מערכת COL
|
יום א' אדר א ה׳תשס״ח
07.02.2008
שליחות עלומה מהרבי חשפה את מקום מגורי הצעירה
מזכירו של הרבי הרב יהודה-לייב גרונר ביקר התוועד שעה ארוכה ב'היכל מנחם' בירושלים ■ במהלך ההתוועדות, סיפר הרב גרונר מספר סיפורי-מופת מרתקים ■ אחד הסיפורים היה על על פניית האדמו"ר מבאבוב לרבי שיעזור במציאת פיתרון לצעירה שנעדרה ■ COL מגיש תמליל מיוחד ומלא מהתוועדות לקריאה

המזכיר הרב גרונר מתוועד. מימינו: הרב בנימין זילברשטרום, ור' צבי-הירש רודרמן
איתא בדרשות הר"ן, שבזמן שבית המקדש הי' קיים, הרי כל ההשפעות לעולם עברו דרך בית המקדש, אבל אחרי שנחרב בית המקדש, עוברת ההשפעה דרך "ד' אמות של הלכה", והוא מפרש, שה"ד' אמות של הלכה" הוא - צדיק הדור שישנו בכל דור, דרכו עוברת ההשפעה לכל הדור.
והנה אדה"ז מבאר בפרקים האחרונים של ספר התניא, שעיקר ההשפעה מבית המקדש היתה מקודש הקדשים, ושם גופא - מהארון (בבית ראשון), ששם היו שני הלוחות; נמצאנו למדים, שזה שכותב הר"ן שלאחרי החורבן ההשפעה היא דרך צדיק הדור, היינו שצדיק הדור הוא בדוגמת הלוחות שבתוך הארון שהי' בקדה"ק שבבית המקדש.
רעיון זה מתאים עם הסיפור אודות ר' וואלף קייצעס תלמידו של הבעש"ט, שרצה לעלות לארץ הקודש, אך לא רצה לבצע זאת בלי הסכמה וברכה מהבעש"ט, אלא שהוא לא זכה לקבל את ברכתו של הבעש"ט. והנה, באחד הפעמים שהגיע למז'יבוז' בשביל לחזור ולבקש את ברכתו של הבעש"ט; לפני שנכנס לבעש"ט, הוא הלך לטבול במקוה כהכנה ליחידות. בהיותו במקוה הוא ראה לפניו את ירושלים, וביקש שיראו לו את בית המקדש, ובקשתו נענתה. משהראו לו את בית המקדש, ביקש שיראו לו את קודש הקדשים, ונענה, או אז הוא ביקש שיראו לו את הארון, ומה שיש בתוך הארון, ואז, בתוך הארון, הוא ראה את - הבעל שם טוב... (אז הוא הבין כי את השאיפה שלו לעלות לארץ הקודש הוא יכול לקיים במעז'יבוז') - וזה מתאים להאמור שצדיק הדור הוא בדוגמת הלוחות.
על הארון אמרו רז"ל ש"מקום הארון אינו מן המדה" (כיון שלפי המדה שלו הוא הי' צריך לתפוס את כל המקום של קה"ק ובפועל נשאר עוד מקום), ומבאר הרבי שזה ש"מקום הארון אינו מן המדה" הוא רק כאשר בונים את הארון לפי מדתו המדוייקת הכתובה בפרשתנו, או אז ייתכן שהמדה שלו תהי' "לא מן המדה";
ואכן בדוגמת זאת ראינו אצל הרבי, שמחד גיסא הי' "מן המדה" - מלובש בגוף גשמי ומתעסק בענינים גשמיים [ - אחרי האירוע הבריאותי בתשל"ח הורו הרופאים שיש לעקוב אחרי משקל גופו של הרבי, ואכן הרבי הי' נשקל כל יום, והרופאים עקבו אחרי זה ( - מן המדה)]. לאידך גיסא, רבו ההוכחות והסיפורים המעידים על כך שהרבי הי' פשוט "לא מן המדה"!
ובהקשר לכך אספר סיפור שסיפר לי ידידי ששמע את הסיפור מבעל המעשה:
המעשה אירע לפני כעשרים שנה, עם ר' פנחס וואלסטון שהינו חסיד חב"ד, המתגורר בסידני - אוסטרליה, באחד מבקוריו אצל הרבי, פגש בידידו המתגורר בבארא פארק, שהוא חסיד באבוב, בפגישתם הציע הידיד לר' פנחס, שעל אף היותו חסיד ליובאוויטש, בכל זאת רוצה הוא להכיר לו את רבו האדמו"ר ר' שלמה מבאבוב. ר' פנחס הסכים, ובמוצאי שבת הוא הצטרף לידידו הנ"ל לסעודת מלוה מלכה אצל האדמו"ר מבאבוב. כשנכנסו אל האדמו"ר, הציג הידיד את ר' פנחס בפני האדמו"ר, בציינו לפניו שהוא חסיד של הליובאוויטשער רבי. האדמו"ר מבאבוב כיבד אותו ליטול את ידיו למלוה מלכה ולהצטרף לסעודה.
