ילדים ב-COL: פרשת פקודי-שקלים
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
toratcha@chabad.org.il
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי
מָה דַּעְתְּכֶם עַל רְשִׁימוֹת אֲרֻכּוֹת וּמְפֹרָטוֹת? בְּדֶרֶךְ-כְּלָל רְשִׁימָה מְדֻיֶּקֶת שֶׁמּוֹפִיעִים בָּהּ פְּרָטִים רַבִּים, מְעִידָה עַל כָּךְ שֶׁלְּכָל פְּרָט בָּרְשִׁימָה יֶשְׁנָהּ חֲשִׁיבוּת רַבָּה.
לְמָשָׁל, בִּרְשִׁימוֹתָיו שֶׁל מְנַהֵל חֶשְׁבּוֹנוֹת, יוֹפִיעַ כָּל סְכוּם, גַּם הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, אִם בַּהַכְנָסוֹת וְאִם בַּהוֹצָאוֹת. שֶׁאִם לֹא כֵן, הַמַּאֲזָן הַחֶשְׁבּוֹנִי לֹא יִהְיֶה מֻצְלָח. גַּם בְּמַתְכּוֹנִים שֶׁל מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים, יֶשְׁנָהּ חֲשִׁיבוּת לְכָל רֶבַע כַּפִּית שֶׁל כָּל תַּבְלִין.
פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי הִיא רְשִׁימָה. רְשִׁימָה מְאוֹד מְפֹרֶטֶת וּמְדֻקְדֶּקֶת, שֶׁל כָּל הֶחֳמָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל-יְדֵי בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. מָה אֲנַחְנוּ לְמֵדִים מִפָּרָשַׁת פְּקוּדֵי?
"תַּעֲרוּכַת הַיַּהֲדוּת" הַסַּסְגּוֹנִית מָשְׁכָה אֵלֶיהָ קָהָל רַב. הַמְּבַקְּרִים עָבְרוּ בֵּין הַדּוּכָנִים וְהַמֻּצָּגִים הָרַבִּים כְּשֶׁהֵם סַקְרָנִים, מֻפְתָּעִים וּמְאוֹד מִתְפַּעֲלִים.
"זֶה פָּשׁוּט לֹא יֵאָמֵן", הֵם מִלְמְלוּ. "אֵיךְ מַצְלִיחִים הַיּוֹם לִמְצֹא לְכָל טֶכְנוֹלוֹגְיָה חֲדִישָׁה, לְכָל רָהִיט מוֹדֶרְנִי, וּלְכָל חָמְרֵי הַבְּנִיָּה הַמְּשֻׁבָּחִים – יִעוּד וּמַטָּרָה בְּשֵׁרוּת הַתּוֹרָה!".
תַּעֲרוּכָה כָּזוֹ, הִיא בְּהֶחְלֵט מַתְאִימָה לָאֲוִירָה שֶׁל פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי. הַמַּטָּרָה בְּרוּרָה – לִמְצֹא וּלְגַלּוֹת אֵיךְ כָּל נִבְרָא בָּעוֹלָם, נוֹצַר בְּמַטָּרָה "לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנוֹ", בַּדֶּרֶךְ הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ. כָּל גְּרָם שֶׁל כֶּסֶף אוֹ זָהָב שֶׁהֵבִיאוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁכָּן, יֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת, כִּי הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מְנֻצָּל לִבְנִיַּת דִּירָה לַה' בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי. גַּם כָּל פְּרָט שֶׁאֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים בָּעוֹלָם, עָלֵינוּ לַחְשֹׁב אֵיךְ לְגַלּוֹת אֶת הַיִּעוּד הָאֲמִתִּי שֶׁלּוֹ – לַעֲשׂוֹת לַה' דִּירָה בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי.
