער ממשפחת החתם סופר". החתונה נערכה בליובאוויטש, אחרי חגה"ש תרמ"ב, וביתר דיוק: ביום ה' י"ד סיון תרמ"ב,. אך עדיין לא נתברר עם איזה ענף ממשפחת החת"ס נתחתן. בספר "תולדות משפחת הרב מלאדי" (ת"א תש"ז עמ' 88) לא נזכר זיווג זה לחלוטין, וגם ב"ספר הצאצאים" (עמ' 197) אין ידיעות נוספות על הנ"ל (ובעמ' 241 נשתבש בהגררו אחרי ס' "תולדות משפחת הרב מלאדי", והשמיט ג"כ את זיווגו השני).
והנה במלאת ה"שלושים" להסתלקות מוהר"ש, נתפרסמה בכתה"ע "מחזיקי הדת" "קינה" חרוזת מאת ר' שיראל דוד שמחה המכונה בונם סופר, בן הגאון אב"ד דק"ק קראקא שליט"א, "על מות כבוד מחותני...מוהר"ר שמואל שניאורזאהן זצללה"ה". למדנו שאשת הרמ"מ היתה ממשפחתו, וקרוב לומר שהיתה בתו של הכותב (אף כי לכינוי "מחותני" יש לעתים משמעות רחבה יותר מאשר חותן בנו או בתו בלבד).
וזאת אשר כותב אודותיו ר' אברהם שמואל בנימין סופר-שרייבער בספרו "כותב זאת זכרון" (תולדות משפחת איגר-סופר, מהודורת ירושלים תשל"ו, עמ' 246-247):
הרבני הנפלא, הלמדן, דרשן גדול, פה מפיק מרגליות, מו"ה ר' ישראל דוד שמחה בונם זצ"ל, בן מרן המכתב סופר [הוא הג"ר שמעון סופר מקראקא, בן החת"ס]... נולד בשנת תר"ו, למד בישיבת אביו ז"ל, וישב באהל תורה בווארשוי בבית חותנו הנגיד הג"מ זוסא אורליך ז"ל, ובסוף ימיו התגורר בקארקא... הי' מפורסם למליץ נפלא, ושיריו נדפסו במאספים שונים ... בשה"ג השלם סוף ח"ב כותב עליו: הרב מו"ה שמחה בונם סופר

... חכם וסופר, נאה דורש ונאה מקיים ויודע לרצות את קונו, דבש וחלב תחת לשונו, עכ"ל... [נפטר] בעש"ק זיין אדר שנת תרמ"ט לפ"ק.
... [בנותיו]: מרת טוביא ע"ה, בעלה הי' ממשפחת זוסמאן, מרת שרל ע"ה, בעלה ממשפחת האממער, מרת גיטל ע"ה, בעלה הי' ממשפחת ליפשיץ מריגא, מרת ריזל תחי' הדרה כעת במדינת מעקסיקא (עכ"ל הס' כתב זאת זכרון). ואיני יודע האם אשתו הראשונה של הרמ"מ נמנית בין הבנות הללו, ואם כן, הרי שנרשם כאן שם הבעל מהזיווג המאוחר.
קינה זאת נדפסה, כאמור, בכתה"ע "מחזיקי הדת", אשר גליונותיו מאותן שנים אינן מצויים אפילו אחד במדינה. תודתנו להרח"ל שמהעותק השמור בגנזיו קבלנו את ה"קינה לדוד" .




בזוו"ש התחתן ר' מנחם מענדל עם מרת בתי' בת אדמו"ר מהו"ה נחום דובער מאוורוטש.
וכך כותב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב במכתבו מיום ד' ט"ז סיון תרמ"ז:
"בטח ידוע לכבודו מהקשו"ת של אחי הרמ"מ שי' למז"ט, יתן השי"ת [ . . . ברו]"ג"
ובמכתב מ"יום ב' כ"ב אדר תרח"ם ציון לפ"ק ליובאוויטש
להר' שניאור זלמן סלונים
ואברכו בברכת מז"ט עבור חתונת אחי ש"ב הרמ"מ שי'" .
* * *

