המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת תְּרוּמָה

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה . . וַעֲצֵי שִׁטִּים". (שמות כה, ב-ה)

קְרִיאַת קֹדֶשׁ

כָּל נוֹשְׂאֵי עֲצֵי הַשִּׁטִּים, מִתְבַּקְּשִׁים לְרַכֵּז אֶת הָעֵצִים

לְיַד אָהֳלֵי הַנְּשִׂיאִים – עַד מָחָר בַּבֹּקֶר!

זְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְווֹת...

מָה סָחֲבוּ אִתָּם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם אֶל הַמִּדְבָּר? כַּמּוּבָן – אֶת הַיְּלָדִים הָרַכִּים, מְעַט מָזוֹן וּמְעַט בְּגָדִים, אוּלַי גַּם שְׂמִיכוֹת, כֵּלִים, וְ... גְּזָעִים שֶׁל עֲצֵי אֲרָזִים!

מָה? לָמָּה? מָה הֵם חָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת עִם הָעֵצִים הַלָּלוּ? לַעֲצֵי הָאֲרָזִים שֶׁנָּשְׂאוּ אִתָּם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, הָיָה יִעוּד חָשׁוּב – בְּנִיַּת מִשְׁכָּן לַה'.

הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים מִי נָטַע אוֹתָם? יַעֲקֹב אָבִינוּ, בְּעַצְמוֹ. וּמַדּוּעַ? כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ יָדַע בְּרוּחַ-קָדְשׁוֹ, שֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר יֵצְאוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְיֵלְכוּ בַּמִּדְבָּר, הֵם יִזְדַּקְּקוּ לַעֲצֵי שִׁטִּים כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן.

עַל-כֵּן הוּא לָקַח אִתּוֹ אֲרָזִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, נָטַע אוֹתָם בְּמִצְרַיִם, וְצִוָּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי-בָּנָיו לְקַחֲתָם עִמָּהֶם לַדֶּרֶךְ בְּבוֹא הָעֵת.

קוֹרְאִים יְקָרִים:

נַסּוּ-נָא לַחְשֹׁב – לְשֵׁם-מָה הָיָה צָרִיךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהָכִין אֶת הָעֵצִים יוֹתֵר מִמָּאתַיִם שָׁנָה מֵרֹאשׁ? הֲרֵי הָיָה אֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר גַּם בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת: לִקְנוֹת עֲצֵי אֲרָזִים מֵאֻמּוֹת אֲחֵרוֹת בָּאֵזוֹר, אוֹ לִכְרֹת עֵצִים בַּיְּעָרוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ...

כְּדֵי לְהָבִין זֹאת, נַחְזֹר מְעַט אֲחוֹרָה, אֶל תְּקוּפַת הָעַבְדוּת שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל:

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת בְּעֹז, בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים בַּפֶּרֶךְ. הַגַּב כָּפוּף, הַיָּדַיִם נוֹשְׂאוֹת בְּמַאֲמָץ לְבֵנָה אַחַר לְבֵנָה לְבִנְיַן הַפִּירָמִידוֹת... בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל כִּמְעַט מִתְיָאֲשִׁים, הַנּוֹגְשִׂים הַמִּצְרִיִּים מַצְלִיפִים בָּהֶם לְלֹא רַחֲמִים. וְאָז... הָעֵינַיִם הַיְּגֵעוֹת פּוֹגְשׁוֹת פִּתְאוֹם, בְּמִקְרֶה, שׁוּרָה שֶׁל עֲצֵי אֲרָזִים הַנְּטוּעָה בְּקַו הָאֹפֶק.

"אֲהָהּ, הִנֵּה עֲצֵי הָאֲרָזִים שֶׁנָּטַע עֲבוּרֵנוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ" – מִתְמַלֵּא לֵב הָעֲבָדִים בְּנֶחָמָה וְעִידוּד – "הָאֲרָזִים שֶׁנָּטַע מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע שֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם נֵצֵא מִן הַגָּלוּת הַקָּשָׁה הַזֹּאת, אֶל הַגְּאֻלָּה. הָאֲרָזִים הַלָּלוּ, נִלְקְחוּ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְשָׁם הֵם יָשׁוּבוּ. גַּם אֲנַחְנוּ – מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בָּאנוּ, וּלְשָׁם אָנוּ נָשׁוּב".

