מערכת COL
|
יום ב' אדר א ה׳תשס״ח
08.02.2008
כך נתפס המחבל שתכנן לפוצץ בית-חב"ד בברוקלין
השוטרים שפרצו בשבוע שעבר לביתו של איוון איווילאו, תושב ברוקלין-הייטס שליד מנהטן, נדהמו לגלות שבעה מטעני-צינור, ואוסף של אקדחים ורובים ■ בחקירתו הודה איווילאו כי תכנן לפגוע ביעדים יהודיים ובהם בית-חב"ד השוכן ברחוב שבו הוא מתגורר ■ כתב מגזין 'כפר-חב"ד', מנחם גורן, פגש השבוע את מנהל בית-חב"ד הרב אהרן רסקין, המספר על בית-חב"ד ועל הנס שהתרחש ■ COL מתכבד להגיש את הכתבה במלואה באדיבות 'כפר-חב"ד' לסיפור המלא
מימין: בית המחבל, והרב רסקין על-יד בית-חב"ד, השבוע ● צילום: אלי קאהן
מנחם גורן, ברוקלין-הייטס
צילום: אלי קאהן
צוות הרופאים והאחיות במרכז הרפואי 'ליטש' בשכונת ברוקלין-הייטס הנושקת למנהטן, התקשה להאמין לגרסתו של איוון איווילאו, צעיר בעל חזות מחשידה, שהגיע אליהם ביום שלישי שעבר עם אצבע קטועה וכף-יד שותתת דם. קשה היה להם להאמין שהוא אכן נורה על-ידי עובר-אורח, כפי שסיפר בבהלה לצוות. הגורם העיקרי לחשד, היה אפוד-המגן שלבש על גופו. וכך, בזמן שרופא אחד הושיט לו עזרה רפואית, טלפן רופא אחר לתחנת-המשטרה, נוהל מקובל במקרים שכאלו. הרופא שיתף את השוטר התורן בתחנה בחשדותיו לגבי נסיבות הפציעה של המטופל הטרי.
גם הדיירים ברחוב רמסון בשכונת ברוקלין-הייטס הנאה והיוקרתית, לא חשבו שקול הירייה שהחריד את שלוותם בשעת צהריים סתמית, היה קולו של כדור-ציד שנורה לעבר שחף מרחף בשמים. הם חשדו שמשהו פלילי מסתתר מאחורי הירייה הזו. אחרי הכול, מדובר בשכונה שלווה מאוד. הם הזמינו את המשטרה, ללא שהות.
ניידות משטרה יצאו בו-זמנית לשני המוקדים – למרכז הרפואי 'ליטש' ולביתו של איווילאו המתגורר בפינת רחוב רמסון, משם בקע קול הירייה. צוות הבלשים המנוסה צירף פרט לפרט והצריף את שני המקרים המוזרים.
כשנכנסו השוטרים לתוך הבית של איווילאו, לאחר שפרצו את דלת הכניסה אליו, הם נדהמו ממה שגילו שם: שבעה מטעני-צינור, אקדחים ורובים מסוגים שונים, חלקם מסוכנים ביותר ואשר לא ברור מה מקורם.
כבר במהלך החקירה הראשונית הודה איווילאו בהחזקת נשק ואמצעי-חבלה שלא כחוק. חמורה מכך הייתה ההודאה שהצליחו החוקרים לחלץ מפיו, ולפיה התכוון לפגוע במספר יעדים יהודיים בעיר, שאחד מהם הוא בית-חב"ד השוכן גם-כן על רחוב רמסון, במרחק של כדקה הליכה מביתו. בהמשך החקירה פתר איווילאו לשוטרים חידה נוספת. הוא הודה בפה מלא כי הוא זה שצייר לפני כמה חודשים את כתובות הנאצה שכללו בין השאר צלבי קרס מכוערים על מבנה בית-חב"ד. בגמר החקירה הובל איווילאו למעצר עד תום ההליכים.
