אל נא אחי תרעו / יוסי אליטוב

האיגרת הזאת נכתבת בדם, שבוע אחרי פרסום דו"ח וינוגרד, שעורר בישראלים השפויים את החרדה הקיומית הקשה ביותר מאז טרום מלחמת ששת הימים. על החלונות דופק בכיים של הורים שכולים, המושלכים כאשפה טורדנית; על התריסים נוקשות צרחות בעתה של ילדי שדרות המפוחדים, המופקרים לגורלם וברקע מרצדים דכדוך עמוק וייאוש. אלו שיודעים לקחת פסק זמן מהעיתונות כדי לקרוא דו"חות בעיון ולהתחלחל מתוכנם המזעזע, לא הוצרכו להמתין לווידויו של חבר הוועדה יחזקאל דרור, שחשף חלק מהמניעים המפוקפקים.

האיגרת הזאת נכתבת בדמעות ארבעים וחמישה יום אחרי החלתה בפועל של הקפאה טוטלית על הבנייה בירושלים ובפזורותיה, על רקע תדהמתם של אנשי שטח שנתקלים בבלימת הבנייה. חגורות חנק מבית היוצר של ליצני קדימה, מתפתלות כנחשים ארסיים על צוואריהן של שכונות ירושלים, של מודיעין עילית ושל ביתר עילית. תושבי גילה ומעלה אדומים הוצאו ללא אומר וללא דברים אל מחוץ למחנה. ועוד לא דיברנו על גזר דין המוות שנגזר על יישובים יהודים כמו גבעת זאב, שהבנייה בהם נעצרה, באבחה אחת, סתם ככה, ללא הודאה מוקדמת ובלי שלמישהו בממשלה יהיה האומץ להודות במעשיו ולא להסתתר מאחורי תגובות מפותלות ומבולבלות.

האיגרת הזאת נכתבת ממקום של כבוד והערכה כמעט שנתיים אחרי הרכבת הממשלה שבה הייתם אתם, אנשי ש"ס, שותפים לא מרכזיים, אך מרובי הישגים. עם התנודות הפוליטיות הפכתם לבריח התיכון האחרון המאחד את קרשיה ומציל אותם מהתפרקות בשל הריקבון שאוחז בה.

האיגרת הזאת נכתבת אליכם, שרי ש"ס וראשיה. כן, חברים. הגיע הזמן לדבר אמת.
השורות הבאות לא נכתבו במכחול של פטרונות מטיפה; הדברים לא נקדחו במוחו של מי שמעז לפקפק בלגיטימיות שלכם לקבוע את דרככם. אין חלקנו עם אלו שעדיין שרויים בחשיבה מתנשאת כאילו אתם משרתים של אדונים משכילי תבונה ושעליכם להתנהל לפי תכתיבים זרים. על אחת כמה וכמה, שאיננו חשים כי לנו הזכות לנהל דיאלוג, בכל רמה שהיא, עם המנהיגות הרוחנית - פני האומה בכל מובן.

המסר הכאוב שמבעבע מעל גוויל זה, מופנה דווקא אל הפוליטיקאי היושב בתנועה המרשימה והמפוארת, אל אלו האמונים על פרשנותה המעשית של הנחיית ההנהגה הרוחנית. אלו המחברים את רחשי הקהל ודאגותיו אל קודש הקודשים של התנועה, אל מביאי המסרים ומעבירי השדרים מהקודש פנימה אל ראש הממשלה וממנו.
לא צל של הטפה תגלו כאן, גם לא צליל של ביקורת. באנו כאן לקיים שיחה כואבת, גלויה ואמיצה. ידוע ידענו שלא להסכמתנו אתם זקוקים ולא לברכותינו אתם נדרשים. אבל הרשו לנו לחדד, בשבילכם ולמענכם, נקודות מחשבה שצריכות היו להרעיד את רגלי כיסאותיכם הקואליציוניים ולזעזע את ריפוד עור הצבי האטום לזעקתה של ארץ הצבי.