עֲצֵי הַשִּׁטִּים הָיוּ קֶרֶן שֶׁל נֶחָמָה בְּתוֹךְ הַגָּלוּת הַקָּשָׁה. לְשֵׁם כָּךְ הֵכִין אוֹתָם יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵרֹאשׁ.

גַּם לָנוּ וְלַדּוֹרוֹת שֶׁקָּדְמוּ לָנוּ, לְאֹרֶךְ כָּל הַגָּלֻיּוֹת, נִטְּעוּ אֲרָזִים לְתִפְאֶרֶת, שֶׁיְּנַחֲמוּ וִיעוֹדְדוּ אוֹתָנוּ. הָאֲרָזִים הַלָּלוּ, הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה". בִּזְכוּתָם וּבְעֶזְרָתָם, אָנוּ מַצְלִיחִים בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן לַה', 'מִשְׁכָּן פְּרָטִי' בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, וּ'מִשְׁכָּן כְּלָלִי' בְּבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

(על-פי 'לקוטי שיחות', חלק לא, שיחה ב)

הסיפור השבועי

הַבּוֹטֵחַ בַּה'

הַשְּׁמוּעָה שֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב עוֹרְרָה אֶת הִתְעַנְיְנוּתוֹ. סִפְּרוּ לוֹ כִּי בִּכְפָר אֶחָד חַי יְהוּדִי שֶׁעַל-אַף קְשָׁיָיו הָרַבִּים אֵינוֹ שָׁרוּי לְעוֹלָם בְּצַעַר וּבִדְאָגָה, אֶלָּא תָּמִיד הוּא מָלֵא שִׂמְחָה וּבִטָּחוֹן בַּה'.

הֶחְלִיט הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְהִוָּכַח בַּדְּבָרִים בְּמוֹ-עֵינָיו. נָסַע לְאוֹתוֹ כְּפָר וּבִקֵּשׁ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵית הַיְּהוּדִי לִזְמַן-מָה. הַיְּהוּדִי קִבֵּל אֶת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אַף שֶׁלֹּא הִכִּירוֹ.

עָקַב הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב אַחַר מְאָרְחוֹ וְרָאָה כִּי כָּל הֲלִיכוֹתָיו בְּנַחַת וּבְשִׂמְחָה, כְּפִי שֶׁשָּׁמַע. הֵחֵל לְגַלְגֵּל עִמּוֹ בְּשִׂיחָה: "מִמִּי אַתָּה חוֹכֵר אֶת אֲחֻזָּתְךָ וּבְכַמָּה?", שָׁאַל.

"מִפָּרִיץ פְּלוֹנִי", הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי, "וּבִשְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים רוּבָּל".

"וּמָתַי הוּא מוֹעֵד הַתַּשְׁלוּם שֶׁל דְּמֵי הַחֲכִירָה?", הִתְעַנְיֵן הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב.

"בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים", עָנָה הַמְּאָרֵחַ.

"הַאִם כְּבָר שִׁלַּמְתָּ מִקְצָת הַסְּכוּם אוֹ אוּלַי מוּכָן בְּיָדְךָ הַכֶּסֶף?", חָקַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב.

"לֹא וָלֹא", הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי, שַׁלְוָה נְסוּכָה עַל פָּנָיו. "אֵינֶנִּי נוֹהֵג לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַחֲכִירָה מֵרֹאשׁ וְגַם אֵין לִי פְּרוּטָה בְּכִיסִי".

"מָה תַּעֲשֶׂה אֵפוֹא?", הוֹסִיף הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לִשְׁאֹל.

נָשָׂא הַיְּהוּדִי אֶת עֵינָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר: "הֲיַד ה' תִּקְצָר? בּוֹטֵחַ אֲנִי בְּמִי שֶׁסִּפֵּק לִי פַּרְנָסָה עַד עַתָּה. לוֹ הַכֶּסֶף וְלוֹ הַזָּהָב!".

