מאת אבי בראונר

כידוע לכולכם, צפת, היא עיר של תורה הלכה, וקבלה. אך גם עיר תיירות היא, אשר אליה באים יהודים מכל קצווי תבל. את בית מסחרי בניתי ממש לפני בית-מדרשו של מר"ן רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך" שאליו באים יהודים אשר זאת להם הפעם הראשונה שהם מבקרים בארץ-ישראל, ולחוש חוויה יהודית מהי.

מידי יום ביומו לקחתי על עצמי, כמצוות הרבי, לקיים מצוות הנחת תפילין לאותם עוברים ושבים הבאים בפתחו של בית המר"ן רבי יוסף קארו. חוויה גדולה היא לי, לראות את אותם מאות יהודים, צעירים ומבוגרים, אשר לפעמים זאת להם הפעם הראשונה לקיים מצוות הנחת תפילין, ששים ושמחים לקיים המצווה.

ברצוני לחלוק עמכם שני סיפורים מתוך המכלול, אשר ריגשו אותי במיוחד:
באחד מימי הקיץ, הגיעו לביקור בעיר הקודש צפת זוג מרוסיה. אחרי ששאלתי את הגבר לדתו, ענה לי זה שהוא אכן יהודי. כאן ביקשתי ממנו לקיים מצוות הנחת תפילין, והאיש ענה לי שמעולם לא הניח תפילין.

כמו בפעמים רבות בעבר, סייעתי לאותו יהודי בעל זקן, להניח בפעם הראשונה בחייו תפילין של ראש ויד. האיש אשר היה שקוע בקיום המצווה, עניין אותי במיוחד, משום הרצון הגדול שלו להניח תפילין. בסיום קיום המצווה, ולאחר שהסרתי מעליו את התפילין, הביט בתמונתו של הרבי ודמעה ירדה מעיניו. האיש בשנות הארבעים לחייו. לשאלתי מדוע מתרגש כל-כך, ענה לי שבילדותו אמרה לו אימו, שמשפחתה נצר לבית שניאורסון.

הסיפור השני התרחש לפני שבועיים. במסגרת ביקורי נוער יהודי בתוך פרוייקט "תגלית", הגיעה אליי מדריכה מארה"ב, שהיא מיוצאי אירן בשנים האחרונות ואיתה כ-20 בחורים בשנות העשרים לחייהם. בסיוע אותה מדריכה, קיימנו להם מצוות הנחת תפילין במקום.

בשעה שכל אותם עשרים בחורים סיימו לקיים את אותה מצווה, התברר לי מפי כולם שזו להם הפעם הראשונה בחייהם לקיים מצוות הנחת תפילין. אותי זה ריגש עד דמעות. מה עוד שמדריכת הקבוצה, סיפרה לי שבילדותה, אביה לקחה לרבי.

במהלך השנה שחלפה זכיתי לקיים ל-2152 איש בישראל מצוות הנחת תפילין, אשר כולם מתועדים בתמונה, חלקם מוגשים בפניכם.