במהלך הסעודה פנה אליו האדמו"ר ואמר לו - בקשה לי אליך: בקהילתנו יש זוג שהתחתנו לא מכבר, שבמשך הזמן אחרי חתונתם, התגלו בעיות ביניהם, והאשה טענה כי אינה יכולה להמשיך עוד אתו. בכל זאת הוריה ניסו לשדל אותה להשאר אתו אולי היא תתרגל וכו' וכו', וכך זה נמשך כמה חודשים, כשמיום ליום המצב בבית רק הולך ומחמיר, וההורים בשלהם, ניסו לשדל אותה להשאר אתו. עד שיום אחד היא פשוט נעלמה מהאופק ואין שום אופן לדעת היכן היא ואיפה אפשר למצוא אותה. הואיל ואתה חסיד חב"ד, הואל נא לפנות אל רבך בשמי, לבקש ממנו עצה, מה ניתן לעשות בנידון זה.
ר' פנחס הזה מילא את מבוקשו של האדמו"ר, ולפני נסיעתו הביתה, כשבא לבקש את ברכת הדרך מהרבי, סיפר לו את המעשה והבקשה בשם האדמו"ר מבאבוב. תשובת הרבי היתה כך: כשאתה מגיע לעירך סדני, תמשיך לטוס לעיר בריסבייל. הרבי לא פירש מה עליו לעשות הלאה בהגיעו לשם. אבל, ר' פנחס כחסיד, קיים את הוראת הרבי במילואה, ובבואו לסידני בירר מתי הטיסה הקרובה לעיר בריסבייל, בנתיים הוא ביקר בבית, ואחרי שעתיים חזר לשדה התעופה ועלה על המטוס בדרכו לבריסבייל - בלי לדעת לאן בדיוק פניו מועדות ומה עליו לעשות.
בטיסה ישבה לידו אשה אחת, ובאמצע הנסיעה פנתה אליו בשאלה: מה היחס אצלכם היהודים אל כאלה שהתרחקו מהדת? ר' פנחס תמה למשמע השאלה, אבל השיב מיד - כמובן שמקרבים, ומנסים כל דרך אפשרית להחזיר את היהודי אל דתו. כאן התעניין ר' פנחס - מה פתאום שואלת אשה זו שאלה כזאת? ענתה לו האשה, שהיא בעצמה נוצרי'ה היא, ומנהלת רשת של חנויות לבגדי נשים בבריסבייל ולא מזמן הגיעה אלי'ה בחורה יהודי'ה ובקשה ממנה אם יש לה עבודה בשבילה. לאחר זמן היא מצאה לה עבודה, ובהמשך התברר לה כי מדובר בבחורה מבית דתי, שמסיבות מסויימות היא ברחה מהבית והתרחקה מהדת היהודית בכלל. ובעקבות זה היא מתעניינת מהו יחס היהדות למקרה שכזה.
אצל ר' פנחס נדלקה מיד נורה אדומה, והבין שבעצם בחורה זו - היא זו שאליה הרבי שלח אותה! מיד הוא ביקש ממנהלת החנויות את כתובתה ומקום עבודתה של הבחורה הנ"ל, והיא רשמה לו בדיוק את הפרטים. ר' פנחס, מיד עם רדתו מהמטוס פנה מיד לעבר הכתובת שבידו, וכשהגיע לשם, ראה שהבחורה המדוברת נתקפה בבהלה, עד שכל גופה רעד, באומרה: עד לפה הגעתם?! ר' פנחס אמר לו שהוא הגיע אלי'ה בשליחותו של הרבי מליובאוויטש - היא מיד הגיבה - מה?! הרבי מליובאוויטש גם מעורב בפרשה?! ר' פנחס התחיל להסביר לה שכאן זה לא מקום שמתאים למגורי אשה יהודי'ה, שצריכה לגור בסביבה דתית, עם אפשרות לקיום חיי תורה ומצוות מלאים וכו', היא מצדה טענה שהיא הגיעה עד לאוסטרלי'ה ולא מוכנה לחזור בשום אופן לברא פארק.
בסופו של דבר הם הסכימו כי אם ר' פנחס מצליח לסדר לה גט מבעלה, היא מבטיחה כי היא אורזת את חפצי'ה ונוסעת לארץ הקודש. ר' פנחס אכן עשה את ההשתדלות וסדר לה גט והמציאה לידה, והיא קיימה את הבטחתה ועלתה לארץ. ר' פנחס יצר קשר עם השליח בעיר מגוריה לשם הגיעה אשה זו, וביקש ממנו כי יקרב אותה וידאג לה וישתדל לעזור לה. בסופו של דבר היא התקרבה לחב"ד, השליח שידך אותה עם בחור חבד"י, וביחד הקימו בית חסידי לתפארת עד היום הזה.
