מערכת COL
|
יום ו' שבט ה׳תשס״ח
13.01.2008
מגיבים באינטרנט יהיו חשופים לתביעה משפטית
גולשים, שימו לב: ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום ראשון את הצעת החוק של ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו), המטילה אחריות משפטית ופלילית על כותבי תגובות (טוקבקים), וגם על עורכי אתרי אינטרנט ומפעיליהם ■ ההצעה, אשר בגלגולה הנוכחי באה כתיקונים לחוק לשון הרע התשכ"ה 1965, ולחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981, מרחיבה את ההגדרה של "עיתון", גם לאתר אינטרנט, ואת ההגדרה של "מוציא לאור", גם למפעילו של אתר אינטרנט לסיפור המלא
(צילום אילוסטרציה: ישראל ברדוגו)
ynet
ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום ראשון את הצעת החוק של ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו), המטילה אחריות משפטית ופלילית על כותבי תגובות (טוקבקים), וגם על עורכי אתרי אינטרנט ומפעיליהם. ההצעה, אשר בגלגולה הנוכחי באה כתיקונים לחוק לשון הרע התשכ"ה 1965, ולחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981, מרחיבה את ההגדרה של "עיתון", גם לאתר אינטרנט, ואת ההגדרה של "מוציא לאור", גם למפעילו של אתר אינטרנט.
על פי הצעת החוק שאושרה בידי השרים, יתוקן חוק הגנת הפרטיות כך שתוטל אחריות פלילית ואזרחית על כותב הטוקבק, עורך אתר האינטרנט, ומי שאישר את הטוקבק לפרסום בפועל. באחריות פלילית ישא גם מפעיל ומתפעל האתר. יש לציין כי הצעת החוק של חסון, מתייחסת לכל אתר אינטרנט בעל 50 אלף כניסות בממוצע ליום (אך לא מגדירה מהן "כניסות", במובן הטכני) - כך שתיאורטית, החוק של חסון יחול גם על בלוגים פופולריים ואתרי תוכן נוספים, מלבד אתרי חדשות של העיתונות הממוסדת.
"זקוקים לשוט החוקתי"
ח"כ חסון כתב בהודעה שהוציא לעיתונות: "התקדמנו היום שלב משמעותי ביותר לכיוון של תרבות דיון וכבוד הדדי במדינת ישראל. איו לי ספק כי החוק שלנו יתרום רבות לאחריות של כל אדם למה שיוצא מבין אצבעותיו, ויגרום לנותני הבמות באינטרנט להיות אחראים על המפורסם בהם. לצערי, לאחר נסיונות ארוכים לא הצלחנו להגיע עם עורכי האתרים לדיון ראוי, ולכן נאלצתי לפנות לדרך של חקיקה.
הדבר החשוב הוא, שכל מנהל אתר שסבור כי אין במה שהמגיבים כותבים משום לשון הרע, לא יצטרך לשנות דבר בדרך התנהלותו. ומי שחושש מהחוק, עצוב מאד שהוא לא יודע לדאוג להגנה על הזולת, וזקוק לשוט חוקתי שיגרום לו להגן על החלשים והמותקפים ברשת האינטרנט. אנו גאים להיות חלק מהמערכת שתרמה לכך".
הצעת החוק הקודמת של ישראל חסון בנושא, אשר ביקשה לחייב את הטוקבקיסטים להזדהות באופן מלא בעת פרסום תגובות כדי למנוע פגיעה ולשון הרע - עוררה סערה והתנגדות רבה בקרב הגולשים. מלבד התקפות ארסיות של המגיבים עצמם, כך גם נפרץ אתרו האישי של חבר הכנסת, והוכנס בו איור אשר בו נראה חסון רוכב על בולדוזר. עוד הביעו גורמי זכויות אזרח וחברי כנסת כאחד, דאגה מפני הפגיעה הקשה בחופש הביטוי ברשת, כתוצאה מהצעת החוק של ישראל חסון.
היכן נוהל "הודעה והסרה"?
יש לציין, כי בניגוד להצהרות קודמות של יועץ התקשורת של חסון, משה קלוגהפט, נוהל "הודעה והסרה" המקובל בעולם לטיפול בתגובות פוגעניות, לא מופיע בנוסח הנוכחי של הצעת החוק. נוהל "הודעה והסרה" הוא נוהל בו הצד הנפגע פונה לאתר המפרסם, וזה, תוך פרק זמן סביר, מסיר את התוכן הפוגעני (במקרה הזה טוקבק) - ובכך תמה אחריותו המשפטית.
