ג'וליאני ל-COL: "ישראל צריכה להיות מודאגת"
מאת יהודה צייטלין ומנחם כהן, כתבי COL בניו-יורק
צילום: אלי קאהן, COL
צילום וידאו: מענדי לואיס, COL
סוף-סוף רודי ג'וליאני יכל להרגיש בנוח. לאחר שנה שלימה בה הרגיש נטע זר במפלגה הרפובליקנית (בצדק), חיזר במרץ אחר חקלאים באולמות המחניקים באייווה (בלית-ברירה) ונשא נאומים שנקלטו היטב במכשירי השמיעה של זקני פלורידה (אולם לא שכנעו אותם) - הוא מרגיש חופשי.
איך עזבת אותנו בידי בן 70, שאלנו אותו בקריצה.
הגיבור הניו-יורקי חייך בעצב. "ניסיתי, ניסיתי".
מאוחר יותר, אמש (ראשון), הוא התרווח בכסאו על הבמה במוזיאון הילדים היהודי בקראון-הייטס והאזין בקשב לנאומים של המנהל הרב ירחמיאל בנימינסון ומי שמכונה "האמא של המוזיאון" הגב' דבורה הלברשטאם. הוא חייך, הרצין ומחה כפיים. כשהקרינו וידאו על המסך הוא ירד מהבמה כדי להקל על הצפייה.
"נהדר להיות כאן", הוא אמר בראיון עם COL עם כניסתו למוזיאון. נוכחותו עדיין מרשימה וממגנטת אליו מבטים מיידיים. "יש לי זכרונות חזקים מכאן - טובים וקשים", הוא אמר בהקשר הירצחו של הת' ארי הלברשטאם הי"ד על-ידי טרוריסט לבנוני בתשנ"ד. המוזיאון מוקדש לזכרו.
"מחמם את הלב לראות את ההישגים", הוא הוסיף. בהקשר הפיגוע האכזרי בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, הוא הגיב כמצופה: "ישראל צריכה להיות מודאגת מביטחונה. ארה"ב מחוייבת לכך. ישראל היא דמוקרטיה חזקה והמזרח התיכון צריך אותה".
יש סיבה למסיבה
הדינר השלישי לטובת מוזיאון הילדים היהודי, הממוקם בשדרת איסטרן-פארקוויי בצמידות למרכז חב"ד העולמי 770, כינס 350 תומכים ואוהדים (וגם קבוצה לא מעטה של עובדים ופעילי 'צבאות השם'). היצע רחב של מזון מהמטבח הבינלאומי הוצע בשפע. סיני, איטלקי, מקסיקני ומזרח-תיכוני. מלצרים בכובעי-קש רחבים התערבבו היטב עם החסידים ואניני הטעם ממנהטן - מראה כמעט קבוע באירועי המוזיאון.
"אני שמח לבשר לכם שאנחנו כמעט מוכנים לבנות את הקומה הרביעית שיכלול תערוכה על ימי בראשית - האבות והאימהות, קריעת ים-סוף ותיבת נח", בישר הרב בנימינסון בקול צוהל. "רק חסרים לנו 5 מיליון דולר..."
הוא גולל את הישגי המוזיאון בשנה האחרונה ודאג להתפאר בביקוריהם של "אישים ידועים כמו הפילנתרופ לב לבייב, הרב הראשי לישראל יונה מצגר, אושיית הטלוויזיה הרב שמולי בוטח ומפקד המשטרה ריימונד קלי".
בשורה הראשונה בקהל, בחלק השני של ה'דינר' שהורכב בעיקר מנאומים והענקת אותות הוקרה, ישבו מכובדי עיריית ומדינת ניו-יורק. המנחה, שדרן ערוץ הטלוויזיה WCBS לו יונג דאג לציין את נוכחותם, ואלה, בהתלהבות מופגנת, עמדו ונופפו לקהל.
נשיא רובע ברוקלין מרטי מרקוביץ' הססגוני כמובן הנפיק "הצהרה רישמית" המכריזה על הקדשת היום לכבוד האירוע. הפעם הקודמת (והלא אחרונה) שהוא עשה זאת היה לחתונה חב"דית ולא היה מי שהתלונן.
הבית הלבן במקום המוזיאון
במבטא ניו-יורקי עז, הגב' הלברשטאם נשאה נאום רגשני (מלווה בדמעות) בו סיפרה כי שמעה על הפיגוע בירושלים "כשנסעתי בבלט-פארקוויי, אותו כביש מהיר בו נהגים לא-יהודים עצרו למראה הלוויית בני, לאות כבוד".
זה הזכיר לג'וליאני נשכחות. אולם כפי שהיא ציינה והוא הקפיד לציין, בהקשר רציחת ארי הלברשטאם בצרור יריות בגשר ברוקלין, "זה משהו שלא מתאוששים ממנו ולא שוכחים. היא השכילה לקחת משהו קשה ולהפוך אותה למשהו שיוכל לעזור להמונים. לא חשבתי שהמוזיאון יהיה כזה גדול וכזה יפה".
המכובד המרכזי באירוע סרג' הוידה, יהודי חם ואיש נדל"ן שזוקף לזכותו את בניית הלואר-איסט-סייד של מנהטן, אף סיפר כי מחזיק על שולחן משרדו תמונה של הלברשטאם הצעיר.
ומי לא היה? מייקל מוקייסי, שר המשפטים של ארה"ב. היהודי האורתודוקסי ששימש כשופט בניו-יורק נאלץ להישאר בוושינגטון הבירה בשל "ארוחת-פגישת קבינט עם הנשיא ג'ורג' בוש". הוא שלח במקום הקלטת וידאו והפסיד בכך את בר הקינוחים המפתה בסוף הערב.
לצפייה בכתבת הוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן
מאפשרים לכם לקבל