אכן, כי "מקום הארון אינו מו המדה". יחד עם ההגבלות הגשמיות, ראה הרבי מה קורה למרחוק - היכן נמצאת אשה יהוד'ה, ו"סידר" את הענינים כיצד להגיע אלי'ה, כי בעצם "אינו מן המדה".
והנה אדה"ז מבאר בפרקים האחרונים של ספר התניא, שעיקר ההשפעה מבית המקדש היתה מקודש הקדשים, ושם גופא - מהארון (בבית ראשון), ששם היו שני הלוחות; נמצאנו למדים, שזה שכותב הר"ן שלאחרי החורבן ההשפעה היא דרך צדיק הדור, היינו שצדיק הדור הוא בדוגמת הלוחות שבתוך הארון שהי' בקדה"ק שבבית המקדש.
רעיון זה מתאים עם הסיפור אודות ר' וואלף קייצעס תלמידו של הבעש"ט, שרצה לעלות לארץ הקודש, אך לא רצה לבצע זאת בלי הסכמה וברכה מהבעש"ט, אלא שהוא לא זכה לקבל את ברכתו של הבעש"ט. והנה, באחד הפעמים שהגיע למז'יבוז' בשביל לחזור ולבקש את ברכתו של הבעש"ט; לפני שנכנס לבעש"ט, הוא הלך לטבול במקוה כהכנה ליחידות. בהיותו במקוה הוא ראה לפניו את ירושלים, וביקש שיראו לו את בית המקדש, ובקשתו נענתה. משהראו לו את בית המקדש, ביקש שיראו לו את קודש הקדשים, ונענה, או אז הוא ביקש שיראו לו את הארון, ומה שיש בתוך הארון, ואז, בתוך הארון, הוא ראה את - הבעל שם טוב... (אז הוא הבין כי את השאיפה שלו לעלות לארץ הקודש הוא יכול לקיים במעז'יבוז') - וזה מתאים להאמור שצדיק הדור הוא בדוגמת הלוחות.
על הארון אמרו רז"ל ש"מקום הארון אינו מן המדה" (כיון שלפי המדה שלו הוא הי' צריך לתפוס את כל המקום של קה"ק ובפועל נשאר עוד מקום), ומבאר הרבי שזה ש"מקום הארון אינו מן המדה" הוא רק כאשר בונים את הארון לפי מדתו המדוייקת הכתובה בפרשתנו, או אז ייתכן שהמדה שלו תהי' "לא מן המדה";
ואכן בדוגמת זאת ראינו אצל הרבי, שמחד גיסא הי' "מן המדה" - מלובש בגוף גשמי ומתעסק בענינים גשמיים [ - אחרי האירוע הבריאותי בתשל"ח הורו הרופאים שיש לעקוב אחרי משקל גופו של הרבי, ואכן הרבי הי' נשקל כל יום, והרופאים עקבו אחרי זה ( - מן המדה)]. לאידך גיסא, רבו ההוכחות והסיפורים המעידים על כך שהרבי הי' פשוט "לא מן המדה"!
ובהקשר לכך אספר סיפור שסיפר לי ידידי ששמע את הסיפור מבעל המעשה:
המעשה אירע לפני כעשרים שנה, עם ר' פנחס וואלסטון שהינו חסיד חב"ד, המתגורר בסידני - אוסטרליה, באחד מבקוריו אצל הרבי, פגש בידידו המתגורר בבארא פארק, שהוא חסיד באבוב, בפגישתם הציע הידיד לר' פנחס, שעל אף היותו חסיד ליובאוויטש, בכל זאת רוצה הוא להכיר לו את רבו האדמו"ר ר' שלמה מבאבוב. ר' פנחס הסכים, ובמוצאי שבת הוא הצטרף לידידו הנ"ל לסעודת מלוה מלכה אצל האדמו"ר מבאבוב. כשנכנסו אל האדמו"ר, הציג הידיד את ר' פנחס בפני האדמו"ר, בציינו לפניו שהוא חסיד של הליובאוויטשער רבי. האדמו"ר מבאבוב כיבד אותו ליטול את ידיו למלוה מלכה ולהצטרף לסעודה.