פרק שלישי
הסתלקות כ"ק אדמו"ר מהר"ש י"ג תשרי תרמ"ג


בשיחת י"ט כסלו דשנת תרפ"ג (?) סיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ את הדברים הבאים :
. . . בשנת תרמ"ג נסתלק אאזמו"ר נבג"מ, ביום י"ג לחודש תשרי, 51 מינוט על השעה 12 [23:51] ו25 מינוט קודם לכן בישובו על כסאו (כי על כסאו נסתלק) לקח את המורה-שעות שלו, ניתקו מן השרשרת, גזר פיסת נייר, סובב את מחוגי-השעות ל-51 דקות על השעה 12, תחב את הנייר בשפינדעל [היא הזרוע המניעה את מחוגי השעון], והשעון נעצר מהילוכו.
אח"כ אמר לפנחס לייב המשרת שיקרא לבניו הק', כי רוצה לצוות להם את צוואתו. קרא את רז"א ודיבר עמו (ופנחס לייב עמד ג"כ בשעת מעשה), אח"כ יצא הרז"א ונכנס אאמו"ר ודיבר עמו, ובכה אאמו"ר מאוד (והמשרת ג"כ היה נוכח בשעת מעשה), אח"כ יצא אאמו"ר ונכנס הרמ"מ, ואח"כ נסתלק .
ר' מנחם מענדל התפלל בשנת האבילות אחרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש אין קאמער [תא, חדר צדדי]
עד לאותה שנה היה עולה לתורה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שבת למפטיר פעם בשלושה שבועות, שכן כך היה הסדר: אחיו הרז"א, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואחיו רמ"מ. בשנת האבלות היו שלושה מנינים. הוד כ"ק אאמו"ר

הרה"ק התפלל בחדרו של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש, רז"א התפלל בבית המדרש ורמ"מ בחדר השני של בית המדרש.
הרז"א ורמ"מ היו בעלי קריאה ואילו אבי (הרבי מהרש"ב) פחד לקרוא, שכן צריכים הרי לדייק בקריאה מתוך הכתב, ואילו בשנת האבילות – תרמ"ג – קרא בתורה. ר' יחיאל הי' בוחן אותו לפני הקריאה בטעמי הנגינה. פעמיים הי' קורא בחומש ופעם א' ב"תיקון" .


* * *



פרק רביעי
עם אחיו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע


ביומנו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ממוצש"ק וירא, י"ח אור לי"ט מ"ח, תרנ"ד כותב וז"ל: בהשכמה בשעה חמש, בא דודי רבי מנחם מענדל ורבי שלמה מענדיל מענדעלסאן, ואבי למד אתם שתי שעות כמו בשבתות הקודמות. הלימוד הוא בספר "שערי אורה" .
מספר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: "דער ערשטן זמן וואס מורי הרשב"ץ נ"ע איז גיקומאן אין ליובאוויטש –חורף תרנ"ד- האבן כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומחות' הר"מ [הארענשטיין] שי' גימאכט א סדר, אז אייניגע מאהל אין וואך זאלן זיי לערנען בא מורי הרש"ץ נ"ע חסידות.
... אין יענער צייט – חורף תרנ"ד – האבען כבוד דודיי הרמ"מ שי' והר"מ שי' זיך שטארק פארנומען מיט דעם לימוד החסידות, און דאס האט שטארק גיווירקט אויף עטלעכע יונגע לייט, גרויסע בעלי כשרונות, וואס זיינען גיווארן משכילים אין וועלטישער וויסענשאפט און אפגעווייטערט זיך פון חסידות, און דורך דער קביעות פון לערנען חסידות האבן זיי זיך דערנעהנט.
... פון צייט צו צייט פלעגן כבוד דודיי הרמ"מ שי' והר"מ שי' זיין בא דעם טאטן, פרעגן און ריידן פארשידענע זאכן פון דעם וואס זיי האבן יעמולט גילערנט, אפטמאהל פלעגט אזא שמועס דויערן א שיינע פאר שעה.


... אין אין איינעם פון אזלכע שמועסן האט דער טאטע מבאר גיווען דעם ענין פון השכלה השגה הרגשה – פיהלען – און הכרה" .

כותב כ"ק אדמו"ר ברשימותיו הק': "פעם [בשנת תרנ"ד-ה] והיה כשרחץ אדמו"ר נ"ע ידיו לאכילה, קודם שנגבן, - ולא היה אוהב כשהיו מדברים אליו אז, גם כשאירע שהפסיק הוא עצמו בקריאה "הֻם" וכיו"ב, לא היה מברך, כי אם מנגב ידיו, ונוטלן עוד פעם - אמר אחיו מנחם מענדל נ"י, שקרא ב"ניבא" (עיתון ברוסיא), שמצאו "נעֶרוו" חדש מלא נוזל דק, ושהוא הגורם שבשעה שאדם מתאמץ לזכור דבר מה - הוא מרים ראשו, וכשמעיין - מוריד ראשו.
אדמו"ר נ"ע נגב ידיו [ובשעת האמירה רק הביט על האומר], ברך ואכל המוציא, ציווני שאטול ידי וכו', ויאמר: מענדל קום. נגשו אל הארון, ויוציא אַ ביכעל מאדמו"ר האמצעי, ויראו כתוב שם [שבשש-שבע שורות שם מדובר בעורק זה. הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי מסביר שם שקיים במוח וריד שהוא מלא אדים ומתנענע לכאן ולכאן והוא מסייע לזכרון ולעמקה, כשהוריד נע לכיון מוח חכמה והבינה הוא מסייע לזכרון, וכשנע לכיון מוח הדעת הוא מסייע להעמקה. לפיכך אנו רואים שבשעה שאדם רוצה להיזכר דבר-מה מרים הוא את ראשו, וכשהוא רוצה להתעמק בדבר - מכופף הוא את ראשו] כנ"ל.
"וועסט זאך מיינען שהי' רופא - לא, הוא ידע זה מסדר ההשתלשלות באדם העליון שהוא כך, ובמילא צריך להיות גם באדם התחתון".
[וכותב ע"ז כ"ק אדמו"ר : ומילתא אגב אורחא קמ"ל, שיש כוונה לא רק בעת אמירת ברכת הנטילה אלא גם בעת הנגיבה, ובמילא דבור זולתו מבלבל] .