אין טעם אפוא לאטום אוזניים בדבש של אשליות ולמרוח לכולנו מול העיניים חיוכים צופני סוד. חברים, הסוד, אותו סוד הידוע כביכול רק ל"חבריו הקרובים של אולמרט", גלוי וידוע מזמן לכל מי שעיניו בראשו, והוא די מר.


סוד-סוף הדרך

כי אכן, מהיכן שרק לא מסתכלים על זה וכמה שזה נשמע עצוב על רקע שלושת ימי העיון המרתקים שקיימתם בכינר: ש"ס סיימה את דרכה בממשלה הזאת.

עם רזומה מפואר של הישגים אדירים שהביאה לעולם התורה, לאחר שביטחה בצורה מעוררת כבוד את קיומם של מוסדות התורה לשנת הכספים 2008 ולאחר שגייסה תקציבים לשכבות החלשות - הגיע הזמן לומר: סטופ.

מישהו שם, אצלכם, צריך להתעשת וללחוץ על הכפתור שעוצר את הרכבת. לסדר את כל החברים היקרים לשורה עורפית בדרך לירידה מסודרת ברציף השפוי האחרון שעוד נותר על המסלול. תנו לה, לרכבת המטורפת, לדהור בלעדיכם.

ש"ס צברה וצוברת דיבידנדים מרשימים לעולם התורה והיהדות. אבל זהו. המנדט נגמר. ש"ס חייבת לעזוב בגלל דבר אחד ויחיד: ראש הממשלה גמר בלבו לנצל את פרק הזמן שנותר מעתה ועד הבחירות הבאות לגיבוש הסכם מדיני הזוי ומרובה סיכונים הכולל ויתורים מפליגים ומוגזמים.

הדיון כבר אינו על עוד דירה בביתר או על עוד שכונה בפסגת זאב. ירושלים נגזרה לחלקים, והכל נעשה בחסות קולותיהם של חברי הכנסת של ש"ס. דגל ישראל המתנפנף, או לא, ברוח ירושלמית - אינו מעניין אותנו. לא לאומנות צרודת מיתרים מדברת מתוך גרוננו. שירה של נעמי שמר אינו מצליח להרטיט שום נים בנשמתנו. איננו מן השואגים את שבועות ירושלים בחוצותיה ולא נקדש בדמנו את מרצפות בית צפאפה.

בסך הכל אנו חרדים לחייהם של יהודים טובים בכל ערי הארץ. אנחנו מדברים איתכם על פיגועים שיזעזעו את השכונות, על יהודים טובים שילכו לעבודה ולא יחזרו הביתה בשלום חלילה ועל ילדים שיצטנפו במיטותיהם בירושלים ובפרבריה, בהמתנה מבועתת לטיל הבא. אנחנו מדברים איתכם בשפה של פיקוח נפש, שפה שיהודים מדברים בה. אנו מתחננים בפניכם על חיי אדם. וכי מה יעזרו כל השלמות ההכנסה לאברכים, ביום שבו האברכים לא ישובו לבתיהם. רבנים? זה חשוב מאוד. מאוד. אבל מה הטעם בכהונתם של אלו, כשכל הארץ תהפוך לשדרות?

אתם אומרים שברגע שידברו על ירושלים תזדרזו לצאת החוצה. נו, באמת. על מה אתם חושבים שמדברים ציפי לבני ואבו עלא הנפגשים ביום שבו מתפוצץ מחבל בדימונה? על טעמו של קפה שבדי? או אולי החליפו ביניהם מרשם סודי לאוזני המן?
איננו חושדים בכם בכחש ובמרמה. חלילה לנו. אבל מותר לנו לחשוש שאתם חוטאים בחטא התום. זה חטא לא נורא כל כך, לולא התוצאות המזעזעות שהוא גורר בעקבותיו. אתם חוטאים בחטא האמון הזך שאתם נותנים באדם. רק חבל שאת כל האנרגיות החיוביות הללו, את עבודת המידות הנפלאה הזאת ואת כל עדינות נפשכם האצילית, אתם מפנים כלפי אישיות מפוקפקת כאולמרט.