הִתְפַּעֵל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב מִגֹּדֶל בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי בַּה' וְהֶחְלִיט לְהִשָּׁאֵר בְּבֵיתוֹ עַד יוֹם הַתַּשְׁלוּם, כְּדֵי לִרְאוֹת אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר.

חָלְפוּ יָמִים אֲחָדִים וְהִנֵּה נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַזּוֹת עַל דֶּלֶת הַבַּיִת. מְשָׁרְתוֹ שֶׁל בַּעַל הָאֲחֻזָּה הִתְפָּרֵץ פְּנִימָה. "בָּאתִי לְקַבֵּל אֶת שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי הָרוּבָּלִים. הָאָדוֹן לֹא יִסְבֹּל שׁוּם פִּגּוּר בַּתַּשְׁלוּם!", קָרָא הַמְּשָׁרֵת בְּקוֹל רָם.

נִגַּשׁ אֵלָיו הַיְּהוּדִי וּבְטוֹן שָׁקֵט אַךְ תַּקִּיף אָמַר: "נוֹתְרוּ עוֹד יוֹמַיִם עַד מוֹעֵד הַתַּשְׁלוּם. עַד אָז אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִרְאוֹתְךָ כָּאן". הוּא אָחַז בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַמְּשָׁרֵת וְהִצְבִּיעַ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת.

חָלְפוּ יוֹמַיִם. אַךְ הִפְצִיעַ הַשַּׁחַר וּמְשָׁרֵת הָאָדוֹן הִתְפָּרֵץ שׁוּב אֶל הַבַּיִת. "פְּרַע אֶת חוֹבְךָ, וָלֹא – תִּצְטָרֵךְ לְפַנּוֹת אֶת הָאֲחֻזָּה!". הִבִּיט בּוֹ הַיְּהוּדִי וְקָרָא: "מָה הִתְפָּרַצְתָּ לְבֵיתִי עִם שַׁחַר?! עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וּלְעֵת עֶרֶב אֶפְרַע אֶת חוֹבִי".

הִשְׁתּוֹמֵם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. "מִנַּיִן יִפְּלוּ לְיָדְךָ שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים רוּבָּל?!", שָׁאַל אֶת מְאָרְחוֹ. "אוּלַי כְּדַאי שֶׁתִּגַּשׁ לִידִידֶיךָ וּתְגַיֵּס מֵהֶם הַלְוָאָה עַל הַסְּכוּם?".

"תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ", עָנָה הַיְּהוּדִי. "הֲלוֹא נִרְאֶה אַתָּה תַּלְמִיד-חָכָם. וַדַּאי מַכִּיר אַתָּה אֶת הַפָּסוּק 'אַל תִּבְטְחוּ בִּנְדִיבִים, בְּבֶן-אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה'. וּכְנֶגֶד זֹאת, 'תְּשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן!'".

הוֹסִיף הַחוֹכֵר לַעֲסֹק בְּשַׁלְוָה גְּמוּרָה בִּמְלַאכְתוֹ, בְּעוֹד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב מַבִּיט בּוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת. פִּתְאוֹם  הוֹפִיעוּ בְּפֶתַח הָאֲחֻזָּה שְׁלֹשָׁה סוֹחֲרִים, וּבְפִיהֶם בַּקָּשָׁה אֶל הַחוֹכֵר: "בִּרְצוֹנֵנוּ לִקְנוֹת מִיְּדֵי בַּעַל הָאֲחֻזָּה כַּמּוּת רַבָּה שֶׁל חִטָּה, שְׂעוֹרָה וְשִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין הוּא מַכִּיר אוֹתָנוּ, סָפֵק אִם יַסְכִּים לִמְכֹּר לָנוּ. רָצִינוּ לְבַקֶּשְׁךָ לְתַוֵּךְ בֵּינֵינוּ וּבֵין בַּעַל הָאֲחֻזָּה, וּבִתְמוּרָה מֻבְטָח לְךָ שְׂכַר-טִרְחָה הָגוּן".