שעה קלה לאחר מכן הרים מפקד משטרת ניו-יורק מספר טלפונים לכמה מן הכתובות שעלולים היו להיפגע מפעילותו העויינת של המחבל, ושרק בנס נתפס בעוד מועד. אחד ממקבלי הטלפונים הללו היה הרב אהרן רסקין, מנהל בית-חב"ד בברוקלין-הייטס.
כיממה לאחר הדרמה הגדולה, ערך מפקד המשטרה מסיבת-עיתונאים גדולה, בה השתתפו עשרות עיתונאים מכלי-התקשורת הגדולים בארצות-הברית. המפקד הציג את שלל כלי-הנשק וחומרי-החבלה שצבר איווילאו בביתו. בתצלומים שהופיעו לאחר מכן בכלי-התקשורת, נראה הרב רסקין עומד מאחורי מפקד המשטרה. באורח טבעי, הפך הרב רסקין למרואיין מבוקש בתום מסיבת העיתונאים. כלי-תקשורת כמו ה'ניו-יורק טיימס' וה-CNN ביקשו לשמוע את הערכתו על המצב. "זה היה נס משמים", שב הרב רסקין ואמר למיקרופונים ולמצלמות, "המחבל נתפס בנס".
הקרח נשבר
בראשית השבוע הזה, ביקרנו בבית-חב"ד וכבר לא היה זכר לדרמה הגדולה שהתחוללה שם רק לפני כמה ימים. שכונת ברוקלין-הייטס השקטה, הייתה שלווה כתמיד. בקרנות הרחוב עמדו שוטרים שהגנו על פניהם מן הקור בצעיפים. תושבים רגועים עשו ריצת ספורט בטיילת המשקיפה אל גורדי השחקים של מנהטן.
אנו נכנסים בשערי בית-הכנסת 'בני אברהם', שבאחד מאגפיו שוכנים משרדי בית-חב"ד המקומי. בפתח ניצב שומר שחום-עור, כשמעליו, בגובה הקיר, מספר מצלמות-אבטחה, המצלמות ומתעדות כל נכנס. "הוא כאן מאז שרוססו פה צלבי-הקרס וכתובות הנאצה בחודש תשרי", מסביר הרב רסקין. השומר מחייך אלינו ומחווה בתנועה ידידותית להיכנס פנימה.
הרב רסקין מציע לנו כוס תה להתחמם ואנחנו מתיישבים לשיחה באחד מחדרי בית-חב"ד שעלה לכותרות. השיחה מתנהלת בעברית, והרב רסקין מתקשה מדי פעם. "אין לי עם מי לדבר עברית חוץ מכם", הוא מתרץ בחיוך.
19 שנה חלפו מאז הגיע הרב רסקין לשכונה השלווה, בה מתגוררים לא-מעט עורכי-דין ושופטים, כמה מהם ידועי-שם. הוא הגיע לשם בתור בחור-ישיבה. "דוד שלי, אחי אמי, הרב שמעון הכט, גר בשכונה סמוכה והוא שם לב לעובדה שבכל שבת מגיעים לבית-הכנסת שלו תושבים מברוקלין-הייטס. הוא הציע לי לפתוח כאן מניין חדש לתפילה".
יוזמת הדוד התבצעה בהתלהבות על-ידי האחיין. הוא לא נתקל בקושי מיוחד והקשר הראשוני שלו עם תושבי השכונה היהודים החל להירקם. תקופה קצרה לאחר-מכן התחתן הרב רסקין ועבר להתגורר בשכונה.
אבל אם מתחילה סבר שהכול ילך חלק כמו בפתיחת המניין, הוא התבדה. "קמה פה התנגדות לא-פשוטה", הוא משחזר את ימיו הראשונים כתושב המקום. "היו אנשים שמאוד חששו מהפעילות של ליובאוויטש. זה לא היה קל. אחרי הכול, חלק ניכר מהיהודים המתגוררים פה רחוק מיהדות. מהם שבאו לכאן דווקא משום שרצו לברוח מהאזורים שבהם מתגוררים יהודים חרדיים, והנה הם מגלים שאלה 'רדפו' אחריהם עד הנה"...