מי כמוכם אמור להכיר את תחבולות נפשו של הליצן הממולח הזה שבוזק לכם כמויות נדיבות של סוכר מתקתק, שמורח אתכם בצופים ונופת בדרך אל התופת. האם אישיותו המפוקפקת לא שווה ולו פקפוק קלוש מצדכם בטוהר הצהרותיו המעוררות קבס?

הרי אתם שומעים את הלחשים מכל זווית ורואים את הברחשים בכל פינה. הרי אתם שמים לב שמישהו מכר את ירושלים באותם רגעים שהוא מוכר לכם מסרים סותרים. נו, ומה אתם עושים? מתמכרים למתיקות המזויפת של האשליה.

נכבדים יקרים ואהובים, אנשי מעלה עתירי זכויות. האם שמעתם פעם על כוסות חד-פעמיות? אתם הכוסות החד-פעמיות שלו. הבנאדם ישתמש בכם כל עוד הוא זקוק לרוב שלכם בכנסת כדי לגבש את ההסכם הטרגי, הסכם שתוכנית ההתנתקות - שכה לחמתם נגדה עד שראש תנועתכם ויתר על כבודו וירד לגוש קטיף להיצלות בחום השמש כתף אל כתף עם הכתומים - היא רק פרומו לתוכנית ההשמדה העצמית מבית היוצר של ליצני קדימה.

למה אתם עושים את זה לעצמכם?! מי כמוכם מבין שהאיש ירתק אתכם לכיסאות כל עוד הוא יזדקק לכם ולא רגע אחד אחר כך, בדיוק כפי שעשה השבוע כשנלחם על כל קול. אחרי שיקבל מכם את קו האשראי לנהל את הקומבינה המופקרת על ביטחונם ושלומם של יהודי ירושלים, של יהודי הערים החרדיות ושל כל ערי השדה, כשאתם משמשים על תקן הבנק המלווה שנתן את החמצן עד לחתימה - הוא ינפנף אתכם בבעיטה חלקלקה. הוא יפתח לכם דלת רחבה בדרך החוצה בעודו רץ לבחירות עם מערכת משומנת של תקשורת מגויסת, יחצ"נים מתוגמלים ומסעות הפחדה מבית מדרשם של כהני השמאל. 


מורחים אתכם

אתם הרי מומחים בהכרת נפש המצביעים החילונים. לא בכדי ישנם יותר מצביעים חילונים לש"ס מחרדים.

אתם יודעים שבמסע מיוחצן היטב ניתן לרכוש את קולותיהם. כשליצני קדימה ימכרו להם נוסחה של בחירה בין 'הסתבכות אזורית כללית הכוללת מלחמה גרעינית עם איראן' לבין 'אופק מדיני לחידוש המזרח התיכון שירפא את מכאובי העם לארבע מאות שנה' - הם ינהרו אחריו בעיניים עצומות של עדר עייף עד מוות שמוכן לשתות כל מרקחת של הזיה שרוקחים למענו.

אתם יודעים את כל זאת טוב יותר מאיתנו. אבל אתם נאחזים בקרנות מזבח ומבקשים ליהנות מדמדומי הערפל. אינכם עושים זאת בגלל שיקולים זרים. בניגוד לציניות הפוליטית הקלסית, לא ברק השררה עומד לנגד עיניכם, כי אם הצלת עולם התורה כפשוטו והדאגה הכנה לשכבות החלשות.