בא' מהתוועדיותיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע מצינו שיח מעניין עם אחיו ר' מנחם מענדל בנוגע למעלתה של השכלה, ואודות גדולתו של הצ"צ שעל שמו נקרא ר' מנחם מענדל :
. . השכלה בכלל איז מעלים אויף דעם אור.
שאל אחיו ר"מ: פונדעסטוועגען איז דאך פאראן א מעלה אין השכלה – השכלה פון חסידות מאכט שיטערער דעם חומר, והשיב אדמו"ר: דאס איז מאיר בדרך מקיף.
שאל עוד אחיו ר"מ אם זהו כמו ווי אינער ווערט נתפעל פון דעם אנדערענס ההתפעלות, והשיב כ"ק אדמו"ר שאי' בתו"א שזהו מקיף למקיף.
שאל עוד אחיו ר"מ אם זהו כמו שיש מי שנתפעל ממה שחבירו מתנהג בטוב, והשיב אדמו"ר שזה פנימי יותר.
שאל עוד אחיו ר"מ מ"מ אנו רואים שיש מי שעושה הכנה זו (היינו שלומד רק השכלה) והוא מתפעל מ"מ, והשיב אדמו"ר: יע, ער איז נתפעל פונדעסטוועגען ווי באלד אז דאס נאר א מקיף . .
והתחיל כ"ק אדמו"ר להוכיח מישהו אמר לו אחיו ר"מ למה לך לפרוט אותו הלא הוא בכאן. והשיב אדמו"ר מה העשה אז די מלאכה בריינגט דערצו, איך האב שוים אמאל געזאגט אז איך בין א שול קלאפער, גלויבט מיר אז איך מיין זיך אויך, אז מען זאל מיינען מיט זיך אויך, קען מען דעם אנדערעען ניט זאגען.
אח"כ אמר לאחיו רמ"מ: מענדל, מענדל, אז דער מענדל וואס דו ביסט מאך איהם א נאמען (הצ"צ) איז ער געווען גאר אנאדער מענדל.
הא! איך רוף איהם מענדל, איך מעג איהם רופען מענדל –
בעת ער פלעגט עסען די ברויט מיט די קוואס פאר יחידות ווי עס איז ידוע אז ער פלעגט ליגען בא איהם אין טיש-קעסטעל ברויט, . . . האט ער



גיהערט אין די ברויט מיט די קוואס אלקות בבחי' עצמות מער ווי בעת דאוונען .
ועל התוועדות אחרת איתו מספר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: . . אח"כ מזגו משקה לדודי רמ"מ שי' וא"ל שיקח וישתה, א"ל כי עדיין לא שתה מסוף הכוס, פון דעק פון בעכער האב איך ניט געטרונקען, וא"ל אז מי גיסט אלץ צו.
אח"כ לקח גם דודי הרמ"מ שי' כוס ואמר לחיים, ולמען הסיר חוזק המשקה אכל תפוח, אך בין כך ניכר הי' על כ"ק אאמו"ר שליט"א שרוצה לאמר איזה דבר, מובן כי דודי הניח את התפוח, אז פנה אליו ואמר . . .גלויב מיר, אז בשעת מ'עסט דעם עפעל קען מען בעת מעשה פיעלען א טעם ועונג פון אלקות, אזוי איז אמיתית הדבר, . . און אזוי קאן זיין אז מ'זאל עסען א עפעל און ממ'זאל בשעת מעשה האבען א הרגש אלוקי, התגלות אלקות, ניט דער אלוקות פון דעם זאך, היינו פון דעם מאכל בלבד, כ"א הרגש אור אלקי במעלות ומדריגות עליונות .
את סעודת משיח המפורסמת בשנת תרס"ו, הי' נוכח גם ר' מנחם מענדל כפי שמסופר ברשימותיו של א' החסידים שהי' נוכח אז: "עד שנת תרס"ו היו מסדרים את בחורי הישיבה לחג הפסח באכסניות בעיר, ומשנת רס"ו ואילך, היו כל הבחורים בישיבה עצמה. למעשה, בחג הפסח, היו כולם בישיבה; גם כאלה שבכל השנה הסתדרו על חשבון עצמם, שהיו בני עשירים, וגם התלמידים הקטנים מהחדרים, שגם הם לא אכלו כל השנה בבית האוכל של הישיבה – את כולם סידרו שיאכלו יחד בישיבה. הנהלת הישיבה שלחה שליח מיוחד לוויטעבסק והביאו משם כלי בישול גדולים, וכן כלי אוכל, קערות, כפות, סכינים, מזלגות, כוסות וכו', והיה שם כעין חנות גדולה, שאם היו לוקחים כל הכלים הנמצאים בכל החנויות בליובאוויטש, לא היו מספיק. (עיקר המסדר היה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ). למעשה, לא הי' חדר גדול כזה שכולם ייכנסו בו ושייוכלו לשבת מרווחים ולשמוח בשמחת יו"ט – אלא בזאל הגדול בו למדו כל השנה.