אבל כמו במקומות רבים אחרים, גם כאן, נועם הליכותיו וחיוכו הכובש של השליח ובעיקר ברכת המשלח, שברו אט-אט את הקרח ועוד ועוד תושבים החלו להגיע למנייני התפילות ולהשתתף בפעילות שמיום ליום צברה תאוצה.
כיום, נערך מדי יום מניין לתפילה בבית-הכנסת ואף מתקיימים בו שיעורי-תורה יומיים. עורכי-דין ושופטים שבעבר הסתייגו מהרב רסקין, הם שותפים קבועים בשיעוריו הנמסרים אחת לשבוע במשרדיהם. בנוסף, מקיימים הרב רסקין ושליח נוסף פעילות ערה בכמה אוניברסיטאות באזור. לצד אלה הוא מפעיל גן-ילדים שבו לומדים כ-60 ילד, בכל הגילים. "לגן הזה יצא שם טוב בשכונה ומשפחות רבות שולחות לכאן את ילדיהן מהסיבה הפשוטה: זהו גן המשלב רמה חינוכית גבוהה עם לימודי יהדות", אומר הרב רסקין שלפני זמן לא רב חנך גם מקווה-טהרה חדש.
הסגולה עבדה
כתובות הנאצה שצייר המחבל על קירות בית-חב"ד ויותר מכך, כוונתו לפגוע באורח חמור ביותר בית-חב"ד – החזירו את הרב רסקין אל אירועי 11 בספטמבר שהפרו באחת את שלוותם של תושבי השכונה, ושל אזרחי אמריקה כולה.
תושבי ברוקלין-הייטס הצופה ישירות אל מרכז העצבים של מנהטן (שם שכנו 'בנייני התאומים'), היו עדים מקרוב לכל שרשרת ההתרחשויות הדרמטית. כפי שניתן לראות בעין (וגם בתמונה), פיסת נהר מפרידה בין השכונה לבין אזור האסון. "זה היה בשעת בוקר, כאשר שמעתי פיצוץ אדיר וצרחות של אנשים ברחוב", משחזר הרב רסקין. "אנשים רצו בהיסטריה לאזור הטיילת, משם היה ניתן לצפות בצורה ברורה בהתרסקות שני בנייני-הענק, אחד הסמלים המובהקים של אמריקה".
כמו כל חסיד, חשב הרב רסקין מה תפקידו בשעה כזו ומה דעתו של הרבי על המצב. "החלטתי שבמקום להצטרף לקהל הסקרנים בטיילת, כדאי שאעשה משהו מועיל. אספתי את הילדים הלומדים בגן-הילדים שלנו וקיימתי 'ראלי' בבית-הכנסת, שם אמרנו ביחד את שנים-עשר הפסוקים, מספר פרקי תהילים ואף תקעתי לפניהם בשופר, שכן היה זה, כזכור, בחודש אלול. רק לאחר ה'ראלי', הלכתי לטיילת וראיתי אנשים עומדים ובוכים כשהם מביטים על הבניינים המרוסקים שהעלו עשן שחור. זה היה מצמרר.
"אספתי אל חיקי כמות של צנצנות דבש קטנות, ברוח הימים הסמוכים לראש-השנה, לקחתי עמי זוג תפילין ויצאתי לטיילת. הצעתי לאנשים להניח תפילין ורבים מהם נענו בחיוב. יצרתי שם כל מיני קשרים מעניינים. אחד מהם, היה עם יהודי בשם דוד ויינפלד, פרופסור באוניברסיטת קולומביה, המלמד על מנהיגות יהודית. הוא גם מחבר ספרים. הקשר שהחל אז התפתח וכיום מר ויינפלד שומר שבת ומניח תפילין בקביעות". בימים אלה, עובדים הפרופסור והרב רסקין על ספר משותף העוסק ב'מנהיגות יהודית על-פי התורה'.
השינוי הגדול שאמריקה חוותה בעקבות אירוע 11 בספטמבר, לא פסח גם על ברוקלין-הייטס. "הזקנים עוזבים את המקום והצעירים דווקא תופסים את מקומם", אומר הרב רסקין. לדבריו, "קשה שלא לקשר זאת לפיגועים הגדולים".