הנכם חשים כי עוון יהא לשמוט מידיה של העסקונה החרדית האחראית את הזדמנות הפז שבה היד הממשלתית חותמת על כל שיק שתכתבו לה. אתם נוגעים במשק כנפי גאולה בדמות מומנטום שבו ראש הממשלה תלוי בכם ואתם גובים ממנו תעריף יומי ופדיון שבועי קבוע על תחזוקת ממשלתו, לטובת ולמען קופות של מוסדות תורה, חינוך וחסד. המטרות קדושות, אין ספק, אבל האמצעים, איך נאמר, מסוכנים. מסוכנים מידי.

חברים נכבדים, אם בסופו של דבר יתממשו מאווייהם ההזויים של לבני, אולמרט ורמון, והממשלה תרוץ שטופת אשליות לתוך לועו של הסכם דמים - לא יועילו ביום דין עשרות הישיבות, מאות המקוואות וגלריית הרבנים המרשימה. כל אלו יאדימו מדמם של בני ירושלים שיישפך בחוצותיה. כל אלו יחווירו מול צעקותיהם של אלמנות ובכיים של יתומים בכל ערי ישראל, מקום שבו פינו ישובים ואזורים לטובת הפלשתינים. היה לא תהיה.

כשירושלים תהפוך לבוסניה, כשערים חרדיות תהפוכנה מובלעות חנק, כשהכלכלה החרדית תתמוטט ותתרסק, כי 'מתכונת שדרות' תועתק לביתר ולמודיעין, לא יעזרו לאיש התקציבים שהשגתם.

בואו נפסיק עם התמימות. יש לכם עסק עם אנשים מופקרים. מורחים אתכם - ואתם משתעשעים באשליות. אתם מסבירים ברצינות תהומית שיש לכם התחייבות מראש הממשלה כי ירושלים תעלה על ראש שמחת השיחות רק בשלב האחרון. אגלה לכם סוד: ירושלים לא תעלה גם בשלב האחרון. נכון שזה משמח. ירושלים לא תעלה בשלב האחרון כי היא כבר נמכרה ואין למה להעלות אותה.

אל תכעסו על הכעס שלנו. אנו מצדיעים לניסיון הפוליטי העשיר שצברתם; אנו מתפעלים מהחושים המחודדים שבהם ניחנתם; אנו מתרגשים מההישגים המעטירים שהחזרתם ליושנם. באמת כל הכבוד. אבל - בינינו, הרי אין מישהו שבאמת שומע - אולמרט אוכל אתכם לארוחת בוקר בעורמתו הפוליטית. אתם לא באמת כוחות שקולים.

זאת אינה הפעם הראשונה שהוא מהתל בכם תוך כדי חיבוק אוהב עד כדי בחילה. אין צורך להפליג ולבדוק את ההבטחות שלו, מספיק להתמקד בימים האחרונים. הוא מציף אתכם בהבטחות ירושלמיות מענגות. בימים אלו ממש הוא מדבר אליכם על ירושלים בפאתוס כאילו הוא רבי נחום בהר"ן, או לחלופין ולהבדיל, ממשיכו הישיר של רחבעם זאבי.

תיישרו אליו מבט, תנסו לצוד לרגע אחד קטן את המבט הערמומי שלו. לא תצליחו. כי בעודו מדבר אתכם על ירושלים בטון של מוטה גור בדרכו אל כיבוש הכותל, הוא קורץ לספסרים שלו המוכרים את ירושלים במחירי סוף עונה. או יותר נכון: ללא מחירים בכלל.

הוא מהתל בכם, חברים יקרים. 'תסמונת וינוגרד' קוראים לזה. אותה קלות דעת בלתי נסבלת שנחשפת לאורך כל דו"ח וינוגרד, פועלת בימים אלו בגזרת ירושלים. אותה התייחסות צינית מופקרת לחיי אדם משוכפלת למיליונים. אולמרט חזק במיליונים. הוא גם חזק בלסחור עם מיליונים. האיש סוחר בחיי אדם, את הגושפנקה אתם נותנים לו. בלי לדעת.