בליל ראשון דחג הפסח, אחרי תפילת ערבית, נכנס כ"ק הרבי עם כ"ק בנו, לראות איך סודר והוכן המקום (שהיה כולו מסודר ומוכן מבעוד יום ע"י הבחורים שהיו ממונים על כך), וכ"ק הרבי אמר, שהוא תענוג רוחני.
באחרון של פסח הוא אמר בלחש לבחורים הממונים, שיבקשו מכ"ק הרבי לסעוד בזאל הגדול, יחד עם תלמידי הישיבה, וכ"ק הרבי מיד הסכים לזה.
בליובאוויטש היו אז במשך כל החורף אחיו של הרבי: הבכור הרז"א ז"ל, והצעיר הרמ"מ ז"ל, [והם התגוררו אז אצל אמם הרבנית רבקה ע"ה] וגם הם באו לזאל. כן היו אורחים שבאו לרבי מימים האחרונים של חג הפסח. וגם כל המשפיעים והמשגיחים באו, ועבורם סידרו כמובן, שולחן מיוחד.
בתוך הסעודה אמר הרבי שצריך לתת לכולם ארבע כוסות, ומילאו מיד אחר פקודתו. לאחר מכן אמר מאמר וגם דיבר הרבה מענין אחרון של פסח, והסעודה נמשכה עד שעה מאורחת בלילה.
אשרי עין ראתה כל אלה, הלא למשמע אוזן וכו'. וב"ה שהמעין נמשך ומתגבר עד כי יבוא שילא בב"א" .
פעם בהתוועדות י"ט כסלו, היה שם גם אחיו הצעיר של כ"ק הרבי, הרה"ק ר' מ"מ, הרבי דיבר הרבה עניני חסידות ובענין י"ט כסלו, כדרכו בקודש. כפי הנראה, לקח משקה וגם אמר לחיים להמסובים, כנהוג. שאל אותו אחיו הרמ"מ ז"ל: אויף וואס דארפסטו משקה? משקה נעמט מען דאך אויף אנוועהרען זיך, דו האסט זיך דאך שוין לאנג אנגעוואהרען?!
השיב לו כ"ק הרבי: איך נעם משרה אויף אנוועהרען דעם צווייטען.
[שמעתי מר' משה מזעמבין. ור' משה הנ"ל דייק, שבזה שאמר לרבי שבשבילו אינו צריך משקה, ע"ז הודה שהאמת כן הוא, אלא שאמר לו שהוא לוקח משקה צוליב אנוועהרען דעם צווייטען] .

