א. האם ישנה התייחסות של הרבי לגבי עריכת בחירות לגבאות ביה"כ זמן תפקידם וכו' וכן בחירות לרב ומשפיע לקהילה. ובאם לא, איך כדאי לבצע זאת ומה לא כדאי לבצע?

ב. המצב אצלינו שהקהילה מבינה היטב כי שינוי מהותי בביה"כ ובקהילה יגיע רק לאחר בחירות חדשות לגבאות ביה"כ, מצד שני בחירות אלה יכולות לעורר מחלוקת שתשאיר צלקות לא נעימות. האם בכל זאת עלינו ללכת לבחירות למען עתיד הקהילה?

ג. אנחנו "השתלטנו" על ביה"כ האשכנזי בעיר שהתמעטו מתפלליו ולאט לאט הכנסנו את הנוסח שלנו הדבר נמשך זמן לשביעות רצוננו, אך לאחר בניה חדשה באזור הגיעו צעירים אשכנזים בניהם בני הזקנים שנפטרו ומבקשים להחזיר את המצב על כנו. מצד אחד אנו כעת עדיין הרוב, אך מצד שני טוענים הם שזהו מנהג המקום ואין לנו רשות לשנותו. מה הדין?

ד. אני מנהל בית חב"ד ויש לי הרבה מתפללים ממוצא ספרדי שלא מתפללים בנוסח שלנו עד לא מזמן הכול הלך על מי מנוחות , כעת הם מבקשים לתת להם לערוך בזמן אחר מנין נוסף שלא בנוסח שלנו ובאם לאו הם לא יבואו אף למנין שלי. מצד אחד המנין החדש יהפוך למרכזי וישבית את המנין עם הנוסח שלנו, מצד שני היה קשה מאוד להקים כאן מניין קבוע וגם זה יתמוטט, האם עלי להתעקש על הנוסח שלנו?

ה. אנו שלוחים באה"ק וזכינו לשדך את בננו בשעטומ"צ , הוצאות החתונה אומנם רבות אך לא מתלוננים. בשבועות האחרונים נודענו לדבר שלא היה בזמננו ושמו "טבעת יהלום" הכלה לא תוכל להכנס לחופה ללא הטבעת, בסכום הזה יכולים אנו לקנות ספות לזוג או ספריה נאה לסלון קשה לנו להוציא סכום גבוה על "שיגעון" ילדותי, א. האם ניתן לעשות תקנה בנושא כאוב זה?. ב. האם מבחינה הלכתית מותר לנו להתעלם מ"המודה" הזו ולקפח את הכלה בזמן שגם אם תסכים לכך קשה לומר שזה יהיה בלב שלם בזמן שכל חברותיה הולכות כך.

ו. בננו למד בישיבה קטנה ועל אף שלא הצטיין בלימודים הבנו מצוות הישיבה כי היה תלמיד מן המניין ולא היה חריג, בסיום שיעור ג' הודיע לנו כי הוא רוצה לצאת לשליחות בחבר העמים, לא ידענו נפשנו מצער אך מאוד נדהמנו ששלושה בחורים בני כתתו כבר יצאו לשליחות ולא המשיכו בלימודיהם בישיבה גדולה. כשפנינו לשלוחים בתמיהה אמרו לנו שאין דעה אחידה של הרבנים בנושא וכך נוהגים כל השלוחים וכך ימשיכו לנהוג. האם צודקים אותם שלוחים? האם יש התייחסות הרבי לנושא?

ז. יש לנו יהודי שתומך בפעילות בית חב"ד והוא פעיל אקטיבי בקהילה, אותו יהודי הינו כהן והוא נשוי לגרושה, האם אסור לנו להעלותו לתורה בשום אופן ואיזה כיבוד כן ניתן לתת לו (הגבהה גלילה פתיחה הקפות)

ח. מחלל שבת בפרהסיה שהגיע עם מכוניתו לתפילה בשבת לאירוע בר מצוה בביה"כ (או שהוא אבי הבן) האם מותר להעלותו לתורה? ואם לא מה ניתן לומר לו?

ט. אנחנו עורכים קידוש בביה"כ לקהילה מתקרבת שלנו ביום שבת האם מחוייבים אנו להעמיד מחיצה? ןהם הדין ישנה כאשר ייערך הקידוש באולם סמוך?