שינוי נוסף שהתחולל בשכונה, היה ההתחזקות של יהודים רבים ביהדותם. "מספר חודשים לאחר הפיגועים, אירע כאן סיפור מופת", הוא אומר ומספר: "ימים אחדים לפני י' בשבט החלטתי להגביר את ה'מבצעים'. לכל הורה שהגיע עם ילדו לגן-הילדים, הצעתי להניח תפילין. אחד ההורים, היה יהודי גבה-קומה בשם הנרי. אמרתי לו שהנחת תפילין היא גם סגולה לפרנסה. הוא הפשיל את שרוולו והניח תפילין.
"האמת, שמאוד הופתעתי, כי מספר פעמים בעבר הצעתי לו להגיע לביתי לסעודת שבת והוא סירב 'מחוסר זמן'. למחרת, הוא שוב הפתיע אותי כשהגיע להניח תפילין. זה חזר על עצמו גם בימים שלאחר-מכן. בחלוף שבוע ימים, הוא כבר הגיע עם התפילין שלו מהבית. זה כבר ממש-ממש הפתיע אותי. לאחר התפילה ניגשתי אליו כדי לתהות על פשר המהפך. והוא סיפר.
"להנרי יש חברה גדולה המתמחה בתוכנות-מחשב, אותן היא משווקת בעיקר לחברות גדולות. בחברה שלו עובדים כמאה וחמישים בני-אדם. מספר ימים לפני שפניתי אליו בהצעה להניח תפילין, אחת החברות הגדולות שעובדות איתו פשטה את הרגל ואגב כך הסבה לחברה שלו נזק כספי אדיר. 'לא ידעתי מאיפה אשלם את המשכורת החודשית לעובדים הרבים', התוודה באוזניי באותה שיחה.
"ביום שלישי בשבוע, היום שבו הגיע לבית-חב"ד, הוא כבר תכנן לכתוב מייל לכל העובדים – ולהודיע להם על קיצוצים ופיטורים נרחבים. לכן, כשאמרתי לו שהנחת התפילין היא סגולה לפרנסה, אורו עיניו. 'נפלת עליי כמו מלאך משמים. אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד', הוא אמר לי. לאחר הנחת התפילין, הוא חזר למשרדו ומרוב ייאוש, החל לשחק במחשב – במשחק שמצא בו...
"לפתע צלצל הטלפון שעל שולחנו. על הקו היה ידיד, בעל חברה מכובדת, ששאל לשלומו. הוא סיפר לו את מצב הביש אליו נקלע והחבר אמר לו: 'אני אוהב אותך'. הנרי אמר לו: 'זה יפה מאוד, אבל זה לא עוזר לי'. ואז החבר הפתיע את הנרי ואמר לו שהחברה שלו מעוניינת בהזמנה גדולה ממנו. בבת-אחת חזר הצבע לפנים של הנרי.
"'ביום רביעי בבוקר, אמרתי לעצמי שאולי הסגולה באמת עבדה ושאני חייב להמשיך עם הנחת התפילין', הוסיף הנרי לספר לי בגילוי-לב. 'ביום חמישי בבוקר, לאחר שחזרתי מבית-חב"ד למשרדי, ראיתי שהסכום המלא עליו סיכמתי עם החבר שלי, הופקד בחשבון הבנק של החברה שלי. החלטתי להתחיל להניח תפילין בקביעות'. מצווה גוררת מצווה וכיום הנרי כבר שומר שבת וגם מקפיד על כשרות".