רק זאת אל תבקשו מאיתנו שנאמין לכם שאתם באמת מאמינים לאיש הזה. לפחות אל תדרשו מאיתנו להאמין לו. אנחנו רוצים להתייחס ברצינות להבטחות שלכם שאם ירושלים תעלה לדיון אתם תרדו לאופוזיציה, אבל קשה לנו. כי ירושלים לא עלתה ולא תעלה לדיון. אנחנו כבר נמצאים בשלב אחר. היא כבר נמכרה.

הוא מדבר בשני קולות ואפילו לא מכחכח ביניהם. ידו האחת מקפיאה את הבנייה, וידו השנייה עוטפת אתכם בחיבוקי הבטחות. בקול אחד הוא מתקשר לרבנים ונשבע אמונים לירושלים, ובקולו השני הוא מתקשר לפקידים ומורה להם לבלום כל פרויקט. לחנוק את העיר. למוטט את הערים החרדיות.

הכל באותה זחיחות חברה'מנית של 'תסמונת וינוגרד'. מעין קסמי להטוטים חביבים שמלהטטים בחיי אנוש. מה כבר יכול לקרות? תמיד אפשר לגייס את וינוגרד שיזרוק את הכשל על הצבא האומלל. 


בואו מבחן

חברים יקרים, אולי בימי העיון בכינר לא שמעתם על כך. אז תקשיבו, בבקשה, לידיעות המרעישות הבאות: ירושלים מוקפאת.

לא בגלל השלג, אלא בגלל ההסכם המפוקפק שנרקם לו עכשיו. עובדה היא שבכל מה שקשור לוועדות מקומיות הכל נע ומתקדם לכיוון אישורים, אולם בבוא האישורים לדרגי משרדי הממשלה ומינהל מקרקעי ישראל - הם נבלמים.

רק השבוע הודיעה פרקליטות המדינה בתשובה לבג"צ שהיא מקפיאה את הבנייה בגבעת זאב. אחרי הודעה חצופה שכזאת מצד אבירי הדיקטטורה, לא יעזרו אלף הודעות דובר מנוסחות ברהיטות, ולא מאה ראיונות מתלהמים של שרים נרגשים על איזו הבטחה נידחת שאוהד ביתר ירושלים הבטיח בחצות לילה ונשבע להם בשמה של אותה ירושלים שהוא מכר עוד לפני שהגיע לבזאר, סתם ככה על הדרך, ללא שום תמורה.

כל השכונות הבנויות מעבר לקווי 67' הוקפאו באורח שרירותי שאין לו מחילה. היד לא רעדה בחתימתה על ייבוש החיים, בלי שהתקיים כל דיון בעניין. איך יקיים ראש הממשלה דיון רציני אם הוא עסוק בלמרוח אתכם בחיוכים ובסיפורי גבורה ואתם נאבקים איתו על טיב ההגדרה 'ידברו' על ירושלים? מה נקרא לדבר ומה לא נקרא? לקרוץ זה לדבר?! חברים, לא צריך לדבר, העיר ופרבריה כבר נמכרו. בצורה זולה. ללא תו מחיר. בלי תעריף. נזרקו ככלי אין חפץ בו, ללא משא ומתן ובלי דיון.

האם אתם יכולים להיות שותפים לממשלה שסוחרת בשכונות העיר ומוכנה להפקיר את חייהם של מאות אלפי יהודים?! לא צריכים להיות פליטי גוש אמונים ואנשי ארץ ישראל השלמה או פעילים בארגון הרבנים למען שלמות הארץ בארבע רוחות השמים, כדי להתחלחל.

