גיליון 'כפר-חב"ד', על ארבעת חלקיו, מוקדש השבוע לרבנית חיה-מושקא ע"ה, אשת הרבי, במלאות 20 שנה להסתלקותה.

במגזין: ראיונות מיוחדים ונדירים עם שלושה מהמעגל הקרוב ביותר: הרב יהודה-לייב גרונר, הרב בנימין קליין והרב שלום-בער גאנזבורג. כמו-כן מתפרסמת כתבה מיוחדת על הדיסק החדש של JEM הסוקר את חיי הרבנית. בכתבה זו, מתפרסמים חלק מהסיפורים שמרואיינים סיפרו.

הרב גרונר סיפר בין-היתר: "בבית הרבי והרבנית הייתה עוזרת גויה שניקתה את הבית במשך שנים. באחד מימי ה'שבעה', אני והרב בנימין קליין היינו במטבח והבחנו במנקה שישבה ובכתה בלי הפוגה. בראותה אותנו אמרה לנו שהיא 'בוכה גם בשביל הרבי'.

"והיא הסבירה: 'הזמן היחיד של הרבי, שבו הוא יכול היה לשבת ללא לחץ – זה בחצי השעה שנהג לשבת מדי ערב עם הרבנית, לאחר שהיה חוזר מ־ 770 הביתה. הם היו יושבים בסלון, עם כוס תה ומשוחחים. וראו על הרבי, באותם רגעים, שהוא נינוח. כשאני נזכרת בזה וחושבת מי ייתן כעת לרבי את החצי שעה הזאת, אינני יכולה שלא לבכות'".

הרב קליין סיפר במהלך הראיון סיפור המאפיין את צניעותה של הרבנית: "כשהתחלתי את עבודתי ב'מזכירות', אימו של הרבי, הרבנית חנה, הייתה מתקשרת מדי פעם ומבקשת לשוחח עם בנה, עם הרבי. עד מהרה למדתי לזהות את קולה וכשהתקשרה, מיד הייתי מעביר את השיחה לחדרו של הרבי.

"גם הרבנית חיה־מושקא, רעיית הרבי, נהגה להתקשר מעת לעת. אלא שאת קולה, משום מה, לקח לי יותר זמן לזהות. כשהתקשרה ואני, כהרגלי, שאלתי מי על הקו, הייתה הרבנית עונה: 'שניאורסאהן מפרזידנט'".

בין-יתר הסיפורים שסופרו על-ידי הרב גאנזבורג: "בלילה שבין כ"א לכ"ב בשבט (תשמ"ח) הרבנית לא חשה בטוב. הרה"ח ר' זלמן גורארי ע"ה הזעיק רופאים מומחים ואלה החליטו שעל הרבנית לקבל טיפול בבית־הרפואה. הגב' אסתר שטרנברג שתחי', בתו של ר' זלמן, ליוותה את הרבנית בדרכה לבית־הרפואה.

"קודם צאת הרבנית מהבית (לבית־הרפואה) קרא לי הרבי אל חדרו שבקומה העליונה של הבית ואמר לי (בערך): "זאלסט פארן מיט דער רעבעצען און דו וועסט מיר קלינגען פון דארטן אלע פופצין מינוט. דו זאלסט נישט מורא האבן, איך וועל אליין אויפהייבן דעם טלפון און איך וועל מיט דיר אליין ריידן, און דו וועסט מיר איבערגעבן אלס וואס דארטן טוט זיך" – "סע עם הרבנית ותתקשר אליי מדי חמש־עשרה דקות. אל תחשוש, אני בעצמי ארים את שפופרת הטלפון ואענה לך, ואתה תמסור לי כל מה שקורה" (בדרך כלל, הרבי לא היה עונה לטלפון)". 

במוסף החסידי של 'כפר-חב"ד', אספקלריה, מתפרסם יומן של אחד התמימים שלמד באותה שנה ב'קבוצה' הכותב על אירועי כ"ב שבט וגם צרור סיפורים מימי ה'שבעה'.

במוסף 'משפחה חסידית': סקירה חביבה על תופעת ה'חיה-מושקא' ו-20 סיפורים נדירים על הרבנית.