משפט המס: מהפכה בקופות הגמל
להורדת הגליון ולהדפסתו: לחצו כאן
דיני מיסים – שלושת מסלולי המיסוי בהשכרת דירת מגורים
בגיליונות הקודמים נידונו שניים מתוך שלושת מסלולי המיסוי הניתנים לבחירה בקשר להכנסות שכירות מדירת מגורים. בגיליון הנוכחי נדבר על מסלול המיסוי השלישי, הוא מסלול המיסוי הרגיל.
מסלול המיסוי הרגיל
בחירה במסלול זה, תגרום לחיוב במס בגין דמי השכירות, לפי טבלאות המס הרגילות. עם זאת, ככלל, יש הבחנה בין הכנסה משכירות שאיננה מוגדרת כהכנסה מעסק (חייבת לפי ס' 2(6) לפקודת מס הכנסה) – שאז ההכנסה תמוסה (בדרך כלל) בשיעור תחילי של 30% (עולה עד 49% בשנת 2007) לבין הכנסה משכירות שמהווה הכנסה מעסק (חייבת לפי ס' 2(1) לפקודה) – שאז ההכנסה תמוסה בשיעור תחילי של 10% (עולה כאמור). עם זאת, מי שדירת המגורים שימשה אותו במשך 10 שנים לפחות לפני מועד השכרתו להפקת הכנסה מיגיעה אישית (מעסק או משלח יד), ימוסה אף הוא בשיעור תחילי של 10% כמו בהכנסה שמוגדרת כהכנסה מעסק. זאת, בהתאם לפסקה 7 להגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודה.
(עם זאת, יושם אל לב, כי אם המשכיר בן 60 ומעלה באותה שנה, המס שיחול עליו, יהיה בכל מקרה בשיעור תחילי של 10%. זאת משום שלנישומים שהגיעו לגיל זה, משתווה טבלת שיעורי המס על הכנסות פאסיביות לטבלת שיעורי המס של הכנסות מיגיעה אישית).
בבחירה במסלול זה, ניתן לקזז מההכנסה מדמי שכירות את כל ההוצאות שהוצאו לצורך ייצור אותה הכנסה, כולל הוצאות פחת (בין 1.5% ל-4%) והוצאות מימון (הצמדה וריבית על משכנתא, למשל). בנוסף, יוכרו כנגד הכנסה זו חלק מנקודות הזיכוי, זיכויים ופטורים למיניהם (אך רק אלו שניתן להכיר בהם כנגד הכנסות פאסיביות).
מהיבט הביטוח הלאומי – הכנסות אלו חייבות בדמי ביטוח ובמס בריאות בשיעור 12% החל משנת 2008. בשנת 2007 – בהיותן פאסיביות, הכנסות אלו חויבו בדמי ביטוח בשיעור של 16.05% רק אם רוב הכנסותיו של הנישום היו פאסיביות. אחרת, הן היו פטורות מדמי ביטוח וממס בריאות.
מסקנה: על כל מי שבבעלותו דירת מגורים שמפיקה לו הכנסות מדמי שכירות, לבחון היטב מהו המסלול הכדאי עבורו. בדרך כלל, כאשר מדובר בהכנסות נמוכות יחסית, המסלול הכדאי הוא מסלול הפטור ממס. אולם אם לנישום יש מספר דירות או שהדירה שבבעלותו מניבה לו הכנסות הגבוהות מתקרת הפטור, כדאי לו לשקול לבחור באחד המסלולים האחרים שהדין מאפשר לו.
בשולי הדברים נציין: "בקנה" יש הצעת חוק להגדיל את תקרת הפטור לדמי שכירות מדירת מגורים, עד לסך של 9,000 ₪ בחודש. הרציונאל: הרצון לעודד בעלי דירות להוזיל את מחירי השכירות. זאת בשל הגידול בביקוש ובמחירי הדירות בתקופה האחרונה.
קופות גמל – המהפכה החדשה יצאה לדרך, ביטול קופות הגמל לתגמולים
ב-23.1.08 אושר בכנסת תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) וחולל מהפכה בשוק קופות הגמל. להלן עיקריה:
1. סוגי קופות הגמל בשוק
עד השנה: שוק קופות הגמל (למטרת תגמולים) בישראל התחלק בין קופות גמל לקצבה (מקיפה או לא) לבין קופות גמל לתגמולים. כאשר הראשונות, הבטיחו לעמית בהם לקבל בבוא העת את הכספים שנצברו בהם – כקצבה חודשית כל ימי חייו והאחרות הבטיחו לו לקבלם כסכום הוני – חד-פעמי.
החל מהשנה: הפקדות לקופ"ג תהיינה רק לקופ"ג לקצבה. קופות אלו יתחלקו לשני סוגים: קופ"ג משלמת לקצבה– שתשלם קצבה חודשית וקופ"ג לא משלמת לקצבה, שמשיכת כספי התגמולים ממנה תהיה באמצעות העברת הכספים לקופ"ג משלמת לקצבה, בתנאים מסוימים. משיכת כספי הפיצויים, תהיה לעמית בסכום הוני.