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְצַיְּנִים שְׁלוּחִים מְפֻרְסָמִים, אֶת הַדִּוּוּחִים הָאֲרֻכִּים וְהַמְּפֹרָטִים שֶׁהָיוּ מַעֲבִירִים לָרַבִּי בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל כָּל פְּעִילוּת מֻצְלַחַת, אוֹ מִדֵּי תְּקוּפָה. מִדֵּי פַּעַם סָבְרוּ הַכּוֹתְבִים שֶׁעֲלֵיהֶם לְתַמְצֵת וְלִכְתֹּב רַק אֶת עִקְּרֵי הַדְּבָרִים, כִּי חֲבָל עַל זְמַנּוֹ שֶׁל הָרַבִּי. אַךְ הָרַבִּי חָזַר וּבִקֵּשׁ לִכְתֹּב בִּפְרָטֵי פְּרָטִים. רְשִׁימוֹת אֵלּוּ בְּהֶחְלֵט הֶחְדִּירוּ בַּשְּׁלוּחִים אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁלְּכָל פְּרָט יֶשְׁנָהּ חֲשִׁיבוּת. מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר אֶת הַהֶבְדֵּל הַגָּדוֹל בֵּין 400 מַטְבְּעוֹת, לְבֵין אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעוֹד חָמֵשׁ מַטְבְּעוֹת, שֶׁנִּתְּנוּ לִצְדָקָה בְּכִנּוּס בְּעִיר רְחוֹקָה?
עַכְשָׁו נוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן עַל סְבִיבוֹתֵינוּ בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת. נַתְחִיל לִרְאוֹת אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁיֶּשְׁנָהּ לְכָל פְּרָט, כִּי יֶשְׁנָהּ עֲבוֹדַת ה' מְסֻיֶּמֶת, הַשַּׁיֶּכֶת אַךְ וְרַק לִפְרָט זֶה!
הַיְּרָקוֹת שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ אֶל הַמְּקָרֵר שֶׁלָּנוּ, מְבַקְּשִׁים לַעֲבֹד אֶת ה' בְּאֶמְצָעוּת סְעוּדַת שַׁבָּת מְזִינָה וּמְשֻׁבַּחַת. הַבְּגָדִים שֶׁלָּנוּ, כָּל שַׁרְווּל וְכָל תֶּפֶר, מְבַקְּשִׁים לַעֲבֹד אֶת ה' בְּאֶמְצָעוּת הַלְבָּשָׁתֵנוּ כִּילָדִים חֲסִידִיִּים.
וְגַם... אֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ, כָּל אֶחָד לְפִי הַכִּשּׁוּרִים הַמְּיֻחָדִים שֶׁלּוֹ וּלְפִי הַמָּקוֹם הַמְּיֻחָד שֶׁבּוֹ מַצִּיב אוֹתוֹ הַבּוֹרֵא – יָכוֹל וְרוֹצֶה לַעֲבֹד אֶת ה'.
שְׁמֶרָלֶ'ה וּבֶּערָלֶ'ה חֲבֵרִים טוֹבִים עוֹד מִקַּטְנוּתָם. שְׁנֵיהֶם עוֹבְדֵי ה' וּשְׁנֵיהֶם עוֹסְקִים בְּאוֹתוֹ דָּבָר, אַךְ בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת לְגַמְרֵי. בְּעוֹד בֶּערָלֶ'ה הֵקִים יְשִׁיבָה הַמּוֹשֶׁכֶת תַּלְמִידִים מֵרָחוֹק, הֵקִים שְׁמֶרָלֶ'ה נַגָּרִיָּה לְיִצּוּר רָהִיטִים מְשֻׁבָּחִים עֲבוּר בָּתֵּי-כְּנֶסֶת וּבָתִּים יְהוּדִיִּים כְּשֵׁרִים. הֵם עֲדַיִן חֲבֵרִים, כִּי עֲדַיִן שְׁנֵיהֶם בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ כִּוּוּן...