הייתקע שופר בעיר
בבוקר שבו מלאו שנתיים לפיגועי 11 בספטמבר, יצא הרב רסקין לטיילת הצופה אל מרכז מנהטן, המקום שבו התרחש האסון הנורא. הרב רסקין יצא לשם לאחר תפילת שחרית בבית-חב"ד, כשהוא עטוף בטלית, מעוטר בתפילין ובידו שופר. הוא תקע בשופר באוזניהם של עוברים ושבים יהודים. צלם של סוכנות הידיעות העולמית אי-פי עבר בדיוק במקום והנציח את הרגע במצלמתו. התמונה הזו נשלחה מיד לכל מנויי הסוכנות וכבר למחרת בבוקר היא הופיעה בעיתונים רבים. בכמה מהם התנוססה התמונה על עמוד השער. "הייתה לי סייעתא דשמיא עצומה, שכן בלי להתכוון אפילו, הצלחתי לגרום לקידוש שם שמים בקנה מידה אדיר", אומר הרב רסקין.
צילום: אלי קאהן
צוות הרופאים והאחיות במרכז הרפואי 'ליטש' בשכונת ברוקלין-הייטס הנושקת למנהטן, התקשה להאמין לגרסתו של איוון איווילאו, צעיר בעל חזות מחשידה, שהגיע אליהם ביום שלישי שעבר עם אצבע קטועה וכף-יד שותתת דם. קשה היה להם להאמין שהוא אכן נורה על-ידי עובר-אורח, כפי שסיפר בבהלה לצוות. הגורם העיקרי לחשד, היה אפוד-המגן שלבש על גופו. וכך, בזמן שרופא אחד הושיט לו עזרה רפואית, טלפן רופא אחר לתחנת-המשטרה, נוהל מקובל במקרים שכאלו. הרופא שיתף את השוטר התורן בתחנה בחשדותיו לגבי נסיבות הפציעה של המטופל הטרי.
גם הדיירים ברחוב רמסון בשכונת ברוקלין-הייטס הנאה והיוקרתית, לא חשבו שקול הירייה שהחריד את שלוותם בשעת צהריים סתמית, היה קולו של כדור-ציד שנורה לעבר שחף מרחף בשמים. הם חשדו שמשהו פלילי מסתתר מאחורי הירייה הזו. אחרי הכול, מדובר בשכונה שלווה מאוד. הם הזמינו את המשטרה, ללא שהות.
ניידות משטרה יצאו בו-זמנית לשני המוקדים – למרכז הרפואי 'ליטש' ולביתו של איווילאו המתגורר בפינת רחוב רמסון, משם בקע קול הירייה. צוות הבלשים המנוסה צירף פרט לפרט והצריף את שני המקרים המוזרים.
כשנכנסו השוטרים לתוך הבית של איווילאו, לאחר שפרצו את דלת הכניסה אליו, הם נדהמו ממה שגילו שם: שבעה מטעני-צינור, אקדחים ורובים מסוגים שונים, חלקם מסוכנים ביותר ואשר לא ברור מה מקורם.
כבר במהלך החקירה הראשונית הודה איווילאו בהחזקת נשק ואמצעי-חבלה שלא כחוק. חמורה מכך הייתה ההודאה שהצליחו החוקרים לחלץ מפיו, ולפיה התכוון לפגוע במספר יעדים יהודיים בעיר, שאחד מהם הוא בית-חב"ד השוכן גם-כן על רחוב רמסון, במרחק של כדקה הליכה מביתו. בהמשך החקירה פתר איווילאו לשוטרים חידה נוספת. הוא הודה בפה מלא כי הוא זה שצייר לפני כמה חודשים את כתובות הנאצה שכללו בין השאר צלבי קרס מכוערים על מבנה בית-חב"ד. בגמר החקירה הובל איווילאו למעצר עד תום ההליכים.
שעה קלה לאחר מכן הרים מפקד משטרת ניו-יורק מספר טלפונים לכמה מן הכתובות שעלולים היו להיפגע מפעילותו העויינת של המחבל, ושרק בנס נתפס בעוד מועד. אחד ממקבלי הטלפונים הללו היה הרב אהרן רסקין, מנהל בית-חב"ד בברוקלין-הייטס.