שיח כ"ק אאמו"ר שליט"א עם דודי הרמ"מ שי'. הרמ"מ שי' הנה מעשה הקטן אינו תופס מקום אצלינו כלל, ואפשר יש כמה ענינים הנדרשים לי לשעה ונדמה בעיני כי נחוץ הוא ביותר, ובאמת אינו כן. ד"ע , חשבון זה צ"ל בעת מעשה, ואז יהי' איזה תולעת מהחשבון. ממ"ש , אבל בשעת ההיא אי אפשר לחשוב כן מפני שהשכל מחייב, וקשה לילך, נגד השכל. ד"ע, ולכל הפחות היה זה בדרך מקיף ואז הי' ג"כ איזה תועלת ובכן מהמקיף, תחילה החשבון איזה דוגמא ישנו להציפורן לגבי הלב, ומכ"ש לגבי המוח, וכללי ערך הגוף לגבי הנפש, וכללי הנפש לגבי א טפח העכער ויא גיוויינלעך, וכ"ז הוא אפי' אם הדבר הנדרש איז יע א אינטערעס ובפרט קאן זאיין אז דיא זאך איז גאר קין זאך ניט און עס איז אינגאנצין א נארישקאייט וויפיל האט דאס קין באטרעף ניט. ועוד אז עס איז דא במקיף לכה"פ יעמולט קאן זאיין א דער עצם אינטערעס זאל זעך גאר אפטאן בעסער, ויא מיא דערציילט אייף ר' יעקב ר' יוסף'ס פון שקלאוו, ער איז גיווען א סוחר, א מאל אוייס גירעכין דיא חשבונות ערשט ער האט אן גירעכין זאיינע געלט, און ער האט גיהאט פרעדמדע געלט אייך, און ער האט יענע געלט אייך אן גיווארין, דער ואיילע איז דער רבי גיקומען אין שקלאוו, איז ער אראיין צום רעבין און האט זייער גיווינט ויא איז דאס ער זאל פארנעמען פרעמדע געלט, האט עם דער רבי גימאכט החשבון הנפש, פארשטייט מען אז דער רבי האט גימאכט א חשבון הנפש האט ער פאיין גישאיינט, האט ער זעך נאר מער צוא ויינט, זאגט ער עם לך לשלום, איז ער אוועק גיגאיינגען, נאך דעם קערטער עם אום און זאגט אים פארשטייסט פון יענעם ויינען ואלסטו ויינען און בלאייבין בא ויינען, אבער פון דעם ויינען ועסטו ויינען און ועסט אוף הערין און במילא ועט רעכט וערין יענע אייך, וכך הוה. וארעם אז מיא איז ניט אזיי פאר דאגה'ט און פאר קוועצט גיפינט זעך עצות ויא ארוייס פון איינגשאפט, און דאס פועל דער מקיף פון הסכם עכ"פ .

וכך כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לבנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ביום א' ז' אדר תרס"ט בהיותו בעיר ויסבאדען "גם אחי הרמ"מ שי' יבוא אי"ה על ש"ק הבע"ל".
וביום ה' ת[ענית] א[סתר] תרס"ט כותב: תמול בא לפה הרמ"מ מאניש מאנעסזאהן שי', מחר יבוא אי"ה אחי ודודכם (הרמ"מ) שי' .
במכתב ממוצש"ק ב' שבט תרע"ב בהיותו בעיר מענטען בצרפת כותב לאמו הרבנית וז"ל:
אה' אמי מורתי יקירתי תי' וואס דוא שרייבשט וועגן בת אחי ונכדיך חנה (בת הרמ"מ כדלקמן) תי' זאל מיט אונז קומען לליובאוויטש . . . מענדל יחי' וועט דא אי"ה זיין ויא ער שרייבט וועלן מיר אי"ה ריידן וועגן דעם. גיויס וועסטו עם שרייבן וועגן דעם, אייב ער וועט דאס וועלן וועט פון אונזער זייט ניט זיין קיין מניעה אי"ה. והשי"ת יעזור לך אה' אמי מורתי יקירתי תי' דוא זאל האבן נחת פון אללע קינדער און אייניקלעך און אור אייניקלעך בכל פרט ברו"ג .
בהמשך לזה כותב ביום ה' כ"ז שבט לבנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: מאחי הר' יחי' קבלתי מכתב אשר כעת כבד לו לנסוע מביתו כי ממתין על איזה סוחרים, וכותב שרצונו להיות פה בעת שתהי' אתה, כי רצונו להתראות אתך ג"כ, ואפשר כאשר הודעת לו מנסיעתך ישתדל לבוא ג"כ לעת הזאת .
במכתב מאור ליום ג' ט"ו טבת תרד"ע מעיר מענטען כותב לאמו הרבנית : היום קבלתי מכתב מבניך ואחי יחי' ות"ל שלום להם, גישעפט שרייבט ער אז עס מאכט זעך נאך דער ווילע ניט, בד"כ זיינען איצט דיא עסקים שטיל, נאר מסתמא וועט השי"ת העלפין ער וועט אי"ה האבין פרנסה .
בי"ז שבט תרד"ע כותב: איך בעט אייך זייער כלתי תי' ונכדותיי היק' יחיו שרייבין אונז אפט פון אייער גיזונד להחיות נפשינו, וועגין אונזער

פארבריינגען פה איז נאך אום בישטימט, היום קומט לפה כבוד אחי ודודכם הרמ"מ יחי' .
ובאור ליום ג' כ"ח שבט תרד"ע (מענטען) כותב: מאחי' יחי' קבלתי היום מכתב אשר זוגתו תי' (מרת יהודית קאסמאן) רצונה ג"כ להיות אי"ה אתנו יחד חג הפסח הבע"ל. נצרך הי' לידע אי"ה שבוע זו איזה החלטה (להיות בחג הפסח ).
ובמכתב מיום י"ט שבט תרס"ד לפ"ק (פאריז) לאמו הרבנית: היום האבין מיר גיטע"ג פון אונזער קוממען לשלום לוויטעפסק ע"ש בנך ואחי ה"ר מנחם מענדל שי' גיויס האט ער איבער גיגעבין