במהלך הסעודה פנה אליו האדמו"ר ואמר לו - בקשה לי אליך: בקהילתנו יש זוג שהתחתנו לא מכבר, שבמשך הזמן אחרי חתונתם, התגלו בעיות ביניהם, והאשה טענה כי אינה יכולה להמשיך עוד אתו. בכל זאת הוריה ניסו לשדל אותה להשאר אתו אולי היא תתרגל וכו' וכו', וכך זה נמשך כמה חודשים, כשמיום ליום המצב בבית רק הולך ומחמיר, וההורים בשלהם, ניסו לשדל אותה להשאר אתו. עד שיום אחד היא פשוט נעלמה מהאופק ואין שום אופן לדעת היכן היא ואיפה אפשר למצוא אותה. הואיל ואתה חסיד חב"ד, הואל נא לפנות אל רבך בשמי, לבקש ממנו עצה, מה ניתן לעשות בנידון זה.
ר' פנחס הזה מילא את מבוקשו של האדמו"ר, ולפני נסיעתו הביתה, כשבא לבקש את ברכת הדרך מהרבי, סיפר לו את המעשה והבקשה בשם האדמו"ר מבאבוב. תשובת הרבי היתה כך: כשאתה מגיע לעירך סדני, תמשיך לטוס לעיר בריסבייל. הרבי לא פירש מה עליו לעשות הלאה בהגיעו לשם. אבל, ר' פנחס כחסיד, קיים את הוראת הרבי במילואה, ובבואו לסידני בירר מתי הטיסה הקרובה לעיר בריסבייל, בנתיים הוא ביקר בבית, ואחרי שעתיים חזר לשדה התעופה ועלה על המטוס בדרכו לבריסבייל - בלי לדעת לאן בדיוק פניו מועדות ומה עליו לעשות.
בטיסה ישבה לידו אשה אחת, ובאמצע הנסיעה פנתה אליו בשאלה: מה היחס אצלכם היהודים אל כאלה שהתרחקו מהדת? ר' פנחס תמה למשמע השאלה, אבל השיב מיד - כמובן שמקרבים, ומנסים כל דרך אפשרית להחזיר את היהודי אל דתו. כאן התעניין ר' פנחס - מה פתאום שואלת אשה זו שאלה כזאת? ענתה לו האשה, שהיא בעצמה נוצרי'ה היא, ומנהלת רשת של חנויות לבגדי נשים בבריסבייל ולא מזמן הגיעה אלי'ה בחורה יהודי'ה ובקשה ממנה אם יש לה עבודה בשבילה. לאחר זמן היא מצאה לה עבודה, ובהמשך התברר לה כי מדובר בבחורה מבית דתי, שמסיבות מסויימות היא ברחה מהבית והתרחקה מהדת היהודית בכלל. ובעקבות זה היא מתעניינת מהו יחס היהדות למקרה שכזה.
אצל ר' פנחס נדלקה מיד נורה אדומה, והבין שבעצם בחורה זו - היא זו שאליה הרבי שלח אותה! מיד הוא ביקש ממנהלת החנויות את כתובתה ומקום עבודתה של הבחורה הנ"ל, והיא רשמה לו בדיוק את הפרטים. ר' פנחס, מיד עם רדתו מהמטוס פנה מיד לעבר הכתובת שבידו, וכשהגיע לשם, ראה שהבחורה המדוברת נתקפה בבהלה, עד שכל גופה רעד, באומרה: עד לפה הגעתם?! ר' פנחס אמר לו שהוא הגיע אלי'ה בשליחותו של הרבי מליובאוויטש - היא מיד הגיבה - מה?! הרבי מליובאוויטש גם מעורב בפרשה?! ר' פנחס התחיל להסביר לה שכאן זה לא מקום שמתאים למגורי אשה יהודי'ה, שצריכה לגור בסביבה דתית, עם אפשרות לקיום חיי תורה ומצוות מלאים וכו', היא מצדה טענה שהיא הגיעה עד לאוסטרלי'ה ולא מוכנה לחזור בשום אופן לברא פארק.
בסופו של דבר הם הסכימו כי אם ר' פנחס מצליח לסדר לה גט מבעלה, היא מבטיחה כי היא אורזת את חפצי'ה ונוסעת לארץ הקודש. ר' פנחס אכן עשה את ההשתדלות וסדר לה גט והמציאה לידה, והיא קיימה את הבטחתה ועלתה לארץ. ר' פנחס יצר קשר עם השליח בעיר מגוריה לשם הגיעה אשה זו, וביקש ממנו כי יקרב אותה וידאג לה וישתדל לעזור לה. בסופו של דבר היא התקרבה לחב"ד, השליח שידך אותה עם בחור חבד"י, וביחד הקימו בית חסידי לתפארת עד היום הזה.
אכן, כי "מקום הארון אינו מו המדה". יחד עם ההגבלות הגשמיות, ראה הרבי מה קורה למרחוק - היכן נמצאת אשה יהוד'ה, ו"סידר" את הענינים כיצד להגיע אלי'ה, כי בעצם "אינו מן המדה".

הרב זילברשטרום מעניק את הספר המחודש עם הגיעו מבית הדפוס למזכיר

הוסף תגובה
0 תגובות