הִסְכִּים הַיְּהוּדִי לַהַצָּעָה, וְאַף הֶעֱנִיק לַסּוֹחֲרִים כַּמָּה עֵצוֹת טוֹבוֹת, בְּהַכִּירוֹ מִקָּרוֹב אֶת בַּעַל הָאֲחֻזָּה. כִּשְׂכַר תִּוּוּךְ דָּרַשׁ לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר – שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים רוּבָּל.

הֶלֶם אָחַז בַּסּוֹחֲרִים לְמִשְׁמַע הַסְּכוּם. "תָּפַסְתָּ מְרֻבֶּה לֹא תָּפַסְתָּ", אָמְרוּ לוֹ. הֵם הִצִּיעוּ לוֹ חֲמֵשׁ-מֵאוֹת רוּבָּלִים.

הַחוֹכֵר דָּחָה אֶת הַצָּעָתָם בְּנִימוּס. הֵם הֶעֱלוּ אֶת הַסְּכוּם עוֹד וָעוֹד וּכְבָר הִגִּיעוּ לְאֶלֶף רוּבָּל, אַךְ הַחוֹכֵר לֹא הִסְכִּים. "גַּם אִם הֱיִיתֶם מַצִּיעִים לִי שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים רוּבָּלִים חָסֵר רוּבָּל אֶחָד, לֹא הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת הַהַצָּעָה", אָמַר. דְּרִישָׁתוֹ נִרְאֲתָה לַסּוֹחֲרִים מֻפְרֶזֶת, וְהֵם עָזְבוּ אֶת בֵּיתוֹ בְּמַפַּח-נֶפֶשׁ.

הִשְׁתּוֹמְמוּתוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הִתְעַצְּמָה נֹכַח שַׁלְוָתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, שֶׁהִתְנַהֵג כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם. הַשָּׁעוֹת נָקְפוּ וְהַחַמָּה עָמְדָה לִשְׁקֹעַ.

רֶגַע לִפְנֵי רֶדֶת הַיּוֹם הוֹפִיעַ בְּפֶתַח הָאֲחֻזָּה מְשָׁרְתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן. הַפַּעַם הָיָה קְצַר-רוּחַ וְתוֹבְעָנִי אַף יוֹתֵר מִבִּשְׁנֵי בִּקּוּרָיו הַקּוֹדְמִים. "תֵּן אֶת הַכֶּסֶף", אָמַר, "וָלֹא, עֲזֹב אֶת הַבַּיִת מִיָּד". הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב עָקַב כָּל הָעֵת אַחַר מְאָרְחוֹ, שֶׁגַּם בְּרֶגַע זֶה לֹא אִבֵּד אֶת קֹר-רוּחוֹ.

"הַמְתֵּן כָּאן וְאָבִיא לְךָ אֶת הַכֶּסֶף", אָמַר וְיָצָא מִן הַבַּיִת. יָצָא גַּם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב אַחֲרָיו. הָלַךְ הָאִישׁ בַּשָּׂדֶה וְהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בְּעִקְּבוֹתָיו. כַּעֲבֹר דַּקָּה הוֹפִיעוּ בִּדְהָרָה שְׁלֹשֶׁת הַסּוֹחֲרִים. "מַסְכִּימִים! מַסְכִּימִים!", קָרְאוּ פֶּה-אֶחָד. "בָּדַקְנוּ וּמָצָאנוּ כִּי גַּם אִם נְשַׁלֵּם לְךָ אֶת דְּמֵי הַתִּוּוּךְ הַגְּבוֹהִים שֶׁדָּרַשְׁתָּ, עֲדַיִן נַרְוִיחַ מִן הָעִסְקָה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁנַּרְוִיחַ אִם נִקְנֶה אֶת הַסְּחוֹרָה בְּמָקוֹם אַחֵר".

הוֹבִיל הַחוֹכֵר אֶת שְׁלֹשֶׁת הַסּוֹחֲרִים אֶל בַּעַל הָאֲחֻזָּה, תִּוֵּךְ בֵּינֵיהֶם בָּעִסְקָה הַגְּדוֹלָה, קִבֵּל בִּתְמוּרָה שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים רוּבָּלִים וְכִסָּה מִיָּד אֶת חוֹבוֹ. חָזַר הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב-לֵב.