הסיפור השבועי
חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא
חָכְמָתוֹ שֶׁל הָרַב הַיְּהוּדִי הָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת בְּכָל הָאֵזוֹר. שְׁנִינוּתוֹ, חַדּוּת מַחְשַׁבְתּוֹ וּפִקְּחוּתוֹ הֵבִיאוּ לְכָךְ, שֶׁגַּם לֹא-יְהוּדִים הֶעֱרִיכוּהוּ וְכִבְּדוּהוּ. אֲפִלּוּ מֶלֶךְ אוֹסְטְרִיָּה הִתְרַשֵּׁם מְאוֹד מֵרַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְיבֶּשִׁיץ וּבִקֵּשׁ אֶת קִרְבָתוֹ כְּדֵי לֵהָנוֹת מִתְּבוּנָתוֹ וּלְהִמָּלֵךְ בְּדַעֲתוֹ הַצְּלוּלָה.
הָעֻבְדָּה, שֶׁרַב יְהוּדִי זָכָה לְמַעֲמָד כֹּה רָם, לֹא נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הֶחָצֵר. כַּמָּה מִן הַשָּׁרִים וְהַיּוֹעֲצִים לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הֲלִיכָתוֹ הַגֵּאָה שֶׁל יְהוּדִי בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, אֶת קִדּוּמוֹ, וְאֶת הַיַּחַס הַמְּיֻחָד בְּמִינוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ גִּלָּה כְּלַפָּיו.
אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ בִּקְּשׁוּ לֹא-אַחַת לְהַפִּילוֹ בַּפַּח, לְהַטְעוֹתוֹ בְּמֵידָע כּוֹזֵב, וְלֹא נִמְנְעוּ מִלְּהָסִית אֶת הַמֶּלֶךְ נֶגֶד רַבִּי יְהוֹנָתָן. אוּלָם הוּא הִצְלִיחַ תָּמִיד לְהַבְחִין בִּמְזִמּוֹתֵיהֶם, וּמַעֲמָדוֹ טִפֵּס וְעָלָה מַעְלָה-מָעְלָה.
רָאוּ שׂוֹנְאָיו שֶׁבִּדְרָכִים אֵלֶּה לֹא יוּכְלוּ לוֹ, וַעֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. אוּלָם בְּמַקְבִּיל, דָּאֲגוּ לְהַמְעִיט מֵעֶרְכּוֹ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. כִּמְעַט תָּמִיד הָיָה מִישֶׁהוּ פּוֹלֵט אֵיזוֹשֶׁהִי מִלַּת זִלְזוּל בְּרַבִּי יְהוֹנָתָן. מַטְּרָתָם הָיְתָה לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהִתְרַשֵּׁם מִבָּרָק חִיצוֹנִי שֶׁל הָרַב הַיְּהוּדִי, אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין הוּא חָכָם כָּל-כָּךְ.
כָּךְ נוֹלַד רַעְיוֹן הַמִּבְחָן. יוֹם אֶחָד עָמַד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת לְמַסַּע-צַיִד. שׂוֹנְאָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁאִם אָמְנָם יוֹעֲצוֹ הַיְּהוּדִי חָכָם כָּל-כָּךְ, אוּלַי יוּכַל לַחְזוֹת מֵרֹאשׁ בְּאֵיזֶה שַׁעַר מִשַּׁעֲרֵי הָעִיר יִכָּנֵס הַמֶּלֶךְ הָעִירָה בְּשׁוּבוֹ מִמַּסָּעוֹ. הַמְּזִמָּה הִצְלִיחָה, וְהָרַעְיוֹן מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ.
"אֲנִי עוֹמֵד לָצֵאת מֵהָעִיר", הוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ לְרַבִּי יְהוֹנָתָן. "אוּלַי תּוּכַל, בְּחָכְמָתְךָ, לוֹמַר לִי בְּאֵיזֶה שַׁעַר אֶכָּנֵס אֵלֶיהָ בְּשׁוּבִי? כַּיָּדוּעַ לְךָ, קְבוּעִים בְּחוֹמַת הָעִיר שְׁנֵי שְׁעָרִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן – בְּאֵיזֶה מֵהֶם אֶבְחַר?", שָׁאַל הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא מַזְכִּיר לְרַבִּי יְהוֹנָתָן אֶת הַכְּלָל שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו: "חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא".
"יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר כֵּיצַד תִּכָּנֵס לָעִיר", הֵשִׁיב הָרַב לְאַחַר הִרְהוּר קָצָר, "אוּלָם אִם אֹמַר לְךָ זֹאת עַכְשָׁו, הֲרֵי תּוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֶפֶךְ רַק כְּדֵי לְהַרְאוֹת לִי שֶׁלֹּא צָדַקְתִּי. אִם-כֵּן נַעֲשֶׂה כָּךְ: אֲנִי אֶכְתֹּב אֶת דַּעְתִּי עַל דַּף נְיָר, שֶׁאוֹתוֹ נִסְגֹּר בְּמַעֲטָפָה חֲתוּמָה. מַעֲטָפָה זוֹ תִּפָּתַח רַק בְּשׁוּבְךָ לָאַרְמוֹן. אוֹ-אָז נֵדַע אִם צָדַקְתִּי אִם לָאו".
דְּבָרָיו הַהֶגְיוֹנִיִּים הִתְקַבְּלוּ עַל לֵב הַמֶּלֶךְ. רַבִּי יְהוֹנָתָן כָּתַב בַּפֶּתֶק בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ יִכָּנֵס הַמֶּלֶךְ לָעִיר, וְהִטְמִינוֹ בְּמַעֲטָפָה סְגוּרָה, שֶׁנֶּחְתְּמָה בְּחוֹתַם בֵּית-הַמַּלְכוּת וְהֻנְחָה בְּמָקוֹם שָׁמוּר. הַמֶּלֶךְ נִפְרַד מִיּוֹעֲצוֹ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.
בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה נִזְכַּר בַּ'מִּבְחָן' שֶׁעָרַךְ לְיוֹעֲצוֹ, וְהֵחֵל לַחְשֹׁב בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ יִבְחַר. הוּא נִסָּה לַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן וּלְנַסּוֹת לְכַוֵּן לְצוּרַת חֲשִׁיבָתוֹ.
לִכְאוֹרָה, מִן הָרָאוּי לוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁיִּכָּנֵס בַּשַּׁעַר הַגָּדוֹל, בַּשַּׁעַר הָרָאשִׁי שֶׁל הָעִיר, דַּרְכּוֹ יְכוֹלִים כִּרְכַּרְתּוֹ וְכָל פָּמַלְיָתוֹ לַעֲבֹר בְּנִחוּתָא. גַּם מְכֻבָּד יוֹתֵר לְהִכָּנֵס בְּשַׁעַר זֶה; וְאוּלַי דַּוְקָא בְּשֶׁל הָעֹמֶס וְהַדֹּחַק בְּ'דֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ' רָאוּי לוֹ לְהִכָּנֵס דַּוְקָא בַּשַּׁעַר הַקָּטָן יוֹתֵר, הַצְּדָדִי וְהָרָגוּעַ יוֹתֵר, כְּדֵי לֹא לְשַׁבֵּשׁ אֶת הַתְּנוּעָה בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית שֶׁל הָעִיר.
הָרַעְיוֹן לְהִכָּנֵס בַּשַּׁעַר הַקָּטָן מָצָא בַּתְּחִלָּה חֵן בְּעֵינָיו, אַךְ מִיָּד עָלָה בְּדַעֲתוֹ, שֶׁהָרַב חָשַׁב מִן-הַסְּתָם עַל אֶפְשָׁרוּת זוֹ, וְשִׁעֵר שֶׁהַמֶּלֶךְ יִכָּנֵס דַּוְקָא בַּשַּׁעַר הַקָּטָן. אִם-כֵּן, כְּדַאי יוֹתֵר לְהִכָּנֵס מִבַּעַד לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַמֵּת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן.
בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה הִתְלַבֵּט וְחָכַךְ בְּדַעֲתוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג, וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לִידֵי הַחְלָטָה. בֵּינְתַיִם כְּבָר נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק חוֹמַת הָעִיר, וְהַהַחְלָטָה הָיְתָה חַיֶּבֶת לְהִתְקַבֵּל מִיָּד.