[הועתק מגוף כתי"ק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע]
אור ליום ד' פ' צו תרמ"ב על סיום אחי הרמ"מ על מס' בבא קמא
מסתתי אבנים אין בהם משום גזל. וצ"ל א"כ מה א"ל הקב"ה למשה פסל לך מאחר שאין בהם משום גזל ופי' מפני שהם הפקר ואינם שייכים להבעלים והאומן קרוב יותר לזה וא"כ למה צ"ל פסל לך. אך שם סנפירין וכאן אבנים סתם אבל שם הי' אבן טוב.
(והגם שלגבי למעלה אינו תופס מקום אפילו אבן טוב. זה שאל הרשב"ץ. והשיב) הרי עשאן למטה. דבאותן של מעלה לא היה פסולת.
למה בקדושה ג' אבות ובלעומת זה ד' אבות נזיקין. אך הנה איתא בטור ברקת דהעיקר הוא אחד וא"כ לא קשיא. עפאס דארף דאך זיין ומה יכול להיות פחות מאחד והעיקר מבעה. ומאריך בזה שם דיש הוי' בלעו"ז וכו'. וקצת מזה יש בס' בקול ברמה ג"כ אך שם בקיצור ובטו"ב מאריך בזה. ומה שנק' אבות מפני שהם לעו"ז דקדושה לכן נק' אבות. ובד' נגעים ג"כ העיקר

אחד ושם רוצה שהעיקר ב'. והעיקר הוא בהרת. ומה שבנגעים יש הרבה תולדות יותר מבנזיקין הוא מפני שעונג הוא כח היותר עליון מאהבה .
מכתב מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לדודו הרמ"מ:
ב"ה, א' ג' כסלו, תרפ"ד
ראסטאוו דאן
כבוד דודי יקירי וחביבי הרב רמ"מ שי'
ת"ל בעד החוה"ש כה לחי.
כמעט שמיטה עברה, מאז התראינו, ומאז דיברנו דיבור והגה, אוי שמים מה שעבר במשך הימים האלה, ומי האיש אשר יוכל לספרם.
. . . בקיץ העבר הייתי במאסקווא, וראיתי את ב"ד שמואל שי' וספר לי אשר אתם דרים עתה במקום אחר, מה שלא ידענו, ולא שמענו, וזה עתה בשבוע העברה נסע מפה ב"ד אהרן יוסף שי' אשר הי' פה לרגלי מסחרו, בערך שני חודשים, ואצלו השגתי האדרעס לכתוב עליכם.
ועתה הואילו נא לכתוב מהנעשה אתכם, ומה המקום אשר אתם יושבים שם, ומה דעתכם בדבר העתיד, האפשר הדבר כי תבואו אלינו, כי פן ואולי כדאי הדבר, ובכל אופן להתראות ולבקר קברי אבות קדושים.
כולנו ת"ל בחו"ש, כ' אמי מורתי תחי' רעייתי בנותי, חתני, ונכדי יחיו וכולם פרושים בשלומו הטוב, ולא פעם ושתים מדברים אודותיו ואין איש יודע מהנעשה אתו עמו.
אשאר לחכות על מכתבו בידיעת שלומו הטוב. ודבר בנו מר ישראל דובער שי' אשר מר זאלמאנאוו כותב כי נסע צלחה, ואשר בטח כבר בא, ואברכהו כי יצליח לו השי"ת בכל אשר יעשה.
והי' ברכה ושלום כאו"נ וב"א הדו"ש מוקירו ומכבדו .

במכתב מ"אור יום ה' ט"ז מ"ח תרס"א לפ"ק ליובאוויטש
ידידינו הרמ"מ שי' והרש"ג שי' עוררו אותי הרבה בדבר נסיעה לחו"ל כי בריאותי חלוש מאד ובפרט בעת האחרונה . . . תמול הושבתי ג' אנשים את הרמ"מ שי' ואחי הרמ"מ שי' ור' מאיר מרדכי שי', והחליטו שאסע אי"ה לוואייעריסהאפען ואסמוך על הדאק' דשם ואם יאמר שקרוב הדבר שיפעול לטוב בעזה"י אקבל את הקוהר, ואם יאמר שיש בזה איזה חשש ח"ו עצתם שאסע לפאריז לשאול אצל פראפ' ולהשתדל להיות איזה חדשים במענטאן באויר טוב. זוג' תי' תיסע אתי" .
* * *


פרק חמישי
השתדלות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב עבור אחיו


יום ה' ו' אד"ר לפ"ק (מענטען): ...ע"ד החשבון מהנשלח... ולקבל מאחי הרמ"מ שי' זה דבר קשה .