שָׂמַח גַּם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְאָמַר: "זוֹ עִסְקָה שֶׁהַכֹּל יָצְאוּ מִמֶּנָּה נִשְׂכָּרִים – הַחוֹכֵר, הַסּוֹחֲרִים וּבַעַל הָאֲחֻזָּה. וְגַם אֲנִי הִרְוַחְתִּי הַרְבֵּה – לָמַדְתִּי שִׁעוּר מְאַלֵּף בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן".

מבט לגאולה  |  עם חבלי הקליטה של יורי ואורי  |  פרק שני

תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם:

רַב הַשְּׁכוּנָה מַצִּיעַ לְאוּרִי לְקָרֵב אֶת יוּרִי – יֶלֶד בְּגִילוֹ הַמַּגִּיעַ לַשְּׁכוּנָה מֵרוּסְיָה. אוּרִי מִתְלַבֵּט וּמֻטְרָד בְּשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת.

הָעוֹלָם כְּבָר מוּכָן (וְגַם אֲנִי)

אִמָּא הֵרִימָה אֶת מַגַּשׁ הַדָּגִים הַגָּדוֹל וְהֵנִיחָה אוֹתוֹ לְיָדִי. "בְּכָל אֹפֶן", אָמְרָה, "גַּם אִם מְדֻבָּר בְּנוֹשֵׂא חָשׁוּב עַד מְאוֹד – הַשַּׁבָּת אֵינָהּ זְמַן לִדְאָגוֹת. כְּדַאי שֶׁתַּחְזֹר לְעַצְמְךָ, לְפָחוֹת לְמֶשֶׁךְ הַשַּׁבָּת. כִּי אִם תַּמְשִׁיךְ לַחְשֹׁב בִּמְקוֹם לֶאֱכֹל, אַתָּה עָלוּל חָלִילָה לִמְצֹא אֶת עַצְמְךָ בַּסּוֹף לְלֹא דָּג"... סִיְּמָה בְּחִיּוּךְ.

'נֵס שֶׁאִמָּא לֹא בִּקְּשָׁה שֶׁאֲסַפֵּר עַל מָה אֲנִי חוֹשֵׁב כָּל הַזְּמַן', אָמַרְתִּי לְעַצְמִי. לֹא רָצִיתִי שֶׁכָּל הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת יִשְׁמְעוּ עַל הַנּוֹשֵׂא לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַחְלִיט. בִּפְרָט שֶׁהֵם גַּם עֲלוּלִים לִרְצוֹת 'לַעֲזֹר' לִי לְהַחְלִיט...

גַּם אַבָּא מִצִּדּוֹ לֹא לָחַץ עָלַי לְסַפֵּר מָה מַטְרִיד אוֹתִי כָּל-כָּךְ, וּבְאֵיזֶה נוֹשֵׂא שׂוֹחֵחַ אִתִּי הָרַב. הוּא הֶעֱבִיר אֶת נוֹשֵׂא הַשִּׂיחָה שֶׁסְּבִיב הַשֻּׁלְחָן לִדְבָרִים אֲחֵרִים, וַאֲנִי הוֹדֵיתִי לוֹ עַל כָּךְ בְּלִבִּי (לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהָרַב הִתְיַעֵץ עִם אָבִי לִפְנֵי שֶׁפָּנָה אֵלַי, וְשֶׁהוּא גַּם בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְסַיֵּעַ לִי לְקַבֵּל אֶת הַהַחְלָטָה הַנְּכוֹנָה... – רַק שָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן סִפֵּר לִי אָבִי עַל כָּךְ).