לְפֶתַע צָצָה הַבְרָקָה בְּמוֹחוֹ. הִנֵּה! הוּא יַצְלִיחַ לְהַעֲרִים עַל הַיְּהוּדִי! הוּא יְחַבֵּל תַּחְבּוּלָה שֶׁעָלֶיהָ לֹא הָיָה יָכֹל הַיְּהוּדִי לַחְשֹׁב! הוּא לֹא יִכָּנֵס לֹא בַּשַּׁעַר הַגָּדוֹל וְלֹא בַּשַּׁעַר הַקָּטָן. הוּא יִכָּנֵס הָעִירָה דֶּרֶךְ הַחוֹמָה!
עֲבָדִים חֲרוּצִים הוּרְצוּ לְפַאֲתֵי הָעִיר, וּכְלֵי-מְלָאכָה בִּידֵיהֶם. בְּתוֹךְ דַּקּוֹת מְעַטּוֹת פָּרְצוּ בַּחוֹמָה פֶּתַח רָחָב מַסְפִּיק לְמַעֲבַר הַמֶּלֶךְ דַּרְכּוֹ. לֹא הָיְתָה זוֹ דֶּרֶךְ סְלוּלָה, אַךְ הִיא נָעֲמָה לַמֶּלֶךְ מְאוֹד, וּבְעָבְרוֹ שָׁם הָיָה שָׁפוּךְ חִיּוּךְ רָחָב עַל פָּנָיו. הִנֵּה-כִּי-כֵן, חָשַׁב, הוּא הֶעֱרִים עַל הֶחָכָם הַמֻּפְלָג...
עִם בּוֹאוֹ לָאַרְמוֹן זִמֵּן אֵלָיו הַמֶּלֶךְ אֶת רַבִּי יְהוֹנָתָן וְאֶת כָּל שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו, כְּשֶׁהוּא מְהַרְהֵר בַּנִּצָּחוֹן הַצָּפוּי לוֹ. הַכֹּל נֶאֶסְפוּ בָּאוּלָם הַגָּדוֹל, וּמַזְכִּירוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ פָּתַח אֶת הַמַּעֲטָפָה הַחֲתוּמָה.
כְּשֶׁשָּׁלַף אֶת הַפֶּתֶק מֵהַמַּעֲטָפָה, אֶפְשָׁר הָיָה לַחְתֹּךְ אֶת הַמֶּתַח בְּסַכִּין. עֵינֵי הַנּוֹכְחִים נִנְעֲצוּ בְּרַבִּי יְהוֹנָתָן, אַךְ הוּא נִשְׁאַר רָגוּעַ וְשָׁלֵו, וַאֲפִלּוּ הֶעֱלָה חִיּוּךְ קַל עַל שְׂפָתָיו.
הַמַּזְכִּיר פָּרַשׂ לְפָנָיו אֶת הַדַּף וְקָרָא:
"חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים: מֶלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מוֹחִים בְּיָדוֹ" (פְּסָחִים קי,ב. וְעוֹד).
הַתַּדְהֵמָה הָיְתָה עֲצוּמָה. הַמֶּלֶךְ לֹא הִסְתִּיר אֶת הִשְׁתּוֹמְמוּתוֹ נֹכַח קְלִיעָתוֹ הַמֻּצְלַחַת שֶׁל הָרַב. "כֵּיצַד יָדַעְתָּ?", מִלְמְלוּ שְׂפָתָיו.
"יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּעֲצֹר בְּעַד הַמֶּלֶךְ מִלְּהַגְשִׁים אֶת חֶפְצוֹ", עָנָה רַבִּי יְהוֹנָתָן בְּנִחוּתָא. "יָדַעְתִּי גַּם-כֵּן שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְׁתַּדֵּל לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְהַפְרִיךְ אֶת דְּבָרַי. לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְהִסְתַּמֵּךְ עַל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ, שֶׁנּוֹבְעִים מִמְּקוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית"...