מתנהג לו ראש הממשלה כאילו מישהו הבטיח לו שהיישוב בארץ ישראל יחזיק מעמד בכל מצב. בזחיחות אופיינית זרק לזרועות הצד היריב את ירושלים, לב הסכסוך. האם הוא יוכל בבוא יום האמת לומר שזאת הייתה טקטיקה?! מנהיגים חזקים ממנו נזקקו להרבה תפילות כדי לעמוד מול לחצי המעצמה הגדולה והם לא הצליחו - אז הליצן הזה יצליח?! עוד לא נולד המנהיג הישראלי בעל מטען גבהות הרוח הנדרשת להתמודדות מול מכבש משולב של גורמי חוץ בין-לאומיים שמגובים בתקשורת ובאליטות השמאל.

אם אכן השרים המסורים שלכם חושבים שאין שום הקפאה בירושלים ושלא הוצא צו הריגה על הערים החרדיות ביהודה ושומרון - אנא העמידו זאת למבחן.

בהשפעת האווירה החגיגית של הפיכת אלעד שלכם לעיר, הרימו בבקשה טלפון לאולמרט והציעו לו אתגר. 'אם דברי אמת בפיך ולא נגעת בירושלים וסביבותיה, תאשר בבקשה את שלוש מאות יחידות הדיור שמבקשת עיריית ביתר'. נשמע טוב. יפה. יש לכם ארבעה שרים. אז שהשר הבא יתכבד ויבקש מראש הממשלה בקשה פשוטה בתכלית: 'תאשר בבקשה, ראש ממשלתי היקר, את הדירות ברמת שלמה'. ואם יש עוד שר באזור אז שיבקש ממנו לאשר בחתימה של חמש שניות את ההרחבה של שכונת רמות.

למה אתם לא מעמידים אותו במבחן? למה אתם מרשים לו להתל בכם? הטרם תדעו כי הוא מנצל את רצונכם התמים והזך לשרת את העם, כדי להפוך אתכם לשותפים סמויים להשחתת הארץ ולהכנסת מיליוני יהודים לסכנת חיים?


מה השתנה?

ראיתי אתכם השבוע.

ראיתי את המבט הנורא שאולמרט תלה בכם אחרי שהתברר לו שגם בעזרתכם האדיבה הוא בקושי ישיג שישים תומכים בכנסת.

ראיתי ולא יכולתי שלא להיזכר במאבק מעורר הכבוד שניהלתם בתקופת ההתנתקות. נזכרתי כיצד אמרתם לחברים מהאגודה באצילות מעוררת כבוד: 'אנחנו לא נעשה לכם את מה שעשיתם לנו ולא נתקוף אתכם כפי שתקפתם אותנו בימי רבין, אבל איך אתם מסוגלים לשבת בממשלה ששותפה להרס מפעל ההתיישבות בגוש קטיף?' שאלתם וחזרתם ושאלתם.

מה השתנה מאז?! מה התחדש חוץ מהירי הבלתי פוסק של הקסאמים? נקודת המוצא שלכם במלחמתכם נגד ההתנתקות הייתה ביטחונית נטו ולא לאומנית. הבעתם דאגה לחיי יהודים לאחר קריסת מפעל ההתיישבות בחבל עזה ומהכנסת מאות אלפי יהודים בדרום למצב של פיקוח נפש. עינינו הרואות שצדקתם בכל תחזיותיכם. מה השתנה?!
בהתנתקות הייתם בצד של המפוקחים. הבנתם את הסכנות בהתנתקות. כל טיל שצונח היום באזור שאסור לדבר עליו באשקלון, וכל אמבולנס שדוהר בשדרות, הם עדים נוספים לראייתכם הנבונה את המציאות. תשתפו אותנו למה עכשיו אתם רגועים. תשתפו אותנו כדי שנירגע גם אנחנו.

סכנת אולמרט אינה רק לאנשי ימין. זו סכנה גם לדוגלים בדרך שבעבור שלום מותר לעשות פשרות. מכם, חברים, אנו מצפים לנהל עם אולמרט שיחה של גברים. להציב לו אתגרים מעשיים על השולחן. תגידו לו שכל עוד שאתם בממשלה אין שיחות עם הערבים לפני שיש מאה ימי שקט בשדרות. למשל. זה הזוי כל כך?!