בֵּינְתַיִם, אָסְפָה שִׁירִי אֲחוֹתִי אֶת הַצַּלָּחוֹת מֵהַשֻּׁלְחָן לַמִּטְבָּח, וַאֲנַחְנוּ הִתְחַלְנוּ לָשִׁיר 'אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין'. גַּם אֲנִי נִגַּנְתִּי, וַאֲפִלּוּ בְּקוֹל, אֲבָל מִשּׁוּם-מָה תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי שָׁר אֶת הַמִּלִּים הָאֲרַמִּיּוֹת שֶׁאוֹתָן חִבֵּר הָאֲרִיזַ"ל, הִסְתּוֹבְבוּ בְּרֹאשִׁי מִלִּים אֲחֵרוֹת לְגַמְרֵי, וְגַם הֵן הִצְטָרְפוּ לְמַנְגִּינַת הַפִּיּוּט הַשַּׁבַּתִּי: "עוֹלִים מֵרוּסְיָה... יוּרִי... חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה יִהְיֶה נִפְלָא אִם אַתָּה תִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו וּלְכַוֵּן אוֹתוֹ... וַהֲכִי חָשׁוּב – בְּעִנְיְנֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת... לִלְמֹד אִתּוֹ... וּלְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ..." – מְעַנְיֵן, אַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁהַמַּנְגִּינָה הַיְּדוּעָה הַזּוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ מַתְאִימָה גַּם לְמִלִּים אֲחֵרוֹת.

מִיָּד אַחֲרֵי הַזְּמִירוֹת, הִגִּיעַ תּוֹר דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת, נוֹהֲגִים שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ לְיַד שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת. כִּמְעַט מֵהָרֶגַע שֶׁכְּבָר יוֹדְעִים לְדַבֵּר, חוֹבָה לוֹמַר דְּבַר-תּוֹרָה לְיַד הַשֻּׁלְחָן. הַסֵּדֶר בָּזֶה מִתְחַלֵּף: שָׁבוּעַ אֶחָד מַתְחִילִים מֵהַגָּדוֹל לַקָּטָן, וְשָׁבוּעַ אַחַר-כָּךְ מֵהַקָּטָן לַגָּדוֹל, כְּדֵי לִמְנֹעַ תְּלוּנוֹת...

אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם סִיְּמוּ, אָמַר אַבָּא: "כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת נֶאֶמְרוּ כָּאן, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא חָזַר עַל רַעְיוֹן מִתּוֹךְ הַ'דְּבַר מַלְכוּת' הַשְּׁבוּעִי – הַשִּׂיחָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מֵהָרַבִּי, לְעֵת עַתָּה.

"וַחֲבָל מְאוֹד, כִּי דַּוְקָא הַשָּׁבוּעַ מַאֲרִיךְ הָרַבִּי לְבָאֵר בַּשִּׂיחָה, שֶׁלֹּא רַק שֶׁהַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה לָבוֹא, אֶלָּא שֶׁהַמָּשִׁיחַ פּוֹעֵל כְּבָר בָּעוֹלָם!".

"אֵיפֹה לְמָשָׁל רוֹאִים אֶת זֶה?", הִתְעַנְיֵן יוֹנָתָן.

"בַּשִּׂיחָה הָרַבִּי מַסְבִּיר זֹאת בְּפֵרוּט", הֵשִׁיב אַבָּא בְּסַבְלָנוּת, "וּלְמַעֲשֶׂה גַּם אִם נִתְבּוֹנֵן סְבִיבֵנוּ נוּכַל לִמְצֹא סִימָנִים רַבִּים שֶׁדּוֹמִים לְסִימָנֵי הַגְּאֻלָּה. הַשֶּׁפַע הַגַּשְׁמִי שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, הַהִתְקַדְּמוּת הַטֶּכְנוֹלוֹגִית – שֶׁהָרַבִּי אוֹמֵר שֶׁהִיא חֵלֶק מִתַּהֲלִיךְ הַגְּאֻלָּה, וְעוֹד. אֲבָל בְּנוֹסָף לְסִימָנִים אֵלּוּ, יֵשׁ גַּם אֶת הַפְּעֻלּוֹת בָּעוֹלָם שֶׁהֵחֵל הַמָּשִׁיחַ לִפְעֹל, וַעֲלֵיהֶם הִצְבִּיעַ כְּבָר הָרַבִּי בְּעַצְמוֹ.