כיממה לאחר הדרמה הגדולה, ערך מפקד המשטרה מסיבת-עיתונאים גדולה, בה השתתפו עשרות עיתונאים מכלי-התקשורת הגדולים בארצות-הברית. המפקד הציג את שלל כלי-הנשק וחומרי-החבלה שצבר איווילאו בביתו. בתצלומים שהופיעו לאחר מכן בכלי-התקשורת, נראה הרב רסקין עומד מאחורי מפקד המשטרה. באורח טבעי, הפך הרב רסקין למרואיין מבוקש בתום מסיבת העיתונאים. כלי-תקשורת כמו ה'ניו-יורק טיימס' וה-CNN ביקשו לשמוע את הערכתו על המצב. "זה היה נס משמים", שב הרב רסקין ואמר למיקרופונים ולמצלמות, "המחבל נתפס בנס".
הקרח נשבר
בראשית השבוע הזה, ביקרנו בבית-חב"ד וכבר לא היה זכר לדרמה הגדולה שהתחוללה שם רק לפני כמה ימים. שכונת ברוקלין-הייטס השקטה, הייתה שלווה כתמיד. בקרנות הרחוב עמדו שוטרים שהגנו על פניהם מן הקור בצעיפים. תושבים רגועים עשו ריצת ספורט בטיילת המשקיפה אל גורדי השחקים של מנהטן.
אנו נכנסים בשערי בית-הכנסת 'בני אברהם', שבאחד מאגפיו שוכנים משרדי בית-חב"ד המקומי. בפתח ניצב שומר שחום-עור, כשמעליו, בגובה הקיר, מספר מצלמות-אבטחה, המצלמות ומתעדות כל נכנס. "הוא כאן מאז שרוססו פה צלבי-הקרס וכתובות הנאצה בחודש תשרי", מסביר הרב רסקין. השומר מחייך אלינו ומחווה בתנועה ידידותית להיכנס פנימה.
הרב רסקין מציע לנו כוס תה להתחמם ואנחנו מתיישבים לשיחה באחד מחדרי בית-חב"ד שעלה לכותרות. השיחה מתנהלת בעברית, והרב רסקין מתקשה מדי פעם. "אין לי עם מי לדבר עברית חוץ מכם", הוא מתרץ בחיוך.
19 שנה חלפו מאז הגיע הרב רסקין לשכונה השלווה, בה מתגוררים לא-מעט עורכי-דין ושופטים, כמה מהם ידועי-שם. הוא הגיע לשם בתור בחור-ישיבה. "דוד שלי, אחי אמי, הרב שמעון הכט, גר בשכונה סמוכה והוא שם לב לעובדה שבכל שבת מגיעים לבית-הכנסת שלו תושבים מברוקלין-הייטס. הוא הציע לי לפתוח כאן מניין חדש לתפילה".
יוזמת הדוד התבצעה בהתלהבות על-ידי האחיין. הוא לא נתקל בקושי מיוחד והקשר הראשוני שלו עם תושבי השכונה היהודים החל להירקם. תקופה קצרה לאחר-מכן התחתן הרב רסקין ועבר להתגורר בשכונה.
אבל אם מתחילה סבר שהכול ילך חלק כמו בפתיחת המניין, הוא התבדה. "קמה פה התנגדות לא-פשוטה", הוא משחזר את ימיו הראשונים כתושב המקום. "היו אנשים שמאוד חששו מהפעילות של ליובאוויטש. זה לא היה קל. אחרי הכול, חלק ניכר מהיהודים המתגוררים פה רחוק מיהדות. מהם שבאו לכאן דווקא משום שרצו לברוח מהאזורים שבהם מתגוררים יהודים חרדיים, והנה הם מגלים שאלה 'רדפו' אחריהם עד הנה"...
אבל כמו במקומות רבים אחרים, גם כאן, נועם הליכותיו וחיוכו הכובש של השליח ובעיקר ברכת המשלח, שברו אט-אט את הקרח ועוד ועוד תושבים החלו להגיע למנייני התפילות ולהשתתף בפעילות שמיום ליום צברה תאוצה.