לא תהיה מציאות, כך תאמרו לו, שביום נרוץ כסומים בוועדות הכנסת לאשר לך את כל החוקים ונעמוד כמו תאילנדים בקווי הביצורים לשמור לך את חומות הקואליציה המתפרקות בידיהם של נסים זאב והרב אמסלם, בעוד שאתה תיכנס ללשכתך, משאיר אותנו בעמדות השמירה וממשיך לשגר הנחיות סודיות לשלוחיך העלומים למכירת ירושלים, להקפאת היישובים היהודיים ביהודה ושומרון ולצו חניקה לערים החרדיות, לעצור את הבנייה ולפטור אותנו בבדיחות סרק סרקאסטיות: "אתם באמת מאמינים שאני מקפיא?". מצחיק נורא, אולמרט, נורא.

אבל, אתם יודעים מה? הבעיה אינה דווקא ירושלים. ירושלים היא המשל. הנמשל הוא קלות הדעת המפעפעת כמו ארס של נחש בכל חבלי הארץ. אינה דומה התנהלותו של אולמרט להתנהלותו של שרון על קריצותיו ולא לשל רבין על נרגנותו. אפילו העליצות ההוזה של פרס לדורותיו אינה מתקרבת להתנהלות הזחוחה של אולמרט.
אולמרט פועל בליצנות חובבנית. מתוך הפעלה של יחצ"נים. כאילו מדובר בעוד משחק כדורגל. מעולם לא ישב על הכיסא אדם כל כך לא רציני בשעה רצינית כל כך. האם בידי האיש הזה אתם מפקידים את הגפרורים? וכי אתם מאמינים לקולות שגרונו מפיק? לאיש שמפיץ בדותות על ימין ועל שמאל, שמפזר סיפורי בדים כאחרון התגרנים? אתם מכירים אותו יותר מכולם.

בינינו, כל הדיון הזה על ההגדרה המדויקת של 'מדברים על ירושלים' - אינו מכובד. וכי ש"ס יכולה להביא את ה'מוחבראת' הסורי שידווח להם מי הוא יוסי ביילין התורן שסוגר עניינים במדינה אירופית?! הרי אלי ישי יהיה האחרון לשמוע על מכירת ירושלים.


פרידה כואבת

הבה נודה: הפרידה מהשלטון אינה קלה. אבל הסיכון שאתם תהיו חתומים על צו הפירוק של הארץ הטובה הזאת, קשה בהרבה. אתם מוכנים להיות שותפים סמויים להפיכת ערי ישראל כולן לשדרות?! וסתם, אם ארשה לעצמי לדבר אליכם קצת בשפה הפוליטית: לא יהיה מישהו שישכח לכם את זה.

הראיתם את גודלכם ותפארתכם בשלושת ימי השתלמות בכינר? היה לכם במה להתגאות. הצגתם שנתיים עתירות עשייה והישגים למכביר לעולם התורה.

אבל, אולי בבוקרו של יום חמישי, בשובכם ללשכותיכם, תמצאו זמן לקרוא את דו"ח וינוגרד. אולמרט ניצל אבל המדינה הפסידה. תקראו את האותיות הקטנות. תלמדו עם מי יש לכם עסק. תכירו את ליצני קדימה. חובבנים, לא מודעים לתפקידם, נהנתנים וחברה'מנים בגרוש שאוהבים את החיים יותר מאת המדינה. תפענחו בבקשה מתוך לשונו היבשה של הדו"ח, את האמת העגומה על ההנהגה הליצנית הזאת. האם אולמרט הוא האיש שרציתם לראות אותו בצריח? האם יש בו בכלל תעצומות נפש להיאבק על משהו שלא קשור לנהנתנות שלו?!