"אַחַד הַבּוֹלְטִים שֶׁבָּהֶם, עָלָיו הִצְבִּיעַ הָרַבִּי כְּבָר לִפְנֵי שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים, הוּא הָעֲלִיָּה לְאֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ מֵהָאֲרָצוֹת שֶׁמִּסָּבִיב, וּבִפְרָט מֵרוּסְיָה, שֶׁזֶּה כְּבָר חֵלֶק מִפְּעֻלַּת הַמָּשִׁיחַ בְּעִנְיַן קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת. כָּל אֶחָד רוֹאֶה, כֵּיצַד מַגִּיעִים יְהוּדִים מִמָּקוֹם שֶׁבּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת לֹא הִתְאַפְשֵׁר לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְעַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שָׁם חַיֵּי יַהֲדוּת מְלֵאִים, וְהַמֶּמְשָׁלָה אַף מְסַיַּעַת לַפְּעִילוּת הַמְּבֹרֶכֶת שֶׁל שְׁלוּחֵי הָרַבִּי לְחִנּוּךְ הַיְּלָדִים עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת. בְּנוֹסָף לַזֹּאת, הַמֶּמְשָׁלָה שָׁם גַּם מְאַפְשֶׁרֶת לַיְּהוּדִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהּ יִשָּׁאֲרוּ לָנֶצַח, עַד בִּיאַת מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ!".

אַבָּא לָקַח אֶתְנַחְתָּא קַלָּה וְאָמַר:

"מִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּסַיֵּעַ בְּעִנְיַן פְּעֻלּוֹת הַמָּשִׁיחַ בָּעוֹלָם, אִם בִּקְלִיטַת עוֹלִים חֲדָשִׁים, וְאִם בַּהֲפָצַת מִצְווֹת בְּנֵי-נֹחַ, וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁעָלָיו הִצְבִּיעַ הָרַבִּי שֶׁהוּא מִפְּעֻלּוֹת הַמָּשִׁיחַ בָּעוֹלָם, הֲרֵי בָּזֶה הוּא לוֹקֵחַ חֵלֶק בְּמוֹ יָדָיו בְּבִיאַת מָשִׁיחַ... לֹא רַק שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת שֶׁמְּזָרְזוֹת אֶת הַגְּאֻלָּה – אֶלָּא הוּא עוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת שֶׁהֵן עַצְמָן חֵלֶק מִתַּהֲלִיךְ הַגְּאֻלָּה!".

...לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, עוֹד לִפְנֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, נִגַּשְׁתִּי לְרַב בֵּית-הַכְּנֶסֶת וְהוֹדַעְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ עַל עַצְמִי אֶת הַמְּשִׂימָה הָאַחֲרָאִית.

סיפורי חסידים

גַּם פֹּה וְגַם שָׁם

בְּמֶזְרִיטְשׁ הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי תַּלְמִיד-חָכָם וְעָשִׁיר. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה מֵהַחֲסִידִים, לֹא טָרַח מִיָּמָיו לְבַקֵּר אֵצֶל הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ. פַּעַם אַחַת הֶחְלִיט בְּכָל-זֹאת לָלֶכֶת אֶל הַמַּגִּיד וְנִשְׁבָּה בַּאֲוִירַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ.

הוּא נַעֲשָׂה חָסִיד בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, אַךְ מֵאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵלּוּ עֲסָקָיו לְהִדַּרְדֵּר. יוֹם אֶחָד שָׁאַל הָאִישׁ אֶת הַמַּגִּיד לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. אָמַר לוֹ הַמַּגִּיד: "הֲלוֹא לַמְדָן אַתָּה. חֲזַ"ל אָמְרוּ, 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים – יַדְרִים; לְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין', שֶׁהַשֻּׁלְחָן בַּצָּפוֹן וְהַמְּנוֹרָה בַּדָּרוֹם. מָה יַעֲשֶׂה אֵפוֹא מִי שֶׁרוֹצֶה גַּם לְהַחְכִּים וְגַם לְהַעֲשִׁיר?".

שָׁתַק הָאִישׁ. אָמַר לוֹ הַמַּגִּיד: "הָעֵצָה הִיא לִהְיוֹת כְּמוֹ הָאֲרוֹן, שֶׁ'אֵינוֹ מִן הַמִּדָּה'. מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ לְאַיִן וְאֶפֶס, יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם פֹּה וְגַם שָׁם". נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים לְלֵב הַיְּהוּדִי, נַעֲשָׂה שְׁפַל-רוּחַ וּמֵאָז חָזְרָה לוֹ הַהַצְלָחָה.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)