כיום, נערך מדי יום מניין לתפילה בבית-הכנסת ואף מתקיימים בו שיעורי-תורה יומיים. עורכי-דין ושופטים שבעבר הסתייגו מהרב רסקין, הם שותפים קבועים בשיעוריו הנמסרים אחת לשבוע במשרדיהם. בנוסף, מקיימים הרב רסקין ושליח נוסף פעילות ערה בכמה אוניברסיטאות באזור. לצד אלה הוא מפעיל גן-ילדים שבו לומדים כ-60 ילד, בכל הגילים. "לגן הזה יצא שם טוב בשכונה ומשפחות רבות שולחות לכאן את ילדיהן מהסיבה הפשוטה: זהו גן המשלב רמה חינוכית גבוהה עם לימודי יהדות", אומר הרב רסקין שלפני זמן לא רב חנך גם מקווה-טהרה חדש.
הסגולה עבדה
כתובות הנאצה שצייר המחבל על קירות בית-חב"ד ויותר מכך, כוונתו לפגוע באורח חמור ביותר בית-חב"ד – החזירו את הרב רסקין אל אירועי 11 בספטמבר שהפרו באחת את שלוותם של תושבי השכונה, ושל אזרחי אמריקה כולה.
תושבי ברוקלין-הייטס הצופה ישירות אל מרכז העצבים של מנהטן (שם שכנו 'בנייני התאומים'), היו עדים מקרוב לכל שרשרת ההתרחשויות הדרמטית. כפי שניתן לראות בעין (וגם בתמונה), פיסת נהר מפרידה בין השכונה לבין אזור האסון. "זה היה בשעת בוקר, כאשר שמעתי פיצוץ אדיר וצרחות של אנשים ברחוב", משחזר הרב רסקין. "אנשים רצו בהיסטריה לאזור הטיילת, משם היה ניתן לצפות בצורה ברורה בהתרסקות שני בנייני-הענק, אחד הסמלים המובהקים של אמריקה".
כמו כל חסיד, חשב הרב רסקין מה תפקידו בשעה כזו ומה דעתו של הרבי על המצב. "החלטתי שבמקום להצטרף לקהל הסקרנים בטיילת, כדאי שאעשה משהו מועיל. אספתי את הילדים הלומדים בגן-הילדים שלנו וקיימתי 'ראלי' בבית-הכנסת, שם אמרנו ביחד את שנים-עשר הפסוקים, מספר פרקי תהילים ואף תקעתי לפניהם בשופר, שכן היה זה, כזכור, בחודש אלול. רק לאחר ה'ראלי', הלכתי לטיילת וראיתי אנשים עומדים ובוכים כשהם מביטים על הבניינים המרוסקים שהעלו עשן שחור. זה היה מצמרר.
"אספתי אל חיקי כמות של צנצנות דבש קטנות, ברוח הימים הסמוכים לראש-השנה, לקחתי עמי זוג תפילין ויצאתי לטיילת. הצעתי לאנשים להניח תפילין ורבים מהם נענו בחיוב. יצרתי שם כל מיני קשרים מעניינים. אחד מהם, היה עם יהודי בשם דוד ויינפלד, פרופסור באוניברסיטת קולומביה, המלמד על מנהיגות יהודית. הוא גם מחבר ספרים. הקשר שהחל אז התפתח וכיום מר ויינפלד שומר שבת ומניח תפילין בקביעות". בימים אלה, עובדים הפרופסור והרב רסקין על ספר משותף העוסק ב'מנהיגות יהודית על-פי התורה'.
השינוי הגדול שאמריקה חוותה בעקבות אירוע 11 בספטמבר, לא פסח גם על ברוקלין-הייטס. "הזקנים עוזבים את המקום והצעירים דווקא תופסים את מקומם", אומר הרב רסקין. לדבריו, "קשה שלא לקשר זאת לפיגועים הגדולים".
שינוי נוסף שהתחולל בשכונה, היה ההתחזקות של יהודים רבים ביהדותם. "מספר חודשים לאחר הפיגועים, אירע כאן סיפור מופת", הוא אומר ומספר: "ימים אחדים לפני י' בשבט החלטתי להגביר את ה'מבצעים'. לכל הורה שהגיע עם ילדו לגן-הילדים, הצעתי להניח תפילין. אחד ההורים, היה יהודי גבה-קומה בשם הנרי. אמרתי לו שהנחת תפילין היא גם סגולה לפרנסה. הוא הפשיל את שרוולו והניח תפילין.