הַמֶּלֶךְ קָם מִמְּקוֹמוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְחִבֵּק אֶת הָרַב הַיְּהוּדִי בְּאַהֲבָה. "מֵעַתָּה תִּהְיֶה יוֹעֲצִי הָאִישִׁי וְהַבָּכִיר בְּיוֹתֵר", קָרָא בְּאָזְנֵי כָּל הַנּוֹכְחִים, וּפְנֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי רַבִּי יְהוֹנָתָן חָפוּ.
מבט לגאולה
לְפַלֵּס דֶּרֶךְ
שָׁאֲלוּ חֲסִידִים: כֵּיצַד יָבוֹא מָשִׁיחַ בְּדוֹרוֹת שֶׁבָּהֶם נִמְצָאִים אֲנָשִׁים נְחוּתֵי-עֶרֶךְ כָּמוֹנוּ, וְאִלּוּ בַּדּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים שֶׁבָּהֶם חַיוּ תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, דּוֹרוֹת שֶׁל אַבִּירֵי דֵּעָה וּגְדוֹלֵי עוֹלָם – לֹא בָּא?!
הֵשִׁיב עַל כָּךְ רַבִּי שְׁמֶלְקֶע מֵנִּיקֶלְשְׁבּוּרְג:
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁחֵילוֹתָיו וְגֵיסוֹתָיו צָרוּ עַל עִיר גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה. יָמִים רַבִּים חָלְפוּ עַד שֶׁהָיָה לְאֵל-יָדָם לִכְבֹּשׁ אֶת הַמָּעֹז בְּכוֹחַ אַדִּירִים, דָּבָר שֶׁגָּרַם לְהֶרֶס וּלְחֻרְבַּן הָעִיר.
מִשֶּׁהֻשְׁלְמָה הַהִסְתָּעֲרוּת, וְהִשְׂתָּרְרָה רְגִיעָה, הָיָה צֹרֶךְ בְּפוֹעֲלִים פְּשׁוּטִים שֶׁיְּפַנּוּ אֶת גַּלֵּי הַמַּפֹּלֶת וְעִיֵּי הֶחֳרָבוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִתָּן לְפַלֵּס דֶּרֶךְ גְּדוֹלָה וּרְחָבָה עֲבוּר הַמֶּלֶךְ...
זֶהוּ תַּפְקִיד דּוֹרֵנוּ – לְפַלֵּס אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁאוֹתָהּ פָּרְצוּ הַדּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים...
חֲצִי מְלָאכָה
פַּעַם אַחַת הִזְדַּמֵּן רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב לְבֵית-כְּנֶסֶת בּוֹ עָמַד 'מַגִּיד' שֶׁדָּרַשׁ וְהוֹכִיחַ אֶת הָעָם עַל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם.
כְּשֶׁסִּיֵּם הַמַּגִּיד אֶת דְּרָשָׁתוֹ, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק וְאָמַר: "חֲצִי מְלָאכָה בְּיָדְךָ, לֵךְ וּגְמֹר אוֹתָהּ... עַד עַכְשָׁו הוֹכַחְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם. מִן הַדִּין שֶׁתּוֹכִיחַ עַתָּה גַּם אֶת אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הַמְּשַׁעְבֵּד אוֹתָם בַּגָּלוּת, מֵבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים וּמְעַנָּם בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים"...
סיפורי חסידים
"עִם דִּבְרֵי הָרַבִּי לֹא מְשַׂחֲקִים"
מֹשֶׁה קוֹסָיוֹב וְרַעְיָתוֹ מֵהָעִיר חוֹלוֹן הָיוּ נְשׂוּאִים מִזֶּה תֵּשַׁע שָׁנִים וַעֲדַיִן לֹא זָכוּ בִּילָדִים. מִשְׁפַּחְתּוֹ הִגִּיעָה מִבּוּכָרָה, וְאָבִיו הִכִּיר אֶת הָרַבִּי הָרַיַּי"צ. מִשּׁוּם כָּךְ בִּקֵּשׁ הָאָב מִמֹּשֶׁה שֶׁיִּכְתֹּב מִכְתָּב לָרַבִּי נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ וִיבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ.
כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם הִתְקַבֵּל מִכְתַּב תְּשׁוּבָה מֵהָרַבִּי וּבוֹ נֶאֱמַר כִּי אִם יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַקְפִּיד עַל מִסְפַּר מִצְווֹת בְּסִיסִיּוֹת שֶׁאוֹתָן צִיֵּן הָרַבִּי, הָרַבִּי מַבְטִיחַ לָהֶם שֶׁבְּעוֹד שָׁנָה יִזְכּוּ בְּבֵן. וְאָכֵן, מֹשֶׁה קִבֵּל עַל עַצְמוֹ יַחַד עִם רַעְיָתוֹ לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי. כַּעֲבֹר שָׁנָה בְּדִיּוּק מִקַּבָּלַת הַמִּכְתָּב נוֹלַד לָהֶם לְשִׂמְחָתָם – בֵּן.
עָבַר זְמַן, וּמֹשֶׁה כְּבָר לֹא הִקְפִּיד כָּל-כָּךְ עַל הַחְלָטוֹתָיו, וּבִמְיֻחָד עַל הֲנָחַת תְּפִלִּין. כָּךְ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נִכְנַס לְבֵיתָם צָעִיר בְּשֵׁם ר' יוֹסְקֶ'ה לִידֶר מִכְּפַר-חַבַּ"ד בְּמִסְגֶּרֶת בִּקּוּרֵי בַּיִת וּמִבְצַע מְזוּזָה. מֹשֶׁה סִפֵּר לוֹ כִּי הֵם בְּצָרָה נוֹרָאָה – הֵם מְצַפִּים עַתָּה לְתִינוֹק שֵׁנִי וּלְפִי דִּבְרֵי הָרוֹפְאִים חַיֵּיהֶם שֶׁל הָאֵם וְהַתִּינוֹק הַצָּפוּי לְהִוָּלֵד בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ סִפֵּר לוֹ גַּם כֵּיצַד נוֹלַד הַיֶּלֶד הָרִאשׁוֹן.
כְּשֶׁיוֹסְקֶ'ה שָׁאַל הַאִם הוּא מַמְשִׁיךְ לְהַקְפִּיד עַל הַמִּצְווֹת שֶׁבִּקֵּשׁ הָרַבִּי, גִּלָּה מֹשֶׁה אֶת הָאֱמֶת. יוֹסְקֶ'ה הֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל חֻמְרַת הָעִנְיָן. "עִם דִּבְרֵי הָרַבִּי לֹא מְשַׂחֲקִים", אָמַר וְשִׁכְנְעוֹ לַחְזֹר מִיָּד ולְהַקְפִּיד בְּכָל הַתֹּקֶף עַל הֲנָחַת תְּפִלִּין. יוֹסְקֶ'ה עָמַד לִפְנֵי נְסִיעָה לָרַבִּי וּמֹשֶׁה נַעֲנָה לְהַצָּעָתוֹ וְשָׁלַח עִמּוֹ מִכְתָּב לָרַבִּי.
מִיָּד בַּחֲזָרָתוֹ קִבֵּל יוֹסְקֶ'ה טֶלֶפוֹן מִמֹּשֶׁה וּבוֹ בִּשֵּׂר לוֹ, כִּי לְאַחַר בֵּרוּר רְפוּאִי נוֹסָף הִסְתַּבֵּר הַלֹּא-יְאֻמַּן... שׁוּם סַכָּנָה לֹא נִשְׁקְפָה לָאֵם וְלַוָּלָד, לִפְלִיאַת הָרוֹפְאִים.
כַּיּוֹם, יֵשׁ לָהֶם שְׁתֵּי בָּנוֹת וּבֵן שֶׁיִּחְיוּ וּכְשֶׁמִּישֶׁהוּ נִכְנָס לַבַּיִת, רָגִיל הַבֵּן לְהַכְרִיז עַל עַצְמוֹ בְּגַאֲוָה: "אֲנִי הַבֵּן שֶׁנּוֹלַד בִּזְכוּת הָרַבִּי"...
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