יש לציין כי נוהל זה, מצוי בסעיף 14 של תזכיר חוק מסחר אלקטרוני (מסמך PDF) אשר מתמהמה כבר למעלה משנתיים במשרד המשפטים ואצל היועץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק של חסון, באם תאושר בכנסת, סותרת את האמור בתזכיר, ותותיר לבעלי ומפעילי אתרים הגנה מצומצמת מאוד, כמו גם למגיבים עצמם.
ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום ראשון את הצעת החוק של ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו), המטילה אחריות משפטית ופלילית על כותבי תגובות (טוקבקים), וגם על עורכי אתרי אינטרנט ומפעיליהם. ההצעה, אשר בגלגולה הנוכחי באה כתיקונים לחוק לשון הרע התשכ"ה 1965, ולחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981, מרחיבה את ההגדרה של "עיתון", גם לאתר אינטרנט, ואת ההגדרה של "מוציא לאור", גם למפעילו של אתר אינטרנט.
על פי הצעת החוק שאושרה בידי השרים, יתוקן חוק הגנת הפרטיות כך שתוטל אחריות פלילית ואזרחית על כותב הטוקבק, עורך אתר האינטרנט, ומי שאישר את הטוקבק לפרסום בפועל. באחריות פלילית ישא גם מפעיל ומתפעל האתר. יש לציין כי הצעת החוק של חסון, מתייחסת לכל אתר אינטרנט בעל 50 אלף כניסות בממוצע ליום (אך לא מגדירה מהן "כניסות", במובן הטכני) - כך שתיאורטית, החוק של חסון יחול גם על בלוגים פופולריים ואתרי תוכן נוספים, מלבד אתרי חדשות של העיתונות הממוסדת.
"זקוקים לשוט החוקתי"
ח"כ חסון כתב בהודעה שהוציא לעיתונות: "התקדמנו היום שלב משמעותי ביותר לכיוון של תרבות דיון וכבוד הדדי במדינת ישראל. איו לי ספק כי החוק שלנו יתרום רבות לאחריות של כל אדם למה שיוצא מבין אצבעותיו, ויגרום לנותני הבמות באינטרנט להיות אחראים על המפורסם בהם. לצערי, לאחר נסיונות ארוכים לא הצלחנו להגיע עם עורכי האתרים לדיון ראוי, ולכן נאלצתי לפנות לדרך של חקיקה.
הדבר החשוב הוא, שכל מנהל אתר שסבור כי אין במה שהמגיבים כותבים משום לשון הרע, לא יצטרך לשנות דבר בדרך התנהלותו. ומי שחושש מהחוק, עצוב מאד שהוא לא יודע לדאוג להגנה על הזולת, וזקוק לשוט חוקתי שיגרום לו להגן על החלשים והמותקפים ברשת האינטרנט. אנו גאים להיות חלק מהמערכת שתרמה לכך".
הצעת החוק הקודמת של ישראל חסון בנושא, אשר ביקשה לחייב את הטוקבקיסטים להזדהות באופן מלא בעת פרסום תגובות כדי למנוע פגיעה ולשון הרע - עוררה סערה והתנגדות רבה בקרב הגולשים. מלבד התקפות ארסיות של המגיבים עצמם, כך גם נפרץ אתרו האישי של חבר הכנסת, והוכנס בו איור אשר בו נראה חסון רוכב על בולדוזר. עוד הביעו גורמי זכויות אזרח וחברי כנסת כאחד, דאגה מפני הפגיעה הקשה בחופש הביטוי ברשת, כתוצאה מהצעת החוק של ישראל חסון.
היכן נוהל "הודעה והסרה"?
יש לציין, כי בניגוד להצהרות קודמות של יועץ התקשורת של חסון, משה קלוגהפט, נוהל "הודעה והסרה" המקובל בעולם לטיפול בתגובות פוגעניות, לא מופיע בנוסח הנוכחי של הצעת החוק. נוהל "הודעה והסרה" הוא נוהל בו הצד הנפגע פונה לאתר המפרסם, וזה, תוך פרק זמן סביר, מסיר את התוכן הפוגעני (במקרה הזה טוקבק) - ובכך תמה אחריותו המשפטית.
יש לציין כי נוהל זה, מצוי בסעיף 14 של תזכיר חוק מסחר אלקטרוני (מסמך PDF) אשר מתמהמה כבר למעלה משנתיים במשרד המשפטים ואצל היועץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק של חסון, באם תאושר בכנסת, סותרת את האמור בתזכיר, ותותיר לבעלי ומפעילי אתרים הגנה מצומצמת מאוד, כמו גם למגיבים עצמם.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