"האמת, שמאוד הופתעתי, כי מספר פעמים בעבר הצעתי לו להגיע לביתי לסעודת שבת והוא סירב 'מחוסר זמן'. למחרת, הוא שוב הפתיע אותי כשהגיע להניח תפילין. זה חזר על עצמו גם בימים שלאחר-מכן. בחלוף שבוע ימים, הוא כבר הגיע עם התפילין שלו מהבית. זה כבר ממש-ממש הפתיע אותי. לאחר התפילה ניגשתי אליו כדי לתהות על פשר המהפך. והוא סיפר.
"להנרי יש חברה גדולה המתמחה בתוכנות-מחשב, אותן היא משווקת בעיקר לחברות גדולות. בחברה שלו עובדים כמאה וחמישים בני-אדם. מספר ימים לפני שפניתי אליו בהצעה להניח תפילין, אחת החברות הגדולות שעובדות איתו פשטה את הרגל ואגב כך הסבה לחברה שלו נזק כספי אדיר. 'לא ידעתי מאיפה אשלם את המשכורת החודשית לעובדים הרבים', התוודה באוזניי באותה שיחה.
"ביום שלישי בשבוע, היום שבו הגיע לבית-חב"ד, הוא כבר תכנן לכתוב מייל לכל העובדים – ולהודיע להם על קיצוצים ופיטורים נרחבים. לכן, כשאמרתי לו שהנחת התפילין היא סגולה לפרנסה, אורו עיניו. 'נפלת עליי כמו מלאך משמים. אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד', הוא אמר לי. לאחר הנחת התפילין, הוא חזר למשרדו ומרוב ייאוש, החל לשחק במחשב – במשחק שמצא בו...
"לפתע צלצל הטלפון שעל שולחנו. על הקו היה ידיד, בעל חברה מכובדת, ששאל לשלומו. הוא סיפר לו את מצב הביש אליו נקלע והחבר אמר לו: 'אני אוהב אותך'. הנרי אמר לו: 'זה יפה מאוד, אבל זה לא עוזר לי'. ואז החבר הפתיע את הנרי ואמר לו שהחברה שלו מעוניינת בהזמנה גדולה ממנו. בבת-אחת חזר הצבע לפנים של הנרי.
"'ביום רביעי בבוקר, אמרתי לעצמי שאולי הסגולה באמת עבדה ושאני חייב להמשיך עם הנחת התפילין', הוסיף הנרי לספר לי בגילוי-לב. 'ביום חמישי בבוקר, לאחר שחזרתי מבית-חב"ד למשרדי, ראיתי שהסכום המלא עליו סיכמתי עם החבר שלי, הופקד בחשבון הבנק של החברה שלי. החלטתי להתחיל להניח תפילין בקביעות'. מצווה גוררת מצווה וכיום הנרי כבר שומר שבת וגם מקפיד על כשרות".
הייתקע שופר בעיר
בבוקר שבו מלאו שנתיים לפיגועי 11 בספטמבר, יצא הרב רסקין לטיילת הצופה אל מרכז מנהטן, המקום שבו התרחש האסון הנורא. הרב רסקין יצא לשם לאחר תפילת שחרית בבית-חב"ד, כשהוא עטוף בטלית, מעוטר בתפילין ובידו שופר. הוא תקע בשופר באוזניהם של עוברים ושבים יהודים. צלם של סוכנות הידיעות העולמית אי-פי עבר בדיוק במקום והנציח את הרגע במצלמתו. התמונה הזו נשלחה מיד לכל מנויי הסוכנות וכבר למחרת בבוקר היא הופיעה בעיתונים רבים. בכמה מהם התנוססה התמונה על עמוד השער. "הייתה לי סייעתא דשמיא עצומה, שכן בלי להתכוון אפילו, הצלחתי לגרום לקידוש שם שמים בקנה מידה אדיר", אומר הרב רסקין.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