יום ה' כ"א מנ"א תרנ"ז לפ"ק (למרדכי דובער סלונים)... חשבון הסך שני מאות ששלחתי לו הוא מאחי הרמ"מ שי' . . .

יום ד' כ"א שבט תרס"ב לפ"ק (ליובאוויטש) לשמואל מיכל טריינין: "בדבר אחי הרמ"מ שי' הנני מבקשו בבקשה כפולה שיגיש את הוועקסלען (שטרות חוב) לבענק על דיסקאנט וישתדל לקבל עליהם כי לאחי שי' נוגע הדבר מאד ומהראוי הוא אשר ידידינו ואוהבנו יעשו לו טובה כזו בדבר אשר בעזה"י לא יסבול בזה מאומה ח"ו.
והגם שדחוק לו כעת לכבודו ונצרך לו לעצמו, אמנם הלא ידוע שהעיקר הוא לעשות חסד לזולתו בעת דחקו דוקא, וזהו הנק' חסד ומשפט היינו משפט בהחסד. כמבואר במ"א בענין משפט וצדקה ביעקב אתה עשית, דעיקר ענין הצדקה אין זה מה שנותן המותר דמותר שלו דהיינו כשממלא כל המותרות שלו אז ממה שנשאר נותן צדקה כ"א עיקר ענינה הוא מה ששופט א"ע מהמותרות ומזה נותן צדקה וכעין קיתון של מים כו' המבואר בדרז"ל. וזהו משפט וצדקה שכשיש משפט בצדקה לשפוט א"ע מהמותרות

ובפרט ליתן מחיות נפשו עי"ז דוקא עתה עשית אתה הו"ע הגילוי והיינו שע"י משפט בצדקה עי"ז דוקא נמשך הגילוי כו'. וכמו"כ י"ל בענין חסד ומשפט שצריך להיות משפט בזה והיינו בעת שנצרך לו לשפוט א"ע באופן ההצטרכות שאם היות שגם אני נצרך אמנם הצטרכות הזולת גדול יותר שנוגע לו הדבר יותר ממני צריך אני לעשות גמ"ח עם זולתי, זהו עיקרו של גמ"ח.
ונא בזה להגישם אחר 20 לחודש זה כמ"ש, וישתדל לקבל עליהם ולשלוח לאחי שי' ולמצוה גדולה יחשב לו, והשי"ת יעזור לו" .
ביום ג' כ"ז אדר תרס"ד בהיותו בפאריז כותב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע להר' חיים משה אלכסנדר:
"ת"ל בעד החוה"ש כה לחי. את פעולותיו הטובים אשר כבודועושה עם כבודו אחי הרמ"מ שי' בהלוואות נכונות שמעתי רבות פעמים ונהנתי הרבה מזה גם מצידו כי זה תכלית האדם כשעושה בשביל הזולת (ואכתוב בשזארגאן כי כבד לצמצם הדברים בלה"ק) ניט נאר הערין אלץ...
ועתה נבוא אל הענין שלנו, ידוע לכבודו היטב מצב אחי הרמ"מ שי' אשר ת"ל בטוב הוא, העסק שלו הוא עוסק טוב בעזה"י, וכבר נתפרסם הזאוואד [בית חרושת] שלו בשם טוב ת"ל ויש לו זאקאזין טובים מפני טיב הסחורה ושהולך הכל ראייעל, ות"ל העסק הולך וגדול. אמנם האבאראט כבד לו ובפרט בזמן הזה מצד השערוריות כבד לו להשיג מעות ובזה נני לבקש את כבודו באשר עזר לו השי"ת וגם יש לו הכירות גדולות, ויעזור לו השי"ת עוד על להבא ויעלה מעלה מעלה, וזכות אבותיו מסייעתו אז דוא קענסט אפ טרעטין פון זיך און דער הערין דעם אנדערין ולעשות בשביל הזולת. ולזאת יעשה את הטוב ויעשה כעת לאחי שי' הלוואה בסך 10 רו"כ וגם ישדתל באו"פ סעווערני באנק שיעשו לו אוצאט בסך 15 רו"כ ובזה יעשה כבודו טובה גדולה לכ' אחי שי' וגם יעשה טובה לעצמו במה שיעשה את הטוב וכנ"ל.
ואם כי אני חושב שיעשה זאת מעצמו כאשר כבר הסכין לעשות אמנם אני מצידי הנני מבקשו בזה כפולה לעשות כנ"ל בלי ישונה, וטוב יהי' לו

