דיני מיסים - שלושת מסלולי המיסוי בהכנסות מהשכרת דירת מגורים

ההכנסות מהשכרת הדירה

אדם (יחיד, לא חברה) שיש לו הכנסות מהשכרת דירה למטרת מגורים, יכול לבחור באחד משלושה מסוללי מיסוי: מסלול 10% מס, מסלול הפטור ממס  או המסלול הרגיל. החל מהשבוע נסקור במדור זה את כל אחד מהאפשרויות האמורות. השבוע נסקור את מסלול 10% מס, כיון שהמועד לבחירת מסלול זה בקשר להכנסות שהופקו בשנת 2007 עומד להסתיים לפני סוף החודש הנוכחי.

אפרות הבחירה במסלול זה מעוגנת בהוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, לפיהן הכנסות מהשכרת דירת מגורים (שאיננה מהווה הכנסה מעסק) ימוסו בשיעור של 10% מס ללא מגבלת סכום ההכנסות (זאת, בשונה ממסלול הפטור ממס שמוגבל בתקרת הכנסה של 4,200 ₪ לחודש).

דא עקא, שבבחירה במסלול זה, אין אפשרות לקזז מההכנסה (לצורך חישוב הרווח החייב במס) הפסדים ואין אפשרות לקבל זיכויים (נקודות זיכוי) או פטורים כלשהם שמפחיתים את נטל המס.

ככלל, כאשר מדובר ברכוש קבוע (מבנים, מכונות וכדומה), שמניב הכנסות לאורך שנים, אזי מס הכנסה מתיר לנכות מהכנסה זו "פחת". הפחת הוא אחוז מסוים מעלות הרכוש הקבוע, אשר מחולק על פני מס' שנים, לפי אורך החיים הצפויים של הנכס או לפי תחשיב אחר. בנכסי מקרקעין מס הכנסה מכיר בפחת של בין 2% לבין 6.5% מעלות הרכוש הקבוע. אולם, בבחירה במסלול 10% מס, הוצאות הפחת אינן מותרות בניכוי.

הכנסות ממכירת הדירה

בעת מכירת נכס, אם נוצר רווח מהמכירה, המכירה חייבת במס שבח (כיום – בשיעור של 20%). חוק מיסוי מקרקעין קובע את שיטת חישוב הרווח כדלהלן: התמורה שנתקבלה מרוכש הדירה פחות יתרת המחיר המקורי (יובהר להלן) פחות ניכויים (בחוק קיימת רשימה סגורה של הוצאות שמהוות "ניכויים" לענין זה).

יתרת המחיר המקורי מוגדרת כעלות הרכוש הקבוע פחות הפחת שהיה אמור להיות מנוכה מההכנסה מאותו רכוש, לאורך שנות הפקת ההכנסה ממנו. כך שככל שהפחת שהיה אמור להיות מוכר לאורך השנים גדול יותר – ה"שבח" החייב במס יהיה גדול  יותר, ולהיפך.

כאמור, בבחירת מסלול ה-10% מס, אין זכאות לקיזוז הפחת מההכנסות לאורך השנים. אך עם זאת, בעת מכירת הדירה בעתיד, חישוב ה"שבח" החייב במס יהיה בהתחשב בפחת שניתן היה לנכותו, למרות שלא הייתה זכאות לנכותו (ולכן השבח יהיה גדול יותר).

יצוין כי בחוק מיסוי מקרקעין קיים פטור ממס, בתנאים מסוימים (למשל: במשך ה-4 שנים האחרונות לא נמכרה דירה אחרת בפטור ממס, מדובר בדירה יחידה ועוד), על הכנסה ממכירת דירת מגורים. כך שמי שעומד בתנאים אלו, יהיה זכאי, בכל מקרה, לפטור ממס מבלי הבט על גובה ה"שבח" שנבע ממכירתה. אך כלפי מי שלא עומד באותם התנאים,  יכולה להיות משמעות מרחיקת לכת לדרך החישוב האמורה.