2. גובה הזיכוי ממס בגין ההפקדות
עד השנה: היה הבדל בין הזיכוי ממס בגין הפקדות העמית לקופ"ג לקצבה מקיפה (=קרן פנסיה), בה גובה הזיכוי היה 35% מסכום ההפקדה (עד תקרה), לבין זה שבגין הפקדותיו לקופ"ג לתגמולים, בה גובה הזיכוי היה 25% מסכום ההפקדה (עד תקרה).
החל מהשנה: יושוו התנאים בין "קופ"ג משלמת" לזו ש"לא משלמת"– הזיכוי ממס יהיה: 35% מסכומי ההפקדות (עד תקרה).
3. אופן קבלת הכספים בבוא העת מקופת הגמל
עד השנה: הסכום שנצבר בקופת הגמל, שולם לעמית – בעת הפרישה - כקצבה או כסכום הוני חד-פעמי בהתאם לקופה בה בחר בעת שהתחיל את הפקדותיו בה.
החל מהשנה: בעת הפרישה, חלק מהסכום שהצטבר בקופה ייועד לקצבת מינימום של 3,850 ₪ לחודש (צמוד למדד). לגבי יתרת הסכום, יחליט העמית, במועד הפרישה, האם לייעד אותו להגדלת הקצבה או למשוך אותו כסכום הוני.
4. רכישת המוצרים הפנסיוניים (חיסכון וביטוח)
עד השנה: ככל שמדובר בקופ"ג לקצבה מקיפה, רכישת המוצרים הפנסיוניים (ביטוח וחיסכון)הייתה אצל אותו מבטח.
החל מהשנה: העמית יוכל לבחור אם לרכוש את החיסכון ואת הביטוח אצל מבטח אחד או אצל מס' מבטחים.
5. הפרשות לביטוח א.כ.ע.
עד השנה: ניתן היה להפריש כספים למטרת ביטוח אבדן כושר עבודה – עד גובה של 2.5% מההכנסה (ללא תקרת הכנסה). תקרת שיעור ההפקדות של המעביד עבור עובדו למטרת תגמולים הייתה: 7.5%, כאשר אם הפקיד גם למטרת א.כ.ע (עד 2.5%) היה צריך להפחית בהתאם את הפקדותיו למטרת תגמולים.
החל מהשנה: ניתן יהיה להפריש עד 3.5% מההכנסה למטרת א.כ.ע. כמו"כ נקבעה תקרת הכנסה בגובה 4 פעמים השכר הממוצע במשק. (בינואר 2008 – 30,652 ₪). מאידך, תקרת שיעור ההפקדות של המעביד לתגמולים נותרה 7.5% ויופחת ממנה שיעור ההפקדות לא.כ.ע, כך שהן תוכלנה להיות (בסף התחתון), בשיעור של 4%.
6. זיכוי ממס בגין ביטוח חיים / שארים
עד השנה: הפרשות למטרת ביטוח חיים (עד תקרה), הניבו זיכוי ממס בגובה 25%.
החל מהשנה: הפרשות בגין ביטוח שארים יניבו זיכוי ממס בגובה של 35% מההפרשות (עד תקרה של 1.5% מההכנסה המזכה).
7. קופות גמל לפיצויים – מרכזיות ואישיות
עד ל-1.1.2011: קופ"ג לפיצויים יכולה להיות אישית (ע"ש העובד) או מרכזית (ע"ש המעביד שהפקיד בה עבור מס' עובדים).
החל מיום 1.1.2011: יחדלו להתקיים קופות מרכזיות לפיצויים. ההפקדות תהיינה לקופות אישיות בלבד.לעיתים, עקב מחלה או תאונה, מאבד העובד את היכולת להמשיך ולעבוד באופן זמני או באופן קבוע.
על מנת לאפשר לעובד כזה להמשיך ולפרנס את עצמו, קיימות מסגרות שונות המבטחות מקרים כאלה: המוסד לביטוח לאומי - המעניק קצבה נכות או נפגעי עבודה.
תוכנית ביטוח חיים או מנהלים - אם נכלל בהם ביטוח אובדן כושר עבודה, בין אם מומן על-ידי העובד או על-ידי המעביד.
תוכניות הפנסיה למיניהן - שבמסגרתם נכלל הביטוח הנ"ל. סכום המשולם על ידי המעביד, בגין שכרו של העובד, לגורם חיצוני.
ההפרשות הן משני סוגים: הפרשה שנרשמת על-שם העובד, ופירותיה מועברים לעובד בבוא העת, למשל הפרשה לקופת גמל.
הפרשה שמהווה מס, ולכן אינה קשורה לעובד בגינו בוצעה.
דוגמאות: מס מעסיקים, מס שכר.
ייעוץ ומידע
לעצמאים ולשכירים
אבי קדוש - pensiah@gmail.com E-Mail:
מאפשרים לכם לקבל