תלמדו מהדוח עד כמה אנו בסכנה תמידית כשקלי דעת אלו יושבים בצומת ההכרעות. גם אם נניח שהצלחתם להציל את ירושלים, או לגאול את מודיעין עילית, או לשמוט את ביתר עילית ממפת החנק - בידי מי אתם מפקירים אותנו?!

אתם יודעים בדיוק עם מי יש לכם עסק. עד עכשיו הסתתרתם, בצדק, מאחורי כתפיו החסונות של ליברמן. אז, לידיעתכם, הוא איננו. היה לו שכל לפרוש. רק אתם נשארתם. אתם, ברק, פואד ומפלגת הקשישים מקיפים כחומה את ליצני קדימה.

תשאלו: וכי נתניהו יהיה טוב יותר?

שאלה טובה. אם תלכו לבית ההוראה הספרדי הקרוב לביתכם ותשאלו אם מצווה לדחות סכנה עכשווית למקרה שאולי תצוץ בעתיד סכנה אחרת - תמיד יפסקו לכם שאם קיימת סכנה מוחשית וקרובה של אובדן חיים, למול חשש סכנה עתידית, ראשית יש לדחות את הסכנה הנוכחית. זו חובתכם בשעה הזאת.

נכון. סופסוף יש שר דתות חדש בעל סמכויות. יש לו מנכ"ל מגודל זקן ולבוש חליפה. ימים טובים לישראל. זה טוב ליהודים. אבל אלו בדיוק הפנסים המסנוורים את הנהג בדרכו אל התהום. הרי בסופו של דבר תברחו הממשלה, אז למה לעשות את זה כמו עכברים כשיש עוד כמה שקלים רטובים בכיס? וכי לא עדיף לצאת בכבוד, בהדר, בנאמנות לערכים, או בשפת החברים: לצאת כמו גדולים?

למה לנוס מהקואליציה כשהח"כ הפולמוסן של יהדות התורה יצהל לספר לאומה שש"ס הוכיחה שכל תהלוכות האבל שלה על גוש קטיף היו כסות עיניים לבעיטה ששרון בעט בהם. ולראיה יציג את השאננות שלהם מול חומות החנק סביב הערים החרדיות.

כמה אצילי יהיה אם תפרשו עכשיו, בצורה מכובדת. תספרו על ההישגים היפים שלכם במשך שנתיים - מה שאגודה לא עשו במשך ארבעים שנה, ותאמרו כי הגיע הזמן להיפרד. הרי הקול הפנימי צועק לכם שאולמרט רוקח הסכם הזוי. תקשיבו לו. אל תסתנוורו.

הרכבת דוהרת לתהום. יש לכם אפשרות לזנק החוצה מהממשלה ברגע האחרון. צריכים להיות קווים אדומים שיוציאו אתכם מהמשחק. הקווים האלו כבר נחצו.
ארבעת שריכם הם שרים לתפארת. ישי, אטיאס, נהרי וכהן יכולים לספר לנו, כולם יחד וכל אחד לחוד, כמה ומה הם עשו למען עם ישראל. אנו מאמינים לכם שעשיתם. עתה, בבקשה קבלו הכרעה אמיצה וקיימו שיחה ביניכם באופן כן ואמיץ על החלפת המנגינה.

לא באנו להטיף לכם מוסר. לא באנו למתוח ביקורת. ניהלנו איתכם שיחה גלויה. לספר לכם באותה הזדמנות שאין כל טעם בפיזור אינפלציוני של הודעות על הבטחות אישיות של ראש הממשלה. בבקשה, תחסכו את זה מאיתנו.

אנו בטוחים שתקבלו את ההחלטה הנכונה. חזקה על שלוחי ציבור הנאמנים לשולחיהם וחיים מפיהם של גדולי עולם כי סייעתא שמיא מכוונת את החלטותיהם. רק חידדנו את הנקודות, לא יותר. את ההחלטה תקבלו אתם. רק, בבקשה, תקבלו כבר.
תודה שהקשבתם.