תנאי הבחירה במסלול

בעבר, ניתן היה לבחור במסלול זה רק אם המס שולם בתוך 30 יום מיום קבלת ההכנסה. לאחרונה (ב-15.10.07) עבר תיקון לפקודת מס הכנסה, אשר לפיו ניתן לבחור במסלול זה אם המס שולם בתוך 30 יום מתום שנת המס שבה הופקו ההכנסות. המשמעות: מי שהיו לו הכנסות בשנת 2007 מהשכרת דירת מגורים, זכאי לבחור במסלול זה רק אם יעביר לפקיד השומה את המס בשיעור 10% בגינן, עד ליום 30.01.08, לא יום אחד מאוחר יותר.

דיני עבודה – מותר למעביד לחדור לקבצי מחשב ולדואר אלקטרוני של עובד במקום העבודה

על פי פסיקת בית הדין האזורי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, מותר למעביד לחדור למחשב של עובד ולדואר האלקטרוני שלו ולעיין בקבצים שבהם, אם המחשב והדואר האלקטרוני הם של העריה והם פועלים על השרת שלה.

עיריית טבריה תבעה את אחד מעובדיה בתובענה משמעתית ולצורך כך הסתייעה בנתונים וקבצים שהיא הוציאה מתוך המחשב של העובד. העובד טען שהמדובר בראיה שהושגה שלא כדין כי היא פוגעת בפרטיותו ומהווה האזנת סתר ולכן היא ראיה לא קבילה. בית הדין קבע כי כאשר מדובר במחשב ובשרת שהם בבעלות העיריה, ברור לעובד שהמידע הזה נגיש לפחות לאנשי המחשוב של המעביד. זאת, אף אם יש לו סיסמת כניסה משלו לתיבה שלו. ידיעה זו של העובד, מהווה, במשתמע, הסכמה לכך שהמעביד יהיה חשוף למידע הנמצא על המחשב ובתיבת הדוא"ל שלו.

בנוסף, קבע בית הדין, אין כאן האזנת סתר כי על פי הפסיקה – רק "יירוט" הודעת דוא"ל שטרם הגיעה לנמען תיחשב האזנת סתר. במקרה הנוכחי ההודעות כבר הגיעו ליעדן וחדירת המעבידה לקבצים אלו היו רק לאחר שהגיעו ליעדן.

דיני קופת גמל – מהי הגדרת "עיסוק אחר" בביטוח אבדן כושר עבודה

בפוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה רבות מופיע המשפט הבא: "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה לצורך נספח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו- בשעור של 75% לפחות- הכושר להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעת הביטוח עד אותה מחלה או תאונה, ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו והכשרתו". על השאלה מהו אותו "עיסוק אחר" שרק אם נבצר מהמבוטח לעסוק בו, הוא יהיה זכאי לקבל את תגמולי הביטוח, נתן ביהמ"ש תשובה (בפס"ד חסון נ' שמשון חברה לביטוח), שקבע מספר מבחנים המסייעים בבחינת קיומו. להלן עיקריהם:

1. העיסוק הולם את השכלתו הכשרתו ונסיונו של המבוטח, 2. עולה בקנה אחד עם התעסוקה הקודמת של המבוטח, 3. אדם סביר בעל נתונים זהים היה רואה בו עיסוק חלופי שווה ערך לעיסוקו הקודם, 4. הוא לא פוגע משמעותית בשכרו ומתאים לאורך חייו של המבוטח. 4. אם נדרשת התמחות – ככל שמדובר בסוג ההתמחות צר יותר וככל שהעובד רכש מיומנות גבוהה יותר, כך יקשה יותר להתייחס לעיסוק זה כעיסוק סביר, 5. די בזיקה בין העיסוק הקודם לעיסוק החלופי, אין דרישה לזהות ביניהם.

לגליון החמישי ולשאלות ותשובות עם אבי קדוש: לחצו כאן