בעזרתו ית' ולאחי' שי' בעזה"י ובעד פעולתו הטובה יעזור לו השי"ת וימלא כל משאלות לבבו לטוב, ויתן לו השי"ת מציאת חן ופרנסא והצלחה בכל עניניו" .
מכתב מיום ח' אדר תרס"ד (פאריז) לבנו: "הרבה נהניתי אשר ידי"נ הרש"ג שי' חפץ בנפשו לעשות טובה לאחי הרמ"מ שי' ואשר הבטיח לעשות בזה בתוקף, יהי השי"ת בעזרו ויצליחו בכל עניניו. מפ"ב נסע ידידינו הנ"ל ביום ד' כי הי' מורכח בשביל הענין שנסע להתמהמה עוד יום א'. מה הי' בחארקאוו אינו יודע לי לע"ע. כי לא קבלתי מכתב מאחי שי' וגם לא מהרש"ג שי'. בטח השתדל בכל יכולתו כהבטחתו, ועפ"ע לא ישיבו ח"ו השתדלותו ריקם. והשי"ת יעזור לאחי שי' ויורווח לו ויהי' במנוחה ויצליח בכל הפרטים" .
מכתב י"ג אדר תענית אסתר תרס"ד לפ"ק (פאריז) לר' יעקב הורעויץ: "אחדשה"ט. הנני מבקש את כבודו בדבר אחי הרמ"מ שי' כאשר יציע לכבודו ויעשה נא כבודו לטובתו שישיג ע"י (אם מכבודו בעצמו או מבבאנק ע"י אמצעות כבודו) הלוואה בסך ך"ה אלפים. והנני מבטיח את כבודו שיהי' שלם אי"ה ולא יהי' לו מזה שום עגמ"נ ח"ו.
בד"כ צריכים לעשות לטובת הזולת וזה מהתכלית של האדם ובפרט לאחי שי' ראוי ונכון מאד לאחינו אנ"ש להחזיקו בענין כזה שזה נהנה וזה לא חסר בעזה"י. ידידינו הרש"ג שי' עושה הרבה לטובתו והכל בא כשורה ולא הי' לו ח"ו שום עגמ"נ מזה, וכמו"כ לכבודו לא יאונה ח"ו שום דבר מזה. ואכפול בקשתי שיעשה זאת בלי ישונה ולא ישיב דברי בקשתי ריקם ח"ו, ובעד מפעלו הטוב יעזור לו השי"ת ויצליח בכל עניניו וימלא השי"ת כל משאלותיו לטוב ברו"ג" .
ובמכתב מיום ר"ח ניסן תרס"ד (פאריז) לבנו כותב: את המכתב לש"ב רח"מ אליכסאנדראוו כתבתי ושלחתי אותו לפ"ב ע"ש ידידינו הרשמ"ט שי' שימסור לאחי שי' והי' חתום קאנווערט בתוך קאנווערט, ולאחי שי' הודעתי בטע"ג ששלחתי המכתב לפ"ב . . . והשי"ת יעזור לאחי שי' שישיג את

המעות הדרוש לו בקרב בנקל ויורווח לו ויהי' במנוחה בכל פרט ויתן לו השי"ת פרנסה והצלחה בכל הפרטים .
ערב פסח תרס"ד (ליובאוויטש) להר' ישעי ברלין: "קבלתי כעת טע"ג מאחי שי' שעשה לו אוצאט [חשבון כללי] על יו"ד אלפי' וה' מאות ונהנתי מאוד וגודל ת"ח לכ' והשי"ת ימלא לו כל משאלות לבבו לטו ב " .
מכתב מיום ב' ("מליובאוויטש לדאצע רענפאל" ששם שהה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בחודשי קיץ תרס"ד) לבנו:
"ג' באתיל [אשת הרמ"מ] תי' ב"ה בחו"ש . . . יתן השי"ת שתהי' הלידה [בנה ר' ישראל דובער] בשעה טובה ומוצלחת ויהי' בנקל וכשורה בכל פרט ויחזק השי"ת בריאותה שתהי' בריא אולם, ויעזור השי"ת לאחי' שי' שיגמור בקרב עם הבע"ח ויוכל לבוא בקרב לביתו ולהיות במנוחה בכל הפרטים, וישמור השי"ת את כ"א מו' הר' תי' מכל צער ועגמ"נ ותקבל רוב נחת ועונג מבני' ובנותי' ומבני בני' ובנותי' עד עולם" .
מכתב מיום כ"ז תשרי תרס"ה לר' ישעי' ברלין: "ולעסק אחי שי' אין זה נוגע כלל. ואם ירצה שנתוועד במקום נעלם יותר מסמאלענסק לא איכפת לי ג"כ (ולפ"ד אין מקום יותר טוב מסמאלענסק, ולנסוע למקום רחוק כבד הדבר)" .
במכתב אור ליום ב' ח"י אדר פר"ת לפ"ק (ראסטוב) כותב למשה ארי' ליב גינצזבורג: "מאחינו הרמ"מ יחי' קבלתי מכתב בתחילת החורף ע"י נוסע, ות"ל שלום לו ולכב"ב יחיו בנסיעתו הי' ג' חודשים ומ
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.