י. בבית כנסת חב"ד באחד הערים הלא כל כך דתיות בארץ, רבים מבקשים לערוך בר מצוה ושבת חתן, והם מעונינים לבוא דווקא לבית כנסת חב"ד כי שם יש אווירה המתאימה להם, אבל לצערנו זה יכול לגרום לחילול שבת, ע"י שבאים אורחים מרחוק תוך נסיעה וכד ח"ו, והשאלה האם לקבל אותם וכמובן לנסות לקרב אותם, או ששום תועלת לא יכולה לצמוח מדבר שבא בעבירה ח"ו של חילול שבת ?

יא. ב"ה בית חב"ד שלנו גדל נבנה בנין גדול והפכנו לקהילה גדולה של אנ"ש, בזמן האחרון ישנם טענות כי עלי למסור דו"ח מההכנסות של בית הכנסת מהעליות ושיוגבל הכסף שהולך לפעילות הבית חב"ד. השאלה מתחלקת לשניים: א. האם על הבית חב"ד (או ביה"כ) חייב לתת דו"ח על ההכנסות וההוצאות באופן גלוי לעין כל. ב. האם הקהילה יכולה להגביל את התרומות שיהיו לביה"כ בלבד.

יב. בשבועות האחרונים הקמנו מניין חב"די ביישוב והוא נודד בין בתי אנ"ש העירו לנו כי יש בעיה לקרוא בתורה בבית באופן חד פעמי. איך עלינו לנהוג?

יג. יש אצלינו מספר מתפללי ביה"כ שתורמים בעלייתם "מתנה" והדבר יצר ויכוחים בין הגבאים לאותם מתפללים, עד שהחליטו הגבאים לבטל את הנוהג של נתינת מתנות לבית הכנסת, מנגד טוענים אותם מתפללים כי אין בכוח הגבאים לקבוע תקנה שכזו בזמן שברוב תפוצות ישראל היא קיימת. אם כן מה הדין?

יד. הגבאי אצלינו בביה"כ יהודי ירא שמים והיה תקופה מסויימת נותן תרומה קבועה מביה"כ לעניים מזדמנים לאחר שהעירו לו על כך החליט לתת רק לעניי הקהילה בטענה כי זהו אחד מתפקידיו של ביה"כ. מנגד טוענים מספר מתפללים בצדק כי הדבר פוגע בפיתוח ביה"כ. רצינו לדעת האם יש צידוק הלכתי לדעת הגבאי?

טו. לקהילה בעיר שלנו יש רב אך לביה"כ הספציפי שלנו יש רק משפיע, ביה"כ שלנו גודל ב"ה ומעירים כי חשוב למנות מלבד המשפיע גם רב לביה"כ האם אנו אכן זקוקים לכך, או במילים אחרות האם הרבנים יכולים להסביר מה תפקידו של המשפיע ומה תפקידו של הרב בעיצוב חיי קהילתנו.

טז. בבית כנסת חב"ד בעיר במרכז הארץ נשאלה שאלה בקשר לזמן התפילה בשבת בבוקר. האם יש להתפלל בשעה 10 בבוקר, כמו שמתפללים ברוב בתי כנסת חב"ד, וכמו שהתפללו במניין של הרבי, או שכדאי להקדים את זה לשעה 9, והצדדים של השאלה; האם יש "עניין" בשעה 10 כמו שהרבי התפלל, ועל כן אין לנו לזוז מזמן תפילה זה, או שנקדים את התפילה לשעה 9 ואז יצטרפו אלינו עוד מתפללים שאינם חסידי חב"ד שבשעה 10 לא יבואו, כי זה מאוד מאוחר עבורם. ועי"ז אולי יתקרבו גם הם לשמוע שיחה של הרבי, אולי ישארו להתועדות או יבואו ללמוד מאמר לפני התפילה. או שכאמור אל לנו לנגוע בזמן שבו התפללו אצל הרבי

פעם ראיתי תשובה של הרבי לאחד השלוחים שבאר"הק ששאל על זה, והרבי השיבו ש"זמן התפילה אינו משנה כלל", והשאלה האם תשובתו של הרבי היתה תשובה פרטית לשליח הנ"ל או שאפשר ללמוד מזה